הסקר האחרון של מרכז המחקר Pew, שבחן את תכונותיהם של יהודי ארה"ב, הצית דיונים אשר נעים בין תחזיות קודרות בנוגע לקצה הבלתי-נמנע של יהדות התפוצות באמצעות התבוללות, לבין אופטימיות באשר לממצא לפיו מספר היהודים עלה מ-5.5 מיליון לערך בסקר הלאומי של האוכלוסייה היהודית ב-2001, ל-6.7 מיליון כיום. תוצאות הסקר הינן מורכבות, והן נתונות לפרשנויות אינסופיות. ואולם, אין עוררין על כך שהן מצביעות על הגדרה רחבה ביותר של הזהות היהודית, קיטוב הולך וגדל של החוויה היהודית האמריקנית, חיבור הולך ומשתנה למדינת ישראל, ומעל לכל, משבר דמוגרפי מתפתח. הממצא הדרמטי ביותר הינו העלייה המטרידה בקצב נישואי התערובת. מתוך היהודים הנשואים אשר השתתפו בסקר, ל-44% היה בן זוג לא-יהודי. מבין אלו שנישאו משנת 2000 והלאה, המספר עלה באופן דרמטי ל-58% - עלייה של 41% משנת 1970, אז רמת נישואי התערובת הייתה 17%.

הסוף לחיים היהודיים בתפוצות?

Print This Post

american-jews

An End to Jewish Life in the Diaspora?

הסקר האחרון של מרכז המחקר Pew, שבחן את תכונותיהם של יהודי ארה"ב, הצית דיונים אשר נעים בין תחזיות קודרות בנוגע לקצה הבלתי-נמנע של יהדות התפוצות באמצעות התבוללות, לבין אופטימיות באשר לממצא לפיו מספר היהודים עלה מ-5.5 מיליון לערך בסקר הלאומי של האוכלוסייה היהודית ב-2001, ל-6.7 מיליון כיום.

תוצאות הסקר הינן מורכבות, והן נתונות לפרשנויות אינסופיות. ואולם, אין עוררין על כך שהן מצביעות על הגדרה רחבה ביותר של הזהות היהודית, קיטוב הולך וגדל של החוויה היהודית האמריקנית, חיבור הולך ומשתנה למדינת ישראל, ומעל לכל, משבר דמוגרפי מתפתח.

הממצא הדרמטי ביותר הינו העלייה המטרידה בקצב נישואי התערובת. מתוך היהודים הנשואים אשר השתתפו בסקר, ל-44% היה בן זוג לא-יהודי. מבין אלו שנישאו משנת 2000 והלאה, המספר עלה באופן דרמטי ל-58% – עלייה של 41% משנת 1970, אז רמת נישואי התערובת הייתה 17%.

ההסלמה המשמעותית ברמת נישואי התערובת במהלך דור אחד מהווה לא פחות מאשר קריסת מערכות של הקהילה היהודית האמריקנית, ורמת התבוללות שהיא חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית. הרב עדין שטיינזלץ תיאר כראוי את הליך ההתבוללות כ"שואה מבית". ההתבוללות דומה, לדבריו, ל"אדם הנכנס לאמבטיה שלו, חותך את ורידיו ומדמם בשלווה למוות". כמו כן, הסקר ממחיש את האבסורד שבתפיסה לפיה נישואי התערובת מגדילים את מספר היהודים. הוא מאשרר את הקביעה שרק אחוז זעום מהילדים הנולדים לזוגות מעורבים ישמרו את החיבור ליהדות.

הסקר של Pew מציין כי התנועה הקונסרבטיבית שרויה בהתדרדרות דרמטית, בעוד התנועה הרפורמית התרחבה וקלטה לתוכה מספר רב של משפחות שמקורן בנישואי תערובת. ואולם, הקהילה היהודית האורתודוקסית הצליחה, במידת מה, לאזן את המספרים הללו. נישואי התערובת כמעט ואינם קיימים בקרב היהודים האורתודוקסים בארה"ב: 98% מן הנשאלים האורתודוקסים נשואים לבן זוג יהודי. אחוז היהודים האורתודוקסים בקהילה היהודית צפוי לעלות מעבר ל-15% הקיימים שלו, וזאת בגלל רמת הפריון הגבוהה שלהם (לפי הסקר, לאורתודוקסים ישנו ממוצע של 4.1 ילדים, לעומת הממוצע של 1.9 ילדים בקרב היהודים האמריקניים הבוגרים בכללותם). כמו כן, המחקר גורס כי יהודים אורתודוקסיים רבים יותר משמרים כיום את מחויבותם הדתית לאורך כל חייהם מאשר בעבר.

ואולם, הסקר מדגיש את העובדה כי זהות תרבותית מחליפה את הזהות הדתית בקרב יהודים אמריקניים רבים. בניגוד מוחלט למצב לפני עשור, אז 93% מהיהודים האמריקנים זיהו עצמם כבני הדת היהודית, מספר הולך וגדל של יהודים מגדירים עצמם כעת כ"יהודים ללא דת". שני שליש אינם שייכים לבית כנסת כלשהו; 42% גורסים כי "חוש הומור טוב" הוא חיוני יותר לזהותם היהודית מאשר ציות להלכה היהודית; רובם מתארים את הליברליות ואת המחויבות לתיקון העולם כמאפיינים מגדירים של יהדותם.

יהודים רבים מאושרים באשר ל"יהדות האוניברסלית" הזו, ומגדירים את חסידיה כ"יהודים גאים" התורמים רבות לתרבות האמריקנית. פרשן אחד העיר בסאטיריות כי על כל יהודי המחזיק בעץ חג מולד, ישנם 100 לא-יהודים המחבבים בייגלים. אוי ואבוי!

אחד הממצאים המטרידים ביותר של הסקר הינו הטשטוש בין היהדות לבין הנצרות המתקיים בדעותיהם של יהודים אמריקנים רבים.

הקריטריון להגדרה של יהודי הורחב עד לכדי אבסורד. לדוגמה, 34% מהנשאלים הצהירו כי אמונה בישו כמשיח הולמת את היהדות. ל-30% מהמשפחות ה"יהודיות" שנסקרו ישנו עץ חג המולד. כפי שהבחינה הפרופסור שרה בנור מהיברו יוניון קולג', "אנשים רבים יותר מאמינים כיום כי ניתן להיות גם יהודי וגם נוצרי".

הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, חוזה כי קטגוריה דתית חדשה צפויה לצמוח בקרוב, אשר תכלול בתוכה את אלו המחשיבים עצמם ליהודים, אך מאמצים דוקטרינות נוצריות הנוגעות לישו. מצב העניינים המבולבל הזה מהווה הן שיקוף והן תוצאה של הקריסה המבהילה בערכים היהודיים באמריקה.

עם זאת, הסקר מאשרר כי ישראל ממשיכה להוות מרכיב מרכזי בזהות היהודית האמריקנית. 70% מהנשאלים ציינו כי הם קשורים במידת מה, קשורים או קשורים ביותר למדינה היהודית, ו-40%, מספר לא מבוטל, ציינו כי הם ביקרו בארץ. ואולם, רק 38% מאמינים כי הממשלה הישראלית שואפת באמת לשלום עם הפלסטינים. הדבר אינו מפתיע, בהינתן העובדה שהערכים היהודיים העיקריים של אחוז ניכר מהנשאלים הינם ליברליזם ו"חוש הומור טוב", במקום מסירות לעם היהודי או ליהדות.

הממצאים של Pew כמעט ולא הפתיעו אותי. בתחקיר שכותרתו "משבר הזהות ביחסי ישראל והפזורה: אסון ממשמש ובא" שהוצא לאור ע"י הקונגרס היהודי העולמי ב-1994, חזיתי עתיד קודר ליהדות התפוצות. ציינתי כי בחברות פתוחות, שבהן רמות הולכות וגוברות של נישואי תערובת דתיים, גזעיים ואתניים ומספר רב יותר של גוים המוכנים להינשא יהודים, נישואי התערובת בקרב יהודים צפויים באופן בלתי נמנע לעלות.

בעוד שצפיתי עלייה במספרם של יהודים שומרי מסורת, אשר יצרכו יותר אוכל כשר, יקנו יותר ספרים יהודיים ויספקו לילדיהם חינוך יהודי, אני חזיתי כי הרוב המוחלט ייסחף בהתבוללות, וירחיק עצמו מיהדותו. אמרתי כי למרבה הצער, אף יהודי בתפוצות לא יוכל להצהיר בביטחון כי נכדיו ימשיכו להיות יהודים. הטלויזיה והאינטרנט רק האיצו את המגמות הללו.

כמובן שלא הייתי היחיד עם תחזיות קודרות שכאלו. ארתור קסטלר, לדוגמה, חסיד ההתבוללות שחזה את אובדנה של הפזורה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, הציע כי אלו המבקשים להישאר יהודים יהגרו לישראל.

אך תסריטי יום הדין אינם מביאים בחשבון את הגאות והשפל שבהיסטוריה היהודית. כפי שכתב הפרופסור שמעון ראבידוביץ' המנוח, היהודים הם "העם הגוסס תמיד", עם ש"גסיסתו ללא הרף משמעה המשך החיים, ההתעוררות, ההזדקפות וההתחלה המחודשת…" כל מי שלומד את ההיסטוריה היהודית יגלה "שבכל דור ודור רואה עצמו יהודי כאילו הוא החוליה האחרונה בשרשרת". ההיסטוריה היהודית בגולה הונעה תמיד ע"י המיעוט ששימר את זהותו ואת מסורותיו, ובכך קידם את החיים היהודיים הדתיים, התרבותיים והפוליטיים.

למרות הסטטיסטיקה המדאיגה בנוגע לנישואי התערובת, המצביעה על כך שכמעט 71% מהיהודים הלא-אורתודוקסים נישאים כיום לבני זוג שאינם יהודים, אל לנו לעולם לוותר על אף קהילה יהודית. על אף שהנתונים מציעים כי יהודי התפוצות בחברות הפתוחות נמצאים בסכנת צמצום לכדי מובלעות אורתודוקסיות, עלינו להמריץ כל כלי לחיזוק הזהות היהודית. כל קהילה – ולבטח הקהילה של אמריקה – טומנת בחובה פוטנציאל להמשכיות יהודית ולתרומה ליהדות. בכל קהילה קיימת האמונה של הפרופסור המנוח אמיל פאקנהיים, לפיה על היהודים להוסיף מצווה תרי"ד: למנוע ניצחון שלאחר המוות מידיו של היטלר, וזאת באמצעות הבטחת הישרדותם של היהדות ושל העם היהודי.

אך אל לנו ללקות באשליות. החיים היהודיים בתפוצות נתונים כיום תחת איום גדול יותר מצד אובדן הזהות מאשר מצדה של האנטישמיות. אך תהה התוצאה אשר תהיה, ההמשכיות היהודיות מובטחת כיום, כאשר ישראל קיימת כישות פוליטית עצמאית ולאחר שהיא הפכה למרכז הכובד של החיים היהודיים הרוחניים.

בזמן שיהדות התפוצות מבקשת להגדיר את עצמה ואת תפקידה בקרב הזירה היהודית, ישראל ממשיכה להיות המקום היחיד בעולם המספק כיום סביבה שבה יהודים שומרי מסורת וכאלו שאינם שומרי מסורת יכולים לבטא כאחד את זהותם, תוך סיפוק מענה לדרישות הקיומיות של עם.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann