כמו ישראלים רבים שאהדו את נבחרת הולנד במהלך משחקי המונדיאל, בצעירותי חשבתי על הולנד כמדינה של צבעונים, טחנות רוח ועם הירואי שהגן על היהודים באומץ בזמן הכיבוש הנאצי. אולם, לאחר מכן גיליתי שההיסטוריה של יחסי העם ההולנדי עם היהודים כלל אינה כפי שדמיינתי. אמנם היו עשרות אלפי גויים הולנדים צדיקים שסיכנו את חייהם על-מנת להציל יהודים, אך מספרם של משתפי הפעולה עלה על אלו בהרבה - מתוכם היו כ-25,000 שהתנדבו לשרת בואפן אס-אס. באופן כללי ניתן לומר שהרשויות ההולנדיות סייעו ברצון לשליחת היהודים למחנות. אנה פרנק ומשפחתה היו בין אלו שהוסגרו לנאצים. מבין כ-140,000 היהודים שחיו בהולנד לפני המלחמה, יותר מ-100,000 נרצחו. כיום ישנה תפיסה פופולרית מוטעית לפיה ההולנדים הם עם רגוע, סובלני ורב-תרבותי. בפועל, החברה ההולנדית שסועה ומקוטבת כתוצאה מגלי ההגירה העצומים ממדינות לא מערביות, ברובן מוסלמיות, שמוטטו את היציבות החברתית. כיום מספרם של המוסלמים מגיע לכמיליון, מתוך אוכלוסיה של שישה עשר מיליון, ולחלק לא מבוטל מאלו יש עבר פלילי.

האנטישמיות בהולנד גואה

Print This Post

Anti-Semitism soars in Holland

כמו ישראלים רבים שאהדו את נבחרת הולנד במהלך משחקי המונדיאל, בצעירותי חשבתי על הולנד כמדינה של צבעונים, טחנות רוח ועם הירואי שהגן על היהודים באומץ בזמן הכיבוש הנאצי.

אולם, לאחר מכן גיליתי שההיסטוריה של יחסי העם ההולנדי עם היהודים כלל אינה כפי שדמיינתי. אמנם היו עשרות אלפי גויים הולנדים צדיקים שסיכנו את חייהם על-מנת להציל יהודים, אך מספרם של משתפי הפעולה עלה על אלו בהרבה – מתוכם היו כ-25,000 שהתנדבו לשרת בואפן אס-אס. באופן כללי ניתן לומר שהרשויות ההולנדיות סייעו ברצון לשליחת היהודים למחנות. אנה פרנק ומשפחתה היו בין אלו שהוסגרו לנאצים. מבין כ-140,000 היהודים שחיו בהולנד לפני המלחמה, יותר מ-100,000 נרצחו.

כיום ישנה תפיסה פופולרית מוטעית לפיה ההולנדים הם עם רגוע, סובלני ורב-תרבותי. בפועל, החברה ההולנדית שסועה ומקוטבת כתוצאה מגלי ההגירה העצומים ממדינות לא מערביות, ברובן מוסלמיות, שמוטטו את היציבות החברתית. כיום מספרם של המוסלמים מגיע לכמיליון, מתוך אוכלוסיה של שישה עשר מיליון, ולחלק לא מבוטל מאלו יש עבר פלילי.

יחד עם האנטישמים המקומיים הם ניצלו לרעה ובאפקטיביות את התרבות הפתוחה והמתירנית כדי לקדם בכוחניות את האינטרסים שלהם. ישנה עלייה במקרי האלימות המילולית והפיזית שהגיעו לשיאם בנובמבר 2004 ברצח הברוטלי של תאו ואן גוך. ון גוך נורה ונדקר למוות ברחוב ציבורי על-ידי מוסלמי רדיקלי בשם מוחמד בויארי.

למרות שלמקרה היתה השפעה משמעותית על החברה ההולנדית, הוא לא הפך לנקודת המפנה אליה ניתן היה לצפות. לעומת זאת, מעמדם של 30,000 חברי הקהילה היהודית, שכבר סבלו מהתגברות האלימות וההסתה האנטישמיים שמקורם בעיקר בקהילה המרוקאית המוסלמית, המשיך להדרדר.

העיתון המוביל "NRC Handelsblad" פרסם ביוני כתבה שטענה כי באזורים מסויימים של אמסטרדם האנטישמיות הפכה לנורמה בניגוד לדבר יוצא מן הכלל. הכתבה ציינה את שמות האיזורים בעיר בהם יהודים חובשי כיפות או לבוש ייחודי לא יכולים להתהלך בחופשיות מבלי שיספגו עלבונות ויריקות או אף שיותקפו פיזית.

במאי, טקס שהתקיים לזכרם של 3,000 ילדים יהודים שנשלחו מהולנד בטרנספורט האחרון למחנות המוות שובש על-ידי אופנוענים שצעקו "הייל היטלר" בעת אמירת הקדיש.

האנטישמיות עולה לפני השטח גם בהפגנות אנטי-ישראליות, שם מושמעות לעתים קרובות קריאות כגון "חמאס חמאס, היהודים לגז", "הסרטן היהודי" ו"היטלר נתן לאחד לברוח!". אצטדיוני הכדורגל הפכו לזירות ידועות לשמצה לקריאות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. בערך חצי מההתבטאויות הבלתי-חוקיות שנרשמו באינטרנט ברחבי הולנד ב-2009 היו מופנות נגד היהודים. יש האומרים שלו היתה גישה לכל הרשומות יחס זה היה גדל משמעותית.

בית הכנסת שנבנה לפני 280 שנה בעיר וויספ הפך לבית התפילה היהודי הראשון באירופה מאז המלחמה שנאלץ לבטל את תפילות השבת לאחר שהמשטרה הזהירה את חברי הקהילה מפני איומי אלימות שהושמעו כלפיהם וכלפי בית-הכנסת.

במכתב שנשלח לחברי הפרלמנט ההולנדי לפני זמן לא רב, הקהילה היהודית ציינה כי האנטישמיות במדינה משתוללת אך עם-זאת מכריחים את הקהילה לשאת בעצמה בהוצאות בלתי נסבלות של אבטחת בתי הספר שלה והאירועים הציבוריים שהיא מארגנת.

סקרים שנערכו בקרב מורים בערים הגדולות מצביעים על כך כי אחד מחמישה מורים נתקל בקושי להעלות את נושא השואה בכיתה כיוון שמתקבלות תגובות עוינות מתלמידים מוסלמים. במחאה על כך אמר רבה הראשי של הולנד, הרב בנימין יעקבס, כי "כיום ישנם בתי ספר רבים שהפסיקו ללמד על נושאים העוסקים במלחמת העולם השניה ובשואה מחשש לתגובות שליליות של תלמידים בעלי רקע מוסלמי."

הילדים היהודים בבתי-הספר מרגישים מאויימים ונדמה כי רשויות בתי הספר אדישות למצב או שפשוט אינן יכולות לסייע להם. ישנם ילדים המוכרחים לעבור מבית ספר אחד למשנהו ואף להסתיר את זהותם היהודית על-מנת להמנע מהטרדות.

בחודש שעבר, תחנת טלויזיה יהודית (Joodse Omroep) שידרה סרטון שתעד הטרדה אנטישמית ברחובות הולנד. הקטע הוקלט במצלמה נסתרת שעקבה אחר רב ושני סטודנטים שהלכו עמו. זוהי עדות מצמררת לאיומים ולהפחדות מהם סובלים יהודי המדינה.

בתגובה לכך משטרת הולנד הודיעה כי היא שוקלת להפעיל סוכנים סמויים מחופשים ליהודים חרדים על מנת ללכוד עבריינים ובריונים אנטישמים. הרב יעקבס אמר בתגובה ליוזמה כי, אלמלא תלווה בעשייה חינוכית משמעותית, תהיה היוזמה חסרת ערך. יעקבס הדגיש כי מקורה של ההסתה האנטישמית אינה באוכלוסיה המוסלמית בלבד וציין כי "היו מקרים בהם צעירים הולנדים שאינם מוסלמים צעקו לעברי ברחובות."
באופן אירוני, העלייה המשמעותית באנטישמיות באמסטרדם התחוללה בין השנים 2001-2010, במהלך כהונתו של ראש העיר היהודי מריוס יוב כהן. למרות שהסבים של כהן נרצחו בשואה הוא הביע לא פעם אדישות כלפי מקורותיו היהודיים. כיו"ר מפלגת העבודה של הולנד, כהן לוקח חלק במתקפות הדמוניזציה נגד ישראל, דבר שבא לידי ביטוי במצע מפלגתו בבחירות האחרונות. התנהגות כזו כלפי ישראל ראויה לגינוי יוצא דופן, זאת במיוחד אם נזכור שכוח שמירת השלום של האו"ם, שהיה מורכב מחיילים הולנדים, הוא זה שב-1995 בסרברניצה מסר יותר מ-8,000 אזרחים בוסנים לסרבים שטבחו בהם. לאחר מכן החיילים ההולנדים ברחו לזאגרב, שם ערכו מסיבה בנוכחותם של יורש העצר ההולנדי וראש הממשלה.

למרות כל זאת, יש כיום פוטנציאל לשינוי חיובי באופק הפוליטי. בבחירות האחרונות, בניגוד לתחזיות, מפלגת החירות בהנהגתו של חירט וילדרס הגבירה את כוחה מ-9 מנדטים ל-24 מושבים בפרלמנט מתוך 150.

וילדרס, המכונה מוצרט בשל שיערו הבהיר, נבחר ב-2007 כ"פוליטיקאי השנה". הוא מפגין בוז ל"תקינות הפוליטית" הצבועה שרווחת באירופה בכל הנוגע לאסלאם וקורא בתוקף לפעולה נגד איומי האלימות וההפחדות של פונדמנטליסטים אסלאמים.

וילדרס מכנה את המהגרים המוסלמים "סוס טרויאני" ומזהיר מפני הסכנה שאירופה תהפוך לאירו-ערביה ושהציוויליזציה האירופאית תכחד.

וילדרס מפגין את ידידותו לעם היהודי ומגדיר את ישראל "חזית ההגנה של המערב". הוא התגורר בישראל במשך שנתיים וביקר במדינה היהודית מעל ל-40 פעמים. בניגוד גמור להשמצות המופנות כלפיו, וילדרס מתעב פשיזם וגינה בפומבי פוליטיקאים כגון לה פן, היידר המנוח וגזענים אחרים ונשבע כי לעולם לא היה משתף פעולה עמם.

קריאתו השנוייה במחלוקת לאסור את הפצת הקוראן (אותו הוא משווה ל"מיין קמפף" וטוען כי הספר מסית לאלימות), יחד עם הסרט שהפיק אשר הציג את האלימות ומניעת זכויות האדם הרווחות במדינות מוסלמיות, הביאו להעמדתו לדין באשמת הסתה לגזענות. ההליכים המשפטיים הפכו לזירה פוליטית כאשר השופט סרב לשמוע את רוב העדים שוילדרס ביקש להציג. במידה ווילדרס יורשע בקידום "דברי שנאה" יהיו לכך השלכות חמורות במדינה כמו הולנד בה קריאות "מוות ליהודים" הם אירועים שבשגרה ונדיר שמגיעים לכדי העמדה לדין. תוצאת המשפט חשובה גם מפני שנלמד ממנה מה יש לצפות ממדינות אירופאיות אחרות בשנים הבאות.

iliebler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann