הגיע הזמן לאחדות מול יוזמות אובמה החדשות

Print This Post

British-American Flag English

הנשיא אובמה ממשיך להתעלם מההשלכות הגלובליות הקטסטרופליות של המדיניות הלקויה שלו כלפי המזרח התיכון, שם מאות אלפי ערבים נטבחו במלחמות אזרחיות ומיליונים נפלטו מבתיהם. המצב יכול היה להיות שונה אילו הוא היה מפגין מידה מזערית של אמץ לב והנהגה במקום להתרפס בפני מדינות עוינות.

אך, באופן מבשר רעות ובניגוד לרוב התחזיות, במהלך השבועות האחרונים, הנשיא, שאמור לכאורה לתפקד כברווז צולע, מרמז על כוונה המסתמנת כסבירה להשיק פעם נוספת יוזמה שמטרתה להפעיל לחץ על ישראל למתן ויתורים. זאת, בזמן שהפלסטינים לוקחים חלק בקמפיין אחוז טירוף של דקירות ומעשי רצח אחרים של אזרחים ישראליים. במקביל, המוללות והתקשורת הפלסטינית מקדשים את הרוצחים כגיבורים לאומיים, ויושב ראש הרשות הפלסטינית עבאס ממשיך לשבח את ה"שאהידים" ולספק פנסיות למשפחותיהם.

אובמה פרק את שעל ליבו בראיון ארוך עם העיתונאי היהודי החביב עליו ג'פרי גולדברג, כאשר התייחס לראש הממשלה נתניהו כ"אחד מאכזבותיו העמוקות ביותר" במזרח התיכון, בהיותו "מפוחד מדי ומשותק פוליטית" בכדי לקדם את תהליך השלום.

דברים אלו הניעו את השגריר הישראלי לשעבר מייקל אורן להגיב ב'אלגמיינר': "באמת? נתניהו הוא אחת מ'האכזבות העמוקות ביותר' של אובמה כמנהיג במזרח התיכון? יותר מאכזב מנשיא סוריה אסד? מאשר נשיא איראן לשעבר אחמדינג'אד? יותר ממנהיג דעאש אבו בכר אל-בגדאדי?" אני הייתי מוסיף לרשימתו של אורן את ה'פרטנר לשלום' שלנו, מחמוד עבאס, המברך את דמם של אלו שרוצחים אותנו. שלא לדבר על האייתולה של איראן, שעמו אובמה התיידד למרות קריאותיו החוזרות והנשנות לחורבן ישראל.

באותו השבוע, ה'וול סטריט ג'ורנל' התווה יוזמות חלופיות של הבית הלבן שמטרתן לכפות אמצעי ענישה על ישראל קודם לסיום תפקידו של אובמה. אלו כוללים החלטה של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות שתכריח את ישראל לבצע ויתורים או, גרוע מכך, תגדיר את הפרמטרים העתידיים להסכם עם הפלסטינים מבלי להתייעץ עם ישראל או להבטיח את דרישות הביטחון הבסיסיות שלה – צעד שעד כה, ארה"ב הטילה עליו וטו באופן עקבי.

כמו כן, נטען שאובמה מעודד באופן אקטיבי התערבות אירופאית, דוגמת היוזמה הצרפתית שתאמץ הכרה במדינה פלסטינית במידה והמשא ומתן ייכשל. ה'וול סטריט ג'ורנל' דיווח שאובמה אף שוקל לשחרר הצהרה משותפת שתפעיל לחץ על ישראל מטעמו של הקוורטט לענייני המזרח התיכון – המורכב מארה"ב, האומות המאוחדות, האיחוד האירופי ורוסיה.

כפי הנראה, סגן הנשיא ביידן הוא שסלל את הדרך לכך במהלך ביקורו האחרון באזור, אז הוא הציע יוזמה המבוססת על הכרה במזרח ירושלים כבירה הפלסטינית, סיום כל הפעילות בהתנחלויות, הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית וויתור מצד הפלסטינים על זכות השיבה של הפליטים הערביים.

גם בהתעלם מההסתה הנוכחית של הרשות לרצח ישראלים, אף ממשלה לא תוכל אפילו לשקול קבלה של הצעות שכאלו, אשר יסכנו באופן דרמטי את ביטחון ישראל. יישום הדבר יהיה חסר אחריות באופן מוחלט, במיוחד בשל העובדה שבהיעדרו של צה"ל, חמאס ו/או דאעש ערוכים להשתלט על הרשות הפלסטינית המושחתת והמתועבת.

ואולם, התקשורת הפלסטינית כבר הודיעה שעבאס דחה את הצעותיו של ביידן – דבר שממחיש באופן ברור שמחיקת הריבונות היהודית באזור, ולא הטיפול במעמד המדינה שלה, הוא שמניע את ההנהגה הפלסטינית.

המתיחויות ביחסים ניכרות גם בהערות העוינות העקביות המשוחררות נגד יישוב יהודים, אפילו בתוך השכונות והאזורים במזרח ירושלים שהם יהודיים ב-100% ויישארו תמיד בידיה של ישראל. ואולם, מלבד הצהרה עמומה ובלתי ישירה ששחרר ביידן לאחר שתייר אמריקני נרצח ע"י מחבל פלסטיני, הממשל סרב לגנות את הרשות או את עבאס בשל ההסתה שלהם לרצח יהודים והקדשת הרוצחים כגיבורים על ידם.

זאת ועוד, נדמה שישנם סיבוכים במשא ומתן בנוגע לחבילה המורכבת של סיוע צבאי לעשר שנים, וביידן העביר את המסר שישראל לא תשיג את רמת התמיכה שאותה היא ביקשה.

תחת התנאים הללו ומבלי לשכוח את האופן שבו אובמה הכשיל אותו בביקורו האחרון, אין זה מפתיע שנתניהו מסתייג כעת מלהיפגש עם הנשיא האמריקני. בניגוד להדלפות לעיתונות מצד הממשל האמריקני, לבית הלבן נמסרה הודעה לפיה נתניהו אינו צפוי להגיע בזמן הנוכחי לוושינגטון, אפילו אם האמתלה לפיה הוא יואשם בהתערבות בבחירות, הייתה רעועה.

המתיחויות הללו עם ארה"ב מתקיימות בצמוד ללחץ העצום שמצטבר נגד ישראל באירופה ובדרגות בינלאומיות נוספות.

הדבר מתרחש גם בתקופה שבה האנטישמיות – המבוטאת לעיתים קרובות כאנטי ישראליות – באירופה ובמקומות אחרים, הגיעה לרמה של צונאמי. היא צומחת באוניברסיטאות, כולל בקמפוסים בארה"ב שבהן נחזו מעשים של הסתה ואלימות אנטישמיות שהשפיעו באופן עמוק, ופעם הראשונה גם הובילו לטראומה בקרב סטודנטים יהודים אמריקנים אחדים. החמרה נוספת חלה לאור העובדה שמספר יהודים מנוכרים קודמו לחזית קמפיינים הקשורים ל-BDS ולאנטי ישראליות.

במהלך השנה הקרובה, ישראל ועם היהודי עשויים בהחלט להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר מאז מלחמת יום כיפור. הכאוס בכל הקשור לבחירות בארה"ב רק הולך ומסבך את הנושא.

אחת מטקטיקות התעמולה המופעלת באופן התכוף ביותר נגד ישראל הינה ההאשמה הכוזבת לפיה המכשול בפני הסדר שלום נגרם בשל העובדה שישראל נשלטת כיום ע"י הממשלה הימנית ביותר בתולדותיה. מהעובדה שראש הממשלה נתניהו התפשר הרבה מעבר לקווים האדומים ששרטט יצחק רבין המנוח, המתואר כיום כאיש השלום, מתעלמים בקלות.

כמו כן, הקהילה הבינלאומית איננה מעריכה את העובדה שלמרות חילוקי דעות משמעותיים בנוגע לנושאים חברתיים, כלכליים ודתיים מקומיים, כל אחת ממפלגות האופוזיציה הציוניות, לו הייתה זוכה בשלטון, הייתה מאמצת מדיניות חוץ וביטחון דומה ביסודה לזו של הממשלה הנוכחית. הרוב המוחלט בקרב העם מתנגד לסיפוח השטחים ונותר מחויב להפריד את עצמו מהפלסטינים. עם זאת, ישנו קונצנזוס רחב הנפרש בין כל המפלגות הפוליטיות הציוניות לפיו, כל עוד השנאה הפלסטינית והתהפוכות המתרחשות באזור ממשיכות להתקיים, לא ניתן להעלות על הפרק מדינה פלסטינית עצמאית.

ואולם, הפגנה של אחדות תועיל מאוד להחלשת חלק גדול מהארס של יריבינו, הטוענים שמדיניות החוץ של ישראל היא תוצר של ימנים קיצוניים.

כמו כן, הדבר יספק תמריץ משמעותי ליהדות התפוצות לפעול באופן אמיץ והחלטי יותר. בנוסף, הדבר ינטרל את החרדים הקיצוניים המאיימים להפיל את הממשלה בשל נושאים כמו גישה של קבוצות לא-אורתודוקסיות לכותל או למקוואות, דבר שיוביל לשחיקה נוספת בקשרים בין יהודים ישראליים ואמריקניים דווקא במהלך המשבר הזה.

אני טענתי שוב ושוב שישנו צורך נואש בממשלת אחדות רחבה במהלך הזמנים הקריטיים האלו. יצחק הרצוג, יאיר לפיד ומנהיגי אופוזיציה נוספים מספקים דלק לאויבינו כאשר הם נוזפים בממשלה. במידה וינהגו באחריות וישנו את גישתם, תהיה להם השפעה גלובלית חיובית אדירה והם יבהירו שהאומה מאוחדת בסירובה לבצע ויתורים נוספים שעלולים לערער את ביטחונה של ישראל. יש לצפות שמנהיגי המפלגות הציוניות המרכזיות יוכלו לשמר באופן זמני את הסטטוס קוו בנושאים פנימיים, להשהות את האמביציות האישיות הצרות שלהם ולהסכים להתאחד ולהתעמת עם יריבינו כעם מאוחד.

כמו כן, מנהיגים פוליטיים שיפגינו מוכנות להניח בצד את התועלת הפוליטית קצרת הטווח שלהם במטרה לקדם את האינטרס הלאומי יפעלו בהתאם לרצונם של רוב הישראלים, והם ירוויחו מעמד ותמיכה משמעותיים מצד הציבור אם ינהגו בצורה זו. במערכת הפוליטית הבלתי מתפקדת שלנו, אחריותיות כלפי הבוחרים היא מינימלית. אך תחת התנאים הנוכחיים, ללחץ הציבורי יכולה להיות השפעה.

ההיסטוריה תשפוט בחומרה ותגנה את אותם מנהיגים פוליטיים שעל אף הקונצנזוס הרחב, מסרבים לפעול באופן שנהיר שיקדם את האינטרס הלאומי.

הגיע הזמן שהמנהיגים הפוליטיים שלנו יעמדו וישמיעו את קולם.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann