שובו של אביגדור ליברמן לראשות משרד החוץ יערער ללא ספק את ההיעדר הרה האסון באחריות הקבינט ואת כישלונה של הממשלה לדבר בקול אחיד. כעת, בהינתן ההידרדרות המהירה ביחסי ישראל עם ממשל אובמה, הנושא צפוי להפוך לרגיש במיוחד. נתקף אני בתחושת בושה כאשר אני צופה בהתנהגותם הפוגענית של שרי הקבינט, הנוהגים ללא עכבות במתקפותיהם הפומביות ובחתירה תחת עמדותיה של ממשלתם שלהם. העיקרון המנחה של ממשלת קבינט הוא אחריות מיניסטריאלית קולקטיבית. בממשלות מסוימות, הקבינטים מהווים גוף לקבלת החלטות; באחרות, נתון בידו תפקיד מייעץ ותו לא. ללא קשר להיקף משימתם, הקבינטים משמשים לקידום המדיניות המקובלת ע"י שלטון הרוב.

הממשלה הכאוטית מערערת את מעמדנו הגלובאלי

Print This Post

government-chaos

Chaotic Government Undermines Our Global Standing

שובו של אביגדור ליברמן לראשות משרד החוץ יערער ללא ספק את ההיעדר הרה האסון באחריות הקבינט ואת כישלונה של הממשלה לדבר בקול אחיד. כעת, בהינתן ההידרדרות המהירה ביחסי ישראל עם ממשל אובמה, הנושא צפוי להפוך לרגיש במיוחד.

נתקף אני בתחושת בושה כאשר אני צופה בהתנהגותם הפוגענית של שרי הקבינט, הנוהגים ללא עכבות במתקפותיהם הפומביות ובחתירה תחת עמדותיה של ממשלתם שלהם.

העיקרון המנחה של ממשלת קבינט הוא אחריות מיניסטריאלית קולקטיבית. בממשלות מסוימות, הקבינטים מהווים גוף לקבלת החלטות; באחרות, נתון בידו תפקיד מייעץ ותו לא. ללא קשר להיקף משימתם, הקבינטים משמשים לקידום המדיניות המקובלת ע"י שלטון הרוב.

יהיו הם שותפים קואליציוניים או שרים עצמאיים, אלו המקבלים על עצמם להצטרף לקבינט מחויבים לתמוך בממשלה, או לכל הפחות להישאר דוממים בהתנגדותם.

היה ושר כלשהו מתנגד כה נמרצות למדיניות שאומצה עד שהוא חש צורך לשלהב כנגד יישומה, עליו להתפטר רשמית מתפקידו ולפעול מתוך שורות האופוזיציה. היעדר האחריותיות מצדם של שרים בכירים, המגנים באופן ציבורי את מדיניות ממשלתם וממשיכים לשמש בתפקידם, ממעיט מערכו של תפקיד האופוזיציה ומבלבל את ציבור הבוחרים. הובלת קמפיינים כנגד המדיניות הממשלתית הינה תפקידה של האופוזיציה, ולא של השרים.

קשה לדמיין כל ממשל אחראי אחר בעולם אשר היה סובל בעלי תפקידים בכירים בממשלה הסותרים וגוערים שוב ושוב במדיניות, שכבר נדונה בחוגים הפנימיים ואומצה ע"י הצבעת הרוב. בארה"ב, צרפת, בריטניה ובכל מדינה דמוקרטית אחרת, שר או סגן שר המבקרים באופן פומבי את ממשלתם יועברו באופן מידי מתפקידם.

בדרך זו פעלו הקבינטים הישראלים תחת ממשלות מפא"י המוקדמות ותחת הנהגתו של מנחם בגין. רק לאחר שהחלה השיטה הדו-מפלגתית להישחק תחת הנהגתם של ראשי הממשלה נתניהו וברק, האחריותיות הקבינטית קרסה והשרים החלו לבקר את ממשלתם מבלי שחויבו להתפטר.

בשנים האחרונות, המצב הדרדר באופן דרמטי, והדבר הוליד אנדרלמוסיה מוחלטת. מלבד מספר חברים לויאליים, השרים, מימין ומשמאל, מציגים בוז מתמשך למושג האחריות הממשלתית, ונדמה כי הם עסוקים בעיקר בקידום סדר היום האישי שלהם.

לפני כשנתיים, כאשר ראש הממשלה נשא באומות המאוחדות את אחד הנאומים האפקטיביים ביותר להצגת העמדה הישראלית, שר החוץ וראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שחרר הצהרות פומביות הסותרות את דבריו. במהלך ביקור שערך לאחרונה ביפן, שר האוצר וראש מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, הודיע כי הוא אינו מסכים עם דרישת ראש הממשלה לפיה על הפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית. שרת המשפטים ויושבת ראש התנועה, ציפי לבני, אינה מהססת כאשר היא קוראת תיגר על מדיניות הממשלה בכל הקשור לפלסטינים.

בזמן האחרון, למרות השתתפותו בהחלטות הקבינט המעשיות לשחרור המחבלים המורשעים עם דם על ידיהם, נפתלי בנט, שר הכלכלה והמסחר ויו"ר מפלגת הבית היהודי, ארגן קמפיין להסתה נגד ממשלתו קודם לביצוע השלב השני של שחרור האסירים. אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון, גם הוא חבר בבית היהודי, השתתף באופן אישי בהפגנה נגד שחרור האסירים שהתקיימה בבית הכלא.

חלק מהשרים משמיעים את קולם כנגד הממשלה באופן קבוע. סגן שר החוץ זאב אלקין וסגן שר הבטחון דני דנון – שניהם חברים במפלגת השלטון הליכוד – מגנים שוב ושוב באופן פומבי את מדיניות שתי המדינות של ראש הממשלה. דנון אף פרסם מאמר דעה בנושא זה בעיתון ניו יורק טיימס.

סביבה זו הופכת מתמיהה אף יותר מכיוון שנשיאנו, שמעון פרס, שתפקידו הוא טקסי בעיקרו ומצופה ממנו בעיקר לעודד את האחדות בקרב העם, הוא עצמו מהחריגים החמורים ביותר בתחום זה. הוא מקדם ללא היסוס את עמדותיו האישיות, וסותר לעיתים קרובות את מדיניות החוץ היסודית והמרכזית של הממשלה.

למותר לציין כי תקפות הביקורת איננה השאלה העומדת על הפרק. ישראלים רבים, ואני בתוכם, מחזיקים לעיתים קרובות בעמדות אשר אינן שונות במהותן מאלו המבוטאות ע"י השרים כנגד ממשלתם. אך לאחר שאומצו כמדיניות ממשלתית, אסור לשרים לבחור ולברור את המדיניות שבה יתמכו.

אלו התומכים בשיטה זו מציעים, באופן פתטי משהו, כי התנהגות זו משקפת את חופש הביטוי החיוני המושרש בפוליטיקה הישראלית. אין דבר הרחוק יותר מן האמת. חוסר הסדר בקבינט גורם לנו נזק עצום בבימה העולמית, ומציג את מנהיגינו כהמון חסר אחריות ומתקוטט, המוביל לבלבול בקרב ידידינו ובנות בריתנו ומשחק לידיהם של יריבנו. אנו נתפסים כרפובליקת בננות, ומייצרים את המשבר הדיפלומטי הבא שלנו בכל פעם ששר מתנגד למדיניות הרשמית.

בחודשים הקרבים, אנו ניכנס לתקופה דיפלומטית מורכבת ומאתגרת מאין כמותה. ארצות הברית הרחיקה עצמה מן המזרח התיכון, אך ממשיכה לדבוק ברעיון השגוי לפיו הקונפליקט הישראלי-פלסטיני מהווה את המרכיב המרכזי למתיחויות ולחוסר הנחת באזור. נדמה כי ממשל אובמה נחוש להפעיל עלינו לחץ לביצוע ויתורים חד-צדדיים נוספים לריצוי הפלסטינים, וזאת ללא תלות בתוצאות הנוגעות לביטחוננו ארוך הטווח. מצב זה ידרוש הליכה על חבל דק דיפלומטי דק, וזאת במטרה להימנע מלחצים שכאלו תוך שימור התמיכה החיונית של הקונגרס ושל הציבור האמריקני.

ישנו צורך להכיר בכך שבמהלך איזון הלחצים המנוגדים הניצבים בפנינו ובמטרה להגן על האינטרסים הביטחוניים ארוכי הטווח שלנו, ממשלתנו תאלץ בוודאי, מפעם לפעם, לקבל החלטות בלתי-פופולאריות שעלולות לייצר אנטגוניזם בקרב חלק מן הישראלים. זהו תפקידה של ההנהגה, שאותה חייבת למלא ממשלה אחראית.

בסביבה שכזו, יותר מתמיד, ישנו צורך חיוני כי ממשלה אחידה תדבר בשמו של רוב העם.

על ראש הממשלה נתניהו לאכוף את המשמעת הממשלתית. עליו להתעקש כי שר אשר חש מחויבות מוסרית להתנגד פומבית למדיניות הממשלתית יקדים ויתפטר מתפקידו, ורק לאחר מכן יורשה לו לפעול כנגד המדיניות – וזאת מתוך שורות האופוזיציה. ומן הצד שלהם, על השרים לאמץ תחושת אחריות, להניח בצד את האינטרסים קצרי הטווח שלהם ולזכות מחדש באמון הציבור, וכך לאפשר את הדיפלומטיה הבינלאומית. ישראל לא תוכל לתפקד כמדינת לאום דמוקרטית ומכובדת כל עוד מנהיגיה אינם מכפיפים את השאיפות המקומיות שלהם לאינטרס הלאומי.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann