השלכות כישלונו של אובמה במצרים

Print This Post

The Implications of Obama's Failure in Egypt

עד היום, מאמציו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לריצוי או לפיוס האיסלאמיסטים נחלו כולם כישלון, או שחזרו אליו כבומרנג. השפעתה של ארה"ב במזרח התיכון נמצאת בשפל של כל הזמנים, והפונדמנטליזם האסלאמי ממשיך לצבור כוח בקצב מעורר דאגה.

מצרים, שנחשבה עד לפני שנה כבת ברית של ארה"ב, מהווה את אחת הדוגמאות הדרמטיות ביותר לחוסר יכולתו של אובמה להבין כראוי את טבעו של האזור ולהסיק את הצעדים הנדרשים לייצובו. אסור להתיר לזוועות ולברבריות המתקיימות בסוריה להסית את תשומת הלב מן האירועים במצרים, שתוצאתם צפויה להוביל להשפעות מרחיקות לכת על האזור כולו.

הפספוס הראשון של אובמה במצרים היה האנטגוניזם שאותו הפגין כלפי הנשיא חוסני מובארק. מיד לאחר בחירתו לקדנציה הראשונה שלו, אובמה התעקש להזמין חברים בארגון האחים המוסלמים, שהוצא אל מחוץ לחוק, לנאומו בקהיר. כתוצאה מכך, מובארק בחר להחרים את האירוע.

היקף הבוז שרחש אובמה כלפי מובארק התגלה כאשר פרצו המהומות הראשונות נגד המשטר המצרי, כשהוא קרא לו להתפטר באופן מידי. הדבר סיפק פרצה לאיסלאמיסטים, והוביל לגלי הדף ברחבי העולם הערבי, כולל משטרים שהתייחסו לעצמם כידידים של ארה"ב.

על אף שאין עוררין על כך שמובארק היה מנהיג אוטוריטרי בזוי, הוא נחשב למתון בהקשר הרחב של העולם הערבי. הוא היה בן ברית נאמן לארה"ב ולחם בטרור האסלאמי- עובדות שאובמה משום מה לא הבין את השלכותיהן או בחר בתמימותו להתעלם מהן.

הכישלון החמור ביותר של ממשל אובמה בכל הקשור למצרים היה יחסו התמים והבלתי-נסלח כלפי האחים המוסלמים. האחים המוסלמים הם ארגון איסלאמיסטי פנאטי, שנוסד ב-1928 במטרה לכפות את חוקי השריעה האסלאמיים מימי הביניים על העולם כולו, תוך הפעלת אלימות וטרור במטרה להשיג את מבוקשו. הארגון דוכא במשך מרבית ההיסטוריה בת 85 השנים שלו, ורבים ממנהיגיו נכלאו במצרים בעידן מובארק.

האחים מתנגדים לחופש הדת ומסיתים לשנאה נגד נוצרים ויהודים. הם דרשו עונש מוות לכופרים, הומוסקסואלים, ונואפים, והם דרדרו את מעמדן של הנשים לרמת אזרחיות סוג ג'. כמו כן, הארגון עמד מאחורי ההתנקשות בנשיא מצרים אנואר סאדאת.

למרות הרקורד הבזוי שלו, ממשל אובמה תייג באופן בלתי-מוסבר את ארגון האחים המוסלמים כתנועה מתונה, והציע כי יהפוך לחלק מממשלה מצרית דמוקרטית ורב-תרבותית שתוכל ליצור שיתוף פעולה עם זרמים פוליטיים ליבראליים וחילוניים.

אובמה לא יכול היה לשגות שגיאה חמורה יותר. כשמוחמד מורסי, אחד החברים הבולטים באחים המוסלמים, קיבל לידיו את מושכות הממשלה (וזאת לאחר שזכה רק ב-25% מקולות הבוחרים בשל הכאוס הארגוני של יריביו), הוא החל לטהר את תפקידי הממשל מבכירים שאינם חברים בארגון, ולהחליפם באיסלאמיסטים ותומכיהם.

במקום לעסוק בייצוב הכלכלה ובהושטת יד לזרמים האחרים, הפרלמנט החדש שלו התרכז בהוצאת לימוד שפות זרות בבתי הספר אל מחוץ לחוק, ובתמיכה בהטלת מום באיברי רבייה נשיים. במהלך הקדנציה הקצרה של מורסי, האיסלאמיסטים חדרו לעומק סיני ומחוזות אחרים, שם אלמנטים רדיקאליים הרגו שוטרים ואנשי צבא מצריים ורצחו נוצרים קופטים, המהווים 10% מאוכלוסיית מצרים. הם שרפו וחיללו למעלה מ-50 מכנסיותיהם.

אילולא המשבר הכלכלי של מצרים שדרש את מלוא תשומת ליבו, מורסי היה מתעמת עם ארה"ב ומציג תיקונים להסכם השלום עם ישראל. בדומה להיטלר, מורסי התקדם בצורה נחושה אל עבר הדיקטטורה.

ובינתיים, התעורר זעם בקרב מרבית המצרים. למעלה מ-30 מיליון אזרחים חתמו על עצומה הקוראת להתפטרותו של מורסי. שר הביטחון, הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי, שאותו מינה מורסי לתפקיד, דרש כי הממשלה תהיה כוללנית יותר. אך מורסי התעלם מן הקריאות, והצבא התערב. פרצה אלימות, הוא ומנהיגים אחרים של האחים המוסלמים נעצרו, ולמעלה מאלף תומכי האחים נהרגו במהומות. המצרים תמכו נמרצות בצבא ובכפיית השלטון הצבאי. לפי שעה, ידו של הצבא על העליונה, ונדמה שההתנגדות האלימה מצד גורמי האחים דוכאה.

בכל תקופת הכאוס והקריסה הזו, ממשל אובמה לא עשה יותר מאשר לקרוא להשבתו של הממשל הדמוקרטי שמעולם לא היה קיים. בשיחתם האחרונה, אובמה הבטיח למורסי כי הוא ממשיך להתייחס אליו בתור הנשיא של מצרים שנבחר באופן דמוקרטי. למרות שאובמה נמנע עד כה מניתוק היחסים עם מצרים, הוא הצליח להכעיס את רוב המצרים בכך שהטיל ביקורת על הגנרל א-סיסי, בעוד שתמך באחים המוסלמים הרצחניים והמדכאים, שמטרתם המוצהרת היא הפיכת מצרים למדינה איסלאמיסטית.

בניגוד לפנטזיות של אובמה, המנהיגים הישראליים מתרכזים במציאות ומודעים לסיכונים שמציב חוסר יציבותה של מצרים לביטחונה של ישראל. הם מבינים כי דיקטטורה אסלמית פנאטית, אשר לה ברית עם ארגון שהוליד את חמאס ומסירות מוחלטת למחיקתה של הריבונות היהודית, היא תרחיש הרסני.

ואולם, ישראל כבר למדה מניסיונה שהאויב של האויב שלנו אינו בהכרח חברנו. מובארק ניצל את האנטישמיות והאנטי-ישראליות של העם המצרי בכדי להסית את תשומת הלב מבעיות כלכליות ופנימיות.

עדיין קיימת האפשרות הבלתי-סבירה שמשטר צבאי מצרי נואש יפנה כנגד ישראל, וזאת על מנת להסית את תשומת הלב מן הבעיות הפנימיות. (ואכן, מספר גורמים בתנועת א-תמרוד, שסייעה בהפיכה הצבאית, הפגינו נטיות אנטישמיות וקראו לסיום התלות בארה"ב ולניתוק הקשרים עם ישראל. כמו כן, אל אהרהם, העיתון בעל התפוצה הרחבה ביותר במצרים, הזהיר מפני מזימה ציונית-אמריקנית-אחים מוסלמים משותפת כנגד מצרים).

אף על פי כן, אנו מכירים בכך שמשטר צבאי עדיף עשרות מונים על דיקטטורה של האחים המוסלמים, אשר הקימו את חמאס, מחשיבים את ישראל כשטח מוסלמי שיש להשיבו ביום מן הימים, ומתארים את היהודים כ"צאצאי קופים וחזירים" ו-"ערפדים".

ואולם, הצבא המצרי כבר הצליח לרסן את חמאס וסגר חלק גדול מהמנהרות ששימשו להברחת נשק לקיצוניים האסלאמיים בסיני. כמו כן, ישנם דיווחים על שיתוף פעולה קרוב בין רשויות הצבא המצריות והישראליות בנטרול איומי הטרור בסיני.

במצרים של היום, הבחירה בין הצבא המצרי לבין האחים המוסלמים היא ברורה. על אף הסלידה המוצדקת מחונטות צבאיות, אין להתחמק מאמירה חד-משמעית. בעוד שממשל אובמה מנסה באובססיביות לכפות דמוקרטיה על חברה החסרה ניסיון פוליטי דמוקרטי, היא מספקת אפשרות פוטנציאלית לכפיית שלטון ג'יהאדיסטי, אוטוקרטי ועריץ על המדינה הערבית המאוכלסת ביותר בעולם.

בהימנעותה מתמיכה בצבא המצרי, ייתכן וארה"ב אף מעודדת את קריסתה הכלכלית והחברתית של מצרים. העובדה שאובמה שוקל לבטל את התמיכה הכלכלית במצרים מרמזת על כך שארה"ב עדיין לא ספגה את הלקחים מגישתו התמימה וההרסנית של ג'ימי קרטר כלפי איראן, אשר סללה את הדרך להשתלטותם של האייתוללות. ללא מרפא וסיוע דחוף למצרים, התלויה בייבוא למרבית צרכי המזון שלה ורזרבות המטבע הקשה שלה אוזלות במהירות, קריסה כלכלית מוחלטת, רעב, מהומות ואפילו מלחמת אזרחים עלולים להגיע במהרה.

זאת ועוד, לחץ אמריקאי מתמשך ל"דמוקרטיזציה" של מצרים עלול לאפשר לפוטין להחיות את הציר המצרי-רוסי, אשר שלט קודם להתנתקותו של סאדאת מברית המועצות.

במקום לנסות ולכפות דמוקרטיה מן החוץ, על ארה"ב לתמוך במשטר הצבאי המצרי ככלי למניעת הפיכתה של מצרים לשטח גידול של ג'יהאדיסטים ואל-קאעידה.

דמוקרטיה הינה הליך הדרגתי שניתן לפתח אותו רק מבפנים, ורק לאחר הקמתה של רשות ממשלתית מתפקדת. ברור כי רוב העם המצרי מתנגד נמרצות להשתלטות אסלאמית קיצונית. על ארה"ב והמערב לקבל בברכה את קריסת המשטר של האחים המוסלמים, שכן זו מהווה פגיעה חמורה בגלובליזציה של הפונדמנטליזם האסלאמי – האיום החמור ביותר על העולם המערבי ועל היציבות הבינלאומית.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann