כפי שהיה צפוי, מאמצי ממשל אובמה לכפיית הסדר שלום התגלו ככישלון נוראי. השאלה האם השיחות יתפוצצו באופן רשמי או שיאומץ ״הסכם מסגרת״ למראית עין שיהיה בלתי-מחייב ויכלול מספיק הסתייגויות בכדי שיהיה לא-רלוונטי - איננה משמעותית. למרבה הצער, ההתערבות האמריקנית רק החמירה את המצב ואף ערערה את הסיכויים להתקדמות ביניים דוממת ולשיתוף פעולה כלכלי. הסכמי השלום בין ישראל לבין מצרים וירדן הושגו משום ששני הצדדים שאפו להגיע להסדר. ארה״ב לא ביקשה לכפות פתרונות. היא התערבה כמסייעת וכמגשרת הגונה רק לאחר ששני הצדדים החלו בצעדים הראשונים והזמינו את האמריקנים. היוזמות הלוקות מצד ממשל אובמה הובילו לנפילה במעמדה של ארה״ב, הן בישראל והן בעולם הערבי, לרמתו הנמוכה אי פעם.

התוצאות ההרסניות של ״שיחות השלום״

Print This Post

keryabbas

The Disastrous Outcome of the "Peace Negotiations"

כפי שהיה צפוי, מאמצי ממשל אובמה לכפיית הסדר שלום התגלו ככישלון נוראי. השאלה האם השיחות יתפוצצו באופן רשמי או שיאומץ ״הסכם מסגרת״ למראית עין שיהיה בלתי-מחייב ויכלול מספיק הסתייגויות בכדי שיהיה לא-רלוונטי – איננה משמעותית. למרבה הצער, ההתערבות האמריקנית רק החמירה את המצב ואף ערערה את הסיכויים להתקדמות ביניים דוממת ולשיתוף פעולה כלכלי.

הסכמי השלום בין ישראל לבין מצרים וירדן הושגו משום ששני הצדדים שאפו להגיע להסדר. ארה״ב לא ביקשה לכפות פתרונות. היא התערבה כמסייעת וכמגשרת הגונה רק לאחר ששני הצדדים החלו בצעדים הראשונים והזמינו את האמריקנים.

היוזמות הלוקות מצד ממשל אובמה הובילו לנפילה במעמדה של ארה״ב, הן בישראל והן בעולם הערבי, לרמתו הנמוכה אי פעם.

הזכרונות החיוביים מביקורו של אובמה בישראל ומהתמיכה ושיתוף הפעולה הביטחוניים – הנמצאים כעת בשיא של כל הזמנים – נמוגו בשל הכעס הישראלי על ארה״ב על כך שהתעמרה בממשלתה והכריחה אותה לשחרר רוצחי המונים אכזריים, שהועלו לדרגת גיבורים ע״י הרשות הפלסטינית.

הרשות דרשה את שחרור האסירים כתנאי מוקדם להשתתפות במשא ומתן. כל משקיף נייטרלי מן הצד היה מניח כי במצב זה, ישראל היא המוכנעת, והוא לא יוכל להבין כי השטחים הושגו רק לאחר שישראל הדפה כוח ערבי משותף שיזם מלחמה במטרה להשמידה.

מנהיגים אמריקנים ואירופאים ממשיכים להשלות את עצמם שהקונפליקט הישראלי-פלסטיני מסתכם בשני עמים עוינים הרבים על פיסת נדל״ן. נראה שהם אינם מודעים לעובדה שגם ערפאת וגם עבאס דחו הצעות ישראליות להעברת 95% מהשטחים שמעבר לקו הירוק, וזאת אפילו מבלי להניח הצעה נגדית.

בשלב זה, עליהם להכיר בכך שמטרתם של המנהיגים הפלסטינים איננה השגת שטחים, אלא סיום הריבונות היהודית באזור. הדבר מסביר גם את סרבנותם העיקשת להכיר בישראל כמדינה יהודית.

הממשל האמריקני מתעלם מן המציאות לפיה יושב ראש הרשות המושחת והדו-פרצופי, מחמוד עבאס, גם אם היה רוצה בכך, חסר כל מנדט לביצוע ויתורים. במידה ויעשה כן, סביר כי יתנקשו בחייו.

הלחץ הבלתי-פוסק על ישראל לביצוע ויתורים חד-צדדיים ללא הדדיות הביא רק לחיזוק הקיצונים הפלסטיניים, שמפגינים בזחיחות שהסרבנות משתלמת.

קובעי המדיניות האמריקנים כושלים גם בהבנתם כי ההבדלים שבין הרשות הפלסטינית לבין החמאס שדוגל בפתיחות ברצח-עם הם טקטיים בעיקרם. הרשות מאמינה שהאסטרטגיה הדיפלומטית לפירוק ישראל בשלבים היא טקטיקה אפקטיבית הרבה יותר מאשר הטרור (שאליו הם מאיימים ללא הרף לשוב). הן הרשות והן החמאס חולקים את אותה המטרה – מחיקתה של ישראל.

כעת, הגיע הזמן שממשל אובמה יכיר במציאות שהרשות התפתחה והפכה לחברה פושעת. כיצד ניתן להגדיר באופן אחר משטר ששוטף את מוחם של ילדים בגילאי הגן לאמונה שישראל והיהודים הם פרזיטים מרושעים, וקורא ללא הפסקה להשמדתה של המדינה היהודית? הדמוניזציה של ישראל מבוצעת באופן יומיומי ע״י המולות במסגדים וע״י התקשורת הפלסטינית הממלכתית. בנוסף, טרוריסטים זוכים למעמד של קדושים וליחס של גיבורים, ומקבלים פנסיות במימון המדינה. ישנו דימיון ברור בין שטיפת המוח של העם הגרמני ע״י הנאצים לבין מה שערפאת ועבאס כפו כיום על הפלסטינים.

בשל התערבותו האישית של אובמה, ההתנחלויות – המהוות בסה״כ 3 עד 4 אחוזים מן השטחים שמעבר לקו הירוק – הפכו כעת לנושא מרכזי. בעוד שהישראלים חלוקים בינם לבין עצמם באשר למקומן של ההתנחלויות שבאזורים מבודדים, הם מתוסכלים מכך שבניית בתים בפרבריה היהודיים של מזרח ירושלים ובגושי ההתנחלויות שייוותרו בישראל מובילה לגינוי גלובאלי גדול לאין שיעור אפילו מטבח ההמונים בסוריה.

ואולם, למרות כל המאמצים והוויתורים שעשתה ישראל, ישנם איתותים לפיהם ממשל אובמה יטיל את האשמה לכישלון השיחות עלינו, שיחות שאנחנו הבנו מלכתחילה שיסתכמו במצגת חסרת תוכן ותקווה. המתקפות ההיסטריות האחרונות של ארה״ב על שר הביטחון משה יעלון, וזאת על כך שביטא את חששותיו כלפי היבטים של המדיניות האמריקנית שמשפיעים על ישראל, מעידים על כך.

העובדה שעל ישראל מופעלים שוב לחצים לשחרור אסירים היא שערורייתית. הממשלה נחבטה ע״י ארה״ב לשחרור הרוצחים הללו מתוך ההבנה הברורה לפיה ארבעת שלבי השחרור יתקיימו רק במידה ותהיה התקדמות במשא ומתן. עבאס הבהיר באופן נחרץ שאין בכוונתו להתפשר באף נושא, ועדיין, האמריקנים ממשיכים להפעיל לחץ. ישנם דיווחים בלתי-מאומתים לפיהם האמריקנים אפילו שקלו לשחרר את פולארד במטרה להקל את עיכול שחרור המחבלים ע״י הציבור הישראלי ובכדי לעודד את נתניהו לכלול טרוריסטים ערביים-ישראלים (שישראל מעולם לא קיבלה על עצמה) בפעימה האחרון. אם פולארד, שבכל אמת מידה היה צריך להיות משוחרר לפני זמן רב, עומד להפוך כעת לפיון להפעלת לחץ ישראל לשחרור רוצחי המונים נוספים, הדבר משקף הדרדרות מוסרית דוחה, ואפילו מגונה, מצדו של ממשל אובמה.

הטירוף נמשך, וכעת עבאס מוסיף ודורש שאפילו במידה ונשחרר את מקבץ הרוצחים האחרון, הוא לא ימשיך ״במשא ומתן״ נוסף אלא אם ישראל תתחייב לשחרר רוצחים נוספים ותקפיא את כל הבנייה מעבר לקו הירוק. אפילו ציפי לבני אמרה נואש, והסכימה שבתנאים אלו, אין ליישם את את השלב הסופי.

ממשלתנו חייבת להיות מודעת לכך שיהיו הוויתורים הישראליים אשר יהיו, ברגע שהפלסטינים ירגישו שהם סחטו עד המקסימום, הם יפנו לאומות המאוחדות וישתדלו בפני בתי הדין הבינלאומיים בהאג להאשימנו בהפרת החוק הבינלאומי, וזאת במטרה ליזום חרמות ודה-לגיטמציה כלפינו.

אנו לא חשופים לאיומים שמוצבים בפני הממשלה ע״י הממשל האמריקני. אך נתניהו חייב לשקול האם הגיע הזמן להתמודד עם המצב הקשה, לדחות את הלחצים האמריקניים, ובמידת הצורך, להציג את טיעונינו ישירות לאומה האמריקנית.

אנו נשוב ונדגיש כי אין לנו כל רצון לשלוט על הפלסטינים – ונדגיש שרובם המוחלט כבר ריבון לעצמו בפועל.

אנו חיים במאורת עקרבים אזורית, ועלינו להסיט את תשומת הלב לפשעים הברבאריים והחייתיים המתרחשים בסוריה, במסגרתם נטבחו למעלה מ-150,000 בני אדם. גם כיום משוגרים טילים אל עבר אזרחינו מצד השכנים הפלסטיניים.

עלינו להזכיר להם שבשערינו ניצבים ברבארים, ומטרתנו העיקרית הינה הבטחת ביטחונם של ילדינו ושל נכדינו. מסיבה זו, במידה ולא נוכל להגיע להסדר משמעותי, נאלץ בלא חמדה לחיות עם הסטטוס קוו.

ישראל תמשיך לקדם יחסים כלכליים עם הפלסטינים, תוך תקווה שבמשך הזמן, יתגלו מנהיגים חדשים שיהיו מוכנים לוויתורים ולהכרה בדרישות הביטחון שלנו. אז, פתרון שתי המדינות יוכל להפוך בין לילה למציאות, ושיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני יאפשר לכולנו לשגשג ולהנות מעתיד מזהיר. זהו החלום הרחוק שאליו ממשיכים רוב הישראלים לשאוף. אך למרבה הצער, לעת עתה, הוא איננו נראה אפילו באופק.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann