אחת החידות הטמונות בטבעה המתמשך של האנטישמיות הגלובאלית, אשר הולכת ומתגברת באופן ניכר בשנים האחרונות, הינה השאלה מדוע- על אף שתרמנו תרומות כה נכבדות לטובתן של כל קבוצות התרבות והותרנו את חותמנו במדע, באתיקה, ברפואה, בתרבות ובאמנות- אנו היהודים ממשיכים לשמש מגנט לשנאה כה אלימה. ביזארית לא פחות הינה נטייתן של קבוצות ומדינות שעברו דיכוי בעברן שלא לגמול- או לכל הפחות להכיר- בתרומות היהודיות יוצאות הדופן לתמיכה במאבקיהן למען שחרור מרדיפה, מאפליה ומפגיעה בזכויות אדם וכן למען השגת עצמאותן. לדוגמה, בעוד שלא הייתה קבוצה אמריקנית כלשהי אשר הקריבה כה רבות בכדי לסייע לאפרו-אמריקנים להתגבר על אפליה גזעית ובמאבקם למען זכויות האזרח כפי שעשו היהודים, כיום האפרו-אמריקנים הם באופן אירוני מבין הקבוצות הגזעיות או האתניות הבולטות ביותר בארה"ב בקידום אנטי-ישראליות ואנטישמיות. התבטאות מעוררת סלידה שהשמיעה לאחרונה הסופרת האפרו-אמריקנית אליס ווקר מאפיינת מגמה זו. ווקר ביקשה לאסור על תרגום הרומן שלה- העוסק בגזענות- לעברית. הדמוניזציה של ישראל שבה עוסקת ווקר הגיעה לכדי האשמת ישראל בהפעלת "גזענות" קיצונית אף יותר מזו שהופעלה בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. זוהי אמירה בלתי הולמת במיוחד מכיוון שמלבד היותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, המדינה היהודית אף מורכבת מאחת התערובות הססגוניות בעולם של קבוצות גזעיות.

המאבק היהודי למען זכויות האדם האוניברסליות

Print This Post

Jews-and-civil-rights

The Jewish Struggle for Universal Human Rights

אחת החידות הטמונות בטבעה המתמשך של האנטישמיות הגלובאלית, אשר הולכת ומתגברת באופן ניכר בשנים האחרונות, הינה השאלה מדוע- על אף שתרמנו תרומות כה נכבדות לטובתן של כל קבוצות התרבות והותרנו את חותמנו במדע, באתיקה, ברפואה, בתרבות ובאמנות- אנו היהודים ממשיכים לשמש מגנט לשנאה כה אלימה.

ביזארית לא פחות הינה נטייתן של קבוצות ומדינות שעברו דיכוי בעברן שלא לגמול- או לכל הפחות להכיר- בתרומות היהודיות יוצאות הדופן לתמיכה במאבקיהן למען שחרור מרדיפה, מאפליה ומפגיעה בזכויות אדם וכן למען השגת עצמאותן.

לדוגמה, בעוד שלא הייתה קבוצה אמריקנית כלשהי אשר הקריבה כה רבות בכדי לסייע לאפרו-אמריקנים להתגבר על אפליה גזעית ובמאבקם למען זכויות האזרח כפי שעשו היהודים, כיום האפרו-אמריקנים הם באופן אירוני מבין הקבוצות הגזעיות או האתניות הבולטות ביותר בארה"ב בקידום אנטי-ישראליות ואנטישמיות. התבטאות מעוררת סלידה שהשמיעה לאחרונה הסופרת האפרו-אמריקנית אליס ווקר מאפיינת מגמה זו. ווקר ביקשה לאסור על תרגום הרומן שלה- העוסק בגזענות- לעברית. הדמוניזציה של ישראל שבה עוסקת ווקר הגיעה לכדי האשמת ישראל בהפעלת "גזענות" קיצונית אף יותר מזו שהופעלה בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. זוהי אמירה בלתי הולמת במיוחד מכיוון שמלבד היותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, המדינה היהודית אף מורכבת מאחת התערובות הססגוניות בעולם של קבוצות גזעיות.

אותה הביקורת תקפה גם לממשלת דרום אפריקה הנוכחית אשר נחשבת כיום לאנטי-ישראלית במיוחד, וזאת על אף העובדה שיהודים דרום אפריקניים יחידניים עמדו בחזית המאבק כנגד האפרטהייד. רבים מבינם נאלצו לעזוב את המדינה בתקופת משטר האפרטהייד.

ואולם, אפילו הארכיבישוף טוטו, שהתבטאויותיו האנטי-ישראליות שינו את צורתן והתפתחו להתקפות אנטי-יהודיות פופוליסטיות חריפות, מודה כי "במאבקנו כנגד האפרטהייד, תומכינו הגדולים ביותר היו היהודים… כמעט באופן אינסטינקטיבי הם הרגישו צורך לעמוד לצדם של חסרי הזכויות, אלו שקולם אינו נשמע". אך באותה הנשימה, הוא סלל את הדרך ליוזמותיה האנטי-ישראליות האחרונות של ממשלתו כאשר קרא לנתק כלכלי עם ישראל משום שזו "דיכאה באופן חמור יותר מאשר יכלו האידיאולוגים של האפרטהייד לחלום עליו בדרום אפריקה". הוא מתדרדר לאנטישמיות פרימיטיבית ומתייחס ליהודים כ"עם מוזר" אשר "פעם דוכא ונרצח" וכיום הוא "בעל עוצמה", "מסרב להקשיב ואינו מציית לאל".

עמדות דומות שלטות בקרב מספר מנהיגים בעולם השלישי. לעולם לא אשכח פגישה שהתקיימה בניו דלהי ב-1981 עם הנשיאה ההודית המנוחה אינדירה גנדי. היא התפרצה בזעם אחוז טירוף כנגד "הכוח היהודי הבינלאומי", אשר לטענתה הביא את ארה"ב להפנות את עורפה להודו. בהמשך לתשובתי, היא הודתה כי אכן מרבית חבריה הקרובים ביותר של משפחתה בעודם באנגליה היו יהודים בריטיים, אשר תמכו בלהט במאבקם כנגד הקולוניאליזם וכן במאמציהם להשגת עצמאות. ואולם, עובדות אלו לא מיתנו את שנאתה לישראל או את הפנטזיות הקונספירטיביות שהחזיקה באשר לכוח היהודי הבינלאומי.

בהיסטוריה נרשמו אינספור יהודים באירופה ובארצות הברית אשר הולכו שולל בשנות ה-30 של המאה ה-20. אלו זנחו את היהדות ואת הציונות והקדישו את חייהם לקידום ואפילו לפולחן של המטרה המשיחית הכוזבת של הקומוניזם. בבלגיה שלפני המלחמה, אפילו בני משפחה רחוקים שלי זנחו את מורשתם היהודית והקריבו את חייהם לשווא למען סטלין ב-1936 בשדות הקרב בספרד, וזאת מתוך תשוקתם המשולהבת להילחם בנאציזם.

ואולם, אותם יהודים קומוניסטים אשר הקדישו את חייהם לשירותה של שיטה טוטליטרית מרושעת מתוך מחויבות תמימה לאוניברסליזם, הפכו בעצמם בהמשך הדרך לקורבנותיהם של טיהורים ותהליכים משפטיים אנטישמיים שיזם סטלין בסוף שנות ה-30, רציחתם של הסופרים היהודיים ב-1948, והשיא בעלילה הנודעת לשמצה כנגד הרופאים במוסקבה ב-1952. היוזמות הללו, שהמניע להן היה ללא ספק אנטישמיות ברוטאלית, היו מסתיימות כפי הנראה בגירושם ההמוני של היהודים לגולג לולא פטירתו בזמן של סטלין ב-1953.

גם כיום, ישנם יהודים אשר עדיין מאמינים כי המסורת האוניברסליסטית ביהדות מחייבת אותנו להניח בצד את האינטרסים היהודיים ה"צרים" שלנו, ולהתרכז באופן בלעדי בהפיכתו של העולם למקום טוב יותר באמצעות מלחמה בחוסר הצדק.

אך במציאות, ישנה נטייה להגזמה בכל הקשור למתיחות שקיימת לכאורה בין התפקיד היהודי לקיום אומה פרטיקולריסטית לבין הקידום של ערכי מוסר אוניברסליסטיים- אלו אינם מושגים השוללים זה את זה. אברהם לא ניתץ את האלילים ומשה לא נאבק למען חירות עמו בכדי ליצור כת. הם שרתו את העם היהודי, אך במקביל סיפקו לאנושות מסרים בעלי משמעות אוניברסלית.

דוגמה לסינתזה שבין המושגים משתקפת במשפטים המצוטטים רבות מפרקי אבות: "אם אין אני לי, מי לי" מאוזן במשפט העוקב "וכשאני לעצמי, מה אני; ואם לא עכשיו, אימתיי".

על כן, ישנה כל הצדקה לכך שנשאב גאווה ממעשיהם של יהודים אשר תרמו ל"תיקון עולם"- תיקון העוולות שבעולם- והפכו אותו למקום טוב יותר בעבור האנושות כולה.

אל לנו לאפשר לקבוצות, אשר הפנו לנו עורף לאחר שלחמנו למענן במחיר אישי כבד, להניא אותנו מחובתנו למעורבות אוניברסליסטית עם האנושות וממחויבותנו המתמשכת לקידום הצדק וזכויות האדם.

עם זאת, כאשר בוחנים את העולם בתקופה הסוערת של היום, אנו היהודים אשר התגברנו על חוסר האונים ורכשנו מחדש את עצמאותנו, מחויבים להכיר בכך שהעדיפות העליונה שלנו חייבת להיות הגנה על עצמנו מפני אלו המבקשים להשמידנו. בעתות מצוקה, ישנו היגיון, כמו גם חובה, להתרכז במשפחתנו ובעמנו שלנו קודם לניסיון לשנות את העולם. כאשר נעדיף בראש ובראשונה את ההגנה והשמירה על המדינה היהודית והעם היהודי מפני אלו המבקשים להגשים את מטרותיו של היטלר, אנו מבטיחים כי היהודים ישרדו. כתוצאה מכך, יתאפשר ליהודים להמשיך ולתרום לתיקון העולם, כפי שעשו בעבר.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann