המשומדים החדשים

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Norman Finkelstein's world

יהודים שונאי עצמם המשמיצים את קרוביהם מוכרים לנו מאז המשומדים של ימי הביניים שסיפקו חומר לאנטישמיות של הכנסייה הקתולית, ועד לקומוניסטים היהודים שהצדיקו את פשעיו של סטאלין נגד יהודי ברית-המועצות. יורשיהם תפסו היום עמדות מרכזיות במערכה הגלובלית המשמיצה את ישראל ושוללת את הלגיטימציה שלה.

הפרק החדש ביותר שנכתב במתקפה המתמשכת נגד העם היהודי הוא ספרו של נורמן פינקלשטיין, Beyond Chutzpa('מעבר לחוצפה'), המשתדל לתאר את ישראל כאחת המדינות המרושעות ביותר עלי אדמות. המחבר משמיץ גם את אלן דרשוביץ, מחברו של הספר The Case for Israel ('עת מלחמה ועת שלום'), שזכה לשבחים רבים. דרשוביץ שנוא במיוחד על החבורה האנטי-ישראלית בגלל עברו הנקי, ללא דופי, כלוחם למען זכויות האדם.

פינקלשטיין מאשים את דרשוביץ בגנבה ספרותית מספרה של ג'ואן פיטרס, 'מאז ומקדם', מחקר על ישראל שהיווה ציון דרך ופורסם לפני יותר מעשרים שנה. ההאשמה נשמעת מתקבלת על הדעת, אבל איננה נכונה. דרשוביץ מעולם לא נטל אפילו משפט אחד או רעיון אחד מספרה של פיטרס מבלי לציין כראוי שזו ציטטה. כל מה שעשה היה להשוות את הראיות (לרבות חומר שבו השתמשה פיטרס), ולנצל את עוצמתו המקצועית כדי להציג טיעון ממדרגה ראשונה בזכות ישראל. ואכן, אחרי שבדקו את ההאשמה בגנבה ספרותית, הגיעו נשיאי אוניברסיטאות הרווארד ודרטמות' למסקנה שההאשמה משוללת יסוד.

אבל דרשוביץ צדק לחלוטין כאשר תיאר את Beyond Chutzpaכחיבור אנטישמי ולא מדעי. מחברו השתמש בטכניקות דומות לאלה שבהן משתמשים מכחישי השואה, הנאחזים בפירור קטן של אמת ובונים סביבו מסגרת שלמה של שקרים, ומנצלים אינספור הערות שוליים מעוותות או מטעות כדי להציג מעטה חיצוני של מדעיות. פרופ' פיטר נוביק, שעבודתו המבקרת היבטים מסוימים של הפעילות סביב זכר השואה נוצלה על-ידי פינקלשטיין, מתאר את ה"מדעיות" שלו כ"עדכון בן המאה ה-21 של הפרוטוקולים של זקני ציון; חתיכת זבל".

אף על פי כן, יש להניח שהספר יבלבל אנשים שאינם מודעים להיקף ה"גזל" של סדר היום של זכויות האדם ע"י ארגונים לא ממשלתיים והפיכתו לכלי להשמצת ישראל. פינקלשטיין מרבה לצטט מפרסומי ארגונים כגון Human Rights Watch, 'בצלם', 'רופאים למען זכויות אדם', 'אמנסטי', 'הוועד הציבורי נגד עינויים' ועוד, בעלי עבר עשיר של דעות קדומות, המפעילים כלפי ישראל מוסר כפול ולעתים קרובות מציגים ממצאים שהוכחו ככוזבים בעליל.

היטלר הרג מישהו?

בספר קודם תיאר פינקלשטיין את "תעשיית השואה" כ"סחטנות מאורגנת", כלי שנועד "לדכא כל הסתייגות וכל ביקורת על מדינת ישראל". מנהיגים יהודים כונו "גנגסטרים" ו"נוכלים". אלי ויזל תואר כ"ליצן הבית של קרקס השואה". פינקלשטיין חלק על מהימנותם של ניצולי השואה: "אם כל מי שטוען שהוא ניצול שואה הוא באמת כזה, נכונה שאלתה של אמא שלי: 'אז את מי היטלר הרג?'"

בראיונות מאוחרים יותר תקף פינקלשטיין את ליאון יוריס, מחבר הספר 'אקסודוס', בטענה ש"הדמות המרכזית כונתה ארי בן כנען, מפני ש'ארי' הוא שם חיבה לבן הגזע הארי". הוא מעריץ את החיזבאללה: "הדבר המכובד הוא להפגין עכשיו סולידריות עם החיזבאללה, מפני שארצות-הברית וישראל סימנו אותו כמטרה להשמדה". כשישראל הורסת בתים ששימשו טרוריסטים, זה שווה ערך בעיניו ל"הרס הכפר לידיצה (בצ'כוסלובקיה) על-ידי הנאצים". ההשוואה לגסטפו "תחמיא" לישראל, והעבר של ישראל בתחום זכויות האדם "הוא בר-חליפין עם זה של סדאם חוסיין בעיראק".

אבל הערותיו המוזרות ביותר מתייחסות לבן-לאדן:

"למרבה הצער הגיע זמן פירעון החשבון של האמריקנים. אנו ראויים לבעיות שלנו, מפני שכמה דברים שבן-לאדן אומר הם נכונים. בן-לאדן אמר ש'כל עוד אנו המוסלמים לא נחיה בביטחון, לא יהיה לכם שום ביטחון', יש בכך צדק מסוים… מדוע אנו צריכים להמשיך בחיינו בששון ובשמחה כאשר חלקים גדולים כל-כך של העולם סובלים, כשאנו העבריינים הישירים והעקיפים?"

הספר Beyond Chutzpaמציג את הגרסה המעודכנת של פינקלשטיין לפרוטוקולים של זקני ציון:

"הלך-הרוח של עליונות יהודית צמח מתוך צירוף של כוח כלכלי ופוליטי בקרב האליטות היהודיות באמריקה… מתוך התבשיל הקטלני הזה של כוח אדיר, יוהרה כריזמטית, העמדת פני קורבן וחסינות שואתית מפני ביקורת, צמחה בקרב האליטות היהודיות באמריקה אי אכפתיות ואכזריות נוראה. לצדה של ישראל, אלה הם מחרחרי האנטישמיות העיקריים בעולם של ימינו".

הוא גם טוען כי "כמו השואה, 'אנטישמיות' היא נשק אידיאולוגי שנועד להסיט הצידה ביקורת מוצדקת על ישראל. בשימוש הנהוג כיום, 'אנטישמיות', לצד 'המלחמה בטרור', משמשת מסווה להתקפה רבתי על המשפט הבינלאומי ועל זכויות האדם". מנהיגים יהודים "מזכירים אבות-טיפוס הלקוחים ישירות מדר-שטירמר", והם גם "סוכנים דה-פקטו של ממשלה זרה" ו"משרתים את ארץ הקודש שלהם".

הטובים להסברה

בעולם פוליטי שפוי אפשר היה להניח שאשפה מעוותת כזאת תהיה נחלת השוליים הקיצוניים המטורפים, אבל לא באווירה האנטי-ישראלית המטורפת, שבה השתוללותו של פינקלשטיין זוכה לחיזוק ולתגבור על-ידי מצעד ארוך של אקדמאים (ממוצא יהודי בין השאר), המשבחים את שקריו ומתארים את עיוותיו כ"מדעיים". הפרסומת הקולנית על עטיפת הספר המחריד הזה כוללת המלצות מדניאל בויארין מאוניברסיטת קליפורניה, מאבי שליים מאוקספורד, וכמובן מנועם חומסקי מ-MIT. אבל השבחים המזעזעים ביותר באים מפי אנשי אקדמיה ישראלים, שהאוניברסיטאות שלהם נהנות מחסות המדינה שהם משמיצים ונתמכות בתרומות של יהודי התפוצות:

ברוך קימרלינג, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מתאר את הספר כ"עבודה השיטתית המקיפה ביותר מסוגה… על השיטות היומיומיות של הכיבוש והקולוניזציה של השטחים הפלשתיניים בידי ישראל".

בסקירת ספרו של פינקלשטיין ב-National Catholic Reporterתיאר נווה גורדון מאוניברסיטת בן-גוריון, התומך בהעמדתם לדין של קציני צבא ישראלים בפני בתי-דין בינלאומיים לפשעי מלחמה, את הספר כ"ניסיון לחשוף כיצד מילאו יסודות מסוימים באקדמיה תפקיד בהסתרת ההתעללות של ישראל… התגובה הלוהטת לספרו היא רק דוגמה נוספת כיצד הספרות הדנה באנטישמיות החדשה שוללת את הלגיטימציה מאלה החושפים את הפרות המשפט הבינלאומי המזעזעות בידי ישראל. האירוניה העיקרית בקשר לסיפור הזה היא שספרו של ד"ר פינקלשטיין, ולא ספרו של דרשוביץ, הוא הטיעון האמיתי של ישראל, כלומר, של ישראל המוסרית".

הנזק שלא ייאמן שגורמים יהודים משומדים למוניטין של ישראל טרם הוערך כראוי. השקרים והעיוותים כבר שכנעו את האירופי הממוצע שישראל מהווה סיכון גדול יותר לשלום העולם מהסיכון הנשקף מצד איראן או צפון קוריאה. איננו יכולים להרשות לעצמנו שדעה זו תתרחב גם לעבר ארצות-הברית.

ממשלת ישראל חייבת להבחין בנורות האזהרה המהבהבות. עליה להבין שהקרב הרעיוני חיוני לעתידנו. בעולם ישנם מאות ישראלים ויהודים מוכשרים ביותר המסורים לישראל, ויש להם הכושר המדעי ומיומנויות התקשורת שיאפשרו להם להעלות תרומה גדולה. הממשלה חייבת להזמין את הטובים שביניהם להצטרף למערכה שתהדוף את הגל הגואה. אין ספק שכאשר ההשתוללות הרעילה של אנשים כמו פינקלשטיין צוברת מהימנות בכלי התקשורת של הזרם המרכזי, הגיע הזמן להפעיל את צופרי האזעקה.

איזי ליבלר הוא יו"ר ועדת הקשרים עם התפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann