איומים חיצוניים מתמשכים הסיתו את תשומת ליבנו ומנעו מאיתנו להתעמת עם המשבר החרדי המתהווה, אשר עשוי להפוך בקרוב לאסון לאומי. המגזר החרדי מהווה מרכיב חיוני בחברה הישראלית. הם מהווים ניגוד למרדף המוגזם אחר עושר ורווחה החומרית שהפכו לבסיס החברה החילונית וההדוניסטית שלנו. קשרי המשפחה והאופן האוהב שבו הם מספקים את צרכי הנזקקים שביניהם מייצגים מודל לחיקוי שכדאי לנו ללכת לאורו. אך בדומה למגזרים אחרים של החברה הישראלית, חרדים רבים הושחתו בידי הפוליטיקה. הצלחתם המוגזמת כמפלגות חד ממדיות בסחיטת ויתורים מיוחדים עבור הקהל שלהם הגבירה את נטייתם הטבעית לבודד את עצמם ולהתמקד כמעט לגמרי באינטרסים הצרים שלהם.

הפיצוץ הממשמש ובא במגזר החרדי

Print This Post

המגזר החרדי

The impending Haredi implosion

איומים חיצוניים מתמשכים הסיתו את תשומת ליבנו ומנעו מאיתנו להתעמת עם המשבר החרדי המתהווה, אשר עשוי להפוך בקרוב לאסון לאומי.

המגזר החרדי מהווה מרכיב חיוני בחברה הישראלית. הם מהווים ניגוד למרדף המוגזם אחר עושר ורווחה החומרית שהפכו לבסיס החברה החילונית וההדוניסטית שלנו. קשרי המשפחה והאופן האוהב שבו הם מספקים את צרכי הנזקקים שביניהם מייצגים מודל לחיקוי שכדאי לנו ללכת לאורו.

אך בדומה למגזרים אחרים של החברה הישראלית, חרדים רבים הושחתו בידי הפוליטיקה. הצלחתם המוגזמת כמפלגות חד ממדיות בסחיטת ויתורים מיוחדים עבור הקהל שלהם הגבירה את נטייתם הטבעית לבודד את עצמם ולהתמקד כמעט לגמרי באינטרסים הצרים שלהם.

הדבר עולה בקנה אחד עם שיעורי הילודה הגבוהים שלהם (8.8 ילדים למשפחה), אשר במונחים דמוגרפיים ללא ספק משפיעים על ישראל. אם בשנות ה-80 היוו החרדים רק 4% מהאוכלוסייה, הרי שהיום הם מהווים 10% – כ-700,000 תושבים. בהעדר שינוי דרמטי בשיעור הילודה שלהם, בפחות משני עשורים יהפכו החרדים לכ-20% מהאוכלוסייה היהודית בישראל.

נכון להיום, 25% מכל הילדים היהודים בגילאי בית ספר יסודי רשומים במוסדות חרדיים – כפול מהמספר לפני עשר שנים. אם מגמה זו תישמר, בעוד 20 שנים 40% מהילדים ילמדו בבתי ספר חרדיים, שרבים מהם לא חוגגים את יום העצמאות, לא מכירים בדגל ישראל, אינם מתירים את שירת התקווה ומרפים את ידי הבוגרים משירות בצה"ל.

גרוע מכך, בעסקה פוליטית חסרת אחריות בעליל, ממשלת אולמרט הסכימה כי המדינה תממן באופן מלא ישיבות חרדיות ללא שום דרישה לכלול תוכן חילוני בתוכנית הלימודים שלהן. לצד ההשלכות השליליות הברורות, הסדר זה למעשה מבטיח כי הבוגרים הרבים בבתי הספר האלה נדונים לאבטלה, היסמכות על מערכת הרווחה של המדינה וחיי דלות של העולם השלישי.

אף על פי שרוב גדול של משפחות חרדיות מדורגות בעשירונים הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר של החברה וחיות מתחת לקו העוני, רבים מהרבנים שלהם לועגים לנושא הפרנסה בכבוד, למרות שהדבר מנוגד לגישה הדתית המסורתית אשר רואה בחיוב את ערכי העבודה וקיום משפחה בכבוד. כתוצאה מכך, לפחות 70% מהגברים ממשיכים בלימודי הדת ומסרבים לצאת לעבודה אם כי חלקם מאפשרים לנשותיהם להצטרף למעגל העבודה כדי להשלים את הכנסת הסעד המוגבלת שלהם.

אנו מגיעים במהירות לנקודת השבירה שבה אנשים בריאים בגופם שאינם מעוניינים או אינם כשירים לנהל חיים יצרניים יתפסו נתח רחב כל כך מהחברה, עד כדי כך שמערכת הרווחה של המדינה פשוט תקרוס.

היבט דוחק נוסף הוא ההשתמטות החרדית משירות צבאי, אשר חסרה כל הצדקה דתית ויוצרת תרעומת אדירה בקרב העם. ראש הממשלה דוד בן גוריון הסכים לבקשת החזון אי"ש (הרב אברהם קרליץ) לפטור 400 תלמידי ישיבה משירות צבאי. למרבה הצער, הוא לא השכיל לקבוע מכסה לפטורים עתידיים. היום חומקים מהשירות מעל 55,000 תלמידי ישיבה. לאור חלקם העולה של החרדים בתוך האוכלוסייה, המתחים החברתיים ללא ספק יגיעו לכדי פיצוץ.

נושא נוסף הוא נטייתם של הרבנים החרדיים להחריף את חומרת ההקפדה על חוקי היהדות, נטייה שרוב הישראלים היו אדישים כלפיה כל עוד אינה השפיעה על חייהם האישיים. אנשים מבחוץ אף נדהמו מהצהרות החרדים לפיהן מעליות שבת הן אסורות, שכפכפי קרוקס (crocs) הם נוחים מדי כדי ללבוש בימי תענית, או שכוהנים צריכים להכניס עצמם לתוך שקים כאשר הם נמצאים במטוס העובר מעל בית קברות יהודי.

זו גם אינה בעיה בלתי פתירה כאשר חוליגנים חרדים מהשוליים, אשר אינם מייצגים את הרוב, מיידים אבנים או נוטלים חלק בהפגנות אלימות. לו רק היו הרשויות עומדות על כך שהמשטרה תאכוף את החוק בתוקף ושבתי המשפט יגזרו מספר עונשי מאסר, התנהגות אנטי-חברתית כזו מצד מיעוט של קיצוניים חרדים הייתה נעלמת.

רק כאשר חרדים ניסו לכפות את אורח החיים שלהם על אחרים, החלו הרגשות להתפרץ החוצה. במקור, המסגרת הדתית של המדינה הייתה תחת ידיהם של רבנים ציוניים מתונים. אך לאור עליית כוחן של המפלגות החרדיות, פוליטיקאים אופורטוניסטיים ביצעו עסקאות פוליטיות זולות איתן אשר אפשרו מינויים של רבנים אנטי-ציוניים ולעתים קרובות גם בלתי כשירים לתפקידים מוסדיים ולבתי דין. בפרט, הרבנות הראשית, המעוז לשעבר של הציונות הדתית, נחטפה בידי חרדים שמינו לשם בובות מטעמם. כעת הם מנצלים את מנגנוני המדינה הללו כדי לכפות את הכללים שלהם על האומה כולה.

למרבה הצער, ניסיונותיהם של קבוצות דתיות-ציוניות כמו 'בית מורשה', 'ארץ חמדה', ו'צוהר' להתמודד עם הבעיות הללו שלא באמצעות עימות, לא הצליחו לעצור את אותן קבוצות חרדיות הנתמכות מתוך הממשלה.

על כן, קנאים קיצוניים כמו הרב אברהם שרמן מסוגלים לכפות את הפרשנות המחמירה ביותר של ההלכה כדי להרתיע מומרים פוטנציאליים. הדבר לווה בהאשמות שערורייתיות בדבר הונאות שהופנו כלפי רבני ציונות דתית מכובדים המבצעים גיור. הדבר הגיע לכדי שיא בביטול גיורים שכבר בוצעו, דבר שעד כה נחשב בלתי הפיך. שלא במפתיע, על רקע אווירה זו של שנאת זרים מספר הגיורים צנח.

מתחים נוספים הופיעו. הקשה מביניהם היה קשור ליישום השמיטה, הציווי התנכ"י על כך כי אדמה בבעלות יהודים לא תעובד אחת לשבע שנים. הממסד החרדי ניסה להפוך פסקי הלכה בני שמונים שנה שניתנו בידי הרב הנערץ אברהם יצחק קוק, העוקפים דרישה זו. אלמלא התערב בית המשפט העליון היה הדבר מסתיים באסון כלכלי למגזר החקלאי בישראל.

קיים צורך מוחשי לעצור את השליטה החרדית במנגנוני המדינה. חשוב מכך, לאור ההשלכות הכלכליות והפוליטיות ההרסניות של גידול האוכלוסייה החרדית על כוח העבודה וצה"ל, יש צורך דחוף לשלב את החרדים בזרם המרכזי, לחייב אותם לעבוד ולשרת בצבא או להשתתף בשירות לאומי.

חלק מהמנהיגים הנבונים במגזר החרדי מכירים בכך כעת, והם מנסים למנוע משבר עתידי על ידי פעולה כבר עכשיו. לדוגמא, חבר הכנסת המשכיל מטעם ש"ס, חיים אמסלם, יצר סערת רגשות כאשר הוא סיפק באומץ רב את הבסיס ההלכתי לרבנים לנהוג ביד רכה כלפי חיילי צה"ל הלא-יהודיים המבקשים להתגייר משום שהשירות הצבאי מראה את מחויבותם לעם היהודי. אחרים מכירים בצורך במוסר עבודה חדש ובעידוד הכשרה של חרדים צעירים לעבודה מכניסה במכונים כמו מכון לב. הממשלה חייבת לתמוך ולהסית חלק מהכספים הזורמים אל הישיבות כדי לממן מכללות ומוסדות המנסים לאפשר לחרדים להתפרנס במקום להישאר תלויים לעד בכספי רווחה.

מספק מאוד גם לראות כיצד יחידות צה"ל המורכבות מחרדים בשירות לאומי הולכות וגדלות, אבל הם מייצגים רק 3.5% מאותם 55,000 בני ישיבה הכשירים לכך.

אנו ניצבים בפני חלון הזדמנויות ההולך ונסגר על מנת לפעול בתחומים אלה, והממשלה כעת עומדת מול האתגר המאיים של התגברות על הוטו החרדי, וזאת על מנת להציג חקיקה מתאימה בכנסת כדי לקדם מטרות אלה.

האתגר הוא לטפל בנושא זה בזריזות באופן בונה והומאני, ולצמצם את העימות שעלול להמית נזק אדיר לאומה כולה.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann