ארצות הברית היא בת הברית החשובה ביותר של ישראל. היא מספקת לנו נשק כל העת, ורק בשבוע שעבר, הקונגרס העניק לנו כספים נוספים להמשך הפיתוח של כיפת ברזל. כמו כן, היא מפעילה את כוחה הפוליטי בכדי להסית מעלינו החלטות עוינות וסנקציות ברמה הבינלאומית. אך אסור לנו ללקות באשליות. יחסי ארה"ב-ישראל מתוחים במיוחד עכשיו. על אף ההצהרות המתחמקות שפורסמו ע"י ממשלות ארה"ב וישראל שמטרתן הייתה להכחיש את מהימנות תמציתי שיחת הטלפון הארסית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא ברק אובמה, עורך חדשות החוץ המוערך של הערוץ הראשון, אורן נהרי, עומד בנחישות מאחורי הכתבה שלו, ומדגיש כי המקור שלו היה פקיד אמריקאי בכיר ואמין ולא משרד רוה"מ. ע"פ הנטען בכתבה, הנשיא דרש בתקיפות כי נתניהו יסכים להפסקת אש חד-צדדית מידית, תוך שהוא מודיע לו שארה"ב מחויבת לסיום המצור על עזה. נתניהו השיב שהממשל האמריקני חותר תחת הפסקת האש באמצעות החלפת התיווך המצרי עם קטאר וטורקיה, והזכיר לאובמה שקטאר, המזוהה עם האחים המוסלמים, מממנת ומספקת כלי נשק לחמאס ולקבוצות טרור נוספות, ובתוכן דאעש. הוא יכול היה לציין גם את העובדה שראש הממשלה הדמגוגי של טורקיה מעורר אווירה אנטי-ישראלית ואנטישמית בוטה, במסגרתה הוא אף דורש מהקהילה היהודית בארצו לגנות את ישראל.

האם הנשיא אובמה ימשיך לגונן על הברבארים העומדים בשערינו?

Print This Post

barbarians

Obama shielding Hamas barbarians at our gates

ארצות הברית היא בת הברית החשובה ביותר של ישראל. היא מספקת לנו נשק כל העת, ורק בשבוע שעבר, הקונגרס העניק לנו כספים נוספים להמשך הפיתוח של כיפת ברזל. כמו כן, היא מפעילה את כוחה הפוליטי בכדי להסית מעלינו החלטות עוינות וסנקציות ברמה הבינלאומית.

אך אסור לנו ללקות באשליות. יחסי ארה"ב-ישראל מתוחים במיוחד עכשיו. על אף ההצהרות המתחמקות שפורסמו ע"י ממשלות ארה"ב וישראל שמטרתן הייתה להכחיש את מהימנות תמציתי שיחת הטלפון הארסית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא ברק אובמה, עורך חדשות החוץ המוערך של הערוץ הראשון, אורן נהרי, עומד בנחישות מאחורי הכתבה שלו, ומדגיש כי המקור שלו היה פקיד אמריקאי בכיר ואמין ולא משרד רוה"מ.

ע"פ הנטען בכתבה, הנשיא דרש בתקיפות כי נתניהו יסכים להפסקת אש חד-צדדית מידית, תוך שהוא מודיע לו שארה"ב מחויבת לסיום המצור על עזה. נתניהו השיב שהממשל האמריקני חותר תחת הפסקת האש באמצעות החלפת התיווך המצרי עם קטאר וטורקיה, והזכיר לאובמה שקטאר, המזוהה עם האחים המוסלמים, מממנת ומספקת כלי נשק לחמאס ולקבוצות טרור נוספות, ובתוכן דאעש. הוא יכול היה לציין גם את העובדה שראש הממשלה הדמגוגי של טורקיה מעורר אווירה אנטי-ישראלית ואנטישמית בוטה, במסגרתה הוא אף דורש מהקהילה היהודית בארצו לגנות את ישראל.

הנשיא אובמה השיב לכאורה לנתניהו שהוא אינו מצוי בעמדה בה הוא יכול לייעץ לאמריקה בנוגע לטיבם של המתווכים. חילופי הדברים המתוארים הוארו באמינות נוספת בדבריה של מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, שאמרה ל-CNN כעבור מספר ימים שארה"ב חייבת לשתף פעולה עם הקטארים, "שאמרו לי פעמים רבות שהחמאס הוא ארגון הומניטרי". מדהים לגלות שמנהיגה דמוקרטית בקונגרס יכולה לתאר במילה "הומניטרי" ארגון בעל מטרות דומות לאלו של אל-קאעידה, שאמנתו קוראת באופן מפורש לחורבנה של ישראל ולרציחתם של יהודים.

בנוסף, נרשמו חילופי דברים מתוחים בין משרד רוה"מ לבין מזכיר המדינה ג'ון קרי, שכבר ידוע לשמצה בשל דבריו הבלתי-ראויים והצהרותיו הסותרות.

בהמשך, נעשו מאמצים ע"י שני הצדדים להרגעת הרוחות. בכירים אמריקאים שבו והצהירו על מחויבותם כלפי ישראל, וחידשו את תמיכתם בזכותה של ישראל להגן על עצמה. באיחור מה, הנשיא אובמה הלך בעקבותיהם של האירופאים, וכולל כעת את פירוז עזה כנושא שנדרש למשא ומתן בצמוד להסרת המצור ולאחר הפסקת הלחימה.

אך אין עוררין על העובדה שהנשיא אובמה גונן, באופן מודע או שלא, על החמאס. זהו אינו עימות שבו על ארה"ב לשמש בעמדת מתווך או אפילו לרמוז לשקילות מוסרית כלשהי. זהו עימות שנכפה עלינו ע"י ארגון טרור המקדם תרבות מוות ומות קדושים, דבר המשתקף בסיסמת הארגון המצוטטת תדיר: "היהודים תאווי חיים ואנחנו תאווי מות קדושים". אנו איננו ניצבים מול ישות המבקשת עצמאות. מדובר בעימות בין טוב לרע.

אנו היינו צריכים לצפות מבת בריתנו להשית את האשמה לקורבנות על סוחרי המוות של החמאס, השמים אזרחים למטרה וגורמים לקורבנות בקרב בני עמם – שאותם הם מפעילים כמגנים אנושיים ולאחר מכן מציגים אותם לעולם בעליזות כקורבנות העריצות הישראלית.

תחת זאת, הנשיא אובמה הוביל את הלהקה בצביעות, כשהוא תומך בזכותנו להגן על עצמנו תוך שהוא מאשים אותנו בתגובה בלתי-פרופורציונאלית כשאנו תוקפים בתגובה לירי הרקטות, שמקורן בעמדות פיקוד ובאתרי שיגור המוצבים באופן מכוון בבנייני או"ם, בתי ספר, בתי חולים ומסגדים. את המראות הקשים של הקורבנות הפלסטיניים שהודגשו בתקשורת העולמית צריך היה להציג בהקשר של אחריות החמאס לתזמור מכוון של הסיוט הזה. במקום זאת, התנהגותו של הנשיא אובמה רק עודדה את החמאס להמשיך באסטרטגיה הברבארית שלו, תוך אמונה שארה"ב תציל אותו ממלתעות התבוסה ותגמול לו על מחויבותו לטרור.

בהקשר זה, ההתבטאויות המסונכרנות ללא ספק מצד הבית הלבן, מחלקת המדינה ואפילו הפנטגון, זמן קצר לפני ההודעה על הפסקת האש בת 72 השעות שלא התממשה, התבטאויות שגינו את ישראל על קורבנות אזרחיים ועל פעולות "בלתי-מקובלות לחלוטין" ש"לא ניתן להגן עליהן" כגון הפגזת בית הספר של אונר"א בעזה, עוצבו בוודאי בכדי לזכות בתמיכתן של קטאר ושל טורקיה.

ארה"ב מודעת למאמצים יוצאי הדופן, שלא היה דומה להם בכל עימות צבאי, שבהם נוקטת ישראל במטרה לצמצם את מספר הקורבנות האזרחיים. אך אזרחים חפים מפשע מתים במלחמות – על אחת כמה וכמה במצב בו נשים וילדים מופעלים כמגנים אנושיים ומוצבים בצמוד למשגרי טילים ועמדות פיקוד. כשהם נתונים תחת אש מצד מחבלים – אפילו אם אלו פועלים מתוך בתי ספר – על החיילים הישראליים להשיב אש, ולא – הם ימותו. זאת ועוד, לא ניתן להימנע לחלוטין מתאונות. כל שצריך הוא להיזכר באלפי האזרחים הצרפתיים החפים מפשע שנהרגו במהלך פשיטת בנות הברית ב-1944.

בכדי להבין את הסטנדרטים הכפולים והצביעות המופעלים כנגדנו, על ארה"ב להפנות את תשומת ליבה למאות אלפי האזרחים החפים מפשע שנהרגו ע"י חילות הקואליציה במהלך המלחמות בעיראק ובאפגניסטן, וכן לשפיכות הדמים בסרביה שנגרמה כתוצאה מההפצצה הבלתי-מובחנת של נאט"ו כנגד אזרחים בבלגראד במטרה להכריח את מילוסוביץ' להיכנע.

הקורבנות הטראגיים בקרב הפלסטינים החפים מפשע מעציבים את כולנו. אך מקומם לצפות בנשיא ארה"ב המביע תרעומת רבה יותר באשר למותם של 1500 פלסטינים, רבים מהם מחבלים עם דם על הידיים, מאשר על 180,000 הסורים שנטבחו במלחמת האזרחים המתמשכת במדינה.

גינוי של בת ברית ותיקה הוא דבר בלתי-מקובל לחלוטין. כיצד יכולה ארה"ב להצדיק את התמקדותה באובדן חיי אדם חפים מפשע מבלי להתייחס להקשר ותוך הימנעות מהפניית האשמה לחמאס, שצוהל גם על מותם של ישראלים וגם על מותם של בני עמו, שאת סבלם הוא מנצל בגלוי בכדי להכלים את ישראל ולהסית את תשומת הלב מפעילותו הטרוריסטית? הדבר מעלה ברוחי את שנינותה המוכרת של גולדה מאיר, שטענה שניתן יהיה להשיג שלום רק כאשר אויבנו יאהבו את ילדיהם יותר מאשר הם שונאים אותנו.

על ישראל לעמוד איתנה. התדהמה הציבורית בעקבות חשיפת אינספור מנהרות הטרור וגילוי היקף הטווח והיכולת של הטילים – שמגיעים כעת לכל קצוות המדינה – איחדה את העם באופן המזכיר את מלחמת ששת הימים. קרוב ל-90% מהציבור דורש שישראל לא תחדל עד שעזה תפורז או שהחמאס יפורק לחלוטין, וזאת למרות המחיר הכבד בקורבנות. אפילו מפלגת העבודה היונית מהאופוזיציה דורשת זאת מנתניהו.

למרות שהדבר אינו משתקף בצונאמי יוצא הדופן של האנטישמיות גלובאלית ובסטנדרטים הכפולים המאומצים באופן רשמי ע"י מדינות המערב, ישנו קונצנזוס ברור לפיו המלחמה הזו נכפתה עלינו, וישנה הכרה גדולה יותר בנוגע לטבעו הטרוריסטי של החמאס והבוז שהוא מפגין כלפי חיי אדם.

כמו כן, ישנו היפוך רדיקאלי בגישותיהן של מצרים, ערב הסעודית, ירדן, הרשות הפלסטינית ורוב רובה של הליגה הערבית, שאימצו כולן את ההצעה המצרית להפסקת אש ואשר חוששות מן הקיצונים של האסלאם הפונדמנטליסטי הרבה יותר מאשר הן שונאות את ישראל. מצרים ומדינות ערביות מתונות אחרות גורסות שמאז נאומו הראשון בקהיר ב-2009, הנשיא אובמה התגלה כתומך של האחים המוסלמים – מקימי החמאס – שאותם הם מחשיבים, בצדק, לארגון טרור אסלאמי פונדמנטליסטי.

הם מחשיבים את ערעור ההצעות המצריות להפסקת אש ואת הפניה לקטאר ולטורקיה – התומכות באחים המוסלמים ובחמאס – כדוגמה נוספת לבגידתה של ארה"ב בבנות בריתה ופנייתה לשילוב אויביה. הדבר השתקף היטב בהצעה הראשונית של קרי להפסקת אש בחסות טורקיה וקטאר, הצעה שנדחתה פה-אחד ע"י הקבינט הישראלי ואשר יכולה הייתה להיכתב בידי חמאס.

לעת עתה, ישראל השיגה את מטרותיה העיקריות של הריסת המנהרות ונטרול משמעותי של יכולת ירי הטילים. אך החמאס עומד על כנו, ובמידה ולא ייכפה פירוז, אנו נתייצב מול ג'יהאדיסטים מושבעים שלעולם לא ירפו ממטרתם הגלויה להשמדתנו, או לכל הפחות, לשחיקת רוחנו באמצעות מתקפות טרור מתמשכות.

האחריות המרכזית של כל ממשלה היא להגן על אזרחיה. הגיע הזמן שישראל תעמוד איתנה ותנקוט בכל הצעדים הנדרשים במטרה לנטרל את החמאס ולפרז את עזה. האחריות לנשורת בכל הקשור לפלסטינים חפים מפשע מוטלת כולה על כתפי החמאס.

ההפרה חסרת הבושה של הפסקת האש בת 72 השעות ע"י חמאס הובילה לרתיעה גלובאלית זמנית כנגד החמאס. לאחר שנוטרלו המנהרות שצה"ל הצליח לזהות, הכוחות הקרקעיים נערכים מחדש. ואולם, רוה"מ נתניהו הבהיר שהמבצע טרם הסתיים.

על הקבינט להכריע במהירות בין שתי אפשריות. הוא יכול להרחיב את המבצע הקרקעי ולכבוש את עזה, פעולה שרוב העם צפוי לתמוך בה לכתחילה אך אשר צפויה להביא למספר רב של קורבנות ולעורר לחץ בינלאומי מאומץ שיאלץ אותנו, כפי הנראה, לסגת באופן חד-צדדי או להתמודד עם סנקציות. מבלי לפסול את האופציה הזו, נדמה שראש הממשלה נתניהו – לפחות בטווח הקצר – מתכוון להמשיך בפירוק משגרי הטילים ובתקיפת חמאס מן האוויר, ובכך להגביל את מספר הקורבנות הישראליים ולספק מינוף רב יותר להשגת הפירוז.

תוצאת המבצע תלויה באופן רב בארה"ב. במידה וזו תתגמל את החמאס על תוקפנותו ע"י ניסיון "להסיר את המצור" או לספק לארגון כספים ללא דרישה לפירוז, הדבר יהווה בגידה בישראל. באופן זה, ארה"ב תחריב את מעט האמינות הגלובאלית שנותרה בידיה, ותתואר כמי שזנחה את בת בריתה הוותיקה והתרפסה בפני אלו התומכים בטרור האסלאמי הפנאטי.

האם ארה"ב תתמוך במאבקה המוצדק של ישראל נגד הטרור הרצחני, או שהיא תשמש כחומת מגן לברבארים העומדים בשערינו, ובכך תסלול בפועל את הדרך למלחמה אכזרית הרבה יותר בעתיד הקרוב?

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann