התנערות מייאוש והתמודדות עם אתגרי העתיד

Print This Post

British-American Flag English

לא אוסיף לשלל המאמרים שניתחו זה מכבר את ההשלכות הרות האסון וארוכות הטווח של כניעתו של הנשיא אובמה לאייתולה האיראני, איש אשר עד היום מסמן את השמדתה של מדינת ישראל כיעד איראני ראשון במעלה ואשר מביע תמיכה בלתי מסויגת בקריאות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל" הנשמעות מפי תומכיו.

איראן היא מקבילתה האסלאמית של הדיקטטורה של היטלר בשלילתה השטנית את זכויות האדם של אזרחיה. אך בהגיעה עם איראן להסכם זה, ארצות הברית מתגמלת את איראן ומבצרת את עמדתה של מעודדת הטרור המובילה בעולם בעבור מחויבותה ונחישותה הקנאית של הרפובליקה האסלאמית לחתור תחת העולם הדמוקרטי. מעבר לכך שבמו ידיו הפך אובמה את הרפובליקה האסלאמית מדינת סף גרעינית, הוא העצים את טהרן וסיפק לה כ-150 מיליארד דולר שישמשו אותה להגברת פעילות הטרור הבינלאומי שלה, וזאת בנוסף להסרת האמברגו שהוטל עליה, הן בתחום הנשק הקונבנציונאלי והן בתחום הטילים הבליסטיים. בכך, אובמה הביא את ערי אירופה וצפון אמריקה לתוך טווחי הטילים האיראניים.

הסכם זה תואר זה מכבר כ"הסכם הגרוע ביותר בהיסטוריה הדיפלומטית של ארצות הברית" וייזכר כאות קלון שלא מאיים רק על קיומה של מדינת ישראל ומדינות ערב המתונות באזור, אלא כהסכם כניעה למשטר אסלאמי טרוריסטי קנאי שחלק ממנהיגיו מוכנים לשמש סייענים לטובת כניסתם לגן עדן בטרם עת של חלק מאזרחיו באמצעות השתתפותם במעשי התאבדות שנועדים להביא עלינו מוקדם ככל האפשר את אחרית הימים.

ארצות הברית השפילה את עצמה כמעצמה עולמית ואיבדה את האמון של בעלות בריתה המסורתיות. אלו ראו לנגד עיניהן את הנשיא אובמה מתגלה בשקריו, את התכחשותו להבטחות המכריעות שנתן להן ביחס לאיראן ואת בגידתו ונטישתו אותם בעוד הוא מתרפס בפני דיקטטורות ומדינות סוררות.

לזכותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ייאמר שהוא עשה מעשה גבורה בעשור האחרון כאשר נלחם לבדו בגבורה על מנת למנוע את מה שעלול היה להיות הסכמתה האוטומטית של הקהילה הבינלאומית להפיכתה של איראן למעצמת גרעין. ללא מאמציו של נתניהו, מעולם לא היו מוטלות על איראן סנקציות. ואכן, מדינות העולם היו קרובות להשיג את ויתורם של האיראנים על הגרעין עד שהגיע אובמה עם דיבוק שלא ניתן להסבירו שגרס שיש לעבוד יחד עם משטר האייתוללות.

עתה, עלינו לגבש אסטרטגיה חדשה. בטווח הקצר, עלינו לשכנע את הקונגרס והציבור האמריקניים בדבר ההשלכות ההרסניות והשטניות הבינלאומיות של הסכם זה, אם ימומש.

הסבירות שיהיה ניתן להשיב לאחור את ההסכם, או לכל הפחות לבטל את האמון העיוור המובנה בהסכם שניתן לאיראנים מוליכי השולל ולהחליפו במכניזמים של בקרה ושליטה היא נמוכה. ובכל זאת, עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשכנע את חברי בית הנבחרים והסנאט לדחות את ההסכם ולהשיג את רוב שני השלישים הדרוש בסנאט על מנת לגבור על הוטו הנשיאותי. מימוש יעד זה זה ידרוש את הצטרפותם של מספר רב של סנאטורים דמוקרטיים לרוב הרפובליקני ואת יציאתם הפומבית נגד נשיא ממפלגתם שלהם. מימוש יעד זה אף מטיל לחץ משמעותי מאוד על 28 חברי בית הנבחרים והסנאטורים היהודים, ובמיוחד על הסנאטור צ'ק שומר שמייצג קהילת בוחרים יהודית גדולה וגם שואף להיות מנהיג הדמוקרטים בסנאט.

פעילות מסוג זה דורשת מן הפוליטיקאים הישראלים לשים בצד את האינטרסים הצרים שלהם ולדבר בקול אחד על מנת לנטרל את טענותיהם של אלה שיגרסו שרק הימין הפוליטי בישראל מתנגד להסכם עם איראן.

לזכותו של מנהיג מפלגת העבודה יצחק הרצוג ייאמר שהוא כבר הביע את תמיכתו הבלתי מסויגת במאמציו של נתניהו להתנגד להסכם. הוא גינה את ההסכם בחריפות ואמר שיבקר בארצות הברית ויזהיר את האמריקנים שבמידה והסכם זה ימומש הוא "ישחרר אריה מן הכלוב" וייתן יד לכך ש"אמפרייה של שנאה ורשע" תערער את ביטחונה של ישראל ואת יציבות העולם.

יותר מאי פעם בעבר, הבשילה העת לכך שהרצוג יגבר על הקיצונים במחנהו שלו ויחבור לממשלת אחדות לאומית. אם ייקח על עצמו את תפקיד שר החוץ, אזי ישראל תדבר בקול אחד שיש בו כדי להשפיע השפעה מכרעת על דעת הקהל העולמית. ישנן שמועות בדבר מגעים שמתנהלים על מנת לממש יעד זה והקמתה של ממשלת אחדות לאומית תתקבל בברכה על ידי רובם המכריע של אזרחי ישראל.

האתגר שמונח לפתחה של מדינת ישראל הוא לשכנע את חברי הקונגרס הדמוקרטיים להתייצב ולהתנער מנשיא ממפלגתם שלהם, ולא רק מפני שהוא מסכן את ישראל אלא כי במעשיו שלו הוא מכרסם במעמדה ובביטחונה של ארצות הברית וסולל את הדרך לעלייתה של מעצמת רשע גלובלית שעלולה להמית אסון על האנושות כולה במשך דורות.

תגובתה הרופסת והלא-אופיינית של הנהגת יהדות ארצות הברית היוותה עד כה גורם משמעותי בכישלון למנוע את יישומה של המדיניות האנטי-ישראלית של הנשיא אובמה. ניתן לומר שתגובה זה עומדת בסתירה מוחלטת לנטיות ליבם של רוב הציבור האמריקני ושל מנהיגיהם בקונגרס.

ובכל זאת, ישנה תגובה מאוחרת שראויה לציון. מנכ"ל אייפאק הווארד קור השיק יוזמה משמעותית שמטרתה לשכנע את הקונגרס להתנגד להסכם. מלקולם הונליין הביע את התנגדותו האישית להסכם במהלך ביקור שערך לאחרונה בישראל עם ראש וועידת הנשיאים החדש. אך יש לומר שוועידת הנשיאים, ארגון הפועל על בסיס קונצנזוס, טרם יצאה בהודעת גינוי חד משמעית להסכם. מאידך, לזכותו של אייב פוקסמן מהליגה נגד השמצה יש לומר שהוא יצא בתקיפות נגד ממשל אובמה במה שאולי היה הצהרתו האחרונה הציבורית לפני פרישתו. ארגונים יהודיים קטנים רבים, בהובלת ארגון ציוני אמריקה, מחו בתקיפות על בגידתו של אובמה, אך קבוצות אמריקניות רבות הגיבו עד כה בצורה פושרת, וזאת אף לאחר שמנהיג מפלגת העבודה הרצוג גינה חד משמעית את ההסכם. הוועד היהודי-אמריקני בראשות דיוויד האריס הביע את דאגתו מן המתווה שהוצע בווינה אך נמנע עד כה מלקרוא לחבריו לשכנע את הקונגרס להצביע נגדו.

לבושתם, ארגוני הנהגת התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית הגיבו להסכם בשתיקה רועמת אך רבנים "פרוגרסיביים" רבים הנמנים על ארגוניהם תומכים בנשיא אובמה. מיותר לציין שג'יי סטריט הארגון ה"פרו-ישראלי" ו"תומך השלום" מתפאר בכך שהוא מוציא כעת מיליוני דולרים במטרה לשכנע את  הקונגרס לתמוך בהסכם שהושג.

אם אייפאק לא תצליח להשיב את הגלגל לאחור, הסבירות לשכנע את מספר חברי הקונגרס והסנאטורים הדרוש ליצור רוב של שני שלישים שיש בכוחו כדי לגבור על וטו נשיאותי ולהפוך את הקערה על פיה היא קלושה. החלטתו הנבזית של הנשיא אובמה לעקוף את הקונגרס ולהביא את ההסכם לאישור מועצת הביטחון של האו"ם לפני תום 60 הימים בהם הקונגרס רשאי לעיין בו הביאה לתרעומת חוצת-מפלגות. הסנאטור בוב קורקר תיאר את המעשה כ"עלבון לעם האמריקני… עלבון לקונגרס ולבית הנבחרים". העובדה שבחר בגישה זו מעידה על כך שאובמה עדיין חושש מתגובתו האפשרית של הקונגרס להסכם.

הקרב לפנינו יהיה קשה אך אל לנו להיכנע לתבוסתנות. עלינו להזכיר לעצמנו שגם אם ההסכם הקטסטרופלי הזה ייצא לפועל, איננו עם חסר ישע. רוב האיראנים אינם אסלאמיסטים מופרעים השואפים להקדים את הגעתם לגן עדן. הם יורתעו מן הידיעה שיש בכוחנו למחוק אותם מעל פני האדם באם יעשו שימוש כנגדנו, רחמנא לצלן, בנשק גרעיני.

בעבר, תושייתה המרשימה של ישראל סייעה לה לסכל איומים מאתגרים. האזרח מן השורה אינו חשוף לכל הכלים העומדים לרשותנו אך כולנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהממשלה פועלת כעת לגבש תכנית חלופית אשר תשמור מכל משמר על ביטחונה של ישראל גם אם תכנית הרת-אסון זו תמומש.

מעבר לכך, אנחנו יכולים לנשום אנחת רווחה מכך שתקופת נשיאותו של אובמה תסתיים בפחות מ-18 חודשים ושבקרוב יהפוך ל"ברווז צולע". אין בכך להבטיח שגם בתקופה זו הוא לא יציג יוזמות מדיניות שיש בהם בכדי לפגוע בנו ולהערים עלינו קשיים אך עלינו להישאר אופטימיים. כל נשיא שיבוא במקומו של אובמה יהיה בבחינת שיפור משמעותי. נקווה שנשיא חדש ינקוט צעדים על מנת למנוע משלטון האייתוללות להרחיב את מערכת הטרור הגלובלית, להשיב את האיזון לאזור ולהחזיר לארצות הברית את האמון האבוד של בעלות בריתה, ובכללן ישראל.

בינתיים על ישראל להתאחד ולהישאר בטוחה בעצמה, ביכולתה להרתיע את אויביה, ביכולתה להגן על עצמה וביכולתה להתגבר על אתגרי העתיד כפי שהתגברנו על אתגרי העבר.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann