האו”ם – מכשיר לקידום הרשע

Print This Post

ahmadinejad-at-un

גירסת מאמר זה באנגלית: A vehicle promoting evil

לפני חמש שנים כתבתי שפירוק האו”ם יהיה לתועלת לעולם הנאור, כיוון שכבר אז הייתה זו אסופה של מדינות שנשלטה בידי משטרים רודנים ודיקטטורות.

מאז, וחרף החלפתו המבורכת של מזכ”ל האו”ם קופי אנאן בידי באן קי-מון, למעט מספר פגישות סמליות בניו-יורק לגינוי האנטישמיות, חלה הרעה דרמטית במצבה של ישראל.

הנציבות לענייני זכויות אדם של האו”ם, שהוקמה לאחרונה מתוך כוונה להיות מאוזנת יותר מקודמתה, הפכה לקן שרצים, ומפיצה ללא בושה עלילות דם בנוסח ימי הביניים ודמוניזציה של ישראל ברמות חסרות תקדים – אפילו בסטנדרטים של האו”ם. רבים מהנאומים הנוגעים בישראל, השולטים בסדר היום, יכולים היו לשמש בעצרות החיזבאללה. ישראל זוכה תכופות לגינויים בתור הדוגמא הגרועה ביותר בעולם להפרות זכויות אדם, וזאת מצד סנגורים של משטרים מפלצתיים כמו סודאן.

בנוסף, נציגים ממדינות כמו לוב, איראן וקובה מאיישים עמדות מפתח בקביעת סדר היום של ועידת דרבן 2 של האו”ם, והם נחושים לייצר ‘שידור חוזר’ של הכנס הראשון ב-2001, זה שהפך לקרש קפיצה עבור הגל הגלובאלי החדש של אנטישמיות במסווה של אנטי-ציונות. אין זה מקרה אפוא שועדת ההכנה השנה קבעה את תאריך הישיבה לבחינת שנאת זרים דווקא ביום כיפור.

למרבה הצער, רוב המדינות הדמוקרטיות הסתפקו בהבעת דאגה מדי פעם לגבי אנטישמיות, ולרוב נטו לעמדות ניטראליות למול העוינות האנטי-ישראלית הקטלנית הזו. על כן, מצער שכאשר קנדה קראה באומץ להחרמת ועידת דרבן 2, ישראל היססה אף שתמיכה איתנה למהלך כזה הייתה מעודדת את ארה”ב להצטרף אליו והופכת את הועידה למפגש מפוקפק של משטרים דיקטטוריים וארגונים קיצוניים.

אבל שיא הצביעות והסטנדרטים הכפולים של האו”ם הגיע בעצרת הכללית, כאשר הנשיא האיראני מחמוד אחמדינג’אד הפך את דוכן הנואמים לכן-שיגור לשנאה שטנית ליהודים, חסרת תקדים מאז העידן הנאצי. התקפה דומה בפורום כזה נגד כל דת או קבוצה אתנית אחרת היא בלתי מתקבלת על הדעת.

ההתפרצות הגסה, פרפראזה של הפרוטוקולים של זקני ציון, האשימה את ‘הרוצחים הציוניים’ בשליטה בכלכלה הבינלאומית, בתקשורת ובמניפולציות ערמומיות בפוליטיקה העולמית. הנשיא האיראני, שקרא שוב ושוב לחיסול המדינה היהודית, שב ואמר שהעולם ייהנה בקרוב מהתמוטטותה של ישראל, מדינה החברה בארגון בפניו הוא נאם.

התגובה מצד ממשלות ופקידי או”ם רבים תיזכר כיום קלון עבור הארגון, שהוקם לאחר הניצחון על הנאציזם כדי ליצור סדר עולמי חדש המבוסס על ההצהרה האוניברסאלית בדבר זכויות אדם ועל המשפט הבינלאומי.

לא זו בלבד שנאום התוכחה של אחמדינג’אד זכה לשבחים ומחיאות כפיים מצד נציגים רבים…

נשיא העצרת הכללית של האו”ם, מיגל ד’אסקוטו ברוקמן, שר החוץ לשעבר של ניקרגואה וכומר קתולי מוסמך, מצא לנכון לחבק בגלוי את מכחיש השואה האיראני לאחר נאום השטנה שלו. לאחר מכן הוא גם השתתף בארוחת ערב לכבוד הנשיא האיראני שזכתה לגינוי חריף.

אם ההתנפלות של אחמדינג’אד לא מצליחה לעורר תגובה דרמטית, לא קשה להניח שמתקפות זדוניות דומות מצד נציגים של משטרי רודנות ורשע יהפכו לדבר שבשגרה. אדרבא, היום אף מתקיים מאמץ רציני לבחור את איראן לחברה זמנית במועצת הביטחון.

מה זה אומר על האו”ם? עקרונית, זה אומר שארגון שנשלט בידי דיקטטורות ורודנים באופן לא מפתיע מנוצל כפלטפורמה לקידום הרשע. יתרה מזאת, המצב ימשיך להתדרדר אם המתחים בין מעצמות המערב לרוסיה יסלימו לכדי מלחמה קרה שנייה והרוסים יגבירו את תמיכתם הנוכחית למדינות נבזיות כמו איראן וסוריה.

המושב הדרקוני של מליאת העצרת הכללית של האו”ם נערך ביום השנה ה-70 להסכם מינכן, בו בגדו בריטניה וצרפת בצ’כוסלובקיה במאמץ עקר לפייס את היטלר, ובכך סללו את הדרך למלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה ולמסע הכיבוש של היטלר באירופה. למרות העובדה שלא היה מקרה אחד בהיסטוריה בו פיוס של רודנים או משטרי טרור הצליח בהשגת שלום, אותן טעויות אוויליות חוזרות על עצמן, על אף העובדה שהיום העולם הדמוקרטי בהובלת ארה”ב הוא חזק צבאית לאין ערוך מאותם משטרים אסלאמיים קיצוניים המאתגרים את הציביליזציה המערבית. מה שחסר הוא רצון, מתוך שילוב של מורך לב ותאוות בצע כלכלית, להתעמת עם מדינות נתעבות כמו איראן לפני שהן מצליחות להפוך למעצמות גרעין מסוכנות בהרבה.

אין צורך לציין כי יש לכך חשיבות מיוחדת עבור ישראל. למרבה הצער, בשבועות האחרונים, דווקא כאשר כמה מהמדינות הדמוקרטיות היותר חזקות היו עשויות לתמוך בעמדה עקרונית נחושה, דומה כי המדיניות שלנו כלפי האו”ם לקחה צעד אחורה. הנציגה החדשה שלנו באו”ם, (פרופ’-א”א) גבריאלה שלו, אמנם גינתה את החיבוק שהעניקה העצרת הכללית לאחמדינג’אד וניצלה את הנאום המצוין של הנשיא פרס, אך היא ניסתה כביכול להמעיט מחשיבות ההתנהגות המזעזעת והפאסיביות של הנציגים השונים בתור התנהגות דיפלומטית מסורתית. היא אף השמיעה את ההערה המגוחכת שחלק מהשגרירים אשר מחו כפיים להכפשת היהודים של הנשיא האיראני, דווקא חלקו שבחים לישראל בשיחות פרטיות איתה.

מוזרים אף יותר היו דיווחי התקשורת שציטטו את פרופ’ שלו האומרת שבנוסף להגנה על ישראל באו”ם, היא רואה את תפקידה כ’תיקון תדמית האו”ם בעיני העם בישראל’. אם הדיווחים הללו נכונים, ייתכן שפשוט החלפנו את השגריר המצוין הקודם שלנו, דן גילרמן, באשת אקדמיה חסרת הכשרה.

על ראש ממשלתנו המיועדת ציפי לבני להיות מודעת לכך שאם הממונים מטעמה לאו”ם מתכוונים להגן או לספק תירוצים למען הארגון הזה, גם בעלות בריתנו תגענה למסקנה שאיבדנו כל תקנה.

עלינו ליזום מערכה בינלאומית שתחשוף עד כמה סטה האו”ם מהתקוות המקוריות והשאיפות של מייסדיו, וכעת הוא הופך למכשיר לערעור הדמוקרטיה ולחיסול העולם הנאור.

עלינו לעודד את ההשקפה החדשה, לפיה מדינות דמוקרטיות אינן צריכות לשאת בעלויות ההחזקה והמימון של גוף עולמי שבגרסתו הנוכחית מנוצל על ידי משטרים רודניים ודיקטטוריים – בעלי יתרון מספרי – לקידום מטרותיהם האפלות.

הטיעון בעד פירוק המסגרת הפוליטית של האו”ם לצד שימור אותן סוכנויות רווחה התורמות תרומה בונה מעולם לא היה מוצק יותר.

מה שיש לשקול בתור תחליף הוא ארגון רב-צדדי חדש, שיוגבל למדינות דמוקרטיות באופן עקרוני ויכבד את זכויות האדם. גוף שכזה יוכל לשרת כמכשיר לקידום דמוקרטיה ברחבי העולם ובו בזמן לספק תמריץ למשטרים אוטוקראטיים לעבור שינויים כדי להצטרף אליו. הוא גם עשוי לעודד דינמיקה רב-צדדית בונה, ובהעדר גושים קיצוניים הרסניים, הוא יכול גם ליצור סביבה הגיוניות יותר להתייעצויות ושיתוף פעולה בין המעצמות.

גישה כזו תמצא ללא ספק תמיכה גוברת בקרב מדינות דמוקרטיות רבות ובכללן ארה”ב, המתוסכלות ומכירות בטיפשות שבהמשך התמיכה באו”ם, המקדם רוע וחותר תחת כללי המשחק הדמוקרטיים.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann