Photo byAmos Ben Gershom/GPO

הנהגת איפא"ק מאבדת את דעתה

Print This Post

ההתדרדרות המתמשכת של ההנהגה האמריקנית במהלך 12 החודשים האחרונים הואצה לאחרונה. תחילתה בשתיקה מוגת הלב של ההנהגה בזמן שהנשיא לשעבר אובמה החל להתייחס לישראל כאל מדינה סוררת והפעיל שקילות מוסרית בין ישראלים המגנים על עצמם לבין טרוריסטים פלסטינים.

הליגה נגד השמצה (ADL), יחד עם מנהיגי התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות, הפכו למעשה לנספחים של האגף הליברלי של המפלגה הדמוקרטית. רבים מהם הפכו כה אובססיביים בנוגע לשנאה כלפי הנשיא דונלד טראמפ, עד שמרירותם זוכה לעדיפות על תמיכה בישראל.

הכאוס השתקף בשבועות האחרונות בביקורים במימון קטאר של אישיות יהודיות אמריקניות שתוכננו על מנת להתחנף בפני ארה"ב. ואולם, הקטארים לא הפסיקו את התמיכה הכלכלית העצומה שהם מספקים לחמאס, והם ממשיכים להוות בני ברית קרובים של איראן ושל חיזבאללה. פעולות אלו, ומעשים מוטעים דומים מצד מנהיגים יהודים, משקפים חוסר בהנהגה אשר צפוי להתגבר עם פרישתו של מלקולם הונליין.

ואולם, למרות התהפוכות, עד עתה המשיך איפא"ק להוות יהלום בכתר המתפורר של הממסד היהודי.

מנהיגיו מכירים נכונה בכך שאחד מאתגריו הגדולים ביותר הוא לנסות לשמר מדיניות על מפלגתית. למרבה הצער, הפתרון המוצע של איפא"ק עלול להרע את המצב ואף להתגלות כהרסני.

המנהיגים קבעו כי יהיה מה שיהיה, עליהם לפתות "ליברלים" להצטרף אל שורותיהם. בכדי להשיג על מפלגתיות, הם השיקו מדיניות המפייסת "פרוגרסיביים" באמצעות אימוצם או לכל הפחות, תשלום מס שפתיים להם. ואולם, הדבר עלול להפוך למטרתם המרכזית, וזאת במקום לספק אמצעי לקידום אפקטיבי של ישראל.

דברים אלו מזכירים את המאמץ הכושל לאחרונה של הממסד היהודי אמריקני להכניס את כל הפלגים מלבד אלו האנטי ישראלים האכזריים ביותר תחת מה שמכנים "האוהל הגדול".

הארגון מבקש לגבש "אחדות" ולפתות ליברלים באמצעות אימוץ של המכנה המשותף הנמוך ביותר. משמעות הדבר היא הענקת סטטוס שווה ליהודים המסורים לישראל, לליברלים המנוכרים ולמנותקים, שרבים מהם מייחסים לביטחונה של ישראל עדיפות נמוכה בחשיבתם.

גישה שכזו תוביל את איפא"ק בוודאות לתמיכה מעשית במדיניות המנוגדת לזו של הממשלה הישראלית שנבחרה באופן דמוקרטי, כמו גם לעמדות שאומצו ע"י מפלגות האופוזיציה כגון העבודה ויש עתיד של יאיר לפיד.

הגישה החדשה הזו הוכרזה בפתיחתו של כנס איפא"ק האחרון ע"י הווארד קור, מנכ"ל הארגון, אשר הצהיר באופן חד משמעי כי איפא"ק מחויב ל"פתרון שתי מדינות".

דברים אלו אושרו ע"י נשיא איפא"ק מורט פרידמן שהוסיף, "לחבריי בקהילה הפרוגרסיבית, אני רוצה שתדעו שאנו שותפים בפרויקט הזה… הנרטיב הפרוגרסיבי עבור ישראל משכנע וביקורתי באותה מידה כמו זה השמרני… ישנם כוחות אמתיים מאוד המנסים למשוך אתכם החוצה מהאולם הזה ומהתנועה הזאת, ואנו לא יכולים לתת לזה לקרות!". בקנה אחד עם זאת, נקודת דיון מרכזית שקוטלגה כ"פתרון שתי המדינות" הוסרה מסדר היום בכדי להימנע מ"חיכוך".

יהודים אמריקנים, כמו עמיתיהם הישראלים, רשאים להחזיק בעמדות שונות בנוגע ל"פתרון שתי המדינות". אך המציאות היא שאל מול הקמפיין המוגבר של טרור והסתה מצד הרשות, רוב הישראלים, כמוני, אשר בשלב מסוים דמיינו שפתרון שתי מדינות יוכל להיות בר ביצוע במידה והפלסטינים באמת ישאפו לשלום, מבינים כיום שהדבר בלתי אפשרי.

לפלסטינים ישנה מטרה אחת – השמדתה של ישראל. כיום, תמיכה ביצירתה של מדינת טרור מתפתחת ביהודה ושומרון תזכה להתנגדות מצד הרוב הברור של הישראלים לאורך הספקטרום הפוליטי. מסיבות דיפלומטיות, הממשלה לא הצהירה על כך באופן מפורש, אך היא נמנעה בחריצות מאימוץ פתרון שתי מדינות. ראש הממשלה נתניהו מצהיר על כך שהוא תומך ב"מדינה מינוס", כלומר מסגרת של הפרדה של הישראלים מן הפלסטינים, שימור הביטחון אך מתן של סוג מסוים של אוטונומיה.

מה שישראל מבקשת הוא משא ומתן ללא תנאים מוקדמים, דבר שהפלסטינים לא יעלו על הדעת אלא אם כן האמריקנים יוסתו לשוליים וגורמים אנטי ישראלים מהאו"ם יתפסו את תפקיד המתווך – דבר שישראל לעולם לא תקבל.

אפילו ממשל טראמפ, קודם לשחרור תכנית השלום שלו, שב והצהיר כי הוא יתמוך בכל החלטה ששני הצדדים יאמצו – ולא קרא לפתרון שתי מדינות.

כשלוקחים זאת בחשבון, מדובר בחוצפה שלא תיאמן שארגון המתיימר לפעול לטובתה של ישראל מאמץ באופן רשמי מדיניות שכזו.

בפועל, הם מפעילים לחץ על ישראל לעשות יותר ממה שדרש הנשיא טראמפ בעצמו. כמו כן, הם מעודדים למעשה את הממשל ואת הקונגרס להפעיל לחץ על ישראל בכיוון הזה.

התנהגות שערורייתית זו מחושבת במטרה לעודד ליברלים לתמוך באיפא"ק. בכך היא אינה צפויה להצליח, אך ייתכן והיא תעודד את תומכינו האמריקנים להתייחס לישראל כבלתי מתפשרת וללחוץ עליה לעשות ויתורים נוספים.

כאשר זה יקרה, יורגשו לחצים להיות עוד יותר "עצמאיים" מישראל, ולבסוף, איפא"ק אף עלול למצוא את עצמו הופך ל"על מפלגתי" עוד יותר באמצעות פנייה ל-J Street.

אם המחיר עבור על מפלגתיות כביכול הוא הגבלה של ישראל למכנה המשותף הנמוך ביותר, איפא"ק יבגוד באמנה המקורית שלו, לפיה הוא יתמוך בממשלה הנבחרת דמוקרטית של ישראל. כמו כן, הוא ייצר ניכור בקרב חלק הארי של תומכיו, אשר תומכים בנאמנות בישראל.

אלו שצפו בתגובת הקהל בקרב 18,000 המשתתפים, אשר כללו תשואות חוזרות ונשנות בעמידה כאשר ראש הממשלה נתניהו ושגרירת ארה"ב לאו"ם ניקי היילי נאמו בפניהם, יכולים לדמיין כי אילו היה הנושא עולה להצבעה, מרבית המשתתפים בכנס איפא"ק היו דוחים נחרצות כל הצעת מדיניות הסותרת את מטרותיה של ממשלת ישראל או הרומזת על אימוץ מדיניות שאותה דחו רובם המוחלט של הישראלים.

בכדי להימנע מתהפוכות, על מנהיגי איפא"ק פשוט להימנע מנקיטת עמדה בעד או נגד פתרון שתי מדינות. חברים יחידניים יכולים להחליט בעצמם. בסופו של יום, הישראלים הם אלו שצריכים לקבל את ההחלטה הסופית, ויש לצפות שאיפא"ק יתמוך בהם.

הדרך היחידה לחיזוק התמיכה בישראל בקרב הדמוקרטים והליברלים היא להפעיל שדולה מדוקדקת ולבצע הסברה עבור ישראל, הסברה שהיא כיום שחור ולבן ואינה קשה להעברה כל עוד הצד השני מוכן להקשיב.

על איפא"ק לפעול לפי הדוגמה של מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר, אשר לא אמר לאיפא"ק לאמץ פתרון שתי מדינות אלא התרכז בעובדה שהפלסטינים אחראיים למבוי הסתום. הוא גינה את השקילות המוסרית הכוזבת והתעקש – בניגוד לאיפא"ק – על כך שבנייה יהודית בהתנחלויות אינה מהווה את המכשול. הוא הצהיר באופן ברור כי הבעיה מונחת בסירוב הפלסטיני לקבל את קיומה של מדינה יהודית. הוא דחק בתומכי איפא"ק לחנך צעירים אמריקנים, שרבים מהם נוטים לייחס אשמה לשני הצדדים מתוך בורות.

על איפא"ק להתרכז במציאות לפיה עבאס וכנופיית הפת"ח שלו הם קבוצה מרושעת של טרוריסטים המקדמת תרבות של מוות ומעודדת רצח של ישראלים. אנשי איפא"ק יכולים להצביע על כך שהרשות הודיעה זה עתה על הגדלה בתשלומיה לטרוריסטים ומשפחותיהם, מ-347 מיליון דולר ב-2017 ל-403 מיליון השנה. מנהיגי איפא"ק צריכים להתבייש בעצמם על כך שהם מקדמים פתרון שתי מדינות עם מנהיגים המעורבים ביוזמות כלכליות מפלצתיות שכאלו לתגמול והילול של אלו הטובחים בישראלים חפים מפשע. עלינו לתמוך במדינה העוסקת בפעילויות ברבריות שכאלו? טוב יעשה איפא"ק אם יפעיל סוף סוף שדולה עוצמתית להפסקת תשלומים של כל הכספים לרשות, כל עוד הם מקדמים מדיניות מפלצתית שכזאת.

במידה ומנהיגי איפא"ק ימשיכו לקדם מדינה פלסטינית, על חבריהם להפגין ולגנות את פעילותם. אם הם יעמדו בפני אובדן תומכי ישראל הבלתי מתפשרים שלהם על מנת לפייס את הליברלים – שמעט מאוד מהם צפויים לשנות את גישתם – הם יחויבו לבחון מחדש את מדיניותם או לעמוד מול האפשרות שמספר רב של חברים יפרשו משורותיהם ויביאו לקריסה אפשרית של איפא"ק. התרחשות שכזו תסמל את המפלה הטרגית של אחד מהמוסדות הראויים ביותר של יהדות אמריקה.

גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה במקור ב׳ישראל היום׳



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann