אינני שבע רצון לחלוטין מחוק החרם שנחקק לאחרונה- ולא בגלל זעקותיו של השמאל הקיצוני כי הוא חותר תחת הדמוקרטיה הישראלית. אני חושש כי במידה והחוק לא מובן כראוי, הוא מאפשר לפוסט-ציונים ישראלים ולרודפיה של המדינה היהודית להתחפש לקדושים מעונים בשמו של חופש הביטוי. החקיקה כבר יצרה חרדה ובלבול בקרב רבים מחברינו האמתיים. הדבר נכון במיוחד בארצות הברית, בה המושג של חופש ביטוי ללא גבולות הוא מושג נשגב המבוסס על האמונה השגויה, לדעתי, לפיה דיון ציבורי מנטרל מסיתי שנאה ומבטיח כי הצדק ינצח. דבר זה מתבטא בכך שליברלים יהודים אמריקאים אפילו מרחיקים לכת באופן ביזארי עד כדי הגנה על זכותם של נאצים להסתה לשנאה.

דמוקרטיה בישראל: עימות עם החרם מבית

Print This Post

תומכי חרם

Confronting BDS from home

אינני שבע רצון לחלוטין מחוק החרם שנחקק לאחרונה- ולא בגלל זעקותיו של השמאל הקיצוני כי הוא חותר תחת הדמוקרטיה הישראלית. אני חושש כי במידה והחוק לא מובן כראוי, הוא מאפשר לפוסט-ציונים ישראלים ולרודפיה של המדינה היהודית להתחפש לקדושים מעונים בשמו של חופש הביטוי.

החקיקה כבר יצרה חרדה ובלבול בקרב רבים מחברינו האמתיים. הדבר נכון במיוחד בארצות הברית, בה המושג של חופש ביטוי ללא גבולות הוא מושג נשגב המבוסס על האמונה השגויה, לדעתי,  לפיה דיון ציבורי מנטרל מסיתי שנאה ומבטיח כי הצדק ינצח. דבר זה מתבטא בכך שליברלים יהודים אמריקאים אפילו מרחיקים לכת באופן ביזארי עד כדי הגנה על זכותם של נאצים להסתה לשנאה.

ואולם, בארצות הברית- באופן אירוני תחת ממשלו של קרטר- נחקקו חוקים דרקוניים הרבה יותר כנגד החרמתה של ישראל מאשר החוקים המאופקים יחסית המציגים ענישה אזרחית ולא פלילית אשר עברו בכנסת. ראוי לציין כי וויל מסלאו, ליברל בולט מהקונגרס היהודי האמריקני, אשר פרסם בגאווה עלון בו תועדו הצעדים שננקטו כנגד החרם הערבי, מעולם לא הואשם בתמיכה בחקיקה פשיסטית.

חלק גדול מסיקור התקשורת הוקדש לתרופות האזרחיות אשר מעניק החוק לקורבנותיהן של החרמות של ישראל או של קהילות ישראליות. אם הצעדים שנוקטים אלו המקדמים החרמות פוגעים בחלקים מן החברה הישראלית- יש להכריח אותם לשלם את המחיר על כך. שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל ציין כי אפילו בהיעדרו של חוק זה, אלו הסובלים מנזקים כלכליים כתוצאה מקמפיין החרמה עלולים היו להיות בעלי טענה משפטית כלפי יוזמי החרם.

אך עלינו להיות ברורים לחלוטין. לחקיקה החדשה אין כלל השפעה על חופש הביטוי, והיא אינה פוגעת בשום אופן בזכות לדון בטיבן של ההתנחלויות. עם זאת, לשים קהילה שלמה למטרה באופן מכוון בכוונה לגרום לקשיים כלכליים עקב חילוקי דעות אידאולוגיים הינה פעולה בלתי מצפונית. אילו קיצונים היו קוראים לחרם על מוצרים המיוצרים על ידי ערבים ישראלים במטרה לקדם מטרה של טרנספר, מתנגדיה של החקיקה הנוכחית היו דורשים בצדק כי אלו המסיתים להחרמות שכאלו יעמדו בפני סנקציות פליליות ולא רק אזרחיות. על כן, עלינו לוותר על הקריאות הצבועות לחופש ביטוי מפיהם של אלו אשר סיבת קיומם העיקרית הינה חתירה תחת המדינה היהודית.

המטרה המרכזית- והמוצדקת באופן מוחלט- של החקיקה הינה החלשת ידם של הישראלים העוסקים במאמצים לקידום החרמות בינלאומיות (BDS- חרם, הימנעות מהשקעות ועיצומים), אשר מהוות מרכיב חשוב בקרב הגלובלי העז המתקיים נגדנו כיום.

בהקשר זה, מטריד לראות כי ארגונים יהודיים-אמריקאים רבים עוקרים משורותיהם יהודים הקוראים ל-BDS  כנגד ישראל, בעודם סובלניים כלפי אלו הקוראים להחרמות של ההתנחלויות. הם לא מבינים כי אלו המחרימים את ההתנחלויות סוללים- במודע או שלא במודע- את הדרך להחרמות נרחבות יותר.

כמו כן, דוחה לחזות בהצהרות הדרמטיות הזורמות מן השמאל הקיצוני הישראלי ואשר לפיהן ישראל משנה צורתה והופכת לדיקטטורה פשיסטית.

אין ספק כי אין זה פשיסטי לחוקק חוק לפיו ארגונים המקדמים או מעודדים פעילויות BDS כנגד מדינת ישראל יאבדו את הסטטוס המאפשר להם לזכות לתרומות פטורות ממס. זהו האלמנט האופרטיבי העיקרי של החוק אשר מייסר את השמאל הקיצוני. צביעותם וחוצפתם אינה יודעת גבולות. הם רוצים לשמר את התרחיש המטורף לפיו משלם המיסים הישראלי מסבסד את פעילותם אשר פוגעת במדינתו. (זה מקביל לאקדמאים הדורשים לקבל את כלל ההטבות ממעסיקיהם בעודם מקדמים חרם בינלאומי על האוניברסיטה בה הם מועסקים).

המדינה היהודית היא עודנה המדינה היחידה בעולם אשר מאז הקמתה נאלצה להגן על עצמה מפני שכניה המחויבים לחורבנה, ואשר אזרחיה נמצאים תחת מתקפות טילים מתמשכות משטחי הרשות הפלסטינית. בסקר שנערך לאחרונה התברר כי רוב רובם של הפלסטינים ממשיכים לרצות במותם של כל איש, אישה וילד יהודיים.

ואולם, ישראל ממשיכה להוות את אחת הדמוקרטיות האיתנות בעולם. קיימת בה המידה הגבוהה ביותר של עיתונות חופשית. מנהיגיה, כולל הנשיא וראש הממשלה, מחויבים למידה גבוהה יותר של אחריותיות מאשר אזרחים מן השורה. וישראל מספקת לאזרחיה הערבים (המהווים כ-20% מן האוכלוסייה) את הזכות לבחור ח"כים רדיקאליים אשר משמיעים באופן חופשי את דעותיהם של אלו הרוצים בחורבננו. על כן, זוהי שטות מוחלטת לטעון כי בהצגת חקיקה המיועדת לרסן פעילות BDS, ישראל נמצאת על סף הפיכה לדיקטטורה פשיסטית.

בשנים האחרונות, נראה כי חלק גדול מהשמאל הישראלי איבד את הקשר לעלילה. לא מזמן, מפלגת העבודה הדומיננטית התגאתה בכך שהיא מייצגת את מהותו של הממסד הציוני. המודלים לחיקוי שלהם היו חלוצים וחקלאים אשר בנו התיישבויות והפריחו את המדבר.

לעומת זאת, כיום 'נחטף' השמאל הישראלי על ידי פוסט-ציונים עירוניים. נראה כי רבים מן האקדמאים מן השמאל הקיצוני ספגו את ההשפעות הקוסמופוליטיות ואת הנטייה להיטמעות המאפיינות את ההתבוללות היהודית. חלקם- כמו המהפכנים החברתיים היהודים-רוסיים במאה ה-19 אשר ראו בפוגרומים כלי הכרחי ליצירת המודעות המהפכנית בקרב ההמונים- אפילו מזדהים היום עם הג'יהאדיסטים הפלסטיניים ומהללים את תרבות המוות והפשע של חברתם.

הם חולקים את ההשקפה של אירופאים פוסט-מודרניסטים ומשתמשים באשמה האירופאית הפוסט-קולוניאלית לסיווגה של ישראל. הם מפיצים שנאה כנגד עמם שלהם, מייצרים דמוניזציה כלפי צה"ל וסוללים את הדרך לדו"ח גולדסטון. בדרך זו הם מבטיחים לעצמם הכרה מידית ומעמד בקרב עמיתיהם האירופאים.

בזמנים קשים אלו, עלינו לשקול כיצד להתמודד עם אזרחים העוסקים בפעילויות החותרות תחת עצם קיומה של המדינה או מעניקים סיוע לאלו השואפים לחורבננו. זה אינו פשיזם. זהו שימור עצמי. רפובליקת וויימר הגרמנית היא הוכחה לתוצאות הפוטנציאליות הטראגיות כאשר מדינה נכשלת בנקיטת הצעדים ההכרחיים על מנת להגן על עצמה מכוחות המבקשים לחתור תחתיה.

אנו יכולים להשיג את המטרה הזו בעודנו משמרים את אופייה היהודי-דמוקרטי הייחודי של המדינה. אך דבר זה יוכל לקרות רק במידה וראש הממשלה ויושבת ראש האופוזיציה יסכימו שניהם להניח בצד את שאיפותיהם הפוליטית ויתאחדו על מנת לקדם את האינטרס הלאומי.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann