בשמיני ליולי, תתקיים ישיבת הוועד המנהל השנתית של 'הוועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה' (ועידת התביעות), הארגון היהודי העשיר ביותר בעולם. הישיבה תתקיים מאחורי דלתיים סגורות. חברי הוועד יאלצו להגיב לסקנדלים הנוגעים לארגונם ואשר זוכים לתפוצה רחבה בכלי התקשורת, תוך שהם ממיטים חרפה על הקהילה היהודית כולה. הנושא החמור ביותר שיימצא תחת בחינה יהיה היעדר מתן דין וחשבון בכל הקשור לסכום בסך למעלה מ-57 מיליון הדולר שנגנבו ע"י 17 עובדים, ובתוכם מנהל בכיר, במשך תקופה של 16 שנים תחת אפה של ההנהלה הבכירה במשרדי הארגון הראשיים. עד עתה, במקום לקבל אחריות על המחדל בפיקוח, תמרנה ההנהלה את הוועד כך שיעביר הצעות החלטה מביכות המשבחות אותה, תוך שהיא מפיצה מכתבים לתועלת-עצמה הטוענים: "הארגון מונהג כראוי, נמשל כראוי, מאויש בעובדים ראויים ומנהל את כספי הפיצויים שלו באופן המתיישב עם נוהגי היושרה המיטביים".

האם יפעל הוועד המנהל של ועידת התביעות לפני שיהיה מאוחר מדי?

Print This Post

julius berman

Will the Claims Conference Board Act Before it is Too Late?

בשמיני ליולי, תתקיים ישיבת הוועד המנהל השנתית של 'הוועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה' (ועידת התביעות), הארגון היהודי העשיר ביותר בעולם. הישיבה תתקיים מאחורי דלתיים סגורות.

חברי הוועד יאלצו להגיב לסקנדלים הנוגעים לארגונם ואשר זוכים לתפוצה רחבה בכלי התקשורת, תוך שהם ממיטים חרפה על הקהילה היהודית כולה. הנושא החמור ביותר שיימצא תחת בחינה יהיה היעדר מתן דין וחשבון בכל הקשור לסכום בסך למעלה מ-57 מיליון הדולר שנגנבו ע"י 17 עובדים, ובתוכם מנהל בכיר, במשך תקופה של 16 שנים תחת אפה של ההנהלה הבכירה במשרדי הארגון הראשיים.

עד עתה, במקום לקבל אחריות על המחדל בפיקוח, תמרנה ההנהלה את הוועד כך שיעביר הצעות החלטה מביכות המשבחות אותה, תוך שהיא מפיצה מכתבים לתועלת-עצמה הטוענים: "הארגון מונהג כראוי, נמשל כראוי, מאויש בעובדים ראויים ומנהל את כספי הפיצויים שלו באופן המתיישב עם נוהגי היושרה המיטביים".

בניגוד להליכים המחייבים המתקיימים במוסדות ציבוריים שבהם מדובר בסכומי הונאה נמוכים יותר, הנהלת ועידת התביעות התנגדה נמרצות לכל מאמץ לארגון סקירה וביקורת עצמאיות, וזאת בכדי לברר, בין השאר, האם רשלנות היוותה מרכיב בפרשה. כמו כן, היא הגיבה בביטול לקריאות לקיום חקירה עצמאית על מנת לוודא שלא קיימים שלדים נוספים בארון.

זאת ועוד, ההנהלה סירבה לשקול תביעות להקפאת הקצאות הכספים הכפופים לשיקול דעתה, וזאת במטרה להבטיח את יכולת הארגון לספק תמיכה לניצולי שואה קשישים ודואבים, ולאפשר להם לחיות את שארית שנותיהם בכבוד.

אך בהינתן התגליות והסקנדלים האחרונים, חברי הוועד ייאלצו להפסיק לשמש כחותמות גומי, ולא הם יחויבו לקבל את התערבותם של גופים חיצוניים המפקחים על הנהלתם של ארגוני צדקה. במקרה שכזה, הם יהיו חשופים להאשמות בכישלונם להפעיל את חובותיהם הנאמנות.

לחברי ועד שאינם יודעים כיצד להגיב, מומלץ להיענות לקריאתו של סגן הנשיא הבכיר של ועידת התביעות, יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי, שהצהיר כי "איננו יכולים לחקור את עצמנו, או את עמיתינו, או את תורמינו". באופן שאינו משתמע לשני פנים, הוא דרש כי תוקם "ועדה ציבורית עצמאית המורכבת מאישים מכובדים שאינם קשורים לוועד או לארגונים המוטבים שלה, ואשר תבחן את כל האירועים הקשורים למעילה עגומה זו… ותבחן את נהלי ועידת התביעות ואת המבנה שלה" במטרה "להשקיט את הספקות והחששות" הקשורים לגוף זה והשולטים כעת בעולם היהודי, וזאת בכדי "שאמון הציבור יושב על כנו".

כמו כן, מוטב כי הם יפנו את תשומת ליבם לרונלד לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, שהיה הראשון לדרוש כי יו"ר ועידת התביעות, יוליוס ברמן, יגיב באופן ישיר לשאלות הספציפיות הקשורות להאשמות האחרונות. כמו כן, הוא הנחה את ארגונו לפתוח בחקירה של ועידת התביעות.

משימתם של חברי הוועד לא תהיה קלה. התגליות המזיקות שהתפרסמו בשבועות האחרונים בג'רוזלם פוסט, בפורוורד וב-JTA גרמו להלם רב.

באופן מיוחד, ההאשמות לפיהן מנהיגים בכירים בהנהלה נמנעו מחקירה הולמת של פרטי ההונאה- שהובאו לידיעתם עוד ב-2001- מטרידים ביותר. האישום לפיו היו"ר ברמן ומנכ"ל הארגון, גרג שניידר, הוזהרו שניהם באשר למזימה, אך נמנעו מלהגיב לאזהרות, הוא שהביא רבים להטיל ספק בהנהגה הבכירה.

ואולם, חמור מכך, נדמה שברמן וגם שניידר נמנעו מלחשוף את המידע המוקדם על ההונאה שהיה בידיהם לוועד המנהל. כאשר עומתו בכך, הם לקחו חלק בניסיונות מכוונים לטיוח מעורבותם וכישלונם לטפל בנושא.

במידה ויאומת האישום, הטיוח יהווה הפרת אמונים קשה ומבוכה ציבורית מהמעלה הראשונה, במיוחד לאור ניסיונותיה של ההנהלה לתאר את עצמה ככליל השלמות והמוסריות הארגונית.

לפני מספר חודשים, במהלך משפטם הפלילי של המועלים, פרוטוקול בית משפט ציטט את המנכ"ל שניידר כאשר הפגין "הלם" בנוגע למעילה בסך 57 מיליון דולר. ואולם, כאשר עומתו עם קיומו של מכתב אנונימי משנת 2001 שהזהיר מפני המרמה, דוברי ועידת התביעות שחררו סדרה של הצהרות סותרות, ולבסוף הטילו את האשמה באופן מלא על מנהל גרמני בארגון שהלך לעולמו ב-2004. מה שלא פורסם בהצהרות הייתה העובדה כי ברמן עצמו, ששימש באותו הזמן כיועץ לוועידת התביעות, הופקד על חקירת ההאשמות בהונאה ב-2001.

בתזכיר מפליל שהופץ ברבים, ברמן תקף את מבקריו במקום להתייחס להאשמות שהופנו כנגדו. למרבה האירוניה, ברמן הדגיש את כישלונו בקיום אחראי של חובותיו כיו"ר הארגון המחלק כספי פיצויים.

יהירותו וכישלונו להתמקד בממשל איתן ובשקיפות ארגונית הודגשה ע"י התרברבותו לפיה הוא סירב להתייחס לראיות המפלילות שאותן סיפקתי לו בעצמי לפני מספר שנים- ראיות שאומתו בהמשך ע"י התובע הכללי של מדינת ניו יורק.

כמו כן, הוא רומז בכזב כי ה-FBI, במסגרת חקירה פלילית, העניק למעשה לוועידת התביעות ולפיקוחה על הכספים.

כדי להוסיף חטא על פשע, ברמן הצדיק את סירובו להתנצל על הגניבה של 57 מיליון הדולר מכיוון שמדובר היה בכספי משלם המיסים הגרמני, ולא הייתה לכך השפעה על מקבלי הפיצויים. הערה בלתי מוסרית שכזו מהווה בעצמה עילה מספקת לקביעה כי ברמן אינו ראוי להחזיק בתפקיד הנהגה בארגון.

למרבה הצער, ברמן עדיין איננו מכיר בחומרת המצב. במקום לאפשר קיום חקירה עצמאית, הוא הקים הליך בירוקרטי המסתמך על הטכניקה המפוקפקת של מינוי ועדה פנימית המורכבת בעיקר מלויאליסטים שנבחרו על ידו לבחינת הנושא.

במטרה להשקיט את הקריאות לחקירה עצמאית, ועדה פנימית זו ביקשה כי האומבודסמן של ועידת התביעות- עובד הארגון שעומד בפני חידוש חוזה ההעסקה שלו- הוא שיקבע את אשר ארע. האומבודסמן ידווח לוועדה הפנימית, וזו, תעביר את המלצתה לוועד המנהל. הליך זה רחוק מלהוות סקירה וביקורת עצמאיות, ולבטח לא יטפל בנושא המרכזי- מתן דין וחשבון.

יתר על כן, הוועד המנהל של ועידת התביעות לא קיבל מידע באשר להוראותיו של האומבודסמן או הנושאים שעליהם הוא הופקד לפקח, ולא קיבלו תשובה לשאלה האם הוא יבדוק את הטיוח לכאורה של ברמן ושניידר קודם לחשיפת ההונאה. כבר כעת, נשמעות תלונות קשות לפיהן ממצאי האומבודסמן והמלצות הוועדה יישארו מושתקים עד למועד כינוס ישיבת הוועד המנהל. חמור מכך, במעשה חסר מצפון שאין כמותו, בסדר היום של הוועד שהופץ זה עתה מופיע הדו"ח כפריט האחרון בשני ימי הפגישות, וזאת לאחר הבחירות לצוות ההנהגה הנכנס. סדר היום המוצג שם ללעג את הליך המנהל הראוי, ודחיית נושא חיוני שכזה העוסק באחריותיות ובהאשמות בטיוח לסוף הפגישה ממחישה את העובדה שמנהיגי הארגון ממשיכים להתייחס אליו כממלכתם הפרטית, תוך שהם מתייחסים לדירקטורים בבוז.

על כן, לא היה זה מפתיע שבשבוע שעבר, היסטוריונית השואה הנודעת דברה ליפשטדט חזתה בפסימיות שדבר לא ישתנה, וכי אף אחד מבעלי התפקידים לא יוותר על תפקידו. היא אמרה: "האם הם איבדו כל תחושת הגינות, אם לא בושה?"

מבחן אחד למוכנותה של ועידת התביעות לקבל על עצמה רפורמה או לעמוד מול התערבות של גוף מפקח חיצוני הוא השאלה האם ג'וליוס ברמן ימשיך להתעקש להמשיך בתפקידו כיו"ר הוועד המנהל. זאת, למרות הסיבות הרבות שמצביעות כי עליו להתפטר: יהירותו בניהול הארגון כממלכתו הפרטית; כישלונו ליישם משילות אמתית ושקיפות ארגונית; חוסר מוכנותו להתערב ולהבטיח זרם גדול יותר של כספים לניצולי השואה המזדקנים, והכשלים לכאורה שבהם היה מעורב בהונאה בת 57 מיליון הדולרים. ברמן משמש בתפקידו כיו"ר מזה למעלה מ-11 שנים; הגיע הזמן שילך.

אך לא רק ברמן צריך לקבל על עצמו אחריות ולפעול. גרג שניידר וכל האחראיים לכשלים בפיקוח חייבים לתת דין וחשבון, ובתוכם גם אלו שהשתתפו בטיוח ע"י הסתרת מידע מהוועד המנהל, תוך הפרת עקרון יסודי של משילות ארגונית.

אם לברמן נותרה אכפתיות מזערית לרווחתה של ועידת התביעות, הוא יכיר בכך שבהישארותו בתפקיד היו"ר באווירה הנוכחית הוא ייטיב רק עם האגו שלו, ויפגין בוז מוחלט כלפי המעמד והמוניטין של ארגון חיוני זה. במידה ולא יבין זאת בעצמו, על חברי הוועד המתיימרים לייצג את יהדות העולם למלא את מחויבותם ולהבטיח כי הוא והמנכ"ל יתפטרו שניהם מתפקידם- בצורה נעימה או בכל דרך אחרת.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann