בחודש יוני 2010, במהלך מעורר מחלוקת סוערת, נחנך סניפה האוסטרלי של הקרן החדשה ישראל על ידי נשיאתה, חברת הכנסת לשעבר נעמי חזן. רק חודשים מספר קודם לכן, בוטלה הזמנתה של חזן לנאום באירוע אוסטרלי ציוני בעקבות פרשיות מעוררות מחלוקת הקשורות לקרן. בספטמבר של השנה שעברה, כתבתי סקירה ביקורתית של הקרן בה ציינתי כי בזמן שמרבית הארגונים הנהנים מכספי הקרן בסך של למעלה מ-200$ מיליון עוסקים בפרויקטים ראויים של רווחה ופיתוח, סכומי כסף עצומים מסופקים גם לקבוצות המעורבות בקמפיינים לדה- לגיטימציה של ישראל. כראשון במעלה מבין קבוצות אלה, התייחסתי לארגון עדאלה, אשר בנוסף לקידום דו"ח גולדסטון, עסק בעידוד ממשלות זרות "לבחון מחדש את יחסיהם עם ישראל", תיאר את ישראל כ-" מפעל קולוניאליסטי המקדם אפרטהייד", קרא להפעלת זכות השיבה הפלסטינית לישראל, סיפק תצהירים לבתי משפט ספרדיים על מנת להאשים בכירים ישראליים בפשעי מלחמה והגן על מרגל חיזבאללה כ-"מגן זכויות אדם". כמו כן, התייחסתי לארגון 'שוברים שתיקה' הנתמך בידי הקרן- ארגון נוסף אשר סייע לסלול את הדרך לדו"ח גולדסטון. ככל הנראה במטרה לשפר את תדמיתה, הזמינה הקרן ישראלי מכובד אשר יקדם את ענייניה בפני הקהילה היהודית והתקשורת האוסטרלית. הקרן עשתה טעות גסה בבחירתו של דוד לנדאו, סופר מוכשר ורהוט אשר הוציא לאור מספר ספרים רבי-השפעה, כולל הביוגרפיה של דוד בן-גוריון המבוססת על ראיונות עם הנשיא שמעון פרס אשר יצאה לאור לאחרונה. הקרן אף הבליטה את העובדה שהוא חובש כיפה ותלמיד ישיבה בעברו. ואולם, לנדאו, עורכו לשעבר של עיתון 'הארץ', מוכר כמקדם השקפות מן השמאל הקיצוני אשר רוב רובם של הישראלים יבוזו להם. הוא משמש ככתבו בישראל של 'האקונומיסט', אשר- בלשון המעטה- אינו ידידותי לישראל. כמו כן, הוא מוערך במיוחד על ידי ה-BBC, אשר עורך עמו ראיונות לעיתים קרובות. ישראלים רבים עדיין זוכרים כי בספטמבר 2007, במהלך התכנסות אינטימית בשגרירות ארצות הברית בתל אביב, הוא הודיע למזכירת המדינה דאז קונדוליסה רייס כי "תמיד היה זה החלום הרטוב שלי לפנות למזכיר המדינה" ולהציע כיצד יש לנהוג ביחס לישראל. הוא המשיך בדבריו ותיאר את ישראל כ-"מדינה נכשלת" מבחינה פוליטית, ועודד את ארה"ב לכפות פתרון על ישראל, באומרו לרייס: "אני מפציר בך להתערב". הוא הוסיף כי ממשלת ישראל "מבקשת להיאנס". דבריו הופיעו בתקשורת וחוללו סערה גדולה. בשנה שעברה, בעת שגינה את הכנסת בהקשר של חקיקתו הנוכחית השנויה במחלוקת בנוגע למימון עמותות, לנדאו הצהיר "אני קורא לפרלמנטים ברחבי העולם הדמוקרטי ולאיגודים בין-פרלמנטריים, להחרים את הפרלמנט של ישראל, אשר היווה בעבר את גאוותו של העם היהודי, עד אשר יקבור את הצעת החוק ויחזיר לעצמו את מורשתו הדמוקרטית". יהודי אוסטרליה, קהילה שנבנתה ברובה לאחר השואה, הם ציונים להוטים ומחויבים בעוצמה להסברה פרו- ישראלית. במהלך העשורים, הם נחלו הצלחה בטיפוח אקלים פוליטי חוצה מפלגות פוליטיות של ידידות כלפי ישראל, דבר ייחודי כפי הנראה בכל העולם המערבי. מנהיגיהם אף שימרו מסורת של הימנעות מביקורת ציבורית של מדיניות הביטחון אשר אומצה על ידי הממשלות הדמוקרטיות של ישראל. מנהיגים יהודים רבים חששו מכך שלנדאו יביע את דעותיו האנטי-ממשלתיות לתקשורת האוסטרלית. דני לאם, יו"ר הוועדה הבכירה של יהדות אוסטרליה, סרב להיפגש אתו ולהכיר בו, ובהמשך אף הביע ביקורת נוקבת על חלק מדבריו לתקשורת. ואולם, נשיא הקרן החדשה לישראל אוסטרליה, רובין מרגו, לא נראה היה מודאג מכך שקישור ארגונו לאדם המאמץ דעות שכאלו עלול להיות בלתי מועיל. למעשה, כאשר מנהל יחסי הציבור של הקהילה היהודית במערב אוסטרליה, סטיב ליבליך, הפיץ את מאמרי בנוגע לקרן וחומרי רקע אודות לנדאו לעמיתיו בוועדה הבכירה של יהדות אוסטרליה- מרגו סרב להזים את המידע. תחת זאת, הוא ביקש להפחיד אותו באמצעות איומים לפיהם הוא עלול להיות חשוף לתביעה משפטית על "הפצת חומרים משמיצים". "אני מציע שתפנה לקבל ייעוץ משפטי", הוא אמר לו. באווירה שכזו, ניתן היה לצפות מלנדאו לנהוג בזהירות בהבעת דעותיו הקיצוניות יותר. אך למעשה, הוא אמר לתקשורת כי המקרתיזם בישראל פורח וכי "הרעל של הכיבוש מחלחל חזרה ומכלה את הדמוקרטיה שלנו... היהודים המקומיים צריכים להשמיע את קולם במקום להיצמד בעיוורון לקו הממשלתי". הוא נזף במתנחלים והאשימם בכך שהם "נוקטים בתחבולות על מנת להקשות על חיי הפלסטינים". כדוגמה לכך, הוא טען כי "ילדים מתנחלים קטנים" פיזרו סיכות נעצים על שטיחי מסגדים. בראיון עוקב לרשת ABC, הוא הכיר בכך שנכדיו שלו גרים מעבר לקו הירוק, וטען כי הם עוברים שטיפת מוח לאפליה כנגד הערבים. כמו כן, הוא הצהיר כי הטבח הרצחני של גולדשטיין בפברואר 1994 בחברון לא היה מעשה של אדם שאיבד את עשתונותיו, אלא פעולה מחושבת שנועדה "להוריד את תהליך אוסלו מן הפסים". בפגישת ארוחת בוקר בסידני, כהקדמה להערותיו המאמצות את פעולות 'שוברים שתיקה' הממומן על ידי הקרן החדשה לישראל, לנדאו הכפיש את צה"ל. הוא תאר כיצד לפני 25 שנים, במהלך שירות מילואים בחברון, הוא היה עד למעשה "חייתי" אשר בוצע על ידי אחד מעמיתיו- מעשה אשר לנדאו לא פירט אודותיו. לדבריו, המחזה שראה מענה אותו עד עצם היום הזה והוא לא סיפר עליו לאיש- כולל אישתו- עד ליום זה. ניתן כמובן לשאול אותו מדוע- לאחר שחזה במעשים "חייתים" שבוצעו על ידי חייל צה"ל- הוא לא דיווח על המקרה באופן מידי למפקדיו? ומדוע הוא מעלה את הנושא כעת, באופן פתלתל כל כך, ובאוסטרליה, מכל המקומות? למעשה, האשמה מעורפלת זו של "חייתיות" צה"לית הייתה רק הקדמה לתשבחות שהרעיף על הארגון במימון הקרן החדשה. 'שוברים שתיקה', אשר הוקם ב-2004, סלל את הדרך לדו"ח גולדסטון על ידי שחרור "עדויות" אנונימיות בלתי מאומתות מפי חיילים ישראלים משוחררים, אשר האשימו את צה"ל בביצוע פשעי מלחמה אשר תפסו את כותרות העיתונים של התקשורת הגלובלית. כאשר הוכח לבסוף כי האשמות אלו היו ריקות מתוכן, הנזק היה בלתי הפיך וישראל התקבעה בתודעת מדינות רבות כמדינה פושעת. כאשר וועדת גולדסטון הרכיבה את הדו"ח המתועב שלה- אשר גולדסטון התנער ממנו כעת- 'שוברים שתיקה' סיפק להם "ראיות" לפשעי מלחמה ישראלים לכאורה. במרץ השנה, הארגון אירח בשוודיה תערוכה אותה פתח בהצהרה: "אנו הם המדכאים, אנו הם אלו המפרים זכויות אדם על בסיס יומיומי. אנו בעצם יוצרים את הטרור המופעל כנגדנו". זהו הארגון אשר תקציבו שולש על ידי הקרן החדשה לישראל בשנה שעברה, ואשר דוברו אמר לתקשורת האוסטרלית וליהודים כי הוא מהווה את "המצפון של עמנו". לקרן עומדת הזכות לממן את אויבי ישראל והעם היהודי. אך עליה לעשות זאת בשקיפות, על מנת שתורמים תמימים לא יוטעו להאמין כי תרומותיהם משמשות להפיכת ישראל לחברה טובה יותר. כמו כן, אין ספק כי אין זה מוסרי כי שלוחה מקומית של הקרן תארח שליח ישראלי אשר חותר תחת מאמציהם ארוכי הטווח של מנהיגי הקהילה האוסטרלית לשימור תמיכה חזקה וחוצת מפלגות בישראל.

הקרן החדשה לישראל מעוררת סערה באוסטרליה

Print This Post

australia-israel

New Israel Fund sparks furor Down Under

בחודש יוני 2010, במהלך מעורר מחלוקת סוערת, נחנך סניפה האוסטרלי של הקרן החדשה ישראל על ידי נשיאתה, חברת הכנסת לשעבר נעמי חזן. רק חודשים מספר קודם לכן, בוטלה הזמנתה של חזן לנאום באירוע אוסטרלי ציוני בעקבות פרשיות מעוררות מחלוקת הקשורות לקרן.

בספטמבר של השנה שעברה, כתבתי סקירה ביקורתית של הקרן בה ציינתי כי בזמן שמרבית הארגונים הנהנים מכספי הקרן בסך של למעלה מ-200$ מיליון עוסקים בפרויקטים ראויים של רווחה ופיתוח, סכומי כסף עצומים מסופקים גם לקבוצות המעורבות בקמפיינים לדה- לגיטימציה של ישראל.

כראשון במעלה מבין קבוצות אלה, התייחסתי לארגון עדאלה, אשר בנוסף לקידום דו"ח גולדסטון, עסק בעידוד ממשלות זרות "לבחון מחדש את יחסיהם עם ישראל", תיאר את ישראל כ-" מפעל קולוניאליסטי המקדם אפרטהייד", קרא להפעלת זכות השיבה הפלסטינית לישראל, סיפק תצהירים לבתי משפט ספרדיים על מנת להאשים בכירים ישראליים בפשעי מלחמה והגן על מרגל חיזבאללה כ-"מגן זכויות אדם".

כמו כן, התייחסתי לארגון 'שוברים שתיקה' הנתמך בידי הקרן- ארגון נוסף אשר סייע לסלול את הדרך לדו"ח גולדסטון.

ככל הנראה במטרה לשפר את תדמיתה, הזמינה הקרן ישראלי מכובד אשר יקדם את ענייניה בפני הקהילה היהודית והתקשורת האוסטרלית.

הקרן עשתה טעות גסה בבחירתו של דוד לנדאו, סופר מוכשר ורהוט אשר הוציא לאור מספר ספרים רבי-השפעה, כולל הביוגרפיה של דוד בן-גוריון המבוססת על ראיונות עם הנשיא שמעון פרס אשר יצאה לאור לאחרונה. הקרן אף הבליטה את העובדה שהוא חובש כיפה ותלמיד ישיבה בעברו.

ואולם, לנדאו, עורכו לשעבר של עיתון 'הארץ', מוכר כמקדם השקפות מן השמאל הקיצוני אשר רוב רובם של הישראלים יבוזו להם. הוא משמש ככתבו בישראל של 'האקונומיסט', אשר- בלשון המעטה- אינו ידידותי לישראל. כמו כן, הוא מוערך במיוחד על ידי ה-BBC, אשר עורך עמו ראיונות לעיתים קרובות.

ישראלים רבים עדיין זוכרים כי בספטמבר 2007, במהלך התכנסות אינטימית בשגרירות ארצות הברית בתל אביב, הוא הודיע למזכירת המדינה דאז קונדוליסה רייס כי "תמיד היה זה החלום הרטוב שלי לפנות למזכיר המדינה" ולהציע כיצד יש לנהוג ביחס לישראל. הוא המשיך בדבריו ותיאר את ישראל כ-"מדינה נכשלת" מבחינה פוליטית, ועודד את ארה"ב לכפות פתרון על ישראל, באומרו לרייס: "אני מפציר בך להתערב". הוא הוסיף כי ממשלת ישראל "מבקשת להיאנס". דבריו הופיעו בתקשורת וחוללו סערה גדולה.

בשנה שעברה, בעת שגינה את הכנסת בהקשר של חקיקתו הנוכחית השנויה במחלוקת בנוגע למימון עמותות, לנדאו הצהיר "אני קורא לפרלמנטים ברחבי העולם הדמוקרטי ולאיגודים בין-פרלמנטריים, להחרים את הפרלמנט של ישראל, אשר היווה בעבר את גאוותו של העם היהודי, עד אשר יקבור את הצעת החוק ויחזיר לעצמו את מורשתו הדמוקרטית".

יהודי אוסטרליה, קהילה שנבנתה ברובה לאחר השואה, הם ציונים להוטים ומחויבים בעוצמה להסברה פרו- ישראלית. במהלך העשורים, הם נחלו הצלחה בטיפוח אקלים פוליטי חוצה מפלגות פוליטיות של ידידות כלפי ישראל, דבר ייחודי כפי הנראה בכל העולם המערבי. מנהיגיהם אף שימרו מסורת של הימנעות מביקורת ציבורית של מדיניות הביטחון אשר אומצה על ידי הממשלות הדמוקרטיות של ישראל.

מנהיגים יהודים רבים חששו מכך שלנדאו יביע את דעותיו האנטי-ממשלתיות לתקשורת האוסטרלית. דני לאם, יו"ר הוועדה הבכירה של יהדות אוסטרליה, סרב להיפגש אתו ולהכיר בו, ובהמשך אף הביע ביקורת נוקבת על חלק מדבריו לתקשורת.

ואולם, נשיא הקרן החדשה לישראל אוסטרליה, רובין מרגו, לא נראה היה מודאג מכך שקישור ארגונו לאדם המאמץ דעות שכאלו עלול להיות בלתי מועיל. למעשה, כאשר מנהל יחסי הציבור של הקהילה היהודית במערב אוסטרליה, סטיב ליבליך, הפיץ את מאמרי בנוגע לקרן וחומרי רקע אודות לנדאו לעמיתיו בוועדה הבכירה של יהדות אוסטרליה- מרגו סרב להזים את המידע. תחת זאת, הוא ביקש להפחיד אותו באמצעות איומים לפיהם הוא עלול להיות חשוף לתביעה משפטית על "הפצת חומרים משמיצים". "אני מציע שתפנה לקבל ייעוץ משפטי", הוא אמר לו.

באווירה שכזו, ניתן היה לצפות מלנדאו לנהוג בזהירות בהבעת דעותיו הקיצוניות יותר. אך למעשה, הוא אמר לתקשורת כי המקרתיזם בישראל פורח וכי "הרעל של הכיבוש מחלחל חזרה ומכלה את הדמוקרטיה שלנו… היהודים המקומיים צריכים להשמיע את קולם במקום להיצמד בעיוורון לקו הממשלתי".

הוא נזף במתנחלים והאשימם בכך שהם "נוקטים בתחבולות על מנת להקשות על חיי הפלסטינים". כדוגמה לכך, הוא טען כי "ילדים מתנחלים קטנים" פיזרו סיכות נעצים על שטיחי מסגדים. בראיון עוקב לרשת ABC, הוא הכיר בכך שנכדיו שלו גרים מעבר לקו הירוק, וטען כי הם עוברים שטיפת מוח לאפליה כנגד הערבים.

כמו כן, הוא הצהיר כי הטבח הרצחני של גולדשטיין בפברואר 1994 בחברון לא היה מעשה של אדם שאיבד את עשתונותיו, אלא פעולה מחושבת שנועדה "להוריד את תהליך אוסלו מן הפסים".

בפגישת ארוחת בוקר בסידני, כהקדמה להערותיו המאמצות את פעולות 'שוברים שתיקה' הממומן על ידי הקרן החדשה לישראל, לנדאו הכפיש את צה"ל.

הוא תאר כיצד לפני 25 שנים, במהלך שירות מילואים בחברון, הוא היה עד למעשה "חייתי" אשר בוצע על ידי אחד מעמיתיו- מעשה אשר לנדאו לא פירט אודותיו. לדבריו, המחזה שראה מענה אותו עד עצם היום הזה והוא לא סיפר עליו לאיש- כולל אישתו- עד ליום זה. ניתן כמובן לשאול אותו מדוע- לאחר שחזה במעשים "חייתים" שבוצעו על ידי חייל צה"ל- הוא לא דיווח על המקרה באופן מידי למפקדיו? ומדוע הוא מעלה את הנושא כעת, באופן פתלתל כל כך, ובאוסטרליה, מכל המקומות?

למעשה, האשמה מעורפלת זו של "חייתיות" צה"לית הייתה רק הקדמה לתשבחות שהרעיף על הארגון במימון הקרן החדשה.

'שוברים שתיקה', אשר הוקם ב-2004, סלל את הדרך לדו"ח גולדסטון על ידי שחרור "עדויות" אנונימיות בלתי מאומתות מפי חיילים ישראלים משוחררים, אשר האשימו את צה"ל בביצוע פשעי מלחמה אשר תפסו את כותרות העיתונים של התקשורת הגלובלית. כאשר הוכח לבסוף כי האשמות אלו היו ריקות מתוכן, הנזק היה בלתי הפיך וישראל התקבעה בתודעת מדינות רבות כמדינה פושעת.

כאשר וועדת גולדסטון הרכיבה את הדו"ח המתועב שלה- אשר גולדסטון התנער ממנו כעת- 'שוברים שתיקה' סיפק להם "ראיות" לפשעי מלחמה ישראלים לכאורה.

במרץ השנה, הארגון אירח בשוודיה תערוכה אותה פתח בהצהרה: "אנו הם המדכאים, אנו הם אלו המפרים זכויות אדם על בסיס יומיומי. אנו בעצם יוצרים את הטרור המופעל כנגדנו".

זהו הארגון אשר תקציבו שולש על ידי הקרן החדשה לישראל בשנה שעברה, ואשר דוברו אמר לתקשורת האוסטרלית וליהודים כי הוא מהווה את "המצפון של עמנו".

לקרן עומדת הזכות לממן את אויבי ישראל והעם היהודי. אך עליה לעשות זאת בשקיפות, על מנת שתורמים תמימים לא יוטעו להאמין כי תרומותיהם משמשות להפיכת ישראל לחברה טובה יותר.

כמו כן, אין ספק כי אין זה מוסרי כי שלוחה מקומית של הקרן תארח שליח ישראלי אשר חותר תחת מאמציהם ארוכי הטווח של מנהיגי הקהילה האוסטרלית לשימור תמיכה חזקה וחוצת מפלגות בישראל.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann