איזי ליבלר

הצעת האיחוד רשות-חמאס מבוססת על מטרותיהם המשותפות

hamas-fatah

Proposed PA – Hamas Union Based on Common Objectives [1]

רבים הופתעו מהתזמון של היערכות הרשות לאיחוד עם ארגון חמאס. אך ניכר היה שאין בכוונת ישראל להגיע להבנות עם רשות פלסטינית שבראשה עומד מחמוד עבאס הסרבן, שמיאן להגיע ולו לפשרה אחת. למעשה, גם כשארה״ב הפעילה לחץ על ישראל לביצוע ויתורים חד-צדדיים כתנאי מוקדם להסכמתו להשתתף במשא ומתן, תגובתו של עבאס הייתה הגבהת רף הדרישות.

בתוך ההקשר של החברה הפושעת שנבנתה ע״י ערפאת ותוחזקה ע״י עבאס, אין כל הבדל אידיאולוגי בין הרשות לבין חמאס בכל הקשור לעתידה של ישראל. כפי שציין ארגון ׳מבט לתקשורת פלסטינית׳, עבאס הצהיר ללא הסתייגות: ״אין כל חילוקי דעות בין פת״ח לבין חמאס… בנוגע לאמונה? אין! בנוגע למדיניות? אין! בנוגע להתנגדות? אין!״ מלבד קידום תרבות מות הקדושים וקידוש רוצחי יהודים כגיבורים, שני הארגונים גם עוררו באנשיהם את הציפיה לפיה סיום הריבונות היהודית באזור מהווה מטרה שניתן להגשים.

ההבדלים מסתכמים בסך הכל בטקטיקה. הרשות מכירה בכך שהיא תשיג הצלחה רבה יותר באמצעות שימוש בדיפלומטיה, במקום בטרור, כאמצעי לקידום חורבנה של ישראל בשלבים.

לצורך זה, עבאס מדבר בלשון מפוצלת: כלפי העולם החיצוני, הוא מגנה את הטרור ומתחייב למשא ומתן לשלום, בעוד שכלפי פנים, הוא עומד מאחורי הסתה אלימה, מקדש, מהלל ותומך כלכלית ברוצחי נשים וילדים, ובתוכם הרוצחים ששוחררו לאחרונה ע״י ישראל.

מאידך, החמאס הרצחני מתגאה בפונדמנטליזם האסלאמי שלו. הם מקבילים בכל מובן לאל קאעידה, ושיבחו בעבר את אוסמה בין לאדן תוך שגינו את ארה״ב על הריגתו.

החמאס לא רק שמתנגד לקיומה של מדינת ישראל ומתחייב להביא לחורבנה, אלא שהאמנה שלו דוחקת במופגן בחבריו להרוג יהודים בכל מקום ואופן.

אנשי החמאס הם חלוצי פיגועי ההתאבדות, והם מתגאים בעובדה שהם שיגרו למעלה מ-10,000 טילים כנגד מטרות אזרחיות ישראליות. פושעי מלחמה אלו עומדים להיות חברים בקבינט של הרשות הפלסטינית.

למרבה האירוניה, עבאס פתר באופן בלתי-ישיר את הבעיות של נתניהו בכל הקשור לקונפליקטים בקואליציה שאיימו על ממשלתו. הודעתו של ראש הממשלה לעולם, לפיה הוא לעולם לא ינהל משא ומתן עם גוף המשלב בתוכו את החמאס הרצחני, שבה ואיחדה את שורות הקואליציה, ותזכה לתמיכת הרוב המוחלט בקרב הציבור הישראלי.

כצפוי, נשמעו גם דברי ביקורת מטעם העיתון הפוסט-ציוני ׳הארץ׳, שטען שעל ישראל להתייחס לאיחוד כצעד חיובי אל עבר השגת השלום. ואולם, הפרשן הראשי של העיתון, ארי שביט, במפנה מפתיע, בחר שלא להאשים את נתניהו, ותיעד את הצביעות של עבאס מאז נכנס לתפקידו. הוא כתב: ״20 שנים של שיחות שלום עקרות לא הניבו עד היום ולו מסמך אחד שיש בו ויתור פלסטיני מהותי שעבאס חתום עליו. אין. יוק. לא היה ולא יהיה״.

אלו שקיוו שתחת הנהגתו של יצחק הרצוג, מפלגת ׳העבודה׳ תושב לשורשיה הציוניים המוסרתיים, התאכזבו לגלות את חוסר הממלכתיות שלו. הוא האשים את הממשלה במשבר בשיחות ורמז כי ישנם יתרונות ארוכי-טווח אפשריים בהכנסת חמאס לשיחות.

ניתן היה להניח שבתנאים אלו, למנהיגי המערב תהיה המחויבות לגנות את הסרבנות והעורמה של הפלסטינים.

ואולם, למרות שהועלב ישירות ע״י עבאס, ממשל אובמה נמנע מלהשיב באופן הולם, וזאת גם לאחר הלחץ הבלתי-פוסק שהפעיל על נתניהו לביצוע ויתורים חסרי כל הגיון. מחלקת המדינה הסתפקה בהבעת ״אכזבה״, ובנאום מאוחר יותר, הנשיא אובמה התייחס לברית הרשות-חמאס כ״בלתי-מועילה״. אך הוא סרב לגנות את עבאס, והאשים פעם נוספת את שני הצדדים במשבר.

כעת, הממשל יחוייב לבחון מחדש את מערכת יחסיו עם הרשות, וזאת בכדי להתאים עצמו לחקיקת הקונגרס האוסרת במפורש על ארצות הברית לספק תמיכה כלכלית לארגוני טרור – הגדרה שבה נכלל החמאס בבירור. כיום, הפלסטינים מקבלים תמיכה רבה יותר לנפש מאשר כל אומה אחרת, ומאז 1966 הם זכו ללמעלה מ-5 מיליון דולר מארה״ב לבדה.

חברות הקונגרס ניטה לואי (מהמפלגה הדמוקרטית) וקיי גרנגר (רפולביקנית) העומדות בראש תת-הוועדה לפיקוח על סיוע חוץ בקונגרס, הודיעו שהן יפעלו לעצור את חבילת הסיוע האמריקנית לרשות הפלסטינית במידה וזו לא תבטל את בריתה עם החמאס. הן זכו לתמיכתה של חברת הקונגרס איליאנה רוס-לאטינן, יושבת הראש הרופבליקנית של תת-הוועדה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה, שעמדה מאחורי החקיקה לאיסור מימון החמאס ב-2006.

ולמרות זאת, אני חוזה שבעתיד הקרוב תיאלץ ישראל להתמודד עם לחץ מחודש מצד ממשל אובמה.

קתרין אשטון, דוברת האיחוד האירופאי, שהוציאה הודעה לעיתונות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה לפני מספר חודשים שבה השמיטה כל התייחסות ליהודים, בירכה באופן חד-משמעי על האיחוד. היא העירה בעליצות כי הדבר יסייע לקידום המשא ומתן לשלום. היא שכחה לציין את העובדה שהאיחוד עצמו מסווג את החמאס כארגון טרור.

שליח האו״ם למזרח התיכון, רוברט סרי, הצהיר בפשטות כי הוא בטוח שגוף מאוחד של החמאס והרשות ימשיך להפגין מחויבות לשלום, וכי האו״ם מקבל בברכה את האיחוד בין הגדה המערבית לבין עזה ״תחת רשות פלסטינית לגיטימית ויחידה״.

עבאס מבטיח לעולם שחמאס מקבל על עצמו את התנאים ללגיטמציה שלו – קבלה והכרה בישראל וזניחת האלימות והטרור. ואולם, סעיב עריקת, דובר הרשות, הצהיר רק לפני מספר ימים בראיון לרשת ׳סקיי׳ בשפה הערבית, שהחמאס אינו מתחייב להכיר בישראל, וש״מבחינתנו, החמאס איננו, ולעולם לא יהיה, ארגון טרור״.

במאמץ ציני נוסף לרמות את דעת הקהל המערבית, עבאס – שעבודת הדוקטורט שלו במוסקווה עסקה בהכחשת שואה – העיז לשחרר הצהרה בערב יום הזיכרון הישראלי לשואה ולגבורה ובו תיאר את השואה כ״פשע הנורא בהיסטוריה המודרנית״. בו בעת, הוא ממשיך לאמץ את אלו הקוראים למאמיניהם להשלים את הפתרון הסופי של הנאצים.

בכדי שאנו נקבל את חמאס כפרטנר למשא ומתן, יהיה עליהם להכיר באופן רשמי בישראל ולבטל באופן פומבי את אמנתם הקוראת לרציחת יהודים. זאת ועוד, עליהם לקבל את כל ההסכמים הקודמים שנחתמו עם הרשות, ולוותר על מצבור הרקטות שלהם שמקורו באיראן ובמדינות נוספות. אם החמאס יסכים לזה, הוא ייחשב כפרטנר לשלום. אך הסיכויים לכך אפסיים. ובינתיים, ישראל איננה יכולה לשאת ולתת עם הרשות הפלסטינית, הכוללת בהנהגתה טרוריסטים פעילים ופושעי מלחמה המחויבים להשמדתה. אך תמיד יהיו אלו אשר יאמרו שישראל חייבת להסכים למשא ומתן, ולבקש ״לרכך״ את חמאס לעמדה מתונה יותר.

הגיע הזמן שהממשלה תשיק קמפיין גלואבלי נלהב להפצת האמת. איחוד הרשות-חמאס עודנו רחוק מיישום. השנאה האישית בין מנהיגי הארגונים ממשיכה בעוצמה, והמשא ומתן ביניהם עלול להתפרק בכל עת. במקרה זה, ישראל תעמוד מול לחצים מחודשים לביצוע ויתורים כלפי הפלסטינים ה״מתונים״. כרגע, עמדתנו ניתנת להסברה במונחים אבסולוטיים של שחור ולבן, ועלינו למקסם את ההזדמנות הזו.

על הממשלה לאסוף את כל המשאבים העומדים לעם היהודי, ובתוכם משרד החוץ, הסוכנות היהודית, ארגונים יהודיים בינלאומיים, אישים יהודיים וכל ידידיה של ישראל.

ראוי לראש הממשלה לשקול לכנס כנס גלובאלי דומה לזה שהושק ע״י ממשלת שמיר-פרס, אשר הזמינה ידידים יהודיים ולא-יהודיים של ישראל לירושלים להפגנת סולידריות עם המדינה היהודית. אירוע זה חייב לבוא קודם לעצרת הכללית של האו״ם שתתקיים באוקטובר – אירוע שאותו יבקשו הפלסטינים להפוך לחגיגת שנאה כנגד ישראל.

ileibler@netvision.net.il