במדינת ישראל, החודש העברי ניסן מכיל בתוכו את מכלול הרגשות המנוגדים של עצב ושל רינה המרכיבים יחדיו את חיי העם היהודי. אנו חווים תחושות מעורבות לחלוטין כאשר, לאחר חג הפסח, אנו מציינים בזה אחר זה את יום השואה, אבלים ומכבדים את אותם אנשים שהקריבו את חייהם בהגנה על המדינה היהודית ביום הזיכרון, ובמפנה חד, חוגגים בעליזות לאחר 24 שעות את לידתה מחדש הנסית של לאומיותנו ביום העצמאות. לאירועים אלו ישנה תהודה מיוחדת עבור אותם אנשים שעלו לארץ ממדינות המערב, והם מעודדים אותנו להסתכל לאחור ולהעלות זיכרונות. מקווה אני שלא אשעמם את הקוראים בשיתוף הרהוריי האישיים והסקירה בדיעבד באשר לשאלה האם החלטתי להשתקע בישראל הוצדקה לבסוף? התמזל מזלי לבלות את ילדותי באוסטרליה, מדינה נפלאה בעלת איכות חיים נהדרת. הוריי הגיעו למלבורן על סיפונה של אחת הספינות האחרונות שיצאה את בלגיה טרם מלחמת העולם השנייה, ורבים מבני המשפחה נרצחו בשואה. אני גדלתי בבית דתי ציוני בליבה של קהילה יהודית פורחת ומסורה, אשר הועשרה על ידי פליטים וניצולים מן השואה ואשר הייתה לה השפעה מעצבת על זהותי היהודית.

הרהורים שבלב לקראת יום העצמאות

Print This Post

aliyah

Personal Musings on Aliya on Independence Day

במדינת ישראל, החודש העברי ניסן מכיל בתוכו את מכלול הרגשות המנוגדים של עצב ושל רינה המרכיבים יחדיו את חיי העם היהודי. אנו חווים תחושות מעורבות לחלוטין כאשר, לאחר חג הפסח, אנו מציינים בזה אחר זה את יום השואה, אבלים ומכבדים את אותם אנשים שהקריבו את חייהם בהגנה על המדינה היהודית ביום הזיכרון, ובמפנה חד, חוגגים בעליזות לאחר 24 שעות את לידתה מחדש הנסית של לאומיותנו ביום העצמאות.

לאירועים אלו ישנה תהודה מיוחדת עבור אותם אנשים שעלו לארץ ממדינות המערב, והם מעודדים אותנו להסתכל לאחור ולהעלות זיכרונות. מקווה אני שלא אשעמם את הקוראים בשיתוף הרהוריי האישיים והסקירה בדיעבד באשר לשאלה האם החלטתי להשתקע בישראל הוצדקה לבסוף?

התמזל מזלי לבלות את ילדותי באוסטרליה, מדינה נפלאה בעלת איכות חיים נהדרת. הוריי הגיעו למלבורן על סיפונה של אחת הספינות האחרונות שיצאה את בלגיה טרם מלחמת העולם השנייה, ורבים מבני המשפחה נרצחו בשואה. אני גדלתי בבית דתי ציוני בליבה של קהילה יהודית פורחת ומסורה, אשר הועשרה על ידי פליטים וניצולים מן השואה ואשר הייתה לה השפעה מעצבת על זהותי היהודית.

לאחר סיום לימודיי באוניברסיטה הגעתי לארץ, אך עלייתי הייתה קצרת ימים עקב פטירתו הפתאומית של אבי, אשר הכריחה אותי לשוב למלבורן ולנהל את עסקי המשפחה.

בהיותי פעיל בחיים היהודיים הציבוריים מאז ימיי כסטודנט, אני קיבלתי על עצמי לבסוף את ההנהגה של הקהילה היהודית האוסטרלית, כמו גם תפקיד יהודי גלובלי כאחד ממנהיגיו הבכירים של הקונגרס היהודי העולמי.

בשנות העשרים לחיי, גויסתי על ידי שאול אביגור ז"ל, הישראלי אשר עמד במרכזו של הקמפיין הגלובלי לשחרור יהדות ברית המועצות. הנושא תפס נתח גדול מחיי במשך שנים רבות, וכלל דיפלומטיה בינלאומית משמעותית וכן יחסים ישירים עם בכירים סובייטיים מובילים כמו גם עם אסירי ציון ומתנגדים למשטר. באופן אירוני, למרות מעצרי וגירושי מברית המועצות, אני הייתי המנהיג היהודי הראשון שהוזמן לשוב לשם ולדווח לגבי מהפכת הגלסנוסט של הנשיא גורבצ'וב. זאת הובילה לפתיחתו של פסטיבל השירים העברי הראשון ולהקמתו של מרכז התרבות היהודי הראשון במוסקבה מאז המהפכה הבולשביקית. היותי עד ראייה ממקור ראשון להישגיהם המופלאים של כמה מאות יהודים סובייטיים אמיצים חיזקה באופן משמעותי את השקפת העולם הציונית שלי.

המעורבות הסובייטית שלי ובהמשך, שיתוף הפעולה עם הרשויות הישראליות בכינון יחסים דיפלומטיים עם סין והודו, הובילו לפגישות תכופות עם ראשי ממשלה ובכירים פוליטיים ישראליים. אלו חייבו אותי לבקר בישראל בתכיפות של עד חמש או שש פעמים בשנה- משימה לא פשוטה בהתחשב בבידודה הגיאוגרפי של אוסטרליה, אשר טרם השקתן של טיסות אל על ישירות למזרח הרחוק כללה לכל הפחות 30 שעות מסע ונדידה דרך אירופה.

על כן, כאשר ילדיי הוציאו לפועל את החינוך הציוני שלהם והחלו לעלות לארץ, אשתי ואני לא נזקקנו לעידוד רב והחלטנו לרכוש דירה בירושלים ולחלק את זמננו בין אוסטרליה לבין ישראל. לאחר זמן קצר הגענו למסקנה שהסדר זה מערער אותנו כליל. אנו מכרנו את ביתנו באוסטרליה ועשינו עליה.

המעבר הזה התרחש במהלך התקופה האופורית בה רבים מאתנו היו משוכנעים כי דבר לא יוכל להשיב לאחור את "תהליך השלום הבלתי הפיך". אך זמן קצר לאחר שהשתקענו בירושלים, אנו מצאנו את עצמנו בליבה של האינתיפאדה השנייה. זו היוותה הלם תרבות קיצוני וחוויה מורטת עצבים, כאשר פיגועי התאבדות מתרחשים לעיתים תכופות, פעמים רבות בקרבה רבה לביתנו. אך אנו ניחמנו את עצמנו כי קיבלנו את ההחלטה הנכונה בעת שדמיינו את החיים באוסטרליה והתלות בשיחות טלפון בינלאומיות על מנת ליצור קשר עם ילדינו בכל פעם שהתרחש מאורע שכזה.

כמו כל העולים, אנו עומדים בפני תסכולים רבים: הבירוקרטיה ממשיכה להטריד אותי; הנהגים הישראלים הם מבין הגרועים והעצבניים ביותר בעולם; ואני עדיין מתגעגע נואשות ליום ראשון כיום מנוחה המשלים את השבת.

כמו כן, הבנתי במהרה כי ההתייחסות לישראלים וליהודי התפוצות כעם אחד היא פשטנית במקצת. ישנם קשרים חזקים בין יהדות התפוצות לבין ישראל וכן, הזהות היהודית מבוססת בעיקרה על ישראל, אך אורחות חיינו הם שונים בתכלית.

מלבד במקרה של היהודים המסורים ביותר, היותו של אדם יהודי בגולה היא מקרית במידת מה. יהודים ישראליים, וביניהם אלו הנמנעים מערכים מסורתיים, חיים במדינה יהודית פועמת אשר בה השפה העברית, התרבות והחגים הלאומיים יוצרים אורח חיים יהודי ייחודי, שאותו יהודי התפוצות לא יוכלו לחוות לעולם.

לעולם לא ניתן להשתעמם בישראל. בנסיעה באוטובוס או ברכבת לא תראו בדרך כלל ישראלי המדפדף באופן אינסטינקטיבי לעמודים האחוריים בעיתון על מנת לבדוק את תוצאות הספורט האחרונות טרם קריאת החדשות העדכניות ביותר. המציאות היא כי הישראלים הניצבים בפני בעיות בוערות העומדות בפנינו אינם יכולים להעריך את סביבת החיים הנינוחה בתפוצות.

יתר על כן, בעוד סטודנטים יהודיים בני 18-20 בתפוצות נהנים משנות חייהם הטובות ביותר באוניברסיטאות, עמיתיהם הישראלים משרתים בצה"ל, ורבים מהם ניצבים בפני חוויות מסכנות חיים. אף יהודי בתפוצות לא יוכל להעריך את המתח הנישא על ידי הורים ומשפחות ישראליים אשר בניהם משרתים ביחידות קרביות.

על כן, כאשר אנו פוגשים בחברים שאיתם גדלנו, אנו מגלים לעיתים תכופות שאיננו חולקים יותר את אותה השקפת העולם וכי סדרי העדיפויות שבחיינו השתנו באופן בלתי הפיך.

בעוד שאין ציפייה לעלייה המונית מידית מארצות המערב, הגידול המשמעותי באנטישמיות באירופה יעודד ללא ספק עלייה מוגברת מצד אותם אנשים שאינם רוצים לראות את ילדיהם חיים בחברות המתייחסות אליהם כאל מנודים. אין ספק, רבים ישתקעו כאן ואחוז הולך וגדל של היהדות העולמית יתגורר בישראל.

ואולם, למרות ההתבוללות והאנטישמיות, יהודים רבים יישארו תמיד בגולה, ובמיוחד בקהילות יהודיות חזקות בצפון אמריקה. עלינו לכבד אותם ולעודד אותם לחזק את זהותם היהודית.

יהודי התפוצות ממשיכים להוות את בני בריתנו החשובים ביותר, ואלו תרמו לעיתים תכופות תרומות נכבדות למען חיזוק יחסינו עם ממשלותיהם. אנו הישראלים יכולים להפיק הטבות עצומות באמצעות עשיית שימוש בכישורים האינטלקטואליים, הכלכליים והפוליטיים שאותם הם מייצגים. ואכן, חלקם הוכיחו עצמם כמיומנים יותר בקידום צדקתנו לעולם מאשר נציגינו שלנו.

עצתי ליהודים המסורים המתגוררים במדינות נאורות יותר דוגמת ארה"ב, קנדה ואוסטרליה ואשר שוקלים באופן רציני עלייה לארץ- אם אתם יכולים להרשות לעצמכם את המעבר, הוא שווה את המאמץ מכיוון שאין דבר אשר יכול להשתוות ולו במקצת לסיפוק של החיים היהודיים אשר נחווים באמצעות חיים בישראל. ובמדינה יהודית, בה ילדים זוכים לחינוך יהודי באופן אוטומטי, סביר הרבה יותר כי תצליחו לשמר את ההמשכיות היהודית מאשר בתפוצות, שם אין כל חסינות בפני האיומים של התבוללות ונישואי תערובת.

כאשר אשתי ואני בוחנים את עלייתנו, אנו אומרים בגאווה ובשביעות רצון מלאה כי אנו מעולם, אפילו במקצת, לא התחרטנו על החלטתנו- וזאת על אף התלאות והצרות שסבלנו כמו כל הישראלים, ולמרות האיומים הבלתי צפויים העומדים בפנינו היום. למעשה, כאשר אנו מביטים לאחור, החרטה היחידה שלנו היא על כך שלא הגענו לכאן מוקדם יותר.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann