כאשר יו"ר ועידת התביעות בוחר לרדת לרמה של פגיעות אישיות, כפי שעושה יוליוס ברמן בתגובה לנושאים המדאיגים שהעליתי בנוגע לניהול ולמדיניות של הארגון, הדבר מציג את הארגון באור שלילי. כאשר ברמן מאשים אותי שמניעי הם "זדוניים" ושאני עוסק ב"התקפות חריפות" וב"הפצת שערוריות" הוא מדגים את הגישה המאיימת שנעשה בה שימוש בכדי להשתיק מבקרים וכן את התשובות היהירות שלעתים קרובות מתקבלות מצד חברי ההנהלה של ועידת התביעות במענה לאלו המבקשים הבהרות על עניינים הנוגעים לפיצויים. אך ברמן לא הצליח להפריך בצורה עובדתית אף אחת מטענותיי במאמר. הוא התחמק מהעניינים המרכזיים שהעליתי והאשים אותי שלא בצדק בכך שטענתי שה-FBI גילה את הונאת 7 מיליון הדולרים בארגון שלו. אין הוא יכול להכחיש את העובדה שועידת התביעות יידעה את הציבור רק לאחר שה"ג'ואיש וויק" הניו-יורקי חשף את דבר הגניבה.

ועידת התביעות: הרימו קול מחאה!

Print This Post

ניצולי שואה

Claims Conference: Cry Gevalt now!

כאשר יו"ר ועידת התביעות בוחר לרדת לרמה של פגיעות אישיות, כפי שעושה יוליוס ברמן בתגובה לנושאים המדאיגים שהעליתי בנוגע לניהול ולמדיניות של הארגון, הדבר מציג את הארגון באור שלילי. כאשר ברמן מאשים אותי שמניעי הם "זדוניים" ושאני עוסק ב"התקפות חריפות" וב"הפצת שערוריות" הוא מדגים את הגישה המאיימת שנעשה בה שימוש בכדי להשתיק מבקרים וכן את התשובות היהירות שלעתים קרובות מתקבלות מצד חברי ההנהלה של ועידת התביעות במענה לאלו המבקשים הבהרות על עניינים הנוגעים לפיצויים.

אך ברמן לא הצליח להפריך בצורה עובדתית אף אחת מטענותיי במאמר. הוא התחמק מהעניינים המרכזיים שהעליתי והאשים אותי שלא בצדק בכך שטענתי שה-FBI גילה את הונאת 7 מיליון הדולרים בארגון שלו. אין הוא יכול להכחיש את העובדה שועידת התביעות יידעה את הציבור רק לאחר שה"ג'ואיש וויק" הניו-יורקי חשף את דבר הגניבה.

ברמן לא מכיר בכך שההנהלה שלו הפכה את ההונאה לטריוויאלית כשהכחישה שהיה כשלון בפיקוח ואמרה כי "אף אחד אינו אחראי כיוון שלא היתה סטייה מהנהלים המקובלים". דברים אלו מתייחסים להונאה בסכום העולה על 7 מיליון דולרים, עליה גילה גזבר הארגון שהיא "רק קצה הקרחון" ובכך הכריח את רואי החשבון מ-KPMG להימנע מלחתום על הדו"חות של החשבונות. ההתייחסות המזלזלת לאבדן סכום עצום שכזה של כספים המיועדים לפיצויים כאילו היה עניין חסר חשיבות מדגישה את העדרה של נטילת אחריות.

ברמן אף לא יכול להצדיק את העובדה שלנוכח הונאה בהיקף של מיליוני דולרים ועידת התביעות העזה למנות את "חברת יחסי הציבור הגדולה והטובה ביותר" בארה"ב בכדי לשקם את תדמיתה. זאת כאשר כבר יש להם משרד יחסי ציבור במשרה מלאה.

לפני שלוש שנים, על רקע הסקנדל ב"מצעד החיים", שגם במסגרתו היה כשלון בפיקוח, הפצרתי בועידת התביעות לפתוח בביקורת משפטית עצמאית שתבדוק את תחומי הפעילות הנרחבים של הארגון. לו היו פועלים בעניין אז, ייתכן והיה ניתן למנוע את ההונאה העצומה הזו.

הספין חסר הרגישות של ברמן כי "אף תשלום לניצול לא הושפע מהונאה זו" אינו כנה. למעשה, כשההונאה התגלתה ועידת התביעות הקפיאה ל-3 חודשים את כל תשלומי קרן הסיוע לזכאים הלגיטימיים, שביניהם נזקקים רבים.

ברמן מאשר את העובדה שלועידת התביעות ישנו תיק השקעות בשווי של מעל למיליארד דולר אך הוא שכח לומר כי תיק ההשקעות גדל בכ-30 מיליון דולרים בשנה האחרונה. זאת בעוד שהוא מודה שישנם היום עשרות אלפי ניצולים החיים בעוני. אני חוזר ומדגיש את טענתי כי במקום להרחיב את תיק ההשקעות "יש להשתמש בחלק גדול יותר מהכספים הללו על-מנת להקל את מצוקתם של ניצולי השואה הזקנים והחולים החיים בעוני."

לפי ברמן, 70 מיליארד דולרים זרמו דרך ועידת התביעות. אחת מדרישותי לברמן היא שיאפשר לגוף עצמאי לערוך בדיקה ופירסום של סכומי הכסף המשמעותיים שכוונו לפרוייקטים לא רלוונטיים. חלקם לחלוטין בלתי-ראויים וחלקם ראויים בפני עצמם אך אינם קשורים להקלת מצוקתם של ניצולי השואה או אף לזכרון השואה. לדוגמא, פרוייקט "תגלית" הוא מטרה ראוייה, אך לבטח אי אפשר לטעון שמטרה זו מצדיקה סבסוד משמעותי מקרנות הפיצויים רק מפני שביקור ביד-ושם הוא חלק מתכנית הביקור של המשתתפים בפרוייקט.

למרות שישנה כלפי חוץ חזות של מינהל תקין בועידת התביעות, למעשה היא מתפקדת כמועדון פרטי.

מלבד ניגודי אינטרסים העולים מכך שראשי ארגונים המקבלים מענקים קובעים מדיניות, נקודת החולשה העיקרית היא ריכוזיות השליטה בידי היו"ר וגישתו היהירה כלפי כל אדם המטיל ספק בכושר השיפוט שלו.

ברמן מכהן בתפקידו למעלה מ-8 שנים. דבר זה אינו בריא לאף ארגון דמוקרטי, אך במיוחד לא לארגון המחלק מיליארדי דולרים. בעוד שאיני רומז על עבירות אישיות, בהעדרה של מערכת איזונים ובלמים מספקת ואחרי תקופה ארוכה של שליטתו בועידת התביעות, היו"ר מתנהג כאילו הארגון היה רכושו האישי.

קחו לדוגמא את הוועדות המייעצות המיוחדות של ועידת התביעות להקצאות הרווחה, שבתחום אחריותן נמצאות ארה"ב וישראל – האיזורים בעלי מספר הניצולים הרב ביותר.

העובדה שיוליוס ברמן יו"ר ועידת התביעות, ולא אחר, מכהן כראש היחידה המטפלת בפעילות בארה"ב מעידה על חוסר ההבנה שבארגונים כה מורכבים יש להמנע מעודף ריכוזיות ושליטה. אך כשברמן מכהן גם כראש היחידה המטפלת בענייני ישראל מדובר במצב בעייתי ביותר מבחינה מוסרית. דבר זה איננו רק ביטוי להעדרם של איזונים ובלמים אך גם מעלה שאלות חשובות בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות של הקצאת הכספים בכללותו.

רק לפני מספר חודשים התפטר חיים רוט, חבר ישראלי בהנהלת ועידת התביעות, וציין במכתב לברמן כי "אני זקן מדי ובעל ניסיון רב מדי מכדי לשמש כחותמת גומי לרוב האוטוקרטי בחבר המנהלים וההנהלה של ועידת התביעות." הוא גינה את העובדה שועדת ההקצאות התעלמה מהמלצה של חברי ההנהלה הישראלים, "שכולם ניצולי שואה", וכן מהמלצות מפורשות של הכנסת. זו התנהגות "שלא תיאמן ושאין לקבלה" ואשר ניתן לתארה אך ורק כ"חוצפה", אמר רוט. הוא מחה גם על העובדה שפעם אחר פעם ברמן לא הגיב לפניותיו.

ישנן גם שמועות על התמרמרות במקומות נוספים. בתגובה לדרישות רבות מצד חברי הקהילה היהודית הבריטית, המודאגים מהעדר "שקיפות ונטילת אחריות", ג'פרי גרודר, פרקליט בריטי מוביל בעל התואר קווינס קאונסל (QC), הוסמך על-ידי מועצת הנבחרים לבחון "מסמכים ותעודות והן רשומות פיננסיות של ועידת התביעות".

כפי הנראה בדיקה זו תעסוק גם בהאשמותיהם של בעליהם הקודמים של נכסים במזרח גרמניה ויורשיהם כי ועידת התביעות הונתה אותם בכך שמכרה את נכסיהם ללא אישור וסירבה להעביר הלאה את הכספים. היו אף תלונות שרשימות בעלי נכסים יהודים "נעלמו" ושנכסים נמכרו במכירות פומביות על-ידי ועידת התביעות ללא פיקוח הולם. דבר זה לכאורה איפשר לסוכנויות נדל"ן גרמניות נבחרות להתעשר באמצעות פרקטיקות מכירה מפוקפקות. כעת ישנם גם בארה"ב הליכים משפטיים תלויים ועומדים אותם יזמו יורשים התובעים דמי פיצויים ונזקים מועידת התביעות. הטענה היא כי ועידת התביעות התעשרה באופן בלתי צודק על חשבונם של היורשים הלגיטימיים של נכסים שהושבו.

מה יש לעשות כעת?

יש לבצע ביקורת משפטית עצמאית של ספרי החשבונות ללא דיחוי. חבר המנהלים של ועידת התביעות צריך למנות ועדה עצמאית שתבחן את מבנה הארגון ותוודא שיסולקו ניגודי אינטרסים מתהליך קבלת ההחלטות.

יש לייעל את הועד המנהל ולהוציא ממנו נציגים של ארגונים שאינם פעילים ולשלב בו גופים חדשים בעלי תביעה לגיטימית להשתתפות בדיונים אודות המדיניות והקצאת הכספים. ועידת התביעות חשובה מכדי שנאפשר לה להתנהל כמו מועדון חברים אקסקלוסיבי ועל הרכבה לייצג נאמנה את העם היהודי.

חשוב מכל, מוכרחים להציב מגבלות לתקופות כהונה מקסימליות של דירקטורים ומנהלים בכירים נבחרים. דבר זה ישכך את הפחדים של ניצולי השואה החוששים כי הכספים מעוכבים על-מנת לאפשר למנהיגים ולבעלי משרות להמשיך לשמור על כספים והקצאותיהם אפילו לאחר שאחרוני הניצולים יילכו לעולמם. דאגה זו באה לידי ביטוי בפנייתו של ארגון ניצולי השואה בארה"ב (HSF) לועדת הכנסת שדנה בפיצויים לניצולי השואה ב-2007. בפנייה הוזכרה הערתו של נשיאה הקודם של ועידת התביעות (שאולץ להתפטר לאחר מכן, כשנחשפה פרשיית שימוש בלתי ראוי בכספי צדקה של ארגון אחר). האחרון סבר כי "ישאר שפע מכספי הפיצויים על השואה שישרתו את צרכי הקהילה… לאחר שהניצולים יילכו לעולמם."

בנוסף, ועידת התביעות צריכה לאפשר פיקוח מלא על-ידי רשות רגולטורית אובייקטיבית כגון מבקר המדינה של ישראל. למבקר תהיה הסמכות לבחון לא רק את זרימת הכספים אלא גם את תהליך קבלת ההחלטות.

במקום למנות חברת יחסי-ציבור לחיזוק תדמיתה, על ועידת התביעות למנות נציב תלונות הציבור כדי לוודא שניצולים ויורשיהם מקבלים יחס של כבוד.

אך העדיפות העליונה ביותר מוכרחת להיות הקלת מצוקתם של ניצולי השואה הסובלים. הזמן דוחק בנו. לנוכח הסבל הנורא והכבוד הפגוע של ניצולי השואה שנותרו בין החיים, יש להקצות כל אגורה שאינה מיועדת ליורשים לטובת משבר הומניטרי זה. ואם ישנם פרוייקטים שיש צורך להקפיא, יהי כן. זהו מצב מחפיר שנשללת מניצולי השואה הקשישים האפשרות לבלות את שארית חייהם בכבוד. כיהודים אנו מחוייבים להרים את קולנו ולקרוא גוועלד!

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann