ההצבעה הבריטית מייצגת בורות, אופורטוניזם ורשעות

Print This Post

British vote epitomizes ignorance, opportunism and malice

החלטת הפרלמנט הבריטית הקוראת להכרה מידית וחד-צדדית במדינה פלסטינית, שזכתה לתמיכה של רוב מוחלט של 274 נגד 12, מהווה אקט חסר תקדים בתוקפנותו. על אף שהיא אינה מחייבת ולמרות שהשתתפו בה רק 44 אחוזים מחברי הפרלמנט, רובם חברי אופוזיציה מהלייבור שהונחו להצביע לטובת ההחלטה, היא מהווה ראייה לפרץ העוינות הדרמטי נגד ישראל ששוטף את אירופה כולה.

ההחלטה משקפת מגמה גוברת בקרב מדינות אירופה לעידוד נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס להתמדה במדיניות הבלתי מתפשרת שלו לדחיית משא ומתן משמעותי, כשהוא מסרב לכל ויתור ומתקדם מתוך ההנחה שיש לו את התמיכה הנחוצה להוריד את ישראל על ברכיה. למרבה הצער, במהלך החודשים האחרונים, ממשל אובמה נתפס כמספק הסכמה בקריצה לאירופאים להתמיד במדיניות שכזו כלפי ישראל, מדיניות שאינה זוכה לתמיכה בקרב דעת הקהל או הקונגרס האמריקניים.

העובדה שהחלטה שכזו אפילו עלתה על הפרק במהלך הקריסה האזורית המתרחשת בחודשים האחרונים מייצרת סביבה הזויה – במיוחד בהתחשב בכך שהיא אפילו לא שילמה מס שפתיים לחובותיהם של הפלסטינים. כמו כן, היא נמנעה מלהכיר בכך שהן ערפאת והן ה"פרטנר לשלום" הנוכחי, עבאס, דחו הצעות לקבלת 95 אחוז מהשטחים שנשלטו בעבר ע"י הירדנים.

עבאס ממשיך להסית לאלימות ולשנאה, ומפלגת הפת"ח שלו עודנה קוראת לחורבנה של המדינה היהודית. בחודשים האחרונים, הטלוויזיה הרשמית של הרשות חידשה את עלילות הדם מימי הביניים כשהאשימה את היהודים בכך שהם משתמשים בדמם של ילדים פלסטינים להכנת מצות לפסח. כמו כן, היא הקימה לתחייה את הפרוטוקולים של זקני ציון וטענה שישראל מרעילה בארות מים פלסטיניים. עבאס ממשיך לקדש רוצחי המונים ומתעקש שלעולם לא יהיה הסכם כל עוד ישראל לא תסכים לקבל את זכות השיבה ל-6 מיליון צאצאי הפליטים הערביים, דבר שיביא לסופה של ישראל כמדינה יהודית. זאת ועוד, הוא שב ואישר את איחודו עם חמאס – שהוכר ברחבי העולם כארגון טרור. ההחלטה הפרלמנטרית תומכת הלכה למעשה במדינה שבה החמאס הרצחני ישחק תפקיד מרכזי ושבה, לפי הסקרים, הוא ינצח בבחירות. עבאס הצהיר באופן פומבי שאם יקרה הדבר, הוא יעביר את השליטה במדינה לידי חמאס.

סוציאליסטים בריטיים שהצביעו בעד ההחלטה התעלמו באופן מוחלט מדרישות הביטחון של ישראל בכך שתמכו בהקמת מדינה המבוססת על קווי שביתת הנשק מ-1949. ההחלטה אף אינה דורשת מחמאס לשנות את אמנת הארגון הקוראת להשמדתה של ישראל ולרצח יהודים ברחבי העולם – אמנה שהנאצים היו תומכים בה בגאווה. כמו כן, היא איננה קוראת לפירוז ולהפסקת האלימות נגד אזרחי ישראל.

ההשלכות של העברת החלטה שכזו הן מצמררות, והן עולות בחומרתן אפילו על ההגזמות החמורות ביותר של אלביון הצבועה, כששר החוץ האנטישמי של בריטניה, ארנסט בווין, הפגין את עוינותו כלפי היהודים במהלך שנותיו האחרונות של המנדט.

אין אפשרות להצדיק התנהגות שכזאת על בסיס בורות. נהיר שהמניעים לעניין מהווים מכלול של אופורטוניזם אלקטורלי, קורקטיות פוליטית של השמאל שהופכת את ישראל מקורבן לתוקף, רלטיביזם תרבותי שפסק מלהבחין בין טוב לרע ומקדם שקילות מוסרית; ומעל לכל, ניחוח של אנטישמיות שאין עליו עוררין.

חלק מן ההערות שהושמעו במהלך הדיון היו בזויות אף יותר מן ההחלטה עצמה.

נשמעו שם דרישות מחודשות לאמברגו נשק, וקריאות להחרפת הקמפיינים לחרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות, כמו גם דרישה להשהות את הסכם ההתאגדות איחוד אירופי-ישראל.

נשמעו גינויים חוזרים ונשנים של ישראל על כך שהיא מקדמת גזענות ועוסקת באפרטהייד. זאת, למרות העובדה ש-20 אחוזים מאוכלוסייתה של ישראל מורכבת מערבים, הזוכים ליחס חוקתי ולהטבות באופן שווה לישראלים יהודים. בכדי להבין כמה אבסורדית היא האשמת ישראל באפרטהייד, כל שצריך הוא לבקר בבית חולים או בקניון בירושלים. מנגד, עבאס הבהיר שמדינה פלסטינית תהיה יודנריין (נקייה מיהודים) ושהוא לא יסכים "לנוכחות של ישראלי יחיד – אזרח או חייל – בשטחים שלנו". האם לא מדובר בטיהור אתני?

הליברל-דמוקרט חבר הפרלמנט דיוויד וורד הצהיר שאילו הוא היה חי בעזה, אין ספק כי היה תומך בשיגור טילים נגד ישראל.

סר אלן דנקן, חבר פרלמנט מוביל מהמפלגה השמרנית, גינה את ההנהגה האנגלו-יהודית החלושה – שמשמרת בנואשות פרופיל נמוך – על כך שהיא משמשת כלובי יהודי, ובכך חידש את ההאשמה האנטישמית החתרנית הקלסית לפיה יהודים מקדמים את האינטרסים של "שדולה כלכלית עוצמתית ביותר" והאשים אותם בכך שהם מחזיקים בנאמנות כפולה.

הדמוניזציה של ישראל עסקה בעיקר במדיניות ההתנחלויות, שתוארה בדיון כ-"קולוניזציה של מדינה אחרת". דנקן אף הרחיק ותיאר את אלו שתומכים בהתנחלויות הישראליות ככאלו שיש להחשיבם כגזענים ואשר יש למנוע מהם השתתפות בחיים הציבוריים.

העובדות הן שההתנחלויות מהוות בסה"כ 3 אחוזים מהשטחים שנשלטו בעבר ע"י ירדן; לא נבנתה כל התנחלות חדשה במהלך העשור האחרון; וראש הממשלה שרון פירק באופן חד-צדדי את כל ההתנחלויות ברצועת עזה – אזור שהוסב בהמשך לשטח לשיגור טילים כנגד אזרחי ישראל.

ה"בנייה בהתנחלויות" היחידה שהתקיימה התייחסה ביסודה לגידול טבעי במזרח ירושלים ובגושים הקיימים, שיישארו בעתיד ללא ספק חלק מישראל. הגידול נועד לספק מענה לגידול האוכלוסייה, ואף פלסטיני לא נעקר בשל הבנייה.

סר ריצ'רד אוטוויי, יושב ראש ועדת החוץ שתיאר את עצמו כידיד ותיק של ישראל, אמר שההצעה להרחבת התנחלויות על אדמה בבעלות המדינה בגוש עציון "מקוממת אותי יותר מאשר כל דבר אחר בחיי הפוליטיים".

ואולם, ה"סיפוח" שכה הסעיר אותו ושתואר באופן שגוי כ"תפיסת שטחים", אושר כבר לפני שנתיים, והתייחס לכ-2.5 קמ"ר של שטחים שוממים הסמוכים לקו הירוק ושימשיכו להיות חלק ישראל בכל הסכם שלום מתקבל על הדעת, אזור שבו לא מתגורר אף פלסטיני.

התפרצותו של אוטוויי ביזארית עוד יותר כשהיא נסקרת בהקשר של רציחתם המתמשכת של מאות אלפי אזרחים באזור; 5 מיליון בני אדם שהפכו לפליטים; הטבח הממשמש ובא של הכורדים ע"י דאעש; ועריפות הראשים הברבאריות; לא כל שכן אלפי הטילים ומתקפות הטרור ששיגר חמאס נגד ישראל.

קשה לתאר כיצד הפרלמנט הבריטי, עם תמיכה מוחצת של מפלגת הלייבור, המונהגת באופן אירוני ע"י אד מיליבנד היהודי, יכול לאמץ החלטה מרושעת שכזו. הדבר משקף את השפעתם האלקטורלית של המהגרים המוסלמים, והוא מאשר שהאנטי-ישראליות נעשתה מושרשת בדנ"א של השמאל. אך מעל לכל, הדבר חושף את המציאות לפיה האנטישמיות נותרה מרכיב בלתי נפרד של החברה הבריטית האירופאית, והיא מבוטאת כיום כשנאה כלפי המדינה היהודית.

למרבה הצער, ממשל אובמה נמנע מלהתעמת באופן איתן עם המגמה הגלובאלית הזו. בפליטת הפה האחרונה של מזכיר המדינה ג'ון קרי בטקס שציין מועד מוסלמי, הוא שב ורמז שהעימות הערבי-ישראלי מהווה מרכיב משמעותי בחילול התמיכה בדאעש. דברים אלו כוונו ללא ספק לריצוי הערבים ולעידוד האירופאים להחריף את הלחץ על ישראל.

ישראל מוכרחה להפעיל מאמצים רבים בכדי להציג את עמדתה, אך היא חייבת להימנע בנחישות מהלחצים לביצוע ויתורים חד-צדדיים נוספים שעלולים להביא לתוצאות ארוכות טווח הרות אסון. למרבה המזל, ישראל נמצאת כיום בעמדה חזקה יותר, אך היא חייבת להסתמך על תמיכתם המתמשכת של הציבור האמריקני והקונגרס שימנעו מממשל אובמה מלזרוק אותנו לכלבים בכך שיימנע מהפעלת הוטו במועצת הביטחון של האו"ם.

ישנו אור מסוים בקצה המנהרה. ההתנהגות הברברית של הפונדמנטליסטים האסלאמיים מתחילה לחלחל למודעותו של העולם המערבי. יש לקוות כי זה יכיר בסופו של דבר בכך שחמאס מהווה למעשה מרכיב של האיום הפונדמנטליסטי האסלאמי הגלובלי.

כנקודה נוספת למחשבה, ישנן מקבילות מסוימות בין ההתנהגות הנוכחית של הפרלמנט הבריטי של ימינו לבין קודמו בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, שביקש לפייס את היטלר. לולא היה ווינסטון צ'רצ'יל מקבל את ההנהגה, ייתכן והנאצים היו כובשים את העולם. כשאנו נזכרים באופן שבו צ'רצ'יל הגיב לקריאות לשאת ולתת עם הנאצים, ניתן גם לחזות מה הייתה תגובתו לפרלמנטר שהיה מתלונן על חוסר פרופורציות בתגובה הבריטית למתקפות הנאצים.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann