נדמה כי תחושת אופוריה מעוורת את עיניהם של חלק מן הישראלים ומיהודי ארה"ב בכל הנוגע להטלת הוטו של הנשיא אובמה על החלטת האו"ם. בעבר, הטלת וטו על החלטות או"ם הנגועות באנטי-ישראלית מובהקת הייתה עניין שבשגרה. במקרה זה, הסתעף הנושא שעל הפרק עקב האובססיה ההרסנית של ממשל אובמה בכל הנוגע להתנחלויות, אשר אפשרה לפלסטינאים להציב לראשונה דרישה להקפאת ההתנחלויות כתנאי מוקדם למשא ומתן. במאמץ נואש להימנע מהשימוש בוטו, הציע הנשיא אובמה הקלות יוצאות דופן לפלסטינאים בתמורה לשינוי השפה בהצעתם: אובמה הציע "הצהרה נשיאותית" למועצת הביטחון של האו"ם בה תבוטא תפיסה זהה להחלטת האו"ם המוטה המגנה את הנוכחות היהודית בגדה המערבית ובירושלים. הוא הסכים לתמוך בהצעה רוסית להקמת ועדת חקירה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא ההתנחלויות כמו גם בהצעה להרחבת המעורבות של הקוורטט בנושאי המזרח התיכון, כולל נושאים נרחבים- מגבולות ועד עתידה הפוליטי של ירושלים. כמו כן, הוא קיבל על עצמו התחייבות לכך שההצהרה שתינתן לאחר פגישת הקוורטט הקרבה תכלול התייחסות לגבולות 1967.

הימנעות מאופוריה בנוגע לאובמה

Print This Post

Security  Council

Avoiding euphoria over Obama

נדמה כי תחושת אופוריה מעוורת את עיניהם של חלק מן הישראלים ומיהודי ארה"ב בכל הנוגע להטלת הוטו של הנשיא אובמה על החלטת האו"ם.

בעבר, הטלת וטו על החלטות או"ם הנגועות באנטי-ישראלית מובהקת הייתה עניין שבשגרה. במקרה זה, הסתעף הנושא שעל הפרק עקב האובססיה ההרסנית של ממשל אובמה בכל הנוגע להתנחלויות, אשר אפשרה לפלסטינאים להציב לראשונה דרישה להקפאת ההתנחלויות כתנאי מוקדם למשא ומתן.

במאמץ נואש להימנע מהשימוש בוטו, הציע הנשיא אובמה הקלות יוצאות דופן לפלסטינאים בתמורה לשינוי השפה בהצעתם:

אובמה הציע "הצהרה נשיאותית" למועצת הביטחון של האו"ם בה תבוטא תפיסה זהה להחלטת האו"ם המוטה המגנה את הנוכחות היהודית בגדה המערבית ובירושלים. הוא הסכים לתמוך בהצעה רוסית להקמת ועדת חקירה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא ההתנחלויות כמו גם בהצעה להרחבת המעורבות של הקוורטט בנושאי המזרח התיכון, כולל נושאים נרחבים- מגבולות ועד עתידה הפוליטי של ירושלים. כמו כן, הוא קיבל על עצמו התחייבות לכך שההצהרה שתינתן לאחר פגישת הקוורטט הקרבה תכלול התייחסות לגבולות 1967.

לפי הוול-סטריט ג'ורנל, טלפן הנשיא אובמה ברגע האחרון לנשיא הרשות הפלסטינאית מחמוד עבאס והציע להצביע בעד ההצעה או להימנע בהצבעה, אם הפלסטינאים יסכימו לשנות את המילים "בלתי חוקיות" ל-"בלתי לגיטימיות" בהתייחס להתנחלויות.

ההתנהלות השגרתית שלאחר הטלת וטו שכזו הייתה גוררת בדרך כלל הצהרה אמריקאית פשוטה בה נאמר כי ההחלטה הייתה חד-צדדית וכי מועצת הביטחון אינה הפורום הנכון לדון בו בנושא זה, נושא אשר יש ליישב- כמו שנעשה בעבר- במשא ומתן ישיר בין שני הצדדים. כמו כן, הייתה יכולה ארצות הברית לציין כי ישראל הקפיאה את הבנייה בהתנחלויות במשך עשרה חודשים, אבל הפלסטינאים עדיין סירבו לשאת ולתת. ואולם, במקרה זה נתנה השגרירה האמריקנית סוזן רייס הצהרה משלימה בה ניתן גינוי להתנחלויות ולהתנהלותה של ישראל, במה שניתן לתאר כמתקפה התקיפה ביותר שעובד ציבור אמריקאי שיגר כלפי המדינה היהודית מאז ומעולם.

סירובו של עבאס לקבל את ההצעות חסרות התקדים מאובמה משקף את העובדה כי הפלסטינאים רוכבים על הגל שאותו הם חוללו. ההסתה שלהם כלפי ישראל הפכה לכה אפקטיבית, שבעקבות חשיפת אל ג'זירה את הוויתורים שעליהם דובר בדלתיים סגורות- ויתורים אשר לא הייתה להם כל כוונה ליישמם או לחשוף לבני עמם- הם אינם יכולים לשקול ולו את הפשרה הקלה ביותר בלא שייחשבו לבוגדים על ידי בוחריהם. השנאה לישראל ברחוב הפלסטינאי בגדה המערבית היא כה רעילה עד אשר היא אינה שונה באופן מהותי מגישתה של חמאס.

בהינתן העוינות הבינלאומית הקיימת כיום כנגד ישראל והקדרה הרותחת של המהפכות בעולם הערבי, מאמין עבאס כי הימנעות ממשא ומתן ושימור הקו הנוקשה יחייב את ממשל אובמה להפעיל לחץ על ישראל ללא הטלת דרישות על הפלסטינאים, ואפילו להקריב את ישראל בניסיון עקר לרצות את המשטרים ה"דמוקרטים" החדשים.

עבאס מכיר גם ביעילותה ב"לוחמה משפטית" במקומו של הטרור ככלי נגד ישראל. הוא עסוק בעיצוב תכנית אדירת היקפים לדה-הומניזציה, החרמה ודה-לגיטימציה של ישראל ברחבי האומות המאוחדות והמועצה לזכויות אדם הידועה לשמצה שלה. החלטות מקוממות ומגונות נגד ישראל יזכו לרוב אוטומטי. עלינו לצפות למטר של החלטות שיעדן המשך בידודה של ישראל והפיכתה למדינה מצורעת, האשמתה באי-קיום החוק הבינלאומי, הוקעת מנהיגיה כפושעי מלחמה ושאיפה לגרירתה לבית המשפט הבינלאומי.

על אף התנהגותה המצערת של ארה"ב כלפי בת בריתה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, מערכת היחסים עם ארצות הברית חשובה לעתידנו הביטחוני כיום אפילו יותר- הן במישור הצבאי והן בדיפלומטי. בהקשר זה, למרות הביקורת הקשה מהימין הפוליטי, יש לתת לראש הממשלה נתניהו את מלוא ההערכה על הליכתו על החבל הדיפלומטי הדק עם ממשל אובמה, בה הצליח נתניהו להתנגד לדרישות השערורייתיות ביותר של הממשל כמו גם להימנע ממשבר קטסטרופלי ביחסים.

אם הייתה לאובמה האפשרות, ועל אף ההשלכות ההרסניות המתעוררות בעקבות מאמציו הנואשים ליצירת קשרים עם מדינות זדון, אין ספק כי הוא לא היה נותן לביטחונה של ישראל לעמוד בפני מאמציו לרצות את העולם האסלאמי.

אך בפני אובמה עומד הרצון להיבחר מחדש, ועל כן עליו להימנע מהמשך ריחוקה של דעת הקהל, בעיקר לאחר הבחירות האחרונות שהוכיחו כי התמיכה של הקונגרס בישראל נמצאת בשיא של כל הזמנים.

למרות ההתרפסות המחליאה בפני הפלסטינאים לפני ואחרי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, הטלת הוטו האמריקאי באו"ם בפעם הראשונה מאז כניסתו לתפקיד היוותה הקרבת קורבן גדול עבור אובמה. הוא עשה זאת רק בעקבות ההבנה כי הוא היה זוכה לגינוי רחב היקף מבית ואפילו ממפלגתו שלו אילו היה נכשל בשלילת החלטה כה חד-צדדית.

אך בעיותינו רק ילכו ויחריפו בחודשים הקרובים. מצמרר לדמיין כיצד ינסה הממשל "לאזן" את הוטו באו"ם על ידי יצירת לחצים חדשים על ישראל, אשר עלולה לעמוד בקרוב אל מול מדינות המתנגדות לקיומה ברוב, אם לא בכל, גבולותיה.

עכשיו זה הזמן להשקיע את כל משאבינו בחיזוק היחסים ישראל-ארה"ב. אנו ברי מזל שהתמיכה הצבאית שמרה על רמתה בתקופת ממשלו של אובמה ואף התחזקה. אך לנוכח מצרים החדשה והשפעתה הגוברת של איראן באזור, תמיכה זו מקבלת משנה חשיבות גדול מבעבר.

עלינו לוודא גם כי ממשלו של אובמה לא ינטוש אותנו גם בזירה הדיפלומטית. קריצה אמריקאית לאירופאים המסמנת להם להגביר את הלחץ על ישראל יכולה להביא לתוצאות הרסניות בעבורנו.

על ממשלת נתניהו לבנות בדחיפות אסטרטגיות להתמודדות עם הימים הקשים העומדים לפנינו. עלינו לדבר בבהירות ולהתחיל ולהתמודד עם הנושאים המסובכים אשר לא קיבלו מענה עד כה.

עלינו להמשיך ולהצהיר את נכונותנו לפתרון שתי מדינות, אבל אך רק כאשר הפלסטינאים יהיו מוכנים לשלום ורק כאשר יהיה ברור כי החמאס לא ייכנס וישתלט על הגדה המערבית ביום שאחרי עזיבתו של צה"ל. זה יוכל לקרות רק כאשר המנהיגים הפלסטינאים יהיו נכונים לספר לבני עמם את האמת.

למרבה הצער, תנאי זה אינו נראה קרוב לקיום בעתיד הנראה לעין. בינתיים, כל שנותר לנו לעשות הוא להמשיך ולהיטיב את מצבם הכלכלי של הפלסטינאים תוך חיפוש פתרונות ביניים. בטווח הארוך, יוכלו הצעדים הללו להוות תמריץ לבחירת מנהיגים אשר יסכימו לאמץ את השלום.

ישנן החלטות קשות העומדות על הפרק ואשר נוגעות לביטחון הלאומי שלנו, ואלו אינן יכולות להיות מושלכות הצידה יותר בגלל שיקולים פוליטיים קצרי-טווח. אם לא נצעד בכיוון זה אנו נעמוד בפני מאמצים נחושים לכפיית הסדר אשר עלול לסכן את עתידנו. עלינו להיות מוכנים גם לסיפוח שטחים אל תוך ישראל במידה והפלסטינאים ימשיכו במאמצים חד-צדדיים להפרת הסכמי אוסלו ולהכרזה על מדינה עצמאית.

ממשלתנו- והשאיפה היא כי תהיה זו ממשלת אחדות- אינה יכולה להימנע עוד מן האמת המרה. עליה להתמודד בגבורה ולקבל את ההחלטות הקשות הנוגעות לגבולות, בטחון והתנחלויות- החלטות אשר מרבית האומה תתמוך בהן ותאמצן.

עלינו להניח הצעה על השולחן אם בכוונתנו לשכנע את הציבור האמריקאי ואת הקונגרס להמשיך בתמיכה היציבה בנו ולהמשיך ולהבטיח כי ממשל אובמה לא יזרוק אותנו לכלבים.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann