בעוד שפרטי המקרה מתבררים ישנו ספק מועט אם בכלל, שמאמצינו למנוע את המשט שביקש לשבור את המצור על עזה נהיו לאסון יחסי ציבור עצום. ישראל מתוארת במדיה העולמית כתוקפנית וברברית בעוד שחמאס וחבריהם למסע מוצגים כלוחמי זכויות אדם אמיצים. אין לי ספק שכאשר העובדות יתבהרו, התקרית הטרגדית הזו לא תציג את צה"ל באור שלילי. עם זאת, מארב הפתע מרמז על כשל במודיעין שלנו. אחרי הכול, רק יום קודם לעימות משתתפת במשט שהתראיינה לרשת אל ג'זירה חזתה במפורש כי תוצאת המשט תהיה "אחת משני סיומים מוצלחים: מוות כשהידים או הגעה לעזה."

הגיע הזמן שנתעשת!

Print This Post

Mavi Marma

Time to get our act together

בעוד שפרטי המקרה מתבררים ישנו ספק מועט אם בכלל, שמאמצינו למנוע את המשט שביקש לשבור את המצור על עזה נהיו לאסון יחסי ציבור עצום. ישראל מתוארת במדיה העולמית כתוקפנית וברברית בעוד שחמאס וחבריהם למסע מוצגים כלוחמי זכויות אדם אמיצים.

אין לי ספק שכאשר העובדות יתבהרו, התקרית הטרגדית הזו לא תציג את צה"ל באור שלילי. עם זאת, מארב הפתע מרמז על כשל במודיעין שלנו. אחרי הכול, רק יום קודם לעימות משתתפת במשט שהתראיינה לרשת אל ג'זירה חזתה במפורש כי תוצאת המשט תהיה "אחת משני סיומים מוצלחים: מוות כשהידים או הגעה לעזה."

כשלון עיקרי נוסף היה בחוסר היערכותה של הממשלה להסברת והצגת עמדתה והצד שלה בסיפור לעולם בצורה אפקטיבית ובזמן מתאים. הרשויות אמנם הצליחו להעביר לאמצעי התקשורת את העובדה כי מארגני המשט דחו את הצעת ישראל לאפשר את העברת הסחורות לעזה, שלכאורה נשלחו מסיבות הומניטריות, לאחר בידוק בנמל אשדוד. אך למרות שכבר לפני חודשים הייתה מודעות לכך שקמפיין הסברה נרחב יידרש לאחר האירוע, הממשלה שוב לא הייתה מוכנה בזמן. כשהממשלה פנתה לתקשורת הזרה היה זה באופן בלתי מקצועי לחלוטין.

ישראל ניצבה בפני מצב בלתי אפשרי בו לא יכלה לצאת כשידה על העליונה. הותר לה, על-פי החוק הבינלאומי, למנוע כניסה ממשט אוניות שביקש לעקוף מצור צבאי שהופעל נגד ישות טרוריסטית הנתמכת על ידי איראן ואשר מתרברבת בגאווה על נחישותה להשמיד את ישראל. חמאס הינו, ללא עוררין, ארגון טרור שאמנתו המרושעת קוראת מפורשות למאמינים להמשיך בהריגתם של יהודים עד היהודי האחרון. הביקורת על פעולתה של ישראל שמגיעה מהמדינות הדמוקרטיות הינה הצביעות האולטימטיבית. האם ניתן להעלות על הדעת שכוחות אירופאים או אמריקאים היו מותירים לשיירות של "סיוע הומניטארי" להישלח ללא פיקוח למעוזים של הטאליבן?

עם זאת, היה זה רק בשעות אחר הצהריים, לאחר שהתקשורת העולמית כבר הוצפה בסיפורים מסמרי שיער על הזוועות שכביכול ביצעה ישראל ולאחר שרוב המדינות כבר הספיקו לגנות את ישראל, שהחלו להופיע בתקשורת ראיונות עם חיילי צה"ל שתיארו את ההתרחשות ואפשרו לעיתונאים ישראלים להציג את הצד הישראלי.

בשלב זה התברר כי כל הנפגעים היו בספינה אחת וכי לא היה מדובר במחאה בלתי אלימה מצד אידאליסטים פצפיסטיים אלא במארב מצד איסלאמיסטים שתחת שליטת ה-IHH – ארגון פרו טרוריסטי טורקי המקיים קשרים הדוקים עם חמאס. איסלאמיסטים אלו תקפו באלימות וניסו להרוג חיילים ששוכנעו שהם מתמודדים עם אקטיביסטים פוליטיים לא-אלימים. הייתה זו ללא צל של ספק, אווירת לינץ'. ישנן עדויות לכך שמשתתפים צעקו קריאות קרב איסלאמיות והביעו נכונות ורצון למות מות קדושים בכדי להרוג יהודים.

חיילי צה"ל נורו על-ידי נשק חם, נדקרו בסכינים, הוכו באלות ברזל ונזרקו מהספינות. הם ניצבו מול מצבים מסכני חיים ולא הייתה להם ברירה אלא להשתמש בנשקים שלהם להגנה עצמית. התייחסות ליחסים לא שווים בין הכוחות הינה עיוות גרוטסקי של המציאות כשמדובר בחיילים המותקפים באלות ברזל על ידי אספסוף פרוע.

רמזים לכך היו בהצהרות הראשונות שהועברו לאמצעי התקשורת מפי סגן שר החוץ, דני איילון, ושר הביטחון אהוד ברק. למרבה הצער מסיבות עיתונאים אלו, שהיו צריכות להיות מנוסחות ובנויות לתקשורת הגלובלית, הוצגו בצורה לא אפקטיבית ושודרו בעיקר בעברית לשימוש פנים- ישראלי. היה זה אירוע בו ישראל יכלה והיתה לה החובה להשתמש בדובריה הרהוטים ביותר ולוודא שהם עורכים כסדרן את העובדות האמיתיות ומציגים אותן באופן אפקטיבי לקהל הגלובלי.

פספסנו את ההזדמנות הראשונית להבהיר את הצד של ישראל בתחילת הסיקור, כשהרשמים הראשוניים קריטיים ביותר. בהשתלשלות האירועים שמיד לאחר בלימת המשט, הכיסוי התקשורתי והעדויות, ובכלל זאת שידורי הוידאו, הגיעו בבלעדיות ממקורות כגון חמאס, טורקיה, אל ג'זירה וגורמים אנטי-ישראלים עוינים נוספים. חלפו כמעט ארבע עשרה שעות מתום האירוע עד שקטעי וידאו שתיעדו את התנהגותם הברוטאלית של הבריונים שהתעמתו עם חיילינו הועברו לשידור על-ידי צה"ל. בשלב זה כבר היה מאוחר מדי. הקולות והתמונות האנטי-ישראלים כבר נטמעו בתקצירי החדשות של כל רשתות התקשורת הבינלאומיות. מלבד "פוקס ניוז" האמריקאית, התקשורת הגלובאלית ברובה התעלמה מהתיעוד הטרי והקריטי של ההתנהלות הבריונית כלפי החיילים.

למרבה הצער, התקשורת אף לא התייחסה לעובדה שגם מצרים הפעילה את האמברגו נגד החמאס. מצרים, שאינה ידידותית במיוחד לישראל, לא מעוניינת לאפשר הזרמה של כלי נשק מעזה לארגון טרור שעימו הם מתמודדים – האחים המוסלמים.

אין זו הפעם הראשונה בה אנו עומדים בפני השלכות הרות אסון עקב אי יכולתנו לכוון את הצגת העובדות בזמן. פעם אחר פעם אנו חושפים בפני העולם את השקרים מאוחר מדי ואחרי שהנזק כבר נעשה. היה עלינו ללמוד לקח מהתוצאות ההרסניות שהיו לחוסר יכולתנו להגיב בזמן לטענות הכוזבות, אודות טבח שכביכול התרחש בג'נין, שעלו במסגרת מבצע "חומת מגן". היה עלינו ללמוד גם מעלילת הדם שהומצאה סביב פרשת מוחמד א-דורה ושהציתה את האינתיפאדה השניה. בתקרית זו ייתכן מאוד שקידמנו את מטרתם של אלו המחפשים להעניק לגיטימיות לחמאס.

אף-על-פי שישנם קולות הקוראים לחקירה בלתי-תלויה ועצמאית, החומרים שצה"ל התיר לפרסום מדברים בעד עצמם. למרות זאת עלינו להקים ועדת חקירה שתוכל להסביר לציבור למה ממשלתנו ממשיכה בכשלונה להלחם ב'מלחמת דעת הקהל' הקריטית. כשלון זה נובע בעיקר מהעיכובים שנוצרים בהעברת העובדות לתקשורת בצורה אפקטיבית ומתאימה. עלינו להבין למה לא מוקצים משאבים וכספים נוספים למלחמה על דעת הקהל ולמה המדינה לא עושה שימוש באזרחיה שלהם יש הכישרון והכישורים להציג את עמדתנו ואת הצד שלנו לעולם.

צודקים אלו האומרים כי אפילו אם כל העובדות היו ברורות לחלוטין, העולם ברובו היה עדיין מגנה אותנו. מספיק לראות את הניגוד הגמור שבין זעקת המחאה הבינלאומית נגד ישראל לבין השתיקה היחסית של הקהילה הבינלאומית לנוכח הטבעתה, ללא כל התגרות, של הספינה הדרום קוריאנית על-ידי צוללת צפון קוריאנית. אולם, לכל הפחות עלינו לוודא שאנו מציגים את עמדתנו באופן ברור על-מנת שאלו המפעילים כלפינו מוסר כפול יובשו ויחשפו. דבר זה יהיה אפשרי רק אם נספק את הכלים המתאימים שיאפשרו לאנשים אובייקטיבים ומאוזנים להבין כי אנו מתמודדים אם אויבים ברבריים ונחושים. אויבים אלו מייצגים את האנטיתזה לעמדות שהיינו מצפים לראות מצד אלו המתיימרים להלחם למען זכויות אדם.

היום אנו מתמודדים עם מאמץ נוסף של אויבנו לעשות דה-לגיטימציה למדינתנו. זוהי תקופה הדורשת אחדות, ויש לתת את מלוא הקרדיט למנהיגת האופוזיציה, ציפי ליבני, על כך שהיא ומפלגתה קדימה שמו בצד את הפוליטיקה בכדי להביע סולידריות עם המדינה. ניתן רק לקוות כי דברים אלו יובילו להקמתה של ממשלת אחדות, תרחיש שרוב אזרחי המדינה יקבלו בברכה בזמנים קשים ומתישים אלו שבהם אנו שוב מוצאים את עצמנו, כדברי בלעם בספר במדבר, "עם לבדד ישכון".

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann