היהודיים הישראלים והאמריקנים חסרי הבושה שמעודדים את אובמה

Print This Post

בעוד שנשיא ארה"ב ברק אובמה רודף בנחישות אחר מילוי מדיניות הפיוס שלו, שתאפשר למדינת הטרור המסוכנת ביותר בעולם להפוך למעצמת סף גרעיני, ישנם יהודים ישראלים ואמריקנים שהשיקו קמפיין נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקמפיין, שקורא לשימור העל מפלגתיות כלפי ישראל, מערער למעשה את ההתנגדות העל מפלגתית החזקה ששרה עד כה בקונגרס כנגד המדיניות האמריקנית הקטסטרופלית המופעלת כלפי איראן.

קבוצות אופוזיציה ישראליות והתקשורת המתנגדת לנתניהו מתזמרים עתה את מאמציהם בהשמצתו, וקוראים לראש הממשלה לבטל את נאומו בפני מליאה משותפת של שני בתי הקונגרס שמתוכנן ל-3 במרץ.

בהתעלם מחומרתו של המשא ומתן עם איראן – הסיבה שעומדת ביסודה של ההזמנה – הם מאשימים את נתניהו בהרס יחסי ארה"ב-ישראל משום שהוא נמנע מלקבל את אישורו המוקדם של אובמה לנאום בפני הקונגרס (מה שלא היה מתקבל כפי הנראה). הבית הלבן אף האשים את נתניהו באופן כוזב בכך שנענה להזמנה לפני שהם היו מודעים לכך.

מנהיג העבודה יצחק הרצוג, תוך הפרה בלתי אחראית של הפרוטוקול בעודו משתתף בוועידה ביטחונית במינכן, הכפיש את ראש הממשלה, וקרא "לבטל את הנאום הזה שנולד בחטא".  "ביבי חייב לנהוג כפטריוט ישראלי", הוא אמר, "ולא לזרוק את ביטחון ישראל מתחת לגלגלי אוטובוס הבחירות". התזמון של דבריו היה מביש עוד יותר משום שבאותו היום ובאותה העיר, מזכיר המדינה ג'ון קרי נפגש עם שר החוץ האיראני מוחמד זריף.

דברים דומים נשמעו גם מצד מנהיגים פוליטיים אחרים, שטקטיקות תעמולת הבחירות הפרימיטיביות שלהם מפגינות אדישות ובוז מוחלטים להשלכות הקשורות לאיום הגדול ביותר הניצב בפני ישראל.

הם מזהירים שישראל תסבול מהשלכות שליליות חמורות במידה ונתניהו יתעקש לנאום מול הקונגרס, והם דורשים שהוא יידחה את נאומו עד לאחר הבחירות – אז ה"משא ומתן" כבר יסתיים.

זאת ועוד, הם מאשימים אותו בכך שהכריח את הדמוקרטים לבחור בין תמיכה בנשיאם לבין ערעור מדיניותו, ובכך הוא מחרב את הדו מפלגתיות. אין ספק שהדבר משגר מסר שגוי לקונגרס בנוגע להגבלת צעדיו של אובמה. חמור מכך, הדברים הללו משדרים ויברציות שליליות ליהודים האמריקניים, תוך חיזוק אי-יכולתם לעמוד ולהפגין כנגד המדיניות העוינת של אובמה. הבית הלבן, למותר לציין, משתמש בדברים בכדי לפגוע באמינותו של נתניהו, וזאת מן הטעם שהוא עוסק בתעלול בחירות ותו לא.

אם לומר את האמת, כישלון של נתניהו בתחום הזה עלול לעלות לו בבחירות.

אך איראן היוותה באמת ובתמים את עניינו המרכזי של נתניהו, וללא התערבותו, היא כבר הייתה הופכת למדינה גרעינית.

ישראל ממשיכה להוות מטרה להשמדה מצד האיראנים מכחישי השואה, ששבים ומכריזים במצח נחושה על נחישותם להכרית את ישראל ה"סרטנית" מהמפה. ואולם, ישראל מוסטת לשוליים ע"י מדינות P5+1 שיקבעו את התוצאה.

נתניהו התייחס להזמנה לא רק כאמצעי לקידום טענותיו בפני הקונגרס, אלא כבימה להעברת המסר שלו לעולם כולו.

אך הדבר זוכה להתעלמות מצד יריביו הפוליטיים בישראל, שעסוקים יותר בפופוליזם אלקטורלי מאשר בהפגנת חזית מאוחדת אל מול האיום הקיומי.

ואולם, אובמה עומד על קרקע בלתי יציבה במיוחד. אפילו הוושינגטון פוסט, שתומך בו בדרך כלל, פרסם מאמר מערכת שהזהיר אותו מהצגה של עובדה מוגמרת לעולם בכל הקשור למטרות הגרעין האיראניות, תוך הענקת מעמד של הגמוניה אזורית להם. העיתון האשים את אובמה בכך שהוא מבקש "להימנע מבדיקה מצד הקונגרס משום שהוא חושש שרוב דו מפלגתי יתנגד לעסקה שהוא מתכוון להוציא לפועל".

למעשה, זהו אובמה, ולא נתניהו, שהפך את הנושא למפלגתי, וזאת מפני שהוא חושש שנאום אפקטיבי מצד נתניהו בקונגרס עלול להביא להשפעה משמעותית על המחוקקים ועל הציבור. נושא זה, ולא פרוטוקול קדם-בחירות, הוא שמסביר את המאמצים והאיומים אחוזי הטירוף שהפעיל הבית הלבן במטרה להביך את נתניהו.

מאמציו של נתניהו מעורערים גם ע"י קבוצות שמאל קיצוני כמו J Street, שקורא לחברי קונגרס להחרים את נאומו ומפיץ עצומות הטוענות שאין הוא מייצג את עמדותיהם של היהודים האמריקנים.

הדבר נתמך ע"י יהודי חצר בתקשורת כמו העיתונאי תום פרידמן מהניו יורק טיימס, ששב והפריח האשמות אנטישמיות מסורתיות בנוגע לנאמנות כפולה. הוא הזהיר את היהודים כי במידה ויפגינו נגד מדיניות אובמה בנושא האיראני, האמריקנים ישוכנעו שישראל שולטת בוושינגטון, הייתה אחראית למלחמה בעיראק וכעת גוררת את ארה"ב למלחמה נוספת.

יהודים אמריקניים טוענים שהם חיים במדינה דמוקרטית ייחודית ונהנים משוויון מלא. ואולם, בעוד שלמרבית האמריקנים אין כל היסוס להשמיע ביקורת כלפי נשיאם כאשר הם חולקים על מדיניותו, נדמה שהמנהיגים היהודים האמריקניים, שמוכרים בדרך כלל כנמרצים וגלויים בדבריהם, חוששים לבקר את הנשיא גם במונחים המכובדים ביותר. זאת, אפילו לאחר ההתנהגות הגסה, המחרידה והחוזרת של אובמה שנועדה להשפיל את בן בריתו, ראש הממשלה הישראלי, וזאת בניגוד חריף להתרפסות שהוא מפגין כלפי נציגיהן של מדינות עוינות, כולל איראן.

בנושא הזה, רוב רובה של הנהגת הממסד היהודי נותר דומם. בתוכם, גם הוועד האמריקני-ישראלי לענייני ציבור, שבכיריו, ע"פ הבית הלבן, הרחיקו עצמם באופן פרטי מביקורו של נתניהו.

לזכותו, מלקולם הונליין, סגן יושב ראש ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית, היה אחד מבין מנהיגי הזרם המרכזי הבודדים שהדגיש שכוונתו של נתניהו היא לא לתקוף באופן אישי את הנשיא ולא לעסוק בפוליטיקה אמריקנית פנימית. מטרתו היא לקדם את חששותיה של ישראל בנוגע להתפתחויות שאותן היא מחשיבה כאיום קיומי וכסכנה קשה לעולם.

אך למרבה התדהמה, מספר מנהיגים יהודים גם התנגחו בנתניהו באופן פומבי. אייב פוקסמן, מנכ"ל הליגה נגד השמצה, הרחיק ותיאר את הנושא כ"קרקס" וקרא לדובר הבית ג'ון ביינר "למשוך" את הזמנתו ולנתניהו לבטל את ההיענות לה. בעקבותיו הגיע הרב ריק ג'ייקובס מהתנועה הרפורמית, שאמר שנאומו של נתניהו הוא "רעיון רע" ודחק בו "להתמודד עם המצב ולדחות את נאומו". אחרת, אמר ג'ייקובס, הוא "יהפוך את ישראל לנושא מפלגתי".

אלו דברים שערורייתיים. מי נתן לג'ייקובס ולפוקסמן את המנדט לקרוא תיגר על החלטתו של ראש ממשלה ישראלי לעתור כנגד אפשור הפיכתה של מדינת הטרור האיראנית למדינה גרעינית – אקט של ריצוי שיגמד אפילו את הוויתורים של צ'יימברלין להיטלר במינכן? ניסיונו של פוקסמן לתקן בהמשך את התפרצותו באמצעות גינוי ה"הקמפיין ה"דלקתי והדוחה" של J Street נגד נתניהו לא הפחית מהנזק שאותו כבר הסב.

ייתכן ג'ייקובס ולפוקסמן שכנעו את עצמם שבאמצעות הניסיון להימנע מקונפליקט עם נשיאם, הם פועלים בצד של המלאכים. ארגון ציוני אמריקה הניצי נאלץ לגנות את התערבותם ולהשמיע השוואות מצמררות בין התנהגותם לבין זו של הרב סטיבן וייז, שבשנת 1944 דחק במנהיגים היהודיים לחדול מהקמפיין שלהם להפעלת לחץ על הבית הלבן להתערבות לטובתם של היהודים באירופה, וזאת במטרה שלא להביך את הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט.

כיום, נתניהו פונה באופן נואש לעולם בבקשת תמיכה למניעה ממדינת טרור אסלאמי רשעה ואפוקליפטית, המסורה להשמדתה של ישראל, מהפיכה למעצמת גרעין. ואולם, נראה שפוקסמן וג'ייקובס מוטרדים יותר בריצוי נשיאם. בכך השמיעו הצהרות שליליות כל כך, הם למעשה אלו שהפכו את הנושא לנושא מפלגתי, תוך שהם מספקים למוללות האיראניים, שללא ספק מעריכים את תרומתם, סיפוק עצום. בושה וחרפה להם!

שלא במפתיע, הבית הלבן ניצל את ההתפרצויות הללו ככלי על מנת לעודד את הדמוקרטים להחרים את הנאום. הנשיא אף הזיל דמעות תנין כאשר קונן על העובדה שישראל תהפוך לנושא מפלגתי. באופן נוח, סגן הנשיא ג'ו ביידן הודיע שהוא ישהה בחו"ל ולא יוכל להשתתף. ואולם, רק דמוקרטים מעטים ציינו שאין בכוונתם לנכוח באירוע. ואכן, בעוד שהיא איננה מרוצה מהתזמון, מנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים הודיעה שהיא תשתתף וביטלה קריאות לחרם. הנציג אליוט אנגל, הדמוקרטי הבכיר בוועדת החוץ של הקונגרס, הבהיר גם הוא שבכוונתו לשמוע את מה שיש לנתניהו לומר.

למעשה, קיימת מודעות לכך שהצעת העסקה של אובמה מהווה ויתור כולל בפני האיראנים. מה שנחשב עד כה כהאשמות פרועות לפיהן אובמה זונח את בנות בריתה המסורתיות של ארה"ב במטרה לבוא בברית עם האיראנים, הפך כעת לחשש אותנטי.

נאומו של נתניהו מעל בימת הקונגרס האמריקני יזכה ללא ספק לחשיפה תקשורתית נרחבת, ועלול להוביל ללחץ ציבורי על מדינות P5+1 להימנעות מביצוע מעשה שתהיה לו השלכות מזוויעות לא רק על ישראל, אלא על העולם כולו.

אלו המסורים להתגברות על האיום הגלובלי של הפונדמנטליזם האסלאמי ולשימור רווחתה של המדינה היהודית חייבים להתפלל שנתניהו ינחל הצלחה במאמציו.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann