הפסיקו לפייס את אבו-מאזן

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Stop appeasing Abu Mazen

כשהאירועים הולכים ונחשפים בעקבות השתלטות החמאס על רצועת עזה, יש לנו תחושה ש"בסרט הזה כבר היינו". על אף התוצאות העקובות מדם של המדיניות שהבאנו על עצמנו, במידה רבה, דומה שלא הפקנו שום לקחים מן העבר המר.

המנהיגים שלנו ממשיכים להשמיע שטויות, בחוסר דעת, שאבו מאזן הוא איש שלום ומתינות. אולם עבאס, המדבר בכפל לשון, עומד בראש ארגון טרור מושחת העומד על סף גילוי טיבו האמיתי.

האם ממשלתנו מאמינה שחטיבת "קדושי אל-אקצא" נעשתה רודפת שלום? שבתי-הספר המנוהלים בידי הרשות הפלשתינאית הפסיקו לשטוף את מוחות הילדים כדי ש"יקריבו את עצמם על קידוש השם"? שעבאס כבר אינו מקדש אנשים שביצעו פיגועי התאבדות ומפסיק לשלם פנסיות למשפחותיהם?

ייתכן שהנשיא ג'ורג' ו' בוש חייב להתייחס לעבאס כ"שותף לשלום", אבל האם ראש-ממשלת ישראל חייב להיות שותף ליומרה האבסורדית הזאת? וחשוב מכך: חזרנו להעביר לרשות הפלשתינאית את המסים ואת הכספים שחדלנו להעביר אותם מאז ההשתלטות של החמאס, בלי לקבל אפילו רמז של ביטחון לגבי העתיד.

דוחקים בנו שנבטל את נקודות הביקורת, כדי לאפשר חופש תנועה גדול יותר לפלשתינאים בגדה המערבית, על אף המחאות של צה"ל שהדבר יסכן את אזרחי ישראל.

ואם כל זה לא מספיק, אנחנו שוקלים עכשיו לספק לעבאס כלי נשק נוספים, וביניהם שריוניות, על אף שאנו יודעים כי כלי הנשק שסופקו לפלשתינאים בעבר הופעלו בסופו של דבר כדי לרצוח אזרחים ישראלים. למעשה, רק לפני חודשים ספורים ביקש עבאס מהחמאס שיפסקו לכוון את נשקם נגד אחיהם הפלשתינאים, ויתאחדו עם הפת"ח מול הישראלים.

וכדי להגיע לראש הטירוף הזה, הודיעה הרשות הפלשתינאית שחטיבות אל-אקצא של עבאס – שרצחו יותר ישראלים מהחמאס, מתעקשות להישאר מחויבות לקידום הטרור – ייקלטו בתוך כוח המשטרה הפלשתינאי, שכבר כיום הוא הגדול ביותר בעולם, בשוטרים מול מספרי האוכלוסייה.

נוכח מעמדו של עבאס, שהגיע לשפל של כל הזמנים, מפצירים בנו גם לא להגיש לו דרישות מזעריות, פן "נחליש אותו עוד יותר", מפני שהוא ייראה כ"משתף פעולה".

וכסימן של רצון טוב, אנחנו נשחרר מרצוננו 250 אסירים, שיכלו להיכלל בעסקה עתידית להחזרת החיילים החטופים.

כן, אנחנו צריכים להודיע לעבאס על נכונותנו לסייע לו, אבל לא במחיר של פיוס. אי אפשר לעשות שום ויתורים נוספים בלי הדדיות מושלמת והתקדמות אמיתית. או שעבאס יתחייב להשתלט על הטרור, או שהוא ייאלץ להתבשל במיץ של עצמו.

הכל יודעים שמיליארדי דולרים, המהווים סיוע לגולגולת יותר מכל מדינה אחרת, הוענקו לפלשתינאים על-ידי הקהילה הבינלאומית. אולם חלק גדול מהנדבות הללו נעלמו בחשבונות בנק חשאיים, או הופנו למימון הטרור. אנו צריכים אפוא לעמוד על כך שיופעלו אמצעי בקרה כדי להבטיח שכספים אלה ישמשו אך ורק לרווחתם של הפלשתינאים.

עכשיו הוא הזמן המתאים לעסוק בחמאסטן, ולהתגבר על תחושת חוסר האונים המפעפעת כיום בממשלה שלנו. אנו שומעים לעתים קרובות את המנטרה "אין תשובה לטילי הקסאם".

הממשלה אומרת לתושבי שדרות, הסובלים כבר זמן רב והפכו לפליטים בארצם, להתאים את אורח חייהם בשלווה למשטר של התקפות טילים יומיומיות בנוסח של "רולטה רוסית", או להתפנות מהיישוב.

שורשיו של מצב העניינים המדכא הזה נעוצים בהזנחת האקסיומות העיקריות של אסטרטגיית הביטחון של ישראל. עקרונות אלה כוללים את החובה של צה"ל להגן על אזרחיו, ולו גם במחיר אבדות כואבות, להתמודד עם האויב בשטחו, ולעולם לא לסכן חיי אזרחים ישראלים או לפגוע בביטחוננו כדי לרצות את דעת הקהל הבינלאומית.

אך אבוי, נוסף על כך שהממשלה שלנו חיה בארץ החלומות, היא נעשתה אחוזת דיבוק להפגין בפני כל העולם שאנו אנשים "נחמדים". אבל ככל שזה נעשה "נחמד" יותר, כך זה נעשה גרוע יותר.

חשבו על הקציר המר שקצרנו מאז ההתנתקות החד-צדדית מרצועת עזה. השוו את מצבנו כיום עם הימים שבהם נחשבה ישראל לאומה קשוחה שאינה מוכנה להתפשר עם טרוריסטים, ורחשו לה כבוד והעריצו אותה.

למרבה הפרדוקס, פיוס וויתורים חד-צדדיים רק סללו את הדרך לגלים חסרי תקדים של שנאת ישראל גלובלית, ולתחייתה של האנטישמיות.

כיום יש הזדמנות להוכיח מאיזה חומר קורצנו. רצועת עזה כבר איננה "כבושה", ובפועל היא מהווה מיני-מדינה.

אנו חייבים אפוא לדחות את הרעיון המטורף של הצנחת הספקה לעזה; האם אנו מסוגלים להעלות בדעתנו שבמלחמת-העולם השנייה היו בעלות-הברית מצניחות הספקה לאזרחים גרמנים "מסיבות הומניטריות"? אנחנו צריכים להכריז שאנו מגלים רגישות למצוקה ההומניטרית של הפלשתינאים בחמאסטן, אבל כל עוד החמאס ממשיך לארגן פיגועי התאבדות ולשגר טילים על אזרחים ישראלים, לא ננקוף אצבע כדי לעזור להם.

נהפוך הוא, אלא אם כן ירוסן הטרור, אנו נתחיל להפעיל לחץ. עלינו להודיע לעולם שאנו מתכוננים להגיב כפי שכל אומה אחרת היתה מגיבה כשאזרחיה היו נתונים להתקפות טילים. אמנם נשתדל לצמצם את האבדות בקרב אזרחים חפים מפשע, אבל אם הטרוריסטים יאלצו אותנו לבחור בין חיי אזרחינו לבין חיי פלשתינאים, יש לנו חובה מוסרית להגן על אנשינו.

יש לחדש את כוח ההרתעה של ישראל. זה לא מוסרי, ואפילו מגונה, שהממשלה שלנו דוחה ביודעין תגובות קשות נגד התקפות הטילים. האם אנחנו צריכים לחכות לפגיעה בגן ילדים, בבית-חולים או במתקן תשתית חשוב לפני שנפעל? רק נס מנע עד היום אסון חמור.

בעקבות כל תקיפת טילים אנחנו צריכים, במידה מתונה, להתחיל לנתק חשמל, דלק ומים לרצועת עזה, ולסגור את מעברי הגבול. אין ספק שזה מוזר להמשיך ולספק שירותים לשכנים שמנהיגיהם מארגנים התקפות טילים ומתפארים בגלוי שמטרתם, שאיננה ניתנת לוויכוח, היא להרוג את "צאצאי הקופים והחזירים".

אנחנו צריכים גם לחזור ולהשתלט על ציר פילדלפי, כדי לבלום את זרם החימוש האירני הזורם דרך הגבול עם מצרים.

יש להגביר את הסיכולים הממוקדים נגד אלה שמארגנים את ההתקפות, לרבות נגד מנהיגים פוליטיים. יש להניח שזה יגרום לאבדות בקרב אזרחים, וללא ספק יאשימו אותנו שהגבנו "לא במידתיות". אך המידתיות אינה יכולה להיות שיקול עיקרי כאשר מנסים ליצור הרתעה, ולקזז את ההתקפות הנמשכות על אזרחים, ללא כל התגרות, שהן מעשי מלחמה.

אשר למוסריות, אפילו אם נניח לרגע השוואות להתנהגותן של אומות אחרות, מגיעה נקודת עימות שבה אדם אומר: "עד כאן!" נקודה זו עברה כבר מזמן במלחמה, הממשלה צריכה להיות מונעת על-ידי מטרה אחת בלבד: להגן על אזרחיה ולמזער את אבדות הצבא שלה. זה עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי, עם השכל הישר ועם המוסריות, וחייב לגבור על יחסי ציבור.

המסר לעזה לא יהיה אכזרי ולא ערל לב. הוא פשוט וקונסטרוקטיבי: תפסיקו לשגר טילים, או שתישאו בתוצאות הבלתי נמנעות. למעשה, תגובה ישראלית קשוחה עשויה לעודד את הפלשתינאים להפעיל לחץ על מנהיגיהם, ובטווח הארוך גם לחסוך בחיי פלשתינאים.

אנו חייבים להתנער מהאשליה שפיוס ג'יהאדיסטים יוכל לשאת אי-פעם פֵּרות. למעשה, הנסיגות וההתנתקויות החד-צדדיות תחת אש רק חיזקו את הג'יהאדיסטים בכל מקרה, והם החריפו את האלימות, ששימשה אחר כך מרשם לשרפות גדולות יותר.

איזי ליבלר הוא יו"ר ועדת הקשרים עם התפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, והוא מנהיג יהודי בינלאומי ותיק. ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann