רבים מאיתנו התאכזבו כאשר ראש הממשלה שלנו אישר הקפאת בנייה רחבה יותר מאשר העלנו בדמיוננו. קשה לקבל את העובדה שכופים הגבלות חמורות כל כך על גושי ההתיישבות העיקריים שאפילו הממשל האמריקני הקודם הכיר בכך שישארו בכל מקרה בשטח ישראל. הדבר מרגיז עוד יותר מאחר שהפלסטינים מצידם, סירבו לבצע כל מחווה הדדית דומה, ובכך חיזקו את ההבנה כי ויתורים חד צדדיים לא ממתנים את הקיצונים אלא דוקא מחזקים אותם. אך לפני שמאשימים את נתניהו בבגידה, בהיעדר אומץ לעמוד בפני הלחץ של הממשל האמריקני או בחוסר יושרה, יש לבחון בצורה מפוכחת את האפשרויות שעמדו בפניו. פוליטיקה, בסופו של דבר, הא אומנות הבלתי אפשרי. בהחלטתו היה נתניהו מחוייב לקחת בחשבון שני אלמנטים עיקריים. ראשית, אנו תלויים בארצות הברית לצורך שמירת העליונות הצבאית והטכנולוגית שלנו, ובלעדיה נעמוד על סף תהום. בנוסף, ללא תמיכתה הגורפת של ארצות הברית והפעלת זכות הוטו שלה באו"ם, האירופאים היו חופשיים לאשר את הקמתה של מדינה פלסטינית שהיתה עלולה ליפול במהרה לידי חמאס. יריבינו היו יכולים גם להטיל עלינו חרם מגביל או צעדי ענישה אחרים.

האם הקפאת הבניה בהתנחלויות היא בגידה?

Print This Post

נתניהו בירושלים

Was Netanyahu's settlement freeze a betrayal?

רבים מאיתנו התאכזבו כאשר ראש הממשלה שלנו אישר הקפאת בנייה רחבה יותר מאשר העלנו בדמיוננו. קשה לקבל את העובדה שכופים הגבלות חמורות כל כך על גושי ההתיישבות העיקריים שאפילו הממשל האמריקני הקודם הכיר בכך שישארו בכל מקרה בשטח ישראל. הדבר מרגיז עוד יותר מאחר שהפלסטינים מצידם, סירבו לבצע כל מחווה הדדית דומה, ובכך חיזקו את ההבנה כי ויתורים חד צדדיים לא ממתנים את הקיצונים אלא דוקא מחזקים אותם.

אך לפני שמאשימים את נתניהו בבגידה, בהיעדר אומץ לעמוד בפני הלחץ של הממשל האמריקני או בחוסר יושרה, יש לבחון בצורה מפוכחת את האפשרויות שעמדו בפניו. פוליטיקה, בסופו של דבר, הא אומנות הבלתי אפשרי.

בהחלטתו היה נתניהו מחוייב לקחת בחשבון שני אלמנטים עיקריים. ראשית, אנו תלויים בארצות הברית לצורך שמירת העליונות הצבאית והטכנולוגית שלנו, ובלעדיה נעמוד על סף תהום. בנוסף, ללא תמיכתה הגורפת של ארצות הברית והפעלת זכות הוטו שלה באו"ם, האירופאים היו חופשיים לאשר את הקמתה של מדינה פלסטינית שהיתה עלולה ליפול במהרה לידי חמאס. יריבינו היו יכולים גם להטיל עלינו חרם מגביל או צעדי ענישה אחרים.

שנית, ארצות הברית היא כיום אחת מהמדינות הבודדות האחרונות בעולם שבהן דעת הקהל היא עדיין פרו-ישראלית באופן מובהק. כל ממשל אמריקני שינסה לאמץ מדיניות שתהיה עלולה בבירור לערער את ביטחונה של ישראל יעורר התנגדות חריפה מצד הציבור.

למרות הכחשותיו החוזרות ונשנות של נתניהו, הממשל ה"ליברלי" של אובמה הוא באופן מובהק פחות ידידותי לישראל לעומת הממשלים הדמוקרטיים והרפובליקניים האחרונים.

זה לא אומר שהנשיא אובמה שונא את ישראל, כפי שטוענים חלק ממבקריו הקיצונים בארצות הברית, אך ברור כי אין כימיה בינו לבין ישראל. אי אפשר גם להכחיש שרבים ממי שהיו עד לא מכבר מקורביו וחבריו הפוליטיים כבר גילו בעבר עוינות כלפי ישראל. בנוסף, הוא הקיף את עצמו ביועצים, חלקם יהודים, שעמדותיהם לגבי ישראל בעבר מטרידות.

למעשה, ממשל אובמה נהג בחוסר רגישות כלפי חלק מהדאגות העמוקות ביותר שלנו והפגין נוקשות רבה יותר כלפי ישראל מאשר כלפי הפלסטינים. המדיניות הזו, גם אם היא נובעת מכוונות טובות, התבררה ככישלון חרוץ ורק החריפה את הסרבנות הפלסטינית ועודדה אותם להאמין שארצות הברית תכופף את ישראל מבלי לדרוש כל הדדיות מצידם. ייתכן שמתוך רצון להרשים את הערבים, הרחיק הממשל את עצמו בפומבי מישראל ואפילו התנהג באפן לא הולם לראש הממשלה שלנו. לכן, אין זה צירוף מקרים שהתמיכה באובמה בישראל היא נמוכה ביותר. הישראלים פשוט לא מאמינים בו.

עם זאת, גורמים אלו והתלות שלנו בארצות הברית לא צריכים לגרום לנו להתנהג כמו רפובליקת בננות ולהיכנע לכל תכתיב של הממשל הזה. עלינו רק לוודא שאם עלינו להתנגד לדרישה אמריקנית כלשהי, נעשה זאת בנושאים שבהם הקונגרס והציבור האמריקני יגלו נטיה לתמוך בנו.
למרבה הצער, סוגיית ההתנחלויות הפכה כה מסובכת ומעוותת בעיני הציבור עד שאפילו יהודים אמריקנים מבולבלים ולא מצליחים להבדיל בין מאחזים, התנחלויות מבודדות וגושי ההתיישבות העיקריים.

באווירה זו, לצד שקלול ההשלכות מרחיקות הלכת של משבר עם האמריקנים, נתניהו היה מוכרח להביא בחשבון גם את האיום הגרעיני האיראני ואת התוצאות השליליות של דוח גולדסטון.

לזכותו יאמר, כי למרות שהיה עליו ללכת על חבל דק, תפקודו של נתניהו כמדינאי היה ללא רבב. הוא התנגד לדרישות הראשונות הדרקוניות והברוטאליות של הממשל האמריקני ובמקביל זיהה את הסכנה בהיגררות לעימות בנושא ההתנחלויות אשר – בצדק או שלא בצדק – הפך לעקב אכילס שלנו בציבור האמריקני.

בסיכום הסופי שהוא הגיע אליו נדחתה בנחישות כל אפשרות שירושלים תיכנס לקטגוריה של ההתנחלויות. בתים שכבר התחילה בנייתם ימשיכו להיבנות ויישמרו צרכים ציבוריים כמו בתי חולים, בתי ספר, בתי כנסת וכדומה.

לא צריך לראות את החלטתו של נתניהו כעומדת בפני עצמה. זהו צעד ראשון בתהליך מורכב ביותר של משא ומתן. הכדור נמצא עכשיו במגרש של הפלסטינים. אם הם יתעשתו ויחזרו לשולחן המשא ומתן, לפי צורת המחשבה הנוכחית שלהם הם בודאי יעלו דרישות שלא נוכל לקבל. ביניהן זכות השיבה של הערבים, מעמד ירושלים וייתכן שאף שילובו של החמאס.

אנו נגיע למבוי סתום גם אם הפלסטינים יידחו את התנאים בנאום בר-אילן של נתניהו, לפיהם צריכים להיות לישראל גבולות בני הגנה, או אם הם יסרבו לכך שהמדינה הפלסטינית תהיה מפורזת.

בטווח הקצר המיידי עלינו גם לדרוש כי ייעשה מאמץ אמיתי לפירוק ישויות הטרור ולהפסקת ההסתה האנטישמית. אם ממשל אובמה ינסה ללחוץ עלינו להתפשר בנושאים אלו, לא תהיה לנו ברירה אלא להתנגד לכך וכמוצא אחרון לנסות לקבל את תמיכת הקונגרס והציבור האמריקני. אך נוכל לעורר אהדה ציבורית בקלות רבה יותר בנושאים כאלה מאשר לגבי ההתנחלויות.

ניתן היה לצפות שאנשי יש"ע, הדואגים לבתיהם ולמחייתם, וגורמים אחרים יגיבו בצורה קשה ויבקרו בחריפות את נתניהו. עם זאת, עליהם לעמוד בפיתוי של העיסוק ברצח אופי והשמצה של ראש הממשלה או ביצירת היסטריה בקרב מי שלא מבינים את המורכבות הרבה של הנושאים עליהם מדובר.

למרות המרירות והתסכול המובנים, על מתנגדי ההקפאה לזכור כי הקפאת הבנייה של נתניהו אינה חסרת תקדים. מנחם בגין החליט גם הוא על הקפאה של שלושה חודשים בבנייה בהתנחלויות כאשר החל במשא ומתן עם הנשיא סאדאת. הם צריכים גם לשאול את עצמם למה אנשי עקרונות מהמחנה הלאומי, כמו משה יעלון ובני בגין תמכו בנתניהו. מתנגדי ההקפאה צריכים להיזהר ולזכור איך קודמיהם ערערו בעבר את יציבותה של ממשלה מתונה, מה שהוביל לתוצאות הרות אסון למדינה כולה.

נטען פעמים רבות שישראל תוכל להשיג שלום רק תחת ממשלת ימין. העובדה שלמרות החלטה כואבת זו נתניהו נהנה מתמיכת הרוב הגדול של אזרחי ישראל מאששת טענה זו.

אך אנו עמודים בפני ימים קשים. הסיכוי למדינה פלסטינית שתעשה איתנו שלום אמיתי קטנים מאי פעם. אם הפלסטינים שוב יירו לעצמם ברגל ויסרבו לנהל משא ומתן, יהיה צורך לדון מחדש בביטול ההקפאה ויש לקוות שממשל אובמה יפסיק להפעיל עלינו לחץ לבצע ויתורים חד צדדיים נוספים.

מצד שני, אם יחודש המשא ומתן וממשל אובמה יתמוך בדרישות פלסטיניות שיסכנו בטווח הארוך את ביטחוננו, נחישותנו ויכולתנו לעמוד על שלנו יעמדו למבחן. באופן אידיאלי, מצב כזה ידרוש ממשלת אחדות. עם זאת, אם המערכת הפוליטית הבלתי-מתפקדת שלנו תמנע זאת, אזי יהיה עלינו, העם, לחזק את הממשלה שלנו בכך שנאפשר לה להראות שהיא נהנית מתמיכת רוב תושבי המדינה.

ileibler@netvision.net.il

מאמר באתר וואלה

ישראל היום



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann