חרפתו של אברהם בורג

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Avrum Burg's act of infamy

כמעט בכל תקופה של ההיסטוריה היהודית הופיעו יהודים משומדים כמפיצים אפקטיביים של שנאה כלפי אחיהם. בימי הביניים היו כמה וכמה יהודים שהתנצרו שהיו מקדמי האנטישמיות התכליתיים ביותר, התמחו בעיוות טקסטים יהודיים כדי להשמיץ יהודים, ותיארו אותם כשליחי השטן.

ההשפעה שלהם השתרעה רק לעתים רחוקות מעבר לאזור שבו התגוררו, או מעבר לתפוצה מוגבלת של כתבי יד או חיבורים שהכינו.

בסביבה הגלובלית הנוכחית, המאפשרת תקשורת מידית באמצעות אמצעי תקשורת אלקטרוניים וכתובים ובעזרת האינטרנט, משמיצי העם היהודי "היהודיים" בני זמננו, או את חליפתה, ישראל, יכולים להשיג חשיפה גלובלית מידית.

זו הסיבה שאנו מתעלמים מההתפרצויות המשמיצות של אויבי העם היהודי בנות זמננו, על אחריותנו בלבד. לא צריכות להיות לנו שום אשליות. בעשרות השנים האחרונות היו משומדים יהודים בין הגורמים העיקריים שתרמו לדה-לגיטימציה הגוברת של ישראל. מאז השואה, נאלצו האנטישמים לפעול מתוך הארון, אבל בשנים האחרונות צברו אומץ וחזרו בתקיפות רבה למאמציהם המסורתיים להפוך את היהודים למצורעים.

בהקשר זה, ההתפרצויות הבלתי מרוסנות שנשמעו מפי אברום בורג בראיונות הנוגעים לספרו Defeating Hitler, המזכיר פעם אחר פעם את יהודים בצוותא חדא עם הנאצים, צריכות להיחשב לפי כל אמת-מידה כחרפה. בורג הוא הכל, חוץ מאשר הוגה דעות מעמיק. למעשה, ההתקפות הגסות שלו על ישראל הן רק עיבוד מחדש של המסות הרגילות, הרצופות קלישאות, המופקות בהמוניהן על-ידי אלה השואפים לדה-לגיטימציה של מדינת היהודים. מכוח תפקידיו הקודמים ההשמצות של בורג על ישראל יהפכו ללא ספק לנשק מכריע בידי האנטישמים ובידי כל אלה השואפים לחיסולה של מדינת היהודים.

ההתפרצות הנוכחית של בורג היא הרחבה של מאמר קודם שהשמיץ את ישראל, שנכתב בספטמבר 2000, שהופץ בהרחבה בכל רחבי העולם. כבר אז תיאר בורג את המדינה הציונית כישות המבוססת על "פיגומי שחיתות ועל יסודות של דיכוי ואי-צדק". הוא גם הבין את מניעיהם של המפגעים המתאבדים… "הם מקדישים את עצמם לאללה במקומות הנופש שלנו, מפני שחייהם הם עינוי".

בזמן הריאיון הנרחב שלו עם ארי שביט, העיתונאי של הארץ, המשיך בורג להשמיץ את ישראל ואת הציונות בלי בושה. הוא תיאר את ישראל כמטורפת, כישות מתה מבחינה רוחנית, מדינה גזענית כושלת המבוססת על חוקי הגזע הנירנברגיים של היטלר. הוא חזה שהכנסת תקבל בעתיד חוקים שיאסרו על קיום יחסים מיניים בין יהודים לערבים. התפיסה של דמוקרטיה יהודית היא "ניטרוגליצרין". הוא מגנה את חוק השבות ("תמונת מראה של היטלר"), ואין להתפלא שהוא תומך במדינה דו-לאומית. ובהערה שנאמרה מפיו לאחרונה, ושהאנטישמים בכל רחבי העולם ינצלו אותה, ללא ספק, מכריז בורג על החלטתו להיאבק "במניפולציות של השדולה הישראלית המעודדת נאמנות כפולה".

הפתרון שמציע בורג לישראלים הוא שהם ינהגו כמוהו וישיגו דרכון שני, וכך יהיו אזרחי העולם. הוא קיבל דרכון צרפתי, ומודיע לנו בגאווה שנסע לפריס במיוחד כדי להשליך את הפתק בבחירות לנשיאות צרפת נגד ניקולא סרקוזי, "המייצג איום חמור על שלום העולם". בורג מתענג על האוניברסליזם שלו, ומודיע לנו שבניגוד לישראל, אירופה מייצגת סביבה יהודית אמיתית.

בעיני רוב הישראלים, ההשתוללויות המטורפות למחצה של בורג הן רק תמונת מראה פרימיטיבית למדי של הדיבות המכוונות כלפינו על-ידי אויבינו. אבל עד כמה שמפתה להתעלם ממנו, ולהשליך את ההתפרצויות שלו לפח האשפה, לשם הן שייכות, איננו יכולים להרשות לעצמנו לעשות זאת, מפני שהרקע של בורג מבטיח שאויבינו ינצלו אותן כהישג, שאפשר להשמיץ בו את המדינה היהודית ולשלול את הלגיטימציה שלה. המילים שלו גם יחזקו, ויעניקו מכובדות לכל היהודים המשומדים המנהלים מערכות אנטי-ישראליות, לרבות אלה שהיו מעורבים בחרם האקדמי ושל האיגודים המקצועיים בבריטניה נגד ישראל.

מפני שבורג אינו רק מטורף פוסט-ציוני נוסף. הוא נצר לאחת המשפחות הדתיות והציוניות המכובדות ביותר, שכל חייהן הוקדשו לרווחת ישראל והעם היהודי. אביו הנערץ של בורג, יוסף, היה פליט מגרמניה הנאצית, שנעשה חבר בכנסת הראשונה, ונבחר לראש המפלגה הדתית הלאומית (המפד"ל). אמו, רבקה, איבדה את רוב בני משפחתה בטבח שעשו הערבים בחברון בשנת 1929.

אברום הצטרף ל"שלום עכשיו", ועד מהרה נעשה "הדוד תום הדתי" ומחמל נפשו של הממסד החילוני השמאלני. זה אִפשר לו לכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בין 1988 עד 1995, ואז התפטר מהכנסת ונתמנה ליו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית. ב-1999 חזר לכנסת ונתמנה ליו"ר הכנסת. בשנת 2001 נכשל בורג בבחירות ליו"ר מפלגת העבודה, כאשר התגלה שמספר הדרוזים שהצביעו בעדו היה גדול יותר ממספר הדרוזים שהיו רשומים כחברי המפלגה. מרוב בושה, פרש אז בורג מהפוליטיקה.

לפני שנעשה רדיקל פוסט ציוני מושלם, הוא התפאר בפני פעם אחר פעם שהוא ייבחר לראש-הממשלה. תקופת כהונתו בסוכנות היהודית היתה תוססת, בלשון המעטה. בתקופה זו, מערכת-היחסים הממושכת שלו עם ישראל זינגר, המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי שהודח בבושת פנים, נעשתה אינטימית יותר, והמזימה שבורג יירש את זינגר בתפקיד המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי נזנחה, רק מפני שנחשפה בעוד מועד.

אחת היזמות האחרונות של בורג לפני שקיבל את האזרחות הצרפתית היתה מעורבותו במפעל עסקי כושל, שניהל קונסורציום שעמד לרכוש חברה העוסקת בייצור נשק. מבקר המדינה והמשטרה התערבו והמכירה בוטלה, וכלי התקשורת הרבו לדווח כי הוא נחלץ רק בקושי מהעמדה לדין בגלל מהלכים עסקיים שלא היו טהורים כל-כך.

המהלך הציבורי האחרון של בורג היתה התביעה המשפטית הבלתי מוצלחת נגד הסוכנות היהודית, שזכתה לפרסומת נרחבת, על שזו סירבה לשלם לו 200 אלף ₪ לשנה ולהעמיד לרשותו מכונית יוקרתית ונהג לכל ימי חייו – נוסף על הטבות דומות שקיבל כיו"ר לשעבר של הכנסת.

אפשר רק לנחש מה הניע את בורג לקדם את הוצאת הדיבה השפלה הזאת על בני עמו. הסבר חלקי עשוי להיות ייחוס התנהגותו לתסביך אדיפוס הפרוידיאני – המהלך שאין בלתו של מרד ודחיית הוריו, הציונים הדתיים. אולם סביר יותר להניח שהוא כשל גם כפוליטיקאי וגם כאיש עסקים מפני שניסה ליצור לעצמו תפקיד חדש.

בזה הוא יצליח ככל הנראה. אברום בורג, לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר הכנסת, שאימץ ללא בושה אזרחות צרפתית ומוכן להשמיץ בפומבי את ארצו ולשלול את הלגיטימציה שלה, כבר לא יהיה רק יקירם של הפוסט-ציונים הישראלים. הוא יקבל את תפקיד הדמות והסמל של הממסד האנטי-ישראלי הגלובלי ושל כל האנטישמים. הוא יוצף בכנסים שבהם ירצה, ועם הכיפה הפסיכדלית שלו ובלעדיה הוא ירווה יין ויאכל לשובע, ויקבל מעמד של כוכב במסיבות קוקטייל, בחסותם של אלה השואפים לשים קץ למדינה היהודית.

רק ישראלים מעטים יזילו דמעה אם אברום בורג יתיישב דרך קבע בצרפת.

איזי ליבלר הוא יו"ר ועדת הקשרים עם התפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, והוא מנהיג יהודי בינלאומי ותיק. ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann