נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר השליכה את המעט שנותר ממעמדה המוסרי של מדינתה, כאשר כרתה ברית שטנית עם איראן- שמנהיגיה היו אחראים למעשה הטרור החמור ביותר שכוון כנגד אזרחי ארגנטינה. במרץ 1992, השגרירות הישראלית בבואנוס איירס ספגה פיגוע טרור שהוביל למותם של 29 בני אדם ולפציעתם של 242. שנתיים לאחר מכן, ב-18 ליולי 1994, פיגוע שני כוון כנגד המרכז הקהילתי היהודי בעיר (AMIA), ובו נהרגו 85 ונפצעו מאות. במהלך השנים נערכו חקירות מסועפות, ושני תובעים ארגנטינאיים, אלברטו ניסמן ומרסלו בורגוס, קבעו באופן רשמי כי הממשלה האיראנית עמדה מאחורי המתקפות. ב-2007, ממשלת ארגנטינה אף הוציאה צווי מעצר כנגד שישה איראנים שהואשמו במעורבות בפרשה. אחד מהם הוא שר ההגנה הנוכחי, אחמד וחידי, ומואשם נוסף הוא הנשיא לשעבר, עלי רפסנג'אני. האינטרפול הוסיף אותם לרשימה "האדומה" של פושעים מבוקשים. אף אחד מהשישה לא נעצר, וכצפוי, איראן סירבה בתוקף לשתף פעולה בנושא.

העסקה עם השטן של ארגנטינה

Print This Post

amia-bombing

Argentina's Pact with the Devil

נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר השליכה את המעט שנותר ממעמדה המוסרי של מדינתה, כאשר כרתה ברית שטנית עם איראן- שמנהיגיה היו אחראים למעשה הטרור החמור ביותר שכוון כנגד אזרחי ארגנטינה.

במרץ 1992, השגרירות הישראלית בבואנוס איירס ספגה פיגוע טרור שהוביל למותם של 29 בני אדם ולפציעתם של 242. שנתיים לאחר מכן, ב-18 ליולי 1994, פיגוע שני כוון כנגד המרכז הקהילתי היהודי בעיר (AMIA), ובו נהרגו 85 ונפצעו מאות.

במהלך השנים נערכו חקירות מסועפות, ושני תובעים ארגנטינאיים, אלברטו ניסמן ומרסלו בורגוס, קבעו באופן רשמי כי הממשלה האיראנית עמדה מאחורי המתקפות. ב-2007, ממשלת ארגנטינה אף הוציאה צווי מעצר כנגד שישה איראנים שהואשמו במעורבות בפרשה. אחד מהם הוא שר ההגנה הנוכחי, אחמד וחידי, ומואשם נוסף הוא הנשיא לשעבר, עלי רפסנג'אני. האינטרפול הוסיף אותם לרשימה "האדומה" של פושעים מבוקשים. אף אחד מהשישה לא נעצר, וכצפוי, איראן סירבה בתוקף לשתף פעולה בנושא.

במשך הזמן, התגלו ראיות אשר חשפו שחיתויות והצביעו על כך שהתבצע טיוח נרחב בפרשה. שופט הודח באשמת קבלת שוחד, ונשמעו האשמות לפיהן שירות המודיעין האיראני הפקיד 10 מיליון דולר בחשבון בנק שוויצרי בבעלות הנשיא לשעבר, קרלוס מנם, בתמורה להשתקת הנושא. במרץ 2012, הומלץ כי מנם יועמד לדין בגין שיבוש הליכי משפט, אך עד כה לא הייתה כל התקדמות נוספת בפרשה.

ב-2005, הנשיא נסטר קירשנר, בעלה המנוח של הנשיאה הנוכחית, תיאר את חוסר-התקדמותה של ארגנטינה בנושא כ"חרפה לאומית".

אך כעת, אלמנתו וממשיכתו בתפקיד, הנשיאה כריסטינה קירשנר, במהפך מפתיע, הביאה את השחיתות הפוליטית בארגנטינה לשיא של כל הזמנים. היא סגרה עסקה עם האיראניים להקמת "ועדת אמת" במטרה לחקור את מתקפת הטרור ב-AMIA, וזאת באמצעות "רשויות החוק של ארגנטינה ואיראן… במטרה להפיק דו"ח המכיל המלצות בנוגע להמשך הטיפול בתיק". שמא יתעוררו תהיות בנוגע לתוצאות החקירה, בהצהרה הודגש ללא בושה כי הפרויקט "יבוסס על החוקים והתקנות של שתי המדינות".

למרבה האירוניה, הנשיאה קירשנר הכריזה על העסקה השטנית הזו עם רוצחי האזרחים הארגנטינאיים- שהושמו למטרה כיהודים- דווקא ב-27 לינואר, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

יתר על כן, בהצהרתה, הנשיאה קירשנר הדגישה כי היא "לעולם לא תרשה לטרגדיה ב-AMIA להפוך לכלי שחמט במשחק של אינטרסים גאופוליטיים מרוחקים"- וכך העבירה בבירור את התנגדותה של ארגנטינה למאמצים למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני.

העובדה שמנהיגי ארגנטינה מסוגלים לשתף פעולה בציניות בטיוח רציחתם של אזרחיהם שלהם, תוך יצירת "ועדת אמת" בשיתוף עם המשטר הרודני חדל האישים המקדם את הכחשת השואה, אמורה להוביל לגינוי הממשלה הארגנטינאי ע"י העולם המתורבת. יש לדרג אותה כשפלה יותר אפילו מוונצואלה של הוגו צ'אבס, המוכר כאחד מבעלי הברית והמממנים הגדולים שלה.

ביסודו של המהלך עומדות הצרות הכלכליות הניצבות בפני ארגנטינה, וזאת בהקשר של חובותיה לבנק העולמי ולמוסדות גלובאליים נוספים. עוד במרץ 2011 היו דיווחים בתקשורת הארגנטינאית לפיהם שר החוץ אקטור טימרמן הציע להקפיא את חקירת ה- AMIA בתמורה לשדרוג היחסים הכלכליים עם איראן. כמו כן, נטען כי טימרמן הציע שנשיא סוריה, באשר אסד, יוכל לשמש כמתווך לגיבוש העסקה. ע"פ הדיווח, במברק שהודלף צוטט שר החוץ האיראני עלי סאלחי באומרו "ארגנטינה כבר אינה מעוניינת לפתור את שתי המתקפות הללו, אך בתמורה מעדיפה לשפר את יחסיה הכלכליים עם איראן".

מנהיגי הקהילה היהודית הארגנטינאית הנוכחיים שונים בתכלית מקודמיהם האמיצים, שהנהיגו את הקהילה עד שנות ה-80. ואולם, על אף שהופחדו על ידי טימרמן, הם השמיעו זעקות מצוקה חלושות בנוגע לטיוח המביש של ממשלתם לאחריות האיראנית לרציחתם בדם קר של אחיהם.

משרד החוץ הישראלי הביע אכזבה מרה ותדהמה, וזימן את השגריר הארגנטינאי. סגן שר החוץ, דני איילון, הצהיר כי "הצעד של ארגנטינה מעורר הרבה יותר מתמיהה ודאגה בישראל… ברור לכולם שהאיראנים ושלוחיהם בחיזבאללה היו מעורבים בפיגוע". על כן, שיתוף האיראנים ב"ועדת האמת", לכאורה, "זה כמו שיזמינו את הרוצח להשתתף בחקירת הרצח".

לפי דיווח ב'הארץ', הדברים הובילו לתגובה זועמת וכמעט היסטרית מצדו של שר החוץ טימרמן, אשר זימן את השגרירה הישראלית, דורית שביט, והאשים את ממשלתה באספקת "תחמושת לאנטישמים שמאשימים יהודים בנאמנות כפולה". הוא הוסיף כי "אין לישראל כל זכות לבקש הסברים, אנחנו מדינה ריבונית… ישראל אינה דוברת בשם העם היהודי ולא מייצגת אותו".

שביט השיבה כי זכותה של ישראל לדאוג לרווחתם של היהודים ברחבי העולם. כמו כן, היא הזכירה לטימרמן את קשריה של משפחתו שלו לישראל.

אביו של טימרמן, ג'קובו, יהודי ארגנטינאי, שימש כעורך "La Opinion", שבועון חדשות בעל השקפות שמאל. מעורבותו עם בנקאי השקעות מפוקפק היוותה את הבסיס, או את האמתלה, למעצרו בידי החונטה הצבאית הימנית ששלטה במדינה באותה התקופה. הוא עבר עינויים והוחזק בבידוד. הוא טען, כפי הנראה מסיבה מוצדקת, כי אנטישמיות היוותה מרכיב מרכזי במעצרו, אך איבד מאמינותו כאשר טען שהדיקטטורה הימנית הצבאית מהווה איום לרצח-עם של היהודים.

הודות להתערבותן החשאית של הרשויות הישראליות, כולל השגריר, הוא שוחרר ממעצר ב-1979 והגיע לישראל, כאן הוא כתב ספר בשם "אסיר ללא שם, תא ללא מספר" שתיאר את רדיפתו בארגנטינה.

כעבור מספר שנים, ב-1983, הוא פרסם ספר שני שבו תקף באכזריות את מדיניותה של ישראל בכל הקשור למלחמת לבנון. הוא האשים את ראש הממשלה מנחם בגין בהרס היושרה המוסרית של העם היהודי, ובהפיכתם של הישראלים ל"פושעים יעילים". הוא השווה את ישראל לממשלה הפשיסטית של ארגנטינה שכלאה ועינתה אותו. הוא קרא להקמת בית דין של יהודי התפוצות, אשר יבצע שיפוט מוסרי של מנהיגי ישראל ושל צה"ל. זמן קצר לאחר פרסום נאום התוכחה הזה, הוא עזב את ישראל ונפטר בבואנוס איירס ב-1999.

שנאתו כלפי ישראל וחוסר ההערכה על כך שהצילה את חייו הועברה בירושה לבנו אקטור. קודם למינויו לשר החוץ, נטען כי הרקע היהודי של אקטור שימש גורם מרכזי במיניו לקונסול הכללי של ארגנטינה בניו-יורק, שם הוא טיפח יחסים עם חברים בעלי השפעה בקהילה היהודית.

כשר החוץ, טימרמן מציג עצמו כתומך נלהב בזכויות אדם. ואולם, הוא שיחק תפקיד מרכזי מטעמו של המשטר הארגנטינאי בטיהור הרוצחים האיראניים של בני עמו. תזמור ברית שכזה עם מפרי זכויות האדם הגדולים בעולם שם ללעג את יומרותיו המוסריות השקריות.

כמו כן, נהיר כי הוא מתענג על התקפת ישראל, ומציג מראית עין של חוסר מודעות לעובדה שהמדינה היהודית אחראית להצלת חיי אביו. רק בחודש שעבר, הוא השווה את שליטתה של בריטניה באיי פוקלנד שאותם ארגנטינה תובעת, לשליטה ה"קולוניאליסטית" של ישראל בגדה המערבית.

מחליא לחזות בהתנהגות מגונה שכזו מטעמה של ממשלת ארגנטינה, המיושמת על ידי נבל יהודי שמאלני קיצוני.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann