ג'וליוס ברמן הפיץ לחברי הועד המנהל שלו מכתב חריף בן 11 עמודים בתגובה לשטף הביקורות שהושמעו לאחרונה באשר לפגמים בהנהלה, לחוסר שקיפות ולהיעדר דין וחשבון בוועידת התביעות. למרבה הצער, כפי שעשה בעבר, הוא התרכז בפגיעה בשמם הטוב של מבקריו, ולא בתגובה לנושאים שעל הפרק. גם לאחר שיו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי ונשיא הקונגרס היהודי העולמי רון לאודר קראו לחקירה ולביקורת עצמאיות של ועידת התביעות, ברמן ממשיך להשתהות, ומצהיר כי הוא יעביר את ההצעה ל"ועדת מנהיגים מצומצמת", שאותה הוא מינה בעצמו, על מנת שתמליץ על דרכי פעולה.

ועידת התביעות ממשיכה לשקוע בבוץ

Print This Post

julius-berman

Claims Conference gets deeper in the Mire

ג'וליוס ברמן הפיץ לחברי הועד המנהל שלו מכתב חריף בן 11 עמודים בתגובה לשטף הביקורות שהושמעו לאחרונה באשר לפגמים בהנהלה, לחוסר שקיפות ולהיעדר דין וחשבון בוועידת התביעות.

למרבה הצער, כפי שעשה בעבר, הוא התרכז בפגיעה בשמם הטוב של מבקריו, ולא בתגובה לנושאים שעל הפרק.

גם לאחר שיו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי ונשיא הקונגרס היהודי העולמי רון לאודר קראו לחקירה ולביקורת עצמאיות של ועידת התביעות, ברמן ממשיך להשתהות, ומצהיר כי הוא יעביר את ההצעה ל"ועדת מנהיגים מצומצמת", שאותה הוא מינה בעצמו, על מנת שתמליץ על דרכי פעולה.

בהתייחסו לחברי הוועד כמו ילדי גן, הוא שחרר הצהרה מגוחכת לפיה תביעת הפושעים ע"י ה-FBI ומחלקת המשפטים ניקתה אותו ואת הנהלת הארגון מכל רבב בנושא. הוא שאל: "האם יכול מישהו להציע גוף ציבורי עצמאי יותר מאשר מחלקת המשפטים האמריקנית ולשכת החקירות הפדרלית שינהל את החקירה, אשר, אגב, נסתיימה ב-28 הודאות באשמה ושלוש הרשעות לאחר משפט- דבר המהווה 100 אחוזי ניצחון?"

למותר לציין כי תפקידם של ה-FBI ומחלקת המשפטים הוא להעמיד לדין את הפושעים, ולא לבצע סקירה וביקורת של הליכי הפיקוח בארגון צדקה שממשרדו הראשי גנבו פושעים, ובתוכם מנהלים בכירים, 57 מיליון דולר במשך תקופה של 15 שנים.

במהלך כל הצטדקותו המייגעת, ברמן נוקט מאמצים רבים לפגיעה בשמי הטוב. הוא מתייחס לפגישה שלא התקיימה במציאות בינינו באמצע העשור שעבר, שעסקה כביכול בתפקידו של נשיא ועידת התביעות דאז, ישראל זינגר.

הוא מציין כי נאלצתי לעזוב את הקונגרס היהודי העולמי, אך משמיט בנוחיות את העובדה שהדבר קרה משום שסירבתי לוותר על דרישתי לביקורת עצמאית בנוגע לאי-סדרים כספיים. כמו כן, הוא איננו מציין כי אני זוכיתי לחלוטין ע"י התובע הכללי של מדינת ניו יורק, וכי ישראל זינגר נאלץ להתפטר מתפקידו בקונגרס היהודי.

לא מתקבל על הדעת כי ברמן מצהיר שלא היה מודע לפרשת הקונגרס היהודי העולמי וישראל זינגר, משום שהנושא סוקר באופן נרחב ע"י כלי התקשורת היהודית והניו יורק טיימס. הערתו המצטדקת, לפיה ביקש להימנע מלשון הרע, וכן התרברבותו בכך שסרב לבחון את המסמכים שסיפקתי, עומדת בעקביות עם כישלונו לחקור כראוי את ההאשמות מ-2001 בנוגע למרמה שהתקיימה תחת הנהגתו.

בזמנו, תגובתו של ברמן הביאה אותי להטיל ספק פומבי במצפנו המוסרי. היה זה בלתי נתפס כי בתפקידו כיו"ר, הוא לא ראה כל פגם בכך שחבר הנהלה בכיר- ועל אחת כמה וכמה הנשיא- שנמצא ע"י התובע הכללי של ניו יורק כמפר את חובותיו הנאמנות ומועל בכספי ציבור, יעמוד בראש ארגון המחלק את כספי הפיצויים הקדושים. מה אמר הדבר על הנהלתה, מנהלתה ושקיפותה של ועידת התביעות?

אינני מתנצל על כך שחקרתי בזמנו את ועידת התביעות. במהרה, הפכתי משוכנע כי ועידת התביעות מתפקדת כממלכתו הפרטית של ברמן ומספר מעמיתיו. הזדעזעתי במיוחד כשגיליתי את האופן הביזיוני שבו התייחס הארגון לניצולי שואה דואבים.

טרם שנתגלה הסקנדל של 57 מיליון הדולר, הפניתי את תשומת הלב לקריאות לפיקוח רב יותר. גיליתי תשלום שערורייתי שהועבר דרך מצעד החיים ליועץ המקורב לישראל זינגר, לכאורה בעבור עבודות שביצע מטעם מצעד החיים. ואולם, הוא לא הצליח להסביר מדוע הוא קיבל את סכום הכסף העצום הזה, וועידת התביעות סגרה את הנושא מבלי לחשוף דבר.

כמו כן, גיליתי תשלומים שהועברו לארגונים שאין להם דבר עם השואה, והטלתי ספק בתהליך קבלת ההחלטות בכל הקשור להקצאות הכספים. הסקתי כי הוועד הפך ללא יותר מאשר חותמת גומי להחלטות ההנהלה, ומסופקני אם הוא מעולם קרא תיגר או סרב לאמץ הקצאה כלשהי. בניגוד לנטען במכתבו של ברמן, למעשה כל ארגוני הגג שלהם ייצוג בוועד קיבלו או חילקו באופן בלתי-ישיר מענקים מטעם ועידת התביעות.

במהלך השנה האחרונה, מלבד ההימנעות מהקצאות כספים מספקות לטובתם של ניצולי השואה הקשישים, האתגר המרכזי הניצב בפני ועידת התביעות היה כישלון הנהגתה בקבלת כל דין וחשבון באשר למרמה של 57 מיליון הדולר.

בחודש האחרון, נחשפו תגליות מדהימות לפיהן כבר ב-2001, הופץ מכתב להנהלה הבכירה ובו היא הוזהרה וזכתה לתיאור של אופי המרמה המתבצעת בו בזמן. חקירה נוספת גילתה כי סגן הנשיא הבכיר המכהן, גרג שניידר, היה מכותב גם הוא על המכתב. הצהרות נואשות וסותרות שוחררו על ידי דוברי ועידת התביעות, בניסיון לטייח את הפרשה. לבסוף, הם הטילו את מלוא האחריות לקלקול על בכיר במשרדים בברלין שאינו בין החיים.

הקש האחרון היה הגילוי לפיו ב-2001- שנה קודם למיניו של ברמן לתפקיד היו"ר- במסגרת תפקידו כיועץ לוועידת התביעות, הוא למעשה סקר את המכתב שחשף את המרמה ונתבקש לפקח על החקירה. כעת, כל השאר זה היסטוריה, והמרמה המשיכה להתקיים תחת הקדנציה שלו כיו"ר עד סוף 2009.

הסקנדל האמתי הוא לא בכישלונו של ברמן לבצע מעקב למכתב מ-2001, אלא העובדה שהוא ביקש באופן אקטיבי להסתיר את קיומו ואת מעורבותו האישית, לא רק מן הציבור אלא אפילו מהוועד שלו.

אני עומד מאחורי דבריי לפיהם ברמן ועמיתיו תזמרו הצעות החלטה "סטליניסטיות" המהללות את עצמם, וזאת במקום לאפשר לוועדה עצמאית לקבוע מי, אם בכלל, אחראי למשבר בהנהלה. כאשר גוף ציבורי מעביר החלטה המהללת את תפקודו יוצא הדופן בתגובה למעילה בסך 57 מיליון דולר ממשרדיו הראשיים- מדובר בסטליניזם קלאסי.

כאשר הסקנדל נחשף בתחילה, ברמן הדף את הקריאות לחקירה עצמאית באמצעות הודעה לפיה הוא שכר יועצים של חברת K2 למטרה זו. בהמשך, הוא נאלץ להודות כי תפקידה היה להציג אמצעים עתידיים, אך לא לחקור את מה שכבר התרחש ומי האחראי לכך. ואכן, הביקורת של חברת K2 נדחתה ע"י ממשלת גרמניה.

כמו כן, דו"ח Deloitte, שאותו הזכיר ברמן בתור ביקורת עצמאית, הציע בסה"כ נהלים ואמצעי פיקוח עתידיים להימנעות ממעילות שכאלו, מבלי להתייחס לעבר. בהיעדר כל חקירה וביקורות חיצוניות עצמאיות, ייתכן ועדיין ישנם עוד שלדים בארון שאנו איננו מודעים לקיומם.

ישנם גלים של מועקה בתקשורת ובקרב הציבור היהודי- והכרה מאוחרת אפילו בקרב חלק מחברי הוועד המנהל, לפיה ישנו צורך ברפורמה בארגון. ארגונים גלובאליים כמו הקונגרס היהודי העולמי והסוכנות היהודית דרשו קיום סקירה וביקורת עצמאיות.

ברמן מכהן בתפקידו כבר למעלה מ-10 שנים, אך הוא ממשיך להתעקש כי אין לו כל כוונה להתפטר. הוא מתייחס לחששותינו בביטול כ"מהומה", "קשקוש", "טמטום" או "סוגיה בדיונית". נהיר כי, אפילו כעת, הוא איננו מבין את חומרת הסקנדל ואת האחריות האישית שלו למה שהתרחש תחת משמרתו. במידה והדירקטורים בפגישה השנתית של ועידת התביעות שתתקיים באמצע חודש יולי לא ידרשו את התפטרותו המידית של ברמן וימנו גוף לביקורת עצמאית, יהווה הדבר כישלון באחריותם הנאמנה והזמנה להתערבות חיצונית.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann