הידד! באיחור ניכר, לאחר ששה שבועות מענים של סחר-מכר, ספינים וצביעות, ישראל זכתה בממשלתה ה-33. רבים מביננו, אשר עדיין לא איבדו לחלוטין את אמונם בפוליטיקאים שלנו, חוו מועקה קשה מאחר שבתקופה חיונית זו בעבור ישראל, הפוליטיקאים הנבחרים שלנו שרפו זמן יקר בתמרונים למטרת תועלת אישית או פוליטית. המרוויחים העיקריים היו אנשי 'יש עתיד' ו'הבית היהודי', אשר הניחו בצד את חילוקי הדעות הפוליטיים הבולטים שלהם וכרתו ברית למשא ומתן משותף להקמת הממשלה. הם נחלו הצלחה בכך, והצליחו לסכל את מאמציו של בנימין נתניהו לתמרן אותם האחד כנגד השני. לבסוף, הם הכריחו אותו לקבל את דרישות הליבה שלהם.

הרהורים על ממשלתנו החדשה

Print This Post

new-netanyahu-government1

Mulling over our new Government

הידד! באיחור ניכר, לאחר ששה שבועות מענים של סחר-מכר, ספינים וצביעות, ישראל זכתה בממשלתה ה-33.

רבים מביננו, אשר עדיין לא איבדו לחלוטין את אמונם בפוליטיקאים שלנו, חוו מועקה קשה מאחר שבתקופה חיונית זו בעבור ישראל, הפוליטיקאים הנבחרים שלנו שרפו זמן יקר בתמרונים למטרת תועלת אישית או פוליטית.

המרוויחים העיקריים היו אנשי 'יש עתיד' ו'הבית היהודי', אשר הניחו בצד את חילוקי הדעות הפוליטיים הבולטים שלהם וכרתו ברית למשא ומתן משותף להקמת הממשלה. הם נחלו הצלחה בכך, והצליחו לסכל את מאמציו של בנימין נתניהו לתמרן אותם האחד כנגד השני. לבסוף, הם הכריחו אותו לקבל את דרישות הליבה שלהם.

המפסידות הבולטות הן המפלגות החרדיות, אשר הורחקו מהממשלה על אף מאמציו של נתניהו לכלול אותן. המפלגות הללו מגונות ע"י מרבית הישראלים כסחטניות, המוכנות למכור את הצבעותיהן למרבה במחיר תוך שהן מבקשות לכפות את הפרשנויות ההלכתיות הנוקשות ביותר על העם כולו. מניעת כניסתם לממשלה התקבלה בברכה.

התוצאה עלולה הייתה להיות שונה לו היו החרדים מפגינים שיתוף פעולה רב יותר בכל הקשור להשתתפות בנטל, ובפרט ביחס לגיוס ולעידוד צעיריהם לעבודה למחייתם. אך הם סרבו להתפשר במאומה. הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של 'ש"ס', קומם את מנהיגי 'הבית היהודי' הדתיים-לאומיים כאשר קרא להם "גוים". התנהגותם בהמשך, אשר הגיעה לשיא באיום הנאלח של 'יהדות התורה' להחרים את תוצרת ההתנחלויות- מחקה את מעט האהדה שנותרה להם.

כצפוי, בממשלה זו יהיה נתניהו בעמדה חלשה יותר, והוא יהיה תלוי בשותפיו הקואליציוניים במידה רבה יותר מאשר בעבר.

ואולם, אם ינצל את המצב כראוי, עלול הדבר להתגלות כברכה סמויה, ואף יכול להוות שחר של יום חדש. הדבר יספק לו הזדמנות ייחודית לייצוב מעמדה הגלובלי של ישראל, וליישום רפורמות חיוניות שעבר מועדן בתחום החברתי והכלכלי- רפורמות שנתקלו בעבר שוב ושוב בווטו של הקבוצות החרדיות.

הצוות המיניסטריאלי של נתניהו מכיל מספר כישרונות חדשים ומרהיבים. אך למרבה הצער, במקרים מסוימים מנעה הפוליטיקה מהאנשים הטובים ביותר להיכנס לתפקידם האופטימלי. על כן, עלייתו של יאיר לפיד לאוצר מהווה סיכון גדול בעבורו. הוא חסר רקע כלכלי או עסקי, וכניסה של טירון לתפקיד שכזה הינה הימור כביר- במיוחד כאשר עליו להתמודד מיד עם גירעון ענק אשר יחייב קיצוצים החלטיים ובלתי-פופולאריים.

הבחירה בשר החוץ- אשר תפקידו העיקרי הוא לקדם ביעילות את תדמיתה של ישראל ולבטא את מדיניות הממשלה- בעייתית אף היא. זאת במיוחד בעת שאנו מתעמתים עם עולם כה עוין ומוטה כנגדנו. ליברמן הוא פוליטיקאי עתיר יכולות וכישרונות, אשר יכול לעמוד בהצלחה בראש כל משרד ממשלתי חשוב. אך מדוע הוא מתעקש להחזיק דווקא בתיק היחידי שבמסגרתו- בצדק או שלא- הוא זוכה ליחס עוין מצד רוב מנהיגי העולם?

מיניו של הרמטכ"ל לשעבר הנערץ, משה יעלון, לתפקיד שר הביטחון, יחזק את הלך הרוח ויאותת לפלסטינים כי הם ישלמו מחיר כבד במידה ויחדשו את ירי הטילים או את מתקפות הטרור.

חרף הליקויים הללו, נוכחותם של פנים חדשות ומוכשרות מנבאת טובות לעתיד, וזאת במידה והמפלגות יתרכזו בעבודה לשיפור המדינה במקום בצבירת נקודות פוליטיות למפלגותיהם.

על אף שאין סבירות רבה לכך שייאלצו להתמודד עם קבלת החלטות משמעותיות או שנויות במחלוקת בכל הקשור לתהליך השלום, כניסתה של 'יש עתיד' (ושל ציפי לבני, שתהיה דמות שולית יותר בממשלה) עלולה להקל במקצת על העוינות הבינלאומית המופנית כלפי ישראל. זאת באמצעות הפגנת העובדה שהממשלה אינה מפלגת ימין בלתי-גמישה, אלא מהווה חתך-רוחב מייצג של העם הישראלי.

יאיר לפיד הוא איש מרכז אמתי, המחויב למדיניות שתי המדינות אך תומך בשימור גושי ההתנחלויות, אריאל וירושלים המאוחדת. דעותיו בוודאי אינן מגדירות אותו כשמאלני, ונתניהו צפוי למצוא בו נפש תאומה במרבית הנושאים.

יתר על כן, אין ספק כי הפלסטינים ישמרו את גישתם הבלתי-מתפשרת ויסרבו לגשת למשא ומתן. ובמידה ויתנהלו שיחות, מחמוד עבאס בוודאי לא יסכים להתפשר במאומה בכל נושא מהותי.

האתגר הפנימי הדחוף ביותר של הממשלה מוכרח להיות הצגת צעדים מתקנים על מנת להבטיח שהכלכלה שלנו לא תסבול מקריסה ותצעד בעקבותיהן הרות האסון של מדינות אירופאיות רבות.

עליה לנצל הזדמנות היסטורית זו בכדי לטפל בנושאים בלתי-פתורים בתחום הדת והמדינה, ובמיוחד לנושא הרגשי בעיקרו של השוויון בנטל בתחום הגיוס. בהתאם לפשרה האחרונה שהושגה, השירות הלאומי יהפוך לחובה בצעדים הדרגתיים במשך תקופה של חמש שנים. עד 2000 תלמידי ישיבה ימשיכו לזכות בפטור ובתמיכה כספית מן המדינה.

חשוב מכך, כל החינוך הזוכה למימון ממשלתי יידרש לשלב לימודי ליבה של מתמטיקה, אנגלית, אזרחות והיסטוריה. כך יעוצבו אזרחים מועילים המבקשים לעבוד למחייתם במקום להתקיים מרווחת המדינה. אמנם יש להתייחס לחרדים באדיבות ובכבוד, אך הם לא יעשו עוד כישר בעיניהם, והם יחויבו להשתתף בנטל האזרחות כפי שהם נהנים מהטבותיה.

בפעם הראשונה מזה עשורים, ישנם כיום בכנסת יותר ח"כים דתיים-ציוניים מאשר חרדיים. ל'בית היהודי' ישנה הזדמנות לשינוי הסדר שבמסגרתו החרדים שולטים במוסדות הדת כמו הרבנות הראשית. המפלגה תוכל לקדם רבנים ציוניים לתפקידים רשמיים, ובכך להעצים את משיכת היהדות כלפי ישראלים שאינם שומרים מסורת בדרך של דוגמה במקום בכפייה. עליהם להבטיח כי גיור, נישואים וגירושים, כמו גם אירועי חיים אחרים, ינוהלו בדרך של חמלה ע"י רבנים נאורים אשר ביכולתם להפוך את היהדות לכוללנית יותר.

לממשלה זו ישנה מחויבות לתיקון שיטת הממשל ולהפחתת מספר המפלגות. כמו כן, עליה לפתח שיטה חדשה לבחירת חברי כנסת, תוך ביטול שיטת הפריימריז הקיימת, המנוצלת לרעה ורוויה בשחיתויות.

חרף העובדה שלפיד הוביל כוח אדם חדש ומיומן לכנסת, יש לפתח מערכת שבמסגרתה המועמדים לכנסת אינם מגויסים בהתאם לגחמותיהם האישים של ראשי המפלגות. לא קיים פתרון דמוקרטי מושלם, אך ניתן יהיה לפתח שיטה שבאמצעותה ימונו וועדות אשר בהמשך, תבחרנה מראש את המועמדים, תוך הימנעות מהשימוש לרעה שנעשה בפריימריז.

כמו כן, ישנו צורך בהסדר אשר באמצעותו, לפחות רוב חברי הכנסת יישאו באחריות ישירה כלפי אלו אשר בחרו בהם, וזאת במקום כלפי ראשי המפלגות.

כעת, על נתניהו להניח בצד את הפוליטיקה המפלגתית ולנהוג כמנהיג לאומי, המרוכז כל כולו במשילה על המדינה. אל לו להתעסק בבחירות הבאות.

לנתניהו יש ארבע שנים קריטיות אשר במהלכן צפויות להתקבל החלטות בסיסיות אשר תשפענה על עתיד ישראל. אם יצליח לשכנע את הקואליציה שלו להניח בצד את העבר ולהתרכז בגיבוש אסטרטגיות לטווח ארוך- הן בהקשר של תהליך השלום והן ביישום הרפורמות הפנימיות המתעכבות בנושאים חברתיים, כלכליים ובשינוי שיטת הממשל- הוא יבסס מורשת אשר עשויה להפכו לאחד המנהיגים הדגולים של המדינה. בכדי להגשים זאת, עליו לפעול בנחישות למיגור המלחמות הפוליטיות הפנימיות המפוקפקות ולהתרכז בקידום האינטרס הלאומי ותו לא. במידה וייכשל בכך, תוחלת החיים של הממשלה תהיה קצרה ביותר.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann