השיבה למוסקבה

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Moscow revisited

כסטודנט צעיר, היתה לי הזכות להיות מגוייס לטובת יהודי ברית המועצות על ידי שאול אביגור, הישראלי שהניח את היסודות לאחד מהמסעות הציבוריים המוצלחים ביותר במאה העשרים למען זכויות אדם.

פעילותי כללה שידול הממשלה האוסטרלית להיות המדינה הראשונה שהעלתה את רדיפת יהודי ברית המועצות על סדר היום של האומות המאוחדות; פרסום מונוגרפיה שהתבססה על מקורות סובייטיים, המתעדים אנטישמיות, ואשר יצרה קרע בין מפלגות קומוניסטיות במערב, וניהול מאבק נגד אסטרטגיית "הדיפלומטיה השקטה" של נשיא הקונגרס היהודי העולמי, נחום גולמן. החל ב 1978, באמצעות התערבות הממשלה האוסטרלית, קיבלתי אשרות כניסה לברית המועצות, שאפשרו לי לפתח קשרים אמיצים עם מסורבי עלייה ופעילים מובילים בברית המועצות קשרים שהמשכתי עד שנת 82', עת נעצרתי וגורשתי. ב 87', לאחר הפסקה של חמש שנים, הייתי אחד מראשוני המנהיגים של היהדות העולמית, שהוזמן על ידי הממשל הסובייטי כדי להעריך בפניהם את השפעת הרפורמות של גורבצ'וב על הזירה היהודית.

באותה עת, נשאתי ונתתי עם פקידים סובייטיים ועם מיכאל גלוז, מפיק תיאטרון רוסי, כדי להקים את המרכז הראשון ברוסיה לתרבות יהודית, מאז המהפיכה הבולשביקית, על שמו של סולומון מיכואלס. טקס הפתיחה במעמד אלי ויזל, בשנת 89', משך מנהיגים יהודים מהעולם כולו. הוא נתפס כמעין הודעה של ממשל גורבצ'וב, כי עומדים להתחולל שינויים יסודיים ביחסו ליהודים.

פרדוכס האנטישמיות

לפני מספר שבועות קיבלתי הזמנה ממיכאל גלוז להופיע כאורח כבוד, לציון 15 שנה למרכז ע"ש מיכואלס. לצד למעלה מ 3,000 יהודים שנאספו באחד מאולמות הקונצרטים החשובים במוסקבה, צפיתי בתצוגה מרהיבה של מחול, שירה ומופעי במה תוצרת רוסיה, ישראל וארצות הברית. נציגו האישי של הנשיא, ולדימיר פוטין, בירך, והשגריר הישראלי, ארקדי מילמן, הקריא מסר מאת אריאל שרון.

האירוע סימל את התחדשות הגאווה היהודית בקרב יהודי רוסיה. אם בעידן הקומוניסטי, יהודים נטו להתכחש לזיקתם היהודית על מנת למנוע מעצמם יחס מפלה, כיום מרבית היהודים גאים בזהותם היהודית, ותומכים באופן גלוי בישראל.

קיים אפילו פרדוכס, שבעוד האנטישמיות באזור ממשיכה להוות גורם מתגבר, יהודי רוסיה מביעים יותר אופטימיות לגבי עתיד ילדיהם ברוסיה, מאשר אחיהם במערב אירופה. אין בכך כדי לסתור את העובדה שחלקים נרחבים מהקהילה היהודית חיים בחוסר כול, והם תלויים לחלוטין בתמיכה סוציאלית של ועדת החלוקה של "הג'וינט" ושל הסוכנות היהודית.

בקצה השני של הקשת, אחוז גבוה של אילי הון חדשים, המכונים לרוב אוליגרכים. אף הם יהודים שאינם מסתירים את יהדותם. רבים מהמיליארדרים האלה חשים שפרסום זיקתם היהודית, על ידי מימון פעילויות תרבותיות ודתיות, יבטיח להם יתרון פוליטי.

לקהילה היהודית, לא קם גוף ייצוגי יחיד, המסוגל לספק מנהיגות או לקבוע סדרי עדיפויות בכל הקשור למימון ציבורי. ארגון הגג המשמעותי ביותר הוא הקונגרס היהודי הרוסי, המעסיק צוות עובדים מקצועי, והמוציא לאור עיתון שבועי. אך הרוב הגדול של היהודים איננו משתייך לארגון יהודי כלשהו.

תומך ביהודים

בית הכנסת המרכזי של מוסקבה, בראשות הרבנים פינחס גולדשמידט ואדולף שייביץ', הוכר כמוסד הרבני העליון במהלך שנותיו של ילצין. מצב זה השתנה לאחר שמממנו העיקרי, ולדימיר גושינסקי, התנגש חזיתית עם הנשיא פוטין והיגר לישראל. את החלל הריק מילא לב לבייב, סוחר היהלומים האמיד, המתגורר אף הוא בישראל. לפי הידיעות, הוא השפיע על ממשל פוטין למנות רב צעיר יליד איטליה מחסידי חב"ד, ברל לזר, כיום אזרח רוסיה, כרבה הראשי של רוסיה, במקומו של הרב שייביץ'.

הנוכחות של חב"ד ברוסיה יוצאת דופן, למרות שלמעט לבייב, המימון מגיע ברובו מתורמים שאינם שומרי מסורת. המרכז היהודי במוסקבה מאוכלס במבנה חדיש בן שבע קומות, וכולל מרכז מתקדם ללימוד מחשבים, חדר כושר מאובזר היטב, אולמות תיאטרון וקולנוע, מסעדות המוכרות ארוחות כשרות מסובסדות, ומקווה אולי המפואר ביותר מסוגו בעולם. אלפי ילדים פוקדים את בתי הספר של חב"ד ובתי ספר אורתודוכסים אחרים, והסוכנות היהודית וועדת החלוקה מפעילים מוסדות חינוך אף הם.

בסך הכול, זהו הישג כביר בטווח זמן קצר יחסית, עבור קהילה שנחסמה ממנה הגישה למקורות תרבותיים ורוחניים יהודיים במשך למעלה מ 70 שנה. חלק גדול מההצלחה בזירה הדתית והתרבותית, מיוחסת להטבות הכלכליות הנלוות, ולרמתן העילאית של המערכות הקהילתיות היהודיות, בהשוואה לשירותים הממלכתיים המקומיים.

אין ספק שישראל ממשיכה להיות המכשיר העיקרי להנחלת זהות יהודית ליהודי רוסיה. למרות התחזיות העגומות לעלייה בטווח הקצר, הרוב המכריע של יהודים ברוסיה מתגאים בתמיכתם במדינה היהודית.

הנשיא פוטין רחוק מאוד במנהיגותו מהסגנון הדמוקרטי המערבי, אך למרות נטיותיו הרודניות, והחשדות שהועלו בעקבות נצחונו הסוחף האחרון פוטין אכן נהנה מתמיכה רחבה של רוב מכריע של העם הרוסי. בנושא היהודים וישראל, פוטין נוטה להיצמד לקו האירופי הפרו-ערבי, אך הוא נשאר מדינאי פרגמטי ובעל ראש פתוח, ונוצרה כיום הזדמנות לקירוב היחסים בין המדינות. ככל שהאינטרס הלאומי הרוסי מחייב יחסים טובים עם ארצות הברית, הוא יימנע מעימותים מיותרים עם היהודים.

עם כל חולשותיה, רוסיה החדשה היא ניגוד בולט למשטר הטוטליטארי הקודם, שפרשנים מדיניים התעקשו שלא יהיה ניתן להעביר מן העולם. התמוטטות האימפריה הסובייטית הפושעת, ועלייתם לישראל של כמיליון יהודים סובייטיים לשעבר, מוכרחות להיתפס כאחד ההישגים המדהימים ביותר של המאה העשרים. חייבים לזכור שכמה מאות יהודים סובייטיים מסורבי-עלייה ומתנגדי המשטר, שזכו לגיבוי של יהודים בעולם החופשי, הם שהיוו את הגורם המכריע בהתחוללות המהפכה. סיפורם המדהים של יהודי ברית המועצות צריך להזכיר כי בחיים היהודיים, הרצון הוא המפתח להצלחה.

איזי ליבלר הוא סגן נשיא בכיר של הקונגרס היהודי העולמי. ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann