היום ייערך בכנסת טקס לכבודם של מסורבי העלייה לשעבר מברית המועצות ("סירובניקים") ולכבוד פעילים מרחבי העולם שתמכו בהם. הקמפיין למען יהדות ברית המועצות היה ההישג המהולל ביותר של העם היהודי מאז קום המדינה. היתה זו דוגמא לכך שמספר קטן של דמויות הירואיות יכול, כנגד כל הסיכויים, לשנות את מהלך ההיסטוריה בצורה ניכרת. מעורבותי האישית במאבק עוד חיה בזכרוני. היה זה זמן רב לפני שעניינם של יהודי ברית המועצות אומץ על-ידי היהדות העולמית, והמטרה הפכה למרכיב המרכזי בחיי הציבוריים במשך למעלה מ-30 שנה.

יהדות ברית המועצות: ניצחון האור על החושך

Print This Post

איזי עם פרופ' אלכסנדר לרנר ואנדריי סחרוב

A triumph of light over darkness

היום ייערך בכנסת טקס לכבודם של מסורבי העלייה לשעבר מברית המועצות ("סירובניקים") ולכבוד פעילים מרחבי העולם שתמכו בהם.

הקמפיין למען יהדות ברית המועצות היה ההישג המהולל ביותר של העם היהודי מאז קום המדינה. היתה זו דוגמא לכך שמספר קטן של דמויות הירואיות יכול, כנגד כל הסיכויים, לשנות את מהלך ההיסטוריה בצורה ניכרת.

מעורבותי האישית במאבק עוד חיה בזכרוני. היה זה זמן רב לפני שעניינם של יהודי ברית המועצות אומץ על-ידי היהדות העולמית, והמטרה הפכה למרכיב המרכזי בחיי הציבוריים במשך למעלה מ-30 שנה.

ב-1959, בעת ביקור בישראל בהיותי בוגר אוניברסיטה צעיר, גוייסתי על-ידי שאול אביגור. אביגור, אדם מוכשר, היה ראש ארגון נתיב (אז ארגון הביון הישראלי שעסק בענייני יהדות ברית המועצות) ומאחורי הקלעים הוא שיחק תפקיד בעל השפעה עצומה בעיצוב מדיניות המדינה בשנותיה הראשונות.

משם והלאה היה זה מסחרר כנסיעה ברכבת הרים. הייתי מעורב בקמפיין שב-1962 הביא לכך שאוסטרליה היתה המדינה הראשונה שהעלתה את מצוקתם של יהודי ברית המועצות באו"ם. ב-1965, מחקרי, "יהדות ברית המועצות וזכויות האדם", היה מבין הגורמים להצתתו של ויכוח נוקב בקרב יהודים מהשמאל וקומוניסטים ברחבי העולם שעד אז הגנו בצייתנות על האנטישמיות הסובייטית.

אני גם זוכר כיצד ב-1967, כנציג אוסטרלי צעיר לועדה המנהלת של הקונגרס היהודי העולמי בשטרסבורג, התקבלתי בתשואות כאשר האשמתי את הנשיא הכריזמטי, ד"ר נחום גולדמן, בשתדלנות להפגנות נגד ובהסתמכות בלעדית על דיפלומטיה "שקטה".

ב-1978 נקרתה לי ההזדמנות והייתי בעמדה ייחודית כאשר חברת הנסיעות שלי התבקשה לטפל בסידורי הנסיעה של הנבחרת האולימפית של אוסטרליה למוסקבה ובכך חייבה את הרשויות הסובייטיות לספק לי אשרות כניסה.

ביקוריי ב"צד האפל של הירח" היו החוויות הסוריאליסטיות ביותר שעברו עלי במהלך חיי. מדי יום במוסקווה נפגשתי לכמה שעות עם נציגי התיירות הסובייטים. למרות כעסם האדיר, והודות להתערבותו האישית של ראש הממשלה האוסטרלי, רכבים של השגרירות היו מסיעים אותי לבתיהם של מסורבי עלייה ומתנגדי משטר אחרים – מה שמנע מהק-ג-ב את המבוכה שבהתערבות. בעזרתו של משרד החוץ האוסטרלי נפגשתי גם עם בכירי ממשל סובייטים אותם ניסיתי לשכנע בעניין מסורבי העלייה ובשיחות עמם העליתי את נושא האפליה הממוסדת והאנטישמיות שהיו בחסות השלטון.

באותה התקופה ראיתי במו עיני את הנס שבו כמה מאות יהודים אמיצים במיוחד התנגדו למשטר הטוטליטרי החזק ביותר בעולם. היה לי הכבוד להתידד עם אנשים יוצאי דופן אלו, אשר רובם גדלו בסביבה אתאיסטית ועברו שטיפת מח שניסתה לגרום להם להוקיע את כל ערכי הלאומיות והדת היהודיים. בעקבותיה של מלחמת ששת הימים, יהודים מתבוללים אלו, שרבים מביניהם החזיקו בתפקידים חשובים באליטה הסובייטית, התגלו לפתע כגיבורי-על ציוניים. למרות סיכויים זעומים להצלחה, הם לקחו על עצמם סכנה פיזית אדירה והיו מוכנים להקריב הכל במאמץ נחוש להחיות את זהותם היהודית ולחבור מחדש לעמם.

בדו"ח שהכנתי ב-1978 לועד המרכזי ("פרסידיום") של יהדות ברית המועצות, העברתי את המסר הבא ברגש רב:

"לנוכח קיפאון, חוסר עונים ודיכאון, מסורבי העלייה הבלתי-רגילים בולטים. אפילו היום, כאשר מרבית עמיתיהם כבר עזבו, הם עדיין מייצגים את מלח הארץ, הציונים הגדולים האחרונים, נושאי הלפיד של הגבורה היהודית.

בילינו כל רגע מזמננו החופשי עם מושבה זו. דיברנו, הקשבנו למדנו ובכינו. פניהם ימשיכו לרדוף אותנו. הם אינם כמו יהודים אחרים שפגשנו בעבר. ברגע שהם יוצאים, הם משתנים.

חשבנו שאנחנו יודעים הכל עליהם. קראנו וחשבנו שאנחנו מבינים. אי אפשר להבין. צריך להיות שם איתם, מוקפים על ידי העם הרוסי הזועף והאנטישמי-המכוער. הם חולמים על ציון ויודעים שאיננה גן-עדן. הם חיים מיום ליום עם משפחות צעירות ולא יודעים אם בחודש הבא יהיו בירושלים או בסיביר.

יש להם את חבריהם היהודים. הם אוהבים את החיים. לדבר לו הם משתוקקים כל-כך נואשות, אנחנו מתייחסים כמובן מאליו. אינני אדם רגשני אך בעודי כותב שורות אלה עיני מתמלאות דמעות."

אני נזכר בפרופ' המנוח אלכסנדר לרנר, אחד היהודים האציליים ביותר שהיה לי הזכות לפגוש מעולם, ואשר נשאר חבר קרוב גם אחרי שעלה ארצה. הוא היה מדען בעל שם עד שביקש להגר לישראל באוקטובר 1971. הוא פוטר מעבודתו באופן מיידי וקיבל יחס של אדם מנודה. רשמתי לפני את הדברים שאמר בזמנו כאשר ניסה לעודד אותי: "אפילו אם לא אוכל להגשים את חלומי ולחזור למולדתי בימי חיינו, אנחנו עדיין שמחים לקחת חלק במאורע התנ"כי הזה. אל תדאג לנו יתר על המידה. זכור כי אנו מאושרים יותר כיום מאשר שהיינו לפני שהגשנו את בקשתנו להגר – למרות הסכנה. אנו מרגישים שאנחנו מעורבים בהקדשה של עצמנו למען עמנו ומדינתנו".

אנשים יוצאי דופן אלו שינו את מהלך ההיסטוריה וסללו את הדרך למעל מיליון מבני עמם, שמרביתם מעולם לא שמעו עליהם, לבוא אחריהם לישראל. אולם לאחר הגעתם ארצה, רבים מהגיבורים הציוניים הללו, שבמהלך מאבקם הפכו לדמויות מוכרות היטב ברחבי העולם היהודי, לא היו מסוגלים לגמור את החודש ונאבקו במשך עשורים כדי שיוכלו רק לקבל קצבאות סבירות מהמדינה.

ביקוריי במוסקבה הגיעו לקיצם באופן פתאומי כאשר אוסטרליה הצטרפה לחרם על אולימפיאדת מוסקבה. נעצרתי ולאחר מכן גורשתי באשמת "התרועעות עם אזרחים סובייטים שהיו מסורבי אשרות יציאה לישראל מפני שהיתה להם גישה לסודות מדינה בטחוניים". נאמר לי שכף רגלי לעולם לא תוכל לדרוך שוב באדמת ברית המועצות.

באופן אירוני, היה זה רק כשבע שנים לאחר מכן ב-1987, שאשתי ואני הוזמנו על ידי הרב הראשי של מוסקבה, מבית הכנסת ארכיפובה שהיה בשליטת הק-ג-ב, להתארח אצלם בראש השנה ולדבר אל המתפללים מהבימה. נשיאת נאום ציוני ביידיש קלוקלת בפני בית כנסת עמוס באנשים, בחברת חברים מסורבי עלייה שבעבר נשבעו שכף רגלם לא תדרוך במקום זה הנשלט על ידי הק-ג-ב, היתה חוויה בלתי נשכחת. לאחר מכן למדתי שהייתי אחד מראשוני המנהיגים מהיהדות העולמית שהוזמן על ידי הממשל הסובייטי על מנת להעריך את השפעת הרפורמות של גורבצ'וב.

לביקור זה נוספו ביקורים נוספים שהגיעו לשיא בהקמתו של מרכז התרבות היהודי הראשון שנבנה מאז המהפיכה הבולשביקית. המרכז נקרא על-שם סולומון מיכואלס, המשורר היידי שנרצח על ידי סטאלין ב-1948. אירוע הפתיחה והחגיגות הגיעו לשיאם בפסטיבל הזמר העברי הראשון בו דודו פישר ויפה ירקוני הופיעו באולמות קונצרטים מרכזיים ברוסיה. מראה הדמעות הזולגות בעיני הקהל היהודי נותר חרוט בזכרוני.

במבט לאחור, קומץ של גיבורים יהודים לא רק שינו את מהלך ההיסטוריה היהודית אך ללא ספק תרמו תרומה משמעותית לקריסתה של "אימפריית הרשע".

לא היה ניתן לממש זאת לעולם אם לא היתה קיימת המדינה היהודית ואילולא מאמציהם המאוחדים של יהודים מרחבי העולם כולו ותמיכתם של דמויות לא יהודיות, כגון הסנאטור הנרי ג'קסון. יחד גורמים אלו ניצחו על קמפיין מחאה גלובאלי מהמוצלחים בהיסטוריה.

בהיותה של ארצות הברית מעצמה, יהודי ארה"ב שיחקו תפקיד מרכזי וקריטי בקמפיין. אך אין לזלזל בתמיכתם האדירה של יהודי אירופה, קנדה ומקומות אחרים, ובכללם מדינות מבודדות גיאוגרפית כמו אוסטרליה. אם יהיה אי פעם צורך להוכיח את היכולת של כח אנושי עממי להתגבר על טוטליטריזם, המאבק למען יהדות ברית המועצות יהווה דוגמא ומופת.

הקמפיין גם הבליט את היהודים האנטי-יהודיים, מבשריהם של אלו העושים כיום דמוניזציה לישראל. כמו בני זמננו המזדהים עם האויבים האסלאמיים הקיצוניים של העם היהודי, הם הגנו ללא בושה על האנטישמיות הסובייטית שהתקיימה בחסות המדינה והריעו למשפטי ראווה בהם נאסרו ואף הוצאו להורג יהודים באישומי כזב.

היה זה הלהט של התנועה העממית שהעיר את הממסד היהודי מתרדמתו. אילולא הסטודנטים והקבוצות הלא-קונפורמיסטיות האחרות, הממסד היהודי האמריקאי היה נותר פסיבי. השיא היה ב-1987. לאחר שבתחילה התנגדו לקריאות להפגנה, המנהיגים נכנעו לתביעות ולדרישות הציבוריות ונתנו את תמיכתם. למעלה מ-250,000 יהודים נאספו בוושינגטון למה שהיה להפגנה היהודית הגדולה ביותר שנערכה בהיסטוריה של יהדות התפוצות. היתה זו נקודת מפנה בלחץ שהופעל על הסובייטים לפתוח את שעריהם.

בהסתכלות לעבר, מעבר להיות רגע זה רגע מהולל בהיסטוריה של העם היהודי, שחרורם של יהודי ברית המועצות יצר דור של אידאליסטים אשר רבים מהם מחזיקים עד היום בתפקידי מנהיגות בכירים במסגרת היהודית. מספר לא מועט של אנשים שקיבלו השראה מאומץ לבם ומסירותם של מסורבי העלייה ואסירי ציון השתקעו בישראל.

בעת זו, כשאנו מסתכלים במבט נוסטלגי על התנועה האצילית ששינתה באופן כה דרמטי את המדינה היהודית, עלינו להחיות את הרוח שאיחדה אותנו אז. לו נוכל לממש זאת לבטח נהיה בעמדה טובה יותר להתגבר על האתגרים העומדים לפנינו כעת ואולי שוב נצליח לעשות את מה שעל פניו נראה בלתי אפשרי.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann