למרות תחושת הניכור הנגרמת על ידי הקיצוניות הדתית וטקטיקות הסחטנות המופעלות על ידי מפלגות פוליטיות חרדיות חד- ממדיות, מתקיימת כיום תחייה מעוררת השתאות בשמירה על המסורות והמנהגים היהודיים בקרב אותם אנשים אשר אינם מחויבים באופן כללי לשמירת ההלכה. מגמה זו מורגשת במיוחד בחג הפסח, בעת שרובם המוחלט של הישראלים, החילונים והדתיים כאחד, משתתפים בסדרים ונמנעים מאכילת חמץ. ייתכן והדבר משקף תשוקה הולכת וגוברת מצדם של ישראלים רבים לחיבור רב יותר למסורתם בת 3000 השנים. המסרים הטמונים בליבו של החג, המאשרים מחדש את ההיסטוריה היהודית ומחזקים את הזיקה המתמשכת של העבר המשותף שלנו לגורלנו העתידי, הינם בעלי חשיבות מיוחדת ליהודים בני דורנו.

חשיבותו של חג הפסח בזמננו

Print This Post

ארבע בנים

The Relevance of Pesach in our Times

למרות תחושת הניכור הנגרמת על ידי הקיצוניות הדתית וטקטיקות הסחטנות המופעלות על ידי מפלגות פוליטיות חרדיות חד- ממדיות, מתקיימת כיום תחייה מעוררת השתאות בשמירה על המסורות והמנהגים היהודיים בקרב אותם אנשים אשר אינם מחויבים באופן כללי לשמירת ההלכה.

מגמה זו מורגשת במיוחד בחג הפסח, בעת שרובם המוחלט של הישראלים, החילונים והדתיים כאחד, משתתפים בסדרים ונמנעים מאכילת חמץ. ייתכן והדבר משקף תשוקה הולכת וגוברת מצדם של ישראלים רבים לחיבור רב יותר למסורתם בת 3000 השנים.

המסרים הטמונים בליבו של החג, המאשרים מחדש את ההיסטוריה היהודית ומחזקים את הזיקה המתמשכת של העבר המשותף שלנו לגורלנו העתידי, הינם בעלי חשיבות מיוחדת ליהודים בני דורנו.

חג החירות, המציין את סוף שעבודם של בני ישראל שהיו עבדים במצרים, מזכיר לנו כי אנו דור בר מזל של יהודים, אשר התברך בזכות לחיות בתקופה שלאחר נס התקומה היהודית בזמננו.

חג הפסח מלמדנו כי בעוד שייתכן וניסים אינם מתרחשים באופן גלוי ובולט בהקשר של חיינו היומיומיים בדורנו, ההיגיון והשכל הישר אינם יכולים להסביר לבדם את האירועים חסרי התקדים אשר אפשרו לנו לשקם את הלאומיות שלנו לאחר תקופה של 2000 שנים. במשך תקופה זו, העם היהודי, אשר היה מפוזר בכל קצוות תבל, סבל מהפלייה כואבת, רדיפה בלתי פוסקת, גירושים וניסיון לרצח עם. אך בסופה של השואה, האסון הגדול ביותר שחווינו מאז גלותנו, אנו קמנו מאפר כעוף החול והקמנו מחדש את ארץ מולדתנו.

אלו מאתנו המאמינים באלוהים אשר כרת את בריתו עם העם היהודי, אינם זקוקים להסבר מיוחד לאירועים יוצאי הדופן אשר קדמו לשובנו לאדמת אבותינו. הומניסטים חילוניים העומדים בפני הדילמות שבגיבוש הסברים רציונאליים לקיומנו המתמשך נאלצים להניח כי האירועים יוצאי הדופן שלאחר המלחמה אשר סללו את הדרך לתחייה הלאומית היהודית היו מבוססים על סדרה של צירופי מקרים אקראיים שהתרחשו באופן סימולטני.

בפסח, נקראים כל היהודים לכוון את מחשבותיהם אל מקור הזהות היהודית ולמרכזיותן של ארץ ישראל וירושלים בחיים היהודיים- כפי שמודגש לכל אורך הטקסט שבהגדה אשר נסגרת למעשה בתפילה לשוב ב"שנה הבאה בירושלים הבנויה". כמו כן, ההגדה מבקשת מאתנו לחזק את מחויבותנו לשימורה של מדינה יהודית יציבה ובטוחה עבורנו ולמען הדורות הבאים.

מילותיה של ההגדה מכילות גם את התזכורת המאיימת לפיה "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" , ואנו פונים לקדוש ברוך הוא בבקשה "שפוך חמתך" כנגד האכזרים ולהשמידם.

כאשר אנו פותחים את הדלת על מנת להזמין את אליהו הנביא להצטרף אלינו באופן סמלי לסדר, אנו נזכרים כי במהלך תקופת ימי הביניים הדלת נפתחה גם במטרה להפריך את ההאשמות שבעלילות הדם המגונות- אותן עלילות שעולות כיום מחדש בעולם הערבי.

במהלך כל תקופת גלותנו, היו אלה הכנסייה, האנטישמיים החילוניים, הנאצים והקומוניסטים שביקשו להשמיד את העם היהודי. כיום, אלו הם האסלאמיים הרדיקאליים בתמיכת הקיצוניים משמאל ומימין ברחבי העולם המבקשים את חורבננו.

לצערנו, אותם אנשים שהאמינו כי "תהליך השלום הבלתי הפיך" עם שכנינו פתח פרק חדש בהיסטוריה וכי מחזור השנאה כנגדנו נשבר- טעו. כיום, כמו בעבר, אנו הישראלים חיים באזור המוקף באויבים שטניים הנשלטים על ידי תרבויות מוות וחורבן ומבקשים למנוע ממנו את הזכות לחיות באופן חופשי כעם. אנו נזכרים בעמלק הרשע בעת שאנו צופים במנהיגים האיראניים, ממשיכי דרכו של המן, אשר מצהירים באופן חופשי על כוונותיהם לרצח עם.

ההגדה מזכירה לנו באופן משתמע כי על מנת שריבונו של עולם יגן עלינו ויעניק לנו חופש ושלום, עלינו להפגין נחישות, נכונות לעמוד ולהילחם עבור עצמנו וכן, במידת הצורך, לשלם מחיר כואב.

אך למרות האיומים העומדים בפניה של ישראל כיום, עלינו לשמוח כי ימיו של חוסר האונים היהודי חלפו וכי כיום יש לנו את צה"ל בעל היכולת להגן עלינו מפני אויבינו המשולבים.

באלמנטים נוספים של ההגדה מהדהדים האתגרים הנוכחיים העומדים בפנינו ביחס לזהות היהודית. ישנם, לדוגמה, ארבעת הבנים הסמליים. הבן התם, אשר אינו מסוגל להשיב לשאלות הנוגעות לתפקידו בחיים היהודיים, מייצג את אותם יהודים אשר התבוללו והפכו מנוכרים למורשתם במידה כה רבה עד כי הם הופכים אדישים לזהותם היהודית ונעלמים.

הבן הרשע מיוצג כיום על ידי היהודים אשר מרחיקים עצמם בקור רוח ומבקשים לחתור תחת עמם שלהם. ניתן למצוא אותם בתפוצות, יד ביד עם אלו המחויבים לחורבננו, קוראים להחרמות של ישראל או משתדלים אצל ממשלות זרות במטרה לגרום להן להפעיל לחץ על המדינה היהודית לקביעת מדיניות המנוגדת לדעותיהם של רוב רובם של הישראלים- וזאת בעיקר משום שהם חוששים שזו תביא לערעור קשה של ביטחוננו.

יהודים כאלו קיימים גם בתוך שורותינו כאן בישראל. הם מתוארים כפוסט- ציוניים, ורבים מהם סובלים מסוג של עבדות רוחנית ופסיכולוגית. הם אינם מסוגלים למצוא ערך בזכותם לחיות כיהודי. הם מבקשים לנשל את המדינה היהודית ממורשתה וערכיה, ולעיתים קרובות אף מתדרדרים לדרגה בה הם מקדמים את הנרטיבים של יריבינו.

בנוסף להיבטים הלאומיים הספציפיים שבו, חג הפסח אף מעביר מסר חברתי. ליל הסדר משופע בסמלים- עשבים מרים, מי מלח ומצה- אשר מזכירים לנו שוב ושוב את מקורותינו הצנועים כעבדים אשר קדמו להיותנו אומה.

למעשה, ההגדה נפתחת דווקא בהקראת הא לחמא עניא, הקטע המזכיר לנו את מחויבותנו לדאוג למקופחים ולאביונים ולדאוג לתיקון העולם. במילותיה של ההגדה ישנה התייחסות בלתי פוסקת ל"לחם עוני", במטרה להזכיר לנו כי גם בזמננו ישנם אנשים בקרבנו החיים במחסור ואשר ידם אינה משגת לקנות מזון מספיק ולחיות בכבוד. נושא זה יכול להזכיר לנו גם את הסקנדל הגדול ביותר בדורנו היהודי, אשר במסגרתו חיים ניצולי שואה קשישים ודואבים את שארית ימיהם בעוני מחפיר.

ההגדה כוללת גם תמה אוניברסלית של זכויות אדם אשר נוגעת לכל עמי העולם. אך יש להתנגד ליהודים המודרניים האופנתיים המבקשים להפוך את ליל הסדר לפסטיבל חירות עולמי. אכן, ישנו בטקסט מסר אוניברסלי הקשור לזכויות האדם, אך המרכיב המרכזי שבחוויית הפסח מכוון לעם היהודי, ומזכיר לנו את מקורותינו כעבדים במצרים ואינספור הדורות הקודמים אשר שאפו לתחיית האומה היהודי וריבונותה- אותה תחייה בה התברך דורנו שלנו.

"לשנה הבאה בירושלים".

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann