התגובה התקשורתית הנלהבת לבחירתו של חסן רוחאני ה"מתון" וה-"רפורמיסט" מזכירה רבות את הברברת הבלתי-מציאותית שקידמה את פניו של "האביב הערבי". ואכן, ייתכן והייתה הצדקה רבה יותר לאופטימיות המיותרת בנוגע לנפילתם של מנהיגים ערבים רודניים, מאשר לזו שהגיעה לאחר בחירתו של המולא הזה- שהיה אחד משמונה מועמדים שאושרו ע"י האייתולה חמינאי מתוך מאגר של 686. בעוד שרוחאני מתוחכם הרבה יותר מאשר קודמו- מחמוד אחמדיניג'אד (מכחיש שואה שקרא ללא הרף למחיקתה של ישראל מן המפה)- הוא רחוק מלהיות מתון. בעבר, הוא ביקש לטייח את פיתוח הגרעין האיראני, ובמהלך מסע הבחירות שב והצהיר כי הוא נותר מחויב באופן מלא לפרויקט הגרעין של איראן. ב-1999, הוא תמך בדיכוי האכזרי של מחאת הסטודנטים האיראנית, וכחבר במועצה האיראנית העליונה לביטחון לאומי, הוא היה שותף סוד במתקפות הטרור האיראניות בעולם- ובתוכן הפיגוע במרכז התרבות היהודי בבואנוס איירס (AMIA) ב-1994, שבו נהרגו 85 בני אדם ונפצעו מאות נוספים. רוחאני ממשיך ומתייחס לישראל ללא היסוס כאל "השטן הגדול". למעשה, ישנו בסיס לאמונה לפיה רוחאני היה המועמד המועדף של האייתולה, וזאת משום שמראית העין של מתינות עלולה להקל מהסנקציות המערביות ולהפחית מן האיום לפעולה צבאית.

טהראן והפונדמנטליזם האסלאמי: להתמודד עם המציאות

Print This Post

islamic-fundamentalism

Teheran and Islamic Fundamentalism: Facing Realities

התגובה התקשורתית הנלהבת לבחירתו של חסן רוחאני ה"מתון" וה-"רפורמיסט" מזכירה רבות את הברברת הבלתי-מציאותית שקידמה את פניו של "האביב הערבי". ואכן, ייתכן והייתה הצדקה רבה יותר לאופטימיות המיותרת בנוגע לנפילתם של מנהיגים ערבים רודניים, מאשר לזו שהגיעה לאחר בחירתו של המולא הזה- שהיה אחד משמונה מועמדים שאושרו ע"י האייתולה חמינאי מתוך מאגר של 686.

בעוד שרוחאני מתוחכם הרבה יותר מאשר קודמו- מחמוד אחמדיניג'אד (מכחיש שואה שקרא ללא הרף למחיקתה של ישראל מן המפה)- הוא רחוק מלהיות מתון. בעבר, הוא ביקש לטייח את פיתוח הגרעין האיראני, ובמהלך מסע הבחירות שב והצהיר כי הוא נותר מחויב באופן מלא לפרויקט הגרעין של איראן. ב-1999, הוא תמך בדיכוי האכזרי של מחאת הסטודנטים האיראנית, וכחבר במועצה האיראנית העליונה לביטחון לאומי, הוא היה שותף סוד במתקפות הטרור האיראניות בעולם- ובתוכן הפיגוע במרכז התרבות היהודי בבואנוס איירס (AMIA) ב-1994, שבו נהרגו 85 בני אדם ונפצעו מאות נוספים. רוחאני ממשיך ומתייחס לישראל ללא היסוס כאל "השטן הגדול".

למעשה, ישנו בסיס לאמונה לפיה רוחאני היה המועמד המועדף של האייתולה, וזאת משום שמראית העין של מתינות עלולה להקל מהסנקציות המערביות ולהפחית מן האיום לפעולה צבאית.

ובכלל, אין כל ספק כי האייתולה ימשיך ויקבל את ההחלטות בנושא זה ובכל שאלות המדיניות המרכזיות. ב-1997, בחירתו של מוחמד ח'אתמי התקבלה במערב כנקודת מפנה, אך הביאה בסופו של דבר לשינויים מינוריים בסגנון, וזאת בזמן שמדיניות הבסיס ומבנה המשטר האסלאמי הרדיקאלי נותרו ללא שינוי.

מנהיגי המערב כבר נופלים בפח: ראש הסגל של הבית הלבן, דניס מקדאנה, התייחס ל"מתינותו" לכאורה של רוחאני כ"סימן פוטנציאלי חיובי". שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, הציעה כי יינתן לנשיא הנבחר, שלא ייכנס לתפקידו עד חודש אוגוסט, זמן למנות נושאים ונותנים חדשים.

הנשיא אובמה ומנהיגים מערביים אחרים, המסתייגים מנקיטת אמצעים החלטיים למניעת הפיכתם של האיראנים למעצמת גרעין, צפויים להשתמש במתינותו הקוסמטית של רוחאני כאמצעי להצדקת "משא ומתן מתמשך" עד בלי די.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הזהיר את הקהילה הבינלאומית שלא "להיתפס למשאלות לב, להתפתות ולהרפות את הלחץ על איראן כדי שזו תפסיק את תכנית הגרעין שלה". הוא דרש כי איראן תישפט על פי פעולותיה, וכי במידה ותמשיך לפתח את תכנית הגרעין שלה, תיעצר " בכל דרך".

אך כפי שחזינו במהלך "האביב הערבי", ישנו קו דק המפריד בין אופטימיזם נאיבי לבין הזיה, וזאת בזמן שהמערב נאחז בקש כדי לשכנע את עצמו כי ניתן לטפל בפנאטיות האסלאמית באמצעים דיפלומטיים.

בעוד שהישראלים מקבלים כעת ברובם את טבעה האמתי של הקיצוניות האסלאמית, העולם המערבי נותר, רובו ככולו, בהכחשה. הדבר מומחש ע"י הסיסמה הפופולארית, לפיה "האסלאם הוא דת של שלום".

לכל הדתות, וגם בנצרות וביהדות, ישנם טקסטים שאותם ניתן לפרש באופן המצדיק אלימות וחוסר סובלנות. ואולם, בעוד שרבים מהמוסלמים, אם לא הרוב שבהם, מבקשים לחיות בשלום, כיום האסלאמיסטים הם שמחזיקים בכוח, וכופים את הפנאטיות, חוסר הסובלנות והאלימות שלהם על אנשיהם שלהם ועל העולם המערבי.

אין כל הבדל בין האידיאולוגיות השיעיות והסוניות המודרניות, המסורות שתיהן לכיבוש גלובאלי אלים. מנהיגיהם מתעבים כולם את המערב, לוקים באנטישמיות פתולוגית ונכספים לכפייה גלובאלית של חוקי השריעה. מרבית אנשי המערב אינם מפנימים כי המושגים הללו מהווים את ערכי הליבה של תנועת הג'יהאד.

על אף שבאופן כללי, אזורנו מהווה מאורת עקרבים שבתוכה מולכים הפונדמנטליסטים או מתחזקים לאיטם, עדיין ישנו שוני בין מדינות האזור. מדינות שבהן נותרו שורשים חילוניים כלשהם סובלים פחות ממשטרים מדכאים. כך, טורקיה היא כיום פחות עריצה מאשר איראן, ערב הסעודית או מצרים, וזאת למרות הרטוריקה האנטי-ישראלית האכזרית של ארדואן, שנועדה לטפח את הפופולאריות שלו בעולם הערבי. ישנם המתארים את משטרו כ"אחים מוסלמים לייט". אף על פי כן, משטרו של ארדואן הולך ונהיה אוטוריטרי יותר ויותר, כפי שהשתקף בדיכוי האלים של ההפגנות האחרונות, ובכך שבטורקיה נכלאו באופן יחסי עיתונאים רבים יותר מאשר בכל מדינה אחרת.

למרבה הצער, העולם המערבי בכלל והממשל האמריקני בפרט, ממשיכים להתוות מדיניות הרסנית לריצוי האסלאמיסטים. מאז נאום קהיר של אובמה, נטישתו את מובארק בכדי "לקדם את הדמוקרטיה והושטת ידו לאיראן ולמדינות עוינות נוספות- הכול הולך ומתדרדר.

בארי רובין, מומחה לענייני המזרח התיכון, אף מאשים את ארה"ב בכך שכרתה ברית עם תנועת האחים המוסלמים- על הרוע הטהור שלה. אך הליבראליים האמריקנים טומנים את ראשם בחול, מתארים את המנהיגים האסלאמיים הפונדמנטליסטים כ"מתונים", ומתעלמים מן היסודות האנטי-מערביים, אנטי-נוצריים והאנטישמיים המרושעים שעליהם בנויים המשטרים האסלאמיסטיים.

ארגון החמאס הוא נצר ישיר לרשת הארסית הזו. הנשיא מורסי מחזק את שליטת האחים המוסלמים במצרים, ולמרות התמיכה הכלכלית העצומה שלה הוא זוכה מארה"ב, הוא משיב בבוז לחששותיהם של האמריקנים בנוגע להפרות זכויות האדם ההולכות וגוברות. "האביב הערבי" של טוניזיה הוביל לדיכוי רב יותר. ההתערבות האמריקנית לטובת המורדים כנגד קדאפי בלוב הסתיימה ברציחתו של שגריר ארה"ב. תימן מהווה כר פורה לאל קאעידה, ובאפגניסטן- ארה"ב מצויה במשא ומתן ישיר עם הטאליבן הרצחני!

הרומן העל-מפלגתי ארוך הימים בין ארה"ב לסעודיה הביא לייצוא גלובאלי של האידיאולוגיה הווהאבית, שתוצאתו הייתה פריחתם של קני פונדמנטליזם אסלאמי וטרוריסטים מקומיים ברחבי העולם המערבי. ואולם, חשיפתם של סעודים עשירים המייצאים את הג'יהאד נעשית מחוץ לעיני הציבור.

למותר לציין כי סוריה מהווה את התועבה האולטימטיבית, שבמסגרתה מוצגת אכזריות גסה של ברברים אסלאמיסטיים במעשי הזוועה המבוצעים ע"י אסד והשיעים, בתמיכתם של איראן והחיזבאללה, כמו גם אלו של הסונים, הזוכים לתמיכה של הסעודים, של פלגים של האחים המוסלמים ושל קיצוניים אחרים, וביניהם ענפים של אל קאעידה.

עד כה, נדמה שארה"ב טרם החליטה האם לעמוד מן הצד ולאפשר למשטר אסד בתמיכת איראן, אשר רק לפני שנתיים ראתה בו בן ברית פוטנציאלי, להשמיד את אויביו, או האם לספק תמיכה צבאית לסונים, הכוללים בתוכם גופי טרור כמו אל קאעידה. אלו צפויים בעתיד להפנות את כלי הנשק הללו כנגד המערב. ובינתיים, כ-100,000 סורים כבר נטבחו, ובמידה והעימות יתמשך, ייהרגו רבים נוספים בטיהורים אתניים ובמעשי טבח.

בקונסטלציה הזו, במידה ותהפוך איראן למעצמת גרעין, היא תחזיק בשליטה מוחלטת של האזור או לחילופין, תצית מרוץ מוטרף בין המדינות האסלאמיות הבלתי-יציבות הללו על מנת להשיג מעמד גרעיני.

במידה וניכנע ללוח הזמנים של איראן ולא נפעל בעקבות בחירתו של נשיא הממלא אחר הוראותיו של האייתולה חומייני הפנאטי- שמועלם לא הגיב בחיוב לכל הצעה דיפלומטית- אנו מזמנים לעצמנו אסון.

אין זו הגזמה לומר כי המצב הנוכחי משפיע על עתידה של התרבות המערבית. אנו בישראל עומדים בקו החזית. עומדת בפנינו חובה לשכנוע העולם כי ההתעמתות עם איראן ועם הפונדמנטליזם האסלאמי איננה רק בעיה ישראלית.

האתגר העומד בפני המערב איננו מכריע פחות מן הקרבות שנלחמו על מנת למנוע שליטה גלובאלית מהנאציזם ומהקומוניזם. על הדמוקרטיות, בהובלת ארה"ב, לפתח אסטרטגיה מציאותית הכוללת בתוכה את האופציה להפעלת כוח במידת הצורך, וזאת על מנת להרתיע את הטרוריסטים ולעצור את המאמצים לערעור הסדר החברתי והדמוקרטי שלנו.

זה לא זמן "לקוות לטוב", זהו זמן להתמודדות עם המציאות.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann