איזי ליבלר

דת ומדינה בפרשת דרכים

metzger-and-amar

Religion and State at the Crossroads [1]

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושותפו החדש לקואליציה, שאול מופז, התחייבו להציג רפורמות חקיקתיות אשר יבטיחו כי כל אזרחי ישראל- ובהם החרדים והערבים- יחויבו למלא את חובתם האזרחית על ידי שירות בצבא או ביצוע צורה כלשהי של שירות לאומי. מתן הפטורים או זכויות היתר המיוחדות יופסק. הרפורמות, אשר חייבות להתבצע עד חודש אוגוסט בו יפוג תוקפו של חוק טל, מיועדות ליצור גם את התנאים אשר יבטיחו כי החרדים ייקחו על עצמם תפקיד פרודוקטיבי יותר בכלכלה הישראלית.

מופז התחייב ל"סדר יום חדש" וליצירתה של "חברה ישראלית מאוחדת יותר". הוא הצהיר במפורש כי "אנחנו מישירים מבט אל הרוב המשרת במדינת ישראל ואל המיעוט המשתמט שאינו משרת".

שני המנהיגים ניצבים בפני דילמה. הם נואשים להימנע מעימות משמעותי ומבקשים לשמר את מערכות היחסים הוותיקות שלהם עם המפלגות הפוליטיות החרדיות, אשר במהלך העשורים האחרונים החזיקו במאזן הכוח ונהנו בעמדה אשר אפשרה להם לקבוע את הרכב הממשלות. שניהם לוחשים הבטחות לחרדים לפיהן חששותיהם יילקחו בחשבון, ואולם התקשורת והאומה יעקבו אחר הנושאים הללו מקרוב. במידה והממשלה תתכחש להתחייבותה או תעסוק בתרגילים קוסמטיים ותו לא, הדבר יצית את זעם העם ותהיינה לכך השלכות אלקטורליות קשות מצד ישראלים זועמים מן השורה- הן לליכוד והן לקדימה.

למרבה הצער, אף על פי שלא קיים בסיס הלכתי להצדקת ההשתמטות מן הגיוס או לפסילת העבודה למחייתם, מרבית הרבנים החרדיים נחושים לעכב כל רפורמה והם כבר איימו כי מפלגותיהם יפרשו מן הקואליציה במידה והשינויים ייושמו. על כן, המפלגות החרדיות (וגם הערביות) סרבו עד כה למנות נציגים מטעמם לוועדת הכנסת ברשות ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) לגיבוש הצעות חקיקה.

בעוד שהרב יעקב ליצמן מיהדות התורה מכריז כי "לא נסבול מצב בו תימנע האפשרות ללמוד מאדם הרוצה לעסוק בלימוד תורה", החשש החרדי האמתי הוא כי תלמידיהם יילקחו מחוץ לגטאות בכפייה- עצמית שבנו לעצמם וייחשפו לעולם החופשי.

הממשלה מחויבת להתייחס גם לאחוז ההולך וגדל של צעירים הרשומים במערכת בתי הספר החרדיים במימון המדינה אשר אינם זוכים לחינוך סקולארי כלשהו, ואשר בסיום לימודיהם יהיו מוכשרים רק לעבודות הבזויות ביותר. רוב הרבנים החרדים מניאים אותם מחיפוש תעסוקה מכניסה על מנת שילמדו תורה במשרה מלאה, דבר המביא לתלות ברווחת המדינה לכל ימי חייהם.

הגישה השלילית הזו כלפי עבודה למחייתם מנוגדת למסורת היהודית. למעשה, רוב היהודים החרדים בקהילות בתפוצות לא רק שעובדים למחייתם אלא שרבים מהם הם אנשי מקצוע ואפילו ניתן למצוא בינם אנשי עסקים אמידים.

הפיצוץ הדמוגרפי בקרב הסקטור החרדי הגיע כעת לרמה בה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הזהיר כי הכלכלה אינה מסוגלת להמשיך ולספק את המימון הנדרש להמשך קיום אוכלוסייה בטלנית כה גדולה.

על הממשלה לטפל גם בזעם ההולך ומצטבר בקרב ישראלים חילונים ודתיים לאומיים בנוגע לחטיפת מוסדות הרבנות של המדינה על ידי החרדים וכפיית הסטנדרטים הנוקשים יתר על המידה של פרשנות הלכתית על האומה כולה, במיוחד בכל הקשור לנישואים ולגיור.

קיימת פצצת זמן מתקתקת של 350,000 יהודים שלא על פי ההלכה, בנים לזוגות מעורבים (בעיקר מברית המועצות לשעבר). אלו אנשים אשר ילדיהם משרתים בצה"ל ורבים מהם אינם מודעים להשלכות של מעמדם עד הרגע בו הם מבקשים להינשא. ואולם, במקום להפגין רגישות הלכתית, הרבנות הראשית לישראל כופה מכשולים דרקוניים חסרי תקדים בדרך לגיור, ואפילו ביקשה לבטל את תוקפם של גיורים שנעשו על ידי רבנים דתיים לאומיים.

בשבוע שעבר, תוך ביטולם של מאות שנים של תקדימים הלכתיים אשר הכירו בתוקפם של כל הגיורים של בית הדין האורתודוקסי, הרבנות הראשית לישראל הכריזה כי רק גיורים שנערכו על ידי קומץ רבנים בתפוצות שנבחרו על ידה יוכרו בישראל. עולים אשר התגיירו מחוץ למסגרת הזאת יחויבו לעבור הליך גיור מחדש. במידה ולא יבוטל, הצו החדש הזה יגביר את המתיחויות בין ישראל לבין התפוצות. אין ספק כי ישנו צורך דחוף בהתערבות ממשלתית להכרה בגיורים המוסמכים ולדחיית גישות שכאלו על ידי רבנים דתיים לאומיים מן הזרם המרכזי, אשר עליהם להקים בתי דין משל עצמם.

נושאים אלו של דת ומדינה נמצאים כעת בפרשת דרכים. אך הרוב העצום שמחזיקה הממשלה בכנסת הנוכחית מספק לה הזדמנות ייחודית להציג את הרפורמות אשר זמנן עבר מזמן, וזאת ללא האיום בוטו מצד המפלגות החרדיות.

על הממשלה החובה לא רק לגנוז את חוק טל ולהבטיח כי הגיוס או השירות הלאומי יהפכו לחובה עבור כל המגזרים בחברה. עליה גם ליזום חקיקה אשר תחייב את כל בתי הספר- כולל הרשת החרדית- לשלב תכנית לימודי ליבה סקולארית הכוללת שפה, מתמטיקה ואזרחות על מנת לספק לכל התלמידים חינוך חילוני אשר יאפשר להם לעבוד למחייתם. יישום רפורמות שכאלו יהיה קשה, אך הוא יהיה ניתן השגה במידה והממשלה תפגין נחישות ותקצץ את המימון הממשלתי לבתי ספר אשר יסרבו לשלב את תכנית הלימוד המינימאלית.

שינויים חברתיים דרמטיים שכאלו אינם יכולים להיות מיושמים בין לילה או להתגשם רק באמצעות פקודת החקיקה. הם ידרשו רגישות והכרה, וראש הממשלה התחייב לבצע את השינויים באופן הדרגתי המיועד להפחית את הסכסוכים האזרחיים. בנוסף, לצה"ל נדרש זמן הכנה טרם יוכל לקלוט מספרים גדולים של חרדים אשר הוא יהיה מחויב לטפל בצרכיהם המיוחדים.

יש להפעיל פתרונות יצירתיים על מנת לאכוף את השינויים החקיקתיים הללו ללא צורך בהפעלת כוח המדינה, בהעמדה לדין ובמילוי בתי הכלא בחרדים המסרבים לשרת. דן מרגלית הציע בטורו בישראל היום כי האופן היעיל ביותר לאכיפת הציות יהיה למנוע הטבות כלכליות של המדינה וזכאות לשירותי המדינה, כגון רישיונות נהיגה ועבודה בשירות המדינה.

באווירה הרעילה הנוכחית, חלק מן החרדים רואים את הכתובת שעל הקיר ומבינים כי הממשלה הזו תנהג באופן נוקשה הרבה פחות מאשר ממשלה חילונית אנטי- חרדית אגרסיבית. חלק הולך וגדל מהם החל להנחיל בצעיריהם את ההכרה כי העבודה למחייתם היא הכרחית. הם מבינים כי הם יהיו הנהנים העיקריים מכך ובסופו של דבר ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר ללא צורך מחייב בהתפשרות על אורח חייהם, וכי במקום להיות מושמצים על ידי רוב הישראלים, הם יזכו לכבוד.

אם ראש הממשלה נתניהו יפגין את האומץ, הנחישות והיכולת להוציא את השינויים הללו אל הפועל, הפופולאריות שלו בקרב הציבור תרקיע שחקים והוא יזכה לתרועות על כך שפתר סוף סוף את בעיית הפנים הקשה והמתסכלת ביותר, בעיה אשר גרמה במשך שנים לייסורים רבים והביאה לקרע הולך ומתרחב בעם.

ileibler@netvision.net.il