לפני למעלה מעשרים שנה, פרסמתי עלון שכותרתו "קיצוניות דתית יהודית: איום על עתידה של היהדות". העלון תורגם לשפות רבות והופץ בתפוצה רחבה. הוא עסק במגמות הקיצוניות בעולם הדתי, והדגיש כי הסכנה החמורה ביותר גלומה בלאומיות המשיחית המושתתת על רבנים הטוענים להבנה מדויקת של רצון הקב"ה ואשר מוכנים לבטל התנהגות חברתית מסורתית על מנת לקדם את אמונותיהם. פרסום העלון קדם לרצח רבין ע"י מתנקש דתי מטורף, אך הגיע לאחר "המחתרת", כאשר דתיים קיצוניים נעצרו בגין תכנון הפצצת פעילים ערביים. נכללה בו קריאה לציונים הדתיים להקיא את הקיצוניים מקרבם ולהתרכז בבניית גשרים עם המגזרים האחרים בחברה הישראלית, תוך חיזוק הזהות היהודית הלאומית ללא כפייה. מאז, למרבה הצער, הציונות הדתית הלכה והתדרדרה במעמדה. המפלגות הפוליטיות החרדיות חטפו את הרבנות הראשית ואת בתי הדין הרבניים, וכפו את הסטנדרטים הנוקשים ביותר על העם כולו. ישראלים מן השורה זעמו בזמן שחרדים השתמטו מגיוס במספרים הולכים וגדלים, כמו גם כאשר אלו הפכו לנתמכים בלתי-פרודוקטיביים של רווחת המדינה מכיוון שרבניהם הניאו אותם מעבודה. פרשנויותיהם ההלכתיות המחמירות-מדי הביאו לכדי משבר גם בתחומים נוספים, כגון גיור, נישואים, גירושים והפרדה מגדרית. כעת, נפתלי בנט, דתי-לאומי צעיר וכריזמטי, הצליח להפיח מחדש רוח חיים מסעירה במפלגה הדתית-לאומית, 'הבית היהודי', שהסקרים מנבאים כי תהפוך למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. תוצאה שכזו תספק לה עמדה מיטבית להעברת המפלגות החרדיות ממקומן, כיבוש מחדש של משרד הדתות ומשרדי ממשלה נוספים ותחייה מחודשת של הדתיות הלאומית.

הבית היהודי: לא לפספס את ההזדמנות

Print This Post

idf-soldiers-tallit-and-weapons

Bayit Yehudi: Don't Blow this Opportunity

לפני למעלה מעשרים שנה, פרסמתי עלון שכותרתו "קיצוניות דתית יהודית: איום על עתידה של היהדות". העלון תורגם לשפות רבות והופץ בתפוצה רחבה. הוא עסק במגמות הקיצוניות בעולם הדתי, והדגיש כי הסכנה החמורה ביותר גלומה בלאומיות המשיחית המושתתת על רבנים הטוענים להבנה מדויקת של רצון הקב"ה ואשר מוכנים לבטל התנהגות חברתית מסורתית על מנת לקדם את אמונותיהם. פרסום העלון קדם לרצח רבין ע"י מתנקש דתי מטורף, אך הגיע לאחר "המחתרת", כאשר דתיים קיצוניים נעצרו בגין תכנון הפצצת פעילים ערביים. נכללה בו קריאה לציונים הדתיים להקיא את הקיצוניים מקרבם ולהתרכז בבניית גשרים עם המגזרים האחרים בחברה הישראלית, תוך חיזוק הזהות היהודית הלאומית ללא כפייה.

מאז, למרבה הצער, הציונות הדתית הלכה והתדרדרה במעמדה. המפלגות הפוליטיות החרדיות חטפו את הרבנות הראשית ואת בתי הדין הרבניים, וכפו את הסטנדרטים הנוקשים ביותר על העם כולו. ישראלים מן השורה זעמו בזמן שחרדים השתמטו מגיוס במספרים הולכים וגדלים, כמו גם כאשר אלו הפכו לנתמכים בלתי-פרודוקטיביים של רווחת המדינה מכיוון שרבניהם הניאו אותם מעבודה. פרשנויותיהם ההלכתיות המחמירות-מדי הביאו לכדי משבר גם בתחומים נוספים, כגון גיור, נישואים, גירושים והפרדה מגדרית.

כעת, נפתלי בנט, דתי-לאומי צעיר וכריזמטי, הצליח להפיח מחדש רוח חיים מסעירה במפלגה הדתית-לאומית, 'הבית היהודי', שהסקרים מנבאים כי תהפוך למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. תוצאה שכזו תספק לה עמדה מיטבית להעברת המפלגות החרדיות ממקומן, כיבוש מחדש של משרד הדתות ומשרדי ממשלה נוספים ותחייה מחודשת של הדתיות הלאומית.

אך כפי שציינתי בטורי האחרון, כל אלו עלולים לקרוס במידה והמגמות הימניות-קיצוניות בשורות המפלגה לא ייבלמו.

מצביעי 'ליכוד' מסורתיים רבים אשר בכוונתם להצביע לבנט עושים כן מתוך ההנחה שהם נותרים בתוך המחנה הלאומי. הם מאמינים כי כמפלגת ימין דתית ועצמאית, היא תפעל לחיזוק הממשלה הלאומית ותספק לנתניהו עמדה מוצלחת לעמידה בפני הלחץ האמריקני ולחצים גלובאליים נוספים.

ואולם, במידה ו'הבית היהודי' יפעל לממש את מדיניות הסיפוח המוצהרת שלו, הדבר עלול לערער את דרכה של ממשלה לאומית מתונה ולהביא לפספוס ההזדמנות היסטורית לשיקום מעמד הציונות הדתית ככוח הדתי הבולט בחברה הישראלית.

חששות אלו מודגשים ביתר שאת ע"י העובדה ש-40% ממועמדי 'הבית היהודי' לכנסת לא נבחרו, אלא מונו ע"י הוועדה המרכזית של 'תקומה', מפלגת מתנחלים מן הימין הקיצוני אשר הייתה בעבר פלג ב'איחוד הלאומי'.

חוקתה של תקומה מחייבת את חברי הכנסת שלה "לקבל את הסמכות הרבנית אשר תוביל את הנציגים הנבחרים בהתאם לתורת ישראל ואשר תיקבע את עקרונות היסוד". כמו כן, היא מציינת חד-משמעית כי "וועדת הרבנים של המפלגה תחזיק בסמכות העליונה לקביעת הכיוון האידיאולוגי המרכזי של המפלגה ואת סדר רשימת מועמדיה לכנסת".

נציגי 'תקומה' בכנסת יהיו מחויבים אפוא ליישום ההנחיות של שלושת רבני 'תקומה'- הרב הראשי לקריית ארבע, דב ליאור, הרב זלמן מלמד והרב חיים שטיינר. זהו שינוי רדיקלי בגישת הציונים-דתיים, אשר סירבו בעבר בתוקף להכפפת קביעת המדיניות הפוליטית לרבנים. זהו שיקוף אופן פעולתן של 'ש"ס' ו'יהדות התורה'.

הדומיננטי שברבנים הוא הרב ליאור, שהתבטאויותיו הקיצוניות, וביניהן הקביעה כי הרוצח ברוך גולדשטיין ייחשב ל"קדוש מכל קדושי השואה" וכי התעברות מזרע שאינו יהודי מביאה לחריגות גנאלוגיות, הובילו לזעזוע עמוק ולדחייתו ע"י הכול מלבד הקיצוניים ביותר שבימין הדתי.

לאחר ההתנתקות מעזה, הרב ליאור ערך שינויים במילות התפילה לשלום המדינה הנאמרת בבתי הכנסת שתחת הנהגתו, כך שנמחקה הברכה לממשלה.

יש להניח כי בנט אינו תומך במרבית דעותיו הקיצוניות של הרב ליאור. כמו כן, הרב ליאור עצמו מסרב להצהיר על תמיכה בבנט או ב'בית היהודי', וזאת בכדי להימנע מפגיעה ב'עוצמה לישראל' של מיכאל בן ארי, מפלגה ימנית קיצונית עוד יותר.

אך העובדה שחלק משמעותי מרשימת 'הבית היהודי' לכנסת הם חברי 'תקומה' המסורים ליישום הנחיות הרב- נותרת בעינה.

לשם ההגינות, גם ב'ליכוד' ישנם מספר מועמדים הנחשבים לימניים ביותר ואפילו לקיצוניים, אך אין כל רמז לכך שבכוונתם שלא להישמע להחלטות הדמוקרטיות. מאידך, הרב ליאור ותומכיו מתכחשים להכרעת הרוב כאשר זו סותרת את פרשנותם לרצון הקב"ה.

לאחר הבחירות, הממשלה החדשה תעמוד מול לחצים חסרי תקדים, וזאת מצד ארצות הברית, אירופה והקהילה הגלובאלית הרחבה.

נתניהו צפוי לגלות כי השלב הזה מרתיע אף יותר מעימותיו הקודמים עם הנשיא אובמה. תידרש לו גמישות מקסימלית בכדי לשמר את האיזון הדיפלומטי שלו, שאפשר לו עד כה לעמוד איתן ביחס לנושאים המהותיים ולהפגין גמישות באלו המשניים. יש לאפשר לו את היכולת למשול ללא איום בווטו מצד הקיצוניים המנותקים מן העולם האמתי.

למרות התפרצותו הפזיזה האחרונה של הנשיא פרס, המציאות היא שעם "פרטנרים לשלום" כמו החמאס ומנהיגי הרשות הדו-פרצופיים, מעטים הישראליים אשר מדמיינים כי ממשלתם תתמוך במדינה פלסטינית.

אף על פי כן, קואליציה ממשלתית התלויה בתמיכת מפלגה המסורה לדחייה רשמית של פתרון שתי המדינות ולסיפוח של הגדה המערבית- סופה שתימצא במשבר. לא מתקבל על הדעת שממשלה אחראית תוכל ליישם דרישות שכאלו, אשר משמעותן תהיה השלכות בינלאומיות הרסניות, ובתוכן אובדן תמיכת הקונגרס והעם האמריקני. בנוסף, ישפיע הדבר על משבר הגרעין האיראני הממשמש ובא.

על המצביעים להבין כי קואליציה ממשלתית המבוססת על 'ליכוד-ביתנו' מוחלש, הנתונה ללחצים מצד מפלגה המקדמת מדיניות שכזו, עלולה להוביל לקריסה מוקדמת של הממשלה הלאומית.

הדבר יהווה תרחיש סיוטי בעבור המחנה הלאומי, אשר חווה משבר דומה בעבר כאשר הימין הקיצוני הביא לפירוק ממשלת מרכז-ימין וסלל את הדרך לשובו של השמאל לשלטון. בתרחיש שכזה, 'הבית היהודי' יהפוך לבלתי-רלוונטי בדיוק כמו קודמו, 'המפד"ל'.

אלו מביננו המחזיקים בנטייה ציונית-דתית מסורתית מקווים ש'הבית היהודי' ירחיק עצמו ממדיניות דמגוגית פופוליסטית ומן המסירות המשיחית לשימור האדמה בכל מחיר. בעוד שהדבר עשוי להביא לתמיכה מצד הקיצוניים, בנט עצמו בוודאי מבין שמדיניות שכזו תמיט אסון על מעמדה הגלובאלי של ישראל.

בנט ו'הבית היהודי' חייבים לשכנענו כי בתור פרטנר קונסטרוקטיבי בממשלה העתידית, הם יקדמו מדיניות לאומית מיינסטרימית ריאליסטית, ישהו את מדיניות הסיפוח ויתנגדו נמרצות לעמדות הקיצוניות המיוצגות ע"י הרב ליאור, אשר להן אין כל מקום בתנועה הציונית-דתית האותנטית.

אל למפלגה לפספס הזדמנות ייחודית זו לרפורמה בחברה הישראלית, לסיום עידן השלטון החרדי, לקידום ערכים יהודיים ולהשבת התפקיד הדתי המרכזי במדינה לידי הציונות.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann