ישראל הפכה למדינה הראשונה שהחרימה את דו"ח זכויות האדם השנתי הנערך ע"י מועצת זכויות האדם הכוזבת של האו"ם (UNHRC). על אף שננזפה במרומז ע"י ארה"ב, ישראל נהגה כראוי בכך שעשתה כן. במשך שנים, תוך התעלמות ממניעת זכויות אדם פראית ומטבח מאות אלפי אזרחים חפים מפשע ברחבי העולם, פעילויותיו של הגוף המוטה והנתעב הזה התרכזו ללא הרף בגינוי, דמוניזציה ודה-לגיטימציה של המדינה היהודית. בדוגמאות האחרונות לכך נכללות ההשמצות שבדו"ח גולדסטון של המועצה מ-2009- שאליו התכחש בהמשך גולדסטון עצמו- אשר האשימו את ישראל בביצוע פשעי מלחמה מרצון, וזאת למרות הרקורד העקבי שלה במזעור מספר הקורבנות האזרחיים במלחמה, מעל ומעבר לכל מדינה אחרת. כעבור שנה, שוב גינתה המועצה את ישראל על כך ש"תקפה" את הטרוריסטים הטורקיים ה"הומניטריים" על סיפון ה'מרמרה', משט ה"שלום" לעזה. החלטתה של ישראל להחרים את השימועים הוצדקה ב-31 לינואר השנה, כאשר בהתבססה בעיקר על דיווחיהם המפוברקים של מדינות ערביות וארגונים עוינים, ה-UNHRC הכריזה כי ההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק מהוות הפרה של אמנת ז'נבה מ-1949. ישראל הואשמה בחומרה ב"הפרת חוקי זכויות האדם". בדיווחי המועצה לא נכללה כל התייחסות לטרור הפלסטיני, המופעל באופן מכוון כנגד אזרחי ישראל.

האומות המאוחדות: התכנסות הצביעות, ההונאה והרוע

Print This Post

human-rights-council

United Nations: Convergence of Hypocrisy, Deceit, and Evil

ישראל הפכה למדינה הראשונה שהחרימה את דו"ח זכויות האדם השנתי הנערך ע"י מועצת זכויות האדם הכוזבת של האו"ם (UNHRC). על אף שננזפה במרומז ע"י ארה"ב, ישראל נהגה כראוי בכך שעשתה כן. במשך שנים, תוך התעלמות ממניעת זכויות אדם פראית ומטבח מאות אלפי אזרחים חפים מפשע ברחבי העולם, פעילויותיו של הגוף המוטה והנתעב הזה התרכזו ללא הרף בגינוי, דמוניזציה ודה-לגיטימציה של המדינה היהודית.

בדוגמאות האחרונות לכך נכללות ההשמצות שבדו"ח גולדסטון של המועצה מ-2009- שאליו התכחש בהמשך גולדסטון עצמו- אשר האשימו את ישראל בביצוע פשעי מלחמה מרצון, וזאת למרות הרקורד העקבי שלה במזעור מספר הקורבנות האזרחיים במלחמה, מעל ומעבר לכל מדינה אחרת. כעבור שנה, שוב גינתה המועצה את ישראל על כך ש"תקפה" את הטרוריסטים הטורקיים ה"הומניטריים" על סיפון ה'מרמרה', משט ה"שלום" לעזה.

החלטתה של ישראל להחרים את השימועים הוצדקה ב-31 לינואר השנה, כאשר בהתבססה בעיקר על דיווחיהם המפוברקים של מדינות ערביות וארגונים עוינים, ה-UNHRC הכריזה כי ההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק מהוות הפרה של אמנת ז'נבה מ-1949. ישראל הואשמה בחומרה ב"הפרת חוקי זכויות האדם". בדיווחי המועצה לא נכללה כל התייחסות לטרור הפלסטיני, המופעל באופן מכוון כנגד אזרחי ישראל.

הדו"ח הזהיר כי במידה ותימנע ישראל- ללא כל תנאי מוקדם- מפירוק הבנייה ונסיגה מן השטחים הללו, ייתכן ויוביל הדבר להאשמות בגין פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי. כך, גוף של האו"ם המתיימר לקדם את זכויות האדם דרש למעשה את טיהורם האתני של השטחים שבמחלוקת.

כמו כן, קרא הדו"ח לממשלות ולחברות בינלאומיות להשיג את השקעותיהן ולהפסיק את התקשרותן עם ההתנחלויות- תוך הודעה הלכה למעשה על כוונה להטיל סנקציות בהמשך.

לו הייתה מגישה ישראל מראש את עמדותיה לבית הדין הקרקסי הזה, היא הייתה בסך הכול מעניקה לגיטימציה להליך זה.

האידיאליסטים המסורים שהקימו את האומות המאוחדות ב-1945 במטרה לקדם שלום עולמי וזכויות אדם אוניברסליות, היו בוודאי מתהפכים בקבריהם לו היו יודעים כיצד המוסד האצילי לשעבר נחטף באמצעות ברית בין אסלאמיסטים רדיקאליים, מדינות עוינות ודיקטטורות, הידועות לשמצה ברמיסת זכויות אדם, תוך מניעת זכויות בסיסיות כמו חופש הביטוי והפולחן מאזרחיהן.

מינוין ההיתולי של מדינות נוולות לעמדות מפתח באו"ם הפכה את הארגון, הדוגל לכאורה בזכויות אדם, לבדיחה חולנית. נציג מלוב של קדאפי נבחר לנשיא האסיפה הכללית של האו"ם ב-2009; ב-2011, קטאר נבחרה לנשיאות ואיראן הפכה לסגנית הנשיא; צפון קוריאה, מפיצה ידועה לשמצה של נשק גרעיני, ישבה בראש ועדת פירוק הנשק בשיתוף עם עיראק; איראן, המוכרת בסקילת הנשים שלה, מונתה לוועדת האו"ם למעמד האישה; ב-2011, סוריה של אסד נבחרה לוועדה של UNESCO העוסקת בזכויות אדם, והיא ממשיכה לשמש כחברה בוועדת UNESCO עד היום; לוב הציגה החלטת או"ם שקראה "לסיום כל צורות האפליה הגזעית"; איראן קראה לארה"ב ליישם את החוק ההומניטרי הבינלאומי; סין דרשה לחדול "משימוש בכוח מופרז ע"י גופי אכיפת החוק".

מכחיש השואה הרצחני, נשיא איראן אחמדיניג'אד, זוכה ליחס של כבוד כאשר הוא נואם מול האסיפה הכללית וקורא להחרבתה של מדינה-חברה באו"ם, תוך הפעלת שנאת יהודים שטנית שלא נראתה מאז ימי הנאצים.

רק בשבוע שעבר, ב-28 לינואר, האו"ם בחר את סודן לסגנית נשיא המועצה הכלכלית והתרבותית (ECOSOC), גופו של האו"ם האחראי להסדרת ארגוני זכויות אדם. העובדה שנשיא סודן, אל-בשיר, מבוקש ע"י בית הדין הפלילי הבינלאומי בגין פשעים נגד האנושות ורצח עם בדארפור- לא השפיעה כהוא זה על בחירתו.

מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC), המוחרמת ע"י ישראל, מהווה קריקטורה מסולפת של שמה, ומערערת בגסות כל היבט של זכויות אדם. לוב נבחרה כיושבת ראש הגוף המרומם הזה ב-2003, ועוד ב-2010 הפיקה המועצה דו"ח בו שיבחה את הרקורד של לוב בנושאי זכויות אדם.

האו"ם, ה-UNHRC ומועצת הביטחון הקדישו זמן רב לאין שיעור לדיונים וגינויים בנושא ההתנחלויות הישראליות והבנייה בירושלים מאשר להפרת זכויות האדם במדינות ערב, צפון קוריאה, פקיסטן, רוסיה, קובה, ערב הסעודית, סודן, סין, קונגו ואפילו מאוריטניה, שם העבדות מקובלת עד היום. אפילו מלחמת האזרחים בסוריה ומרחץ הדמים שגבה שם למעלה מ-60,000 קורבנות והפך 700,000 אזרחים לפליטים- זוכה ליחס פחות בהרבה מאשר ישראל.

ממשל בוש החרים את ה-UNHRC מן הטעם שמעורבותה של ארה"ב תעניק לגיטימציה לארגון המתחזה הזה. ואולם, ממשל אובמה, כחלק מקמפיין "הושטת היד" שלו לכל המדינות, חידש את חברותה של ארה"ב בארגון.

מאז שנות ה-70, מרבית הדיונים של האו"ם וגינוייו כלפי הפרות זכויות האדם מכוונים כנגד ישראל, מדינת הלאום של היהודים. תופעה זו הגיעה לשיא בנובמבר 1975 באסיפה הכללית של האו"ם, כאשר ברית המועצות ושותפיה, בתמיכת מדינות האסלאם והעולם השלישי, העבירו את החלטה 3379, המשווה בין הציונות לבין גזענות.

אך כעבור 16 שנים, ב-1991, ארה"ב והנשיא בוש האב שעמד בראשה, רתמו את המשאבים העצומים אשר עמדו לה כמעצמת-על ופעלו ככוח עצמתי למען ההגינות. הם השיגו ביטול מטעם 111 מדינות להחלטה, שאותה כינתה הילארי קלינטון בזמנו "החלטה פושעת". מעשה זה שם דגש על העצמה הפוטנציאלית העומדת לרשותו של הנשיא אובמה, אשר יוכל, אם כך יחפוץ, למקסם את כוחו בכדי לבצע רפורמה באו"ם ולהשיבו למטרותיו המוסריות.

אך מבלי להתעלם מחשיבות הביטול של החלטת האו"ם 3379, הדבר לא בלם את מאמציהם של האסלמיסטים לעשות שימוש בעליונותם המספרית על מנת להמשיך בניצול האו"ם כעמדת שיגור לדמוניזציה ודה-לגיטימציה של המדינה היהודית.

על כן, לא היה זה מפתיע כי האו"ם בחר לאמץ את שלושת וועידות דרבן כנגד הגזענות, אשר נהפכו לחגיגות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. כמו כן, בשנה שעברה אימצה הוועידה הכללית של האו"ם 22 החלטות אנטי-ישראליות, בעוד שאישרה רק ארבע החלטות אחרות המגנות מדינות אחרות.

המדינות האירופאיות, אשר הפגינו בשלב כלשהו התנגדות סמלית לחלק מן ההחלטות החד-צדדיות הללו כנגד ישראל, שבו למלא את התפקידים שאותם מילאו בשנות ה-30 וה-40, אז הם עמדו מן הצד בעת שכוחות האופל תקפו את העם היהודי.

אס לאחר נאומו ששלל את הסכמי אוסלו, תוך דמוניזציה של ישראל בהאשמות של טיהור אתני.

על ישראל להסתגל למציאות לפיה לעולם לא נזכה לצדק מצד אוסף בלתי-מתפקד זה של מדינות, הנשלט בעיקרו על ידי עריצויות ודיקטטורות.

בפן החיובי, שגרירה הנוכחי של ישראל, רון פרושאור, מבטא באופן מבריק את טיעוניה המוסריים של המדינה היהודית וחושף ביעילות את הצביעות והסטנדרטים הכפולים המופעלים באו"ם. הוא מבצע תפקיד חשוב בכך שהוא מאפשר לאמריקנים להעריך כראוי את ההטיות והדו-פרצופיות המגולמות במתקפות המתמשכות של האו"ם.

הלל נוייר, מנכ"ל UN Watch– אחת העמותות האפקטיביות ביותר בקידום ההסברה הישראלית בחו"ל- ראוי אף הוא לשבחים על חשיפתו השיטתית של הנוכלות באו"ם.

יש לקוות כי בעת שהקונגרס האמריקני הופך מודע ומפוכח יותר באשר לצביעות והסטנדרטים הכפולים המופעלים בידי הכוחות הרודניים השולטים באומות המאוחדות של היום, הוא עלול להפעיל את השפעתו ולהפסיק את המימון בעת הצורך על מנת לעקור פעילויות מגונות שכאלו מן השורש. במידה ויימנע מלעשות כן, ייתכן ולבסוף יוחלט לעודד את הקמתה של התאגדות גלובאלית חדשה של מדינות דמוקרטיות.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann