איזי ליבלר

ההכחשה המתמשכת של המציאות

מחמוד עבאס ואובמה

The ongoing denial of reality [1]

לו חיינו בעולם שפוי, האירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים, ובשיאם פרשת וויקיליקס היו צריכים לאשר באופן סופי את מסקנותינו לגבי צדקתנו בגישתנו כלפי תהליך השלום. אולם, גורמים רבים בתקשורת הליברלית העולמית הראו שוב את נטייתם להתחמק מכל תמונת מציאות שאינה תואמת את סדר יומם הפוליטי.

המסמכים שהודלפו מהווים הוכחה חותכת לכך שהמנהיגים הערבים הינם דו פרצופיים ומתנהגים בצביעות כאשר הם מתקיפים בפומבי את גישתה של ישראל בעוד שבחדרי חדרים הם דוחקים באמריקאים לנקוט בפעולה צבאית בכדי למנוע מהאיראנים, שנואי נפשם, מלהפוך למעצמה גרעינית. באופן שניתן לתאר רק כסוראליסטי, עבדאללה מלכה של סעודיה, ממנה מגיע עיקר המימון הבין-לאומי לאל קאעידה וארגוני טרור אחרים, קרא לארה"ב "לקצץ את ראש הנחש (איראן)". נסיך הכתר של אבו-דאבי, מוחמד בן זאייד, הזהיר את האמריקנים כי "אחמדינג'אד הוא היטלר" וכמעט כל המנהיגים הערבים העבירו לארה"ב מסרים בהולים דומים.

בהקשר זה, הצביעות והניצול המניפולטיבי של הישראלים על ידי הנשיא אובמה היה פשוט חסר מצפון. עתה אנו יודעים שהנשיא שיקר ביודעין כשאמר לציבור הישראלי והאמריקאי כי על ישראל לעשות וויתורים חד-צדדים נוספים לפלסטינים כתנאי מקדים לשכנוע מנהיגי מדינות ערב לתמוך בסנקציות או בפעולות צבאיות נגד איראן.

הגילויים החדשים גם חושפים את האבסורדיות שבדבריהם של הפרשנים השונים של יחסי-חוץ ואלו התומכים במדיניותו של אובמה במזרח התיכון (ובכללם מעריציו היהודים של אובמה כמו ג'יי סטריט) שטענו פעם אחר פעם כי רק הישראלים ו"השותפים במזימה הניאו-קונסרבטיבית" תומכים באופציה של מתקפה צבאית נגד איראן.

מסמכי וויקיליקס חשפו גם כי למרות שמנהיגים ערביים הזהירו שסוריה לא תצנן את יחסיה עם איראן, ארה"ב המשיכה לנסות ולפייס את הנשיא הסורי בשאר אל-אסד ולהתרפס בפניו. כמו כן, על אף שהכחישו זאת, האמריקאים היו מודעים לכך שהסורים משתפים פעולה עם האיראנים במטרה להעביר כלי נשק קטלניים לחיזבאללה, העברות בהן השתמשו אף באמבולנסים להובלה יבשתית של נשק מסוריה ללבנון.

בעותה העת, ישראל ובנות ברית נוספות של ארה"ב הופתעו מאוד לנוכח התגובה החיוורת של ארה"ב למתקפה שהתבצעה ללא כל פרובוקציה על ידי צפון קוריאה נגד שכנתה. צפון קוריאה היא מדינה סוררת עמה ארה"ב "מתקשרת" כבר תקופה ארוכה. העדרה של תגובה משמעותית מצד ארה"ב היוותה שיעור מצמרר בכל הקשור לאמינותה של ארה"ב כבת ברית. בדרום-קוריאה הוכו בתדהמה מכך שהתגובות היחידות מצד פטרונם האמריקאי היו ביטויי דאגה, שבחים על "האיפוק והריסון" שהפגינו ובקשות מסין שתרתיע את בעלת בריתה המגלומנית. כיום אנו יודעים גם כי צפון קוריאה סיפקה טילים לאיראן.

כמנה נוספת של מציאות נחשף שוב חוסר האונים של הפרטנר ה"מתון" שלנו לשלום, מחמוד עבאס, כאשר הוא השתתף בוועידה שארכה יומיים של "מועצת המהפכה של הפת"ח" ברמאללה ואימץ את ההחלטות שהתקבלו בה. הוועידה נפתחה בהצדעה לאמין אל הינדי, מתכנן הטבח באולימפיאדת מינכן. המועצה קבעה בקשיחות כי לא יהיו פשרות כלשהן עם הישראלים, סירבה להכיר במדינה "המכנה עצמה מדינה היהודית" וחזרה שוב על הדרישה הבלתי אפשרית למתן זכות השיבה לערבים – תנאי שמשמעותו קיצה של ישראל. בנוסף היא גם דחתה כל הצעה לחילופי טריטוריות והתעקשה כי יש לגרש את כל היהודים אשר גרים מעבר לקווי שביתת הנשק של 1949.

כעבור מספר ימים, פרסם שר המידע הפלסטיני "מחקר" שהעלה מן האוב את הטענה הנושנה של עראפת כי להר הבית אין כל קשר ליהודים וכי קודם ל"כיבוש הציוני" האזור היה בבעלות הוואקף. הדבר היה כה יוצא דופן עד שהביא לכך ששמונה ימים לאחר מכן, באיחור קל ובאחד מביטויי הביקורת הנדירים שלה כלפי הרשות הפלסטינית, אפילו ארה"ב גינתה את ה"מחקר".

דוגמא נוספת לאווירת "עליסה בארץ הפלאות" בו פארסת תהליך השלום מתנהלת היא סקר שנערך באזור הנמצא תחת שליטתה של הרשות הפלסטינית. הסקר הראה כי אפילו הפלסטינים ה"מתונים" מעוניינים לחזות בזריקת היהודים לים וכי הם רואים במדינה ערבית עצמאית רק צעד בדרך ל"שחרור" כל הארץ. מרביתם גם חזו שחזרה ל"מאבק מזוין" תהיה בלתי נמנעת. למרות זאת, הנשיא אובמה ושרת החוץ קלינטון ממשיכים לחזור על המנטרה הריקה מתוכן בדבר "החזון" של שתי המדינות לשני העמים שיחיו בשלום זה לצד זה.

מרבית הישראלים אינם מעוניינים לשלוט בערבים והיו מוכנים לקבל הסדר שיכלול את הקמתן של שתי מדינות לשני עמים אפילו מחר, לו היה זה אפשרי. אך כאשר הראיות כה ברורות ומרשיעות, מדוע מצפים מאיתנו להמשיך בהעמדת הפנים האידיוטית הזו שמבוססת על התפישה כי אנו במשא ומתן עם "פרטנר אמיתי לשלום"?

יש האומרים כי אם אכן העולם כולו נגדנו, עלינו לבדוק ולבחון את הגישה שלנו מחדש במקום להאשים אחרים בהתנהגות בלתי נאותה.

רבים מאיתנו היו מתפתים לענות לטענה שכזו כי מה שאנו חווים כיום הוא פשוט המשך וביטוי נוסף של הדברים שחווה העם היהודי מאז ומעולם, כאשר המדינה היהודית ממלאת את מקום הפרט והעם בשנאת היהודים. מועצת האו"ם לזכויות האדם, ובמידה רבה האו"ם בכלל, הפכו לזירה העולמית לקידום פוגרומים נגד ישראל. פעילי זכויות אדם משתפים פעולה עם איסלאמיסטים אנטישמים ועם הגורמים המתועבים ביותר בחברה בנסיון להביא לקיצה את המדינה היהודית.

אך נניח לרגש לבינתיים. החשיפות האחרונות צריכות לעודד את ראש הממשלה שלנו לעמוד איתן בפני אלו המנצלים לרעה את הדיפלומטיה במטרה להפעיל עלינו לחץ לביצוע ויתורים חד צדדיים נוספים על בסיס הנחות מוטעות.

פעם אחר פעם מעשים של רצון טוב, ללא כל תמורה התפוצצו לנו בפנים. כמובן שישנו צורך גורלי להימנע ממשבר טוטלי עם בת בריתנו העיקרית, ארה"ב. עם זאת, אולי כדאי לנתניהו ללמוד מראשי הממשלה הקודמים שלנו – יצחק רבין לא פחות מאשר מנחם בגין – אשר, כאשר ראו לנכון, התנגדו בהצלחה ללחץ אמריקאי כשסברו כי יסכן את האינטרסים של ביטחון המדינה בטווח הארוך. אחד המשתנים שעל נתניהו להביא בחשבון הוא העובדה שרובו המכריע של הציבור בארה"ב היה מתנגד לכל פעולה מצד ממשל אובמה שלדעתו תסכן את ישראל.

נוסף על כך, על נתניהו לחדול מהשבחים שהוא מחלק לעבאס הצבוע וחסר האון. ראש הממשלה מתבטא כלפיו כאילו עבאס היה איש רודף שלום והדברים רק מבלבלים את ידידיה של ישראל. ההבדל היחידי בין המטרה הסופית של הרשות הפלסטינית לזו של חמאס הוא האסטרטגיה המיושמת להשגתה. שתי היישויות רואות את סופה של הריבונות היהודית כיעדן העיקרי והסופי. עכשיו הוא הזמן לחדול מחלוקת שבחים מיותרים ומזוייפים למנהיגים הערביים העקשנים וחסרי הרצון להתפשר. יש להתרכז במציאות על ידי כך שנכוון את תשומת הלב לחברה הפושעת ולתרבות המוות אשר בינתיים, למרבה הצער, שולטים ברוב האספקטים של החיים הפלסטיניים.

ileibler@netvision.net.il [2]