דו-שיח בין דתי: האם השתגענו?

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Interfaith dialogue: Have we gone mad?

בשנה שעברה כתבתי מאמר שהזהיר כי מאחר שכולנו תומכים בדו-שיח בין-דתי ובכינון בריתות עם קבוצות אחרות, לעולם איננו צריכים להתעלם מהמטרה, ולהבין שהדו-שיח יוכל להצליח רק אם שני הצדדים יתחייבו לשיפור מערכות-היחסים. אם נשמיע רק אמרות נדושות ונעשה ויתורים כדי לשאת חן, זה עשוי ליצור חזות חיצונית של רצון טוב, אבל בסופו של דבר זה יהיה תרגיל חסר תועלת, שכל אויבינו ינצלו אותו כדי להזיק לנו.

בשיאן של המהומות הגלובליות האלימות, למשל, סביב הקריקטורות של מוחמד, גינה הקונגרס היהודי העולמי את המו"לים של העיתון הדני, וקרא למדינות המערב להפגין יתר רגישות כלפי תחושות המוסלמים. יכול להיות שמישהו מודאג ממעלותיה של גישה כזאת, אבל אין ספק שמדאיג כי גוף יהודי מקדם מדיניות כזאת בלי להתייחס לאיומים המגונים ולתגובות האלימות הנשמעים ובאים מכל העולם המוסלמי, או נמנע מלהזכיר את הקריקטורות הנתעבות בסגנון נאצי ואת התעמולה האנטישמית שאמצעי התקשורת הגלובליים של העולם המוסלמי רוויים בהם. ההתעלמות מסוגיות אלה כמוה כהתרפסות כדי לשאת חן בעיני המוסלמים. רושם זה התחזק כאשר ישראל זינגר, מהקונגרס היהודי העולמי, הכריז כי "הרעש סביב הקריקטורות של מוחמד הוכיח כיצד אפשר לעורר סכסוכים ללא צורך", והשמיע את הדעה המוזרה כי "99 אחוזים מהמוסלמים מסתייגים מכל צורה של אלימות… ולכן עלינו לנקוט צעדים נגד מטורפים בשורותינו ולחפש רקע משותף לניהול דו-שיח".

עכשיו, כעבור שנה, נקט הרב שנייר, היו"ר של החדש, שנתמנה זה לא כבר, של האגף האמריקני של הקונגרס היהודי העולמי, צעד נוסף כדי לפגוע בכבוד היהודי בשמו של הדו-שיח הבין-דתי. הוא תמך באספה בראשותו של לואיס פאראחאן, אחד האנטישמים האפרו-אמריקנים הידועים לשמצה, שביקורתו ונזיפותיו ביהודים מזכירות את גבלס במירעו. פאראחאן מתאר את היהדות, למשל, כ"דת של ביבים", ומשבח את אדולף היטלר כ"איש גדול".

הרב שנייר עצמו הוא אישיות חמקמקה במידה מסוימת. לפני שנים אחדות כתב ספר על מרטין לותר קינג, וכלל בו נאום של קינג המשבח כביכול את הציונות; מכון המחקר המקצועי המכובד ביותר "קאמרה" מארצות-הברית, חשף אותו לאחר מכן כתרמית.

זאת ועוד; נטען שלאחר הפצרות הקונגרס היהודי העולמי מינה ראש-הממשלה אולמרט את הרב שנייר לנשיא של "קדימה" בארצות-הברית, ואת מרק משען לסגן נשיא. משען נאלץ להתפטר כאשר התברר שהוא הורשע בפשע פלילי, ושהוא צפוי כנראה למאסר ממושך אחרי שהודה באשמה של גנבה גדולה. נוסף על כך, היה צורך להסיר מהאינטרנט קטעים שונים באתר האינטרנט של "קדימה" בארצות-הברית, אחרי שאמצעי התקשורת גילו ש"קדימה" בארצות-הברית העתיקה ללא רשות לתכנית המדיניות שלה קטעים מאתר האינטרנט של המפלגה הדמוקרטית בטקסס.

כשהקונגרס היהודי העולמי כינס אספה קטנה של האגף האמריקני שלו, כדי למנות את הרב שנייר ליו"ר, היזם המצליח ראסל סימונס, ראש ה-Hip Hop Summit Action Network, השתתף בה כאורח הכבוד. סימונס מעניק את החסות העיקרית ל"קרן להבנה אתנית" שנוסדה על-ידי שנייר, ושממנה הוא מקבל משכורת שנתית של 250 אלף דולר. אף כי ידוע שסימונס מתנגד לאנטישמיות ונותן את חסותו לתשדירי שירות לשם כך, הוא הואשם על-ידי הליגה למניעת השמצה (ADL) על שנשאר תומך נאמן ובלתי מסויג, ותורם פיננסי לפאראחאן. פוקסמן שאל את ראסל כיצד יגיב על מתן חסות לאירוע המוקדש לסובלנות, שאורגן על-ידי אדם הדוגל בעליונות הגזע הלבן.

בישיבה של הקונגרס היהודי העולמי קרא סימונס לכינון ברית נגד שנאת האיסלאם, וטען שהימין הנוצרי, הפונדמנטליסטים האיסלאמיים והיהודים חסרי הסובלנות צריכים להידחק לשוליים.

וזה מעורר את השאלה לגבי הגינותו של גוף כגון הקונגרס היהודי העולמי, המעמיד בימה לאדם המכניס למסגרת אחת את הימין הנוצרי ואת "היהודים חסרי הסובלנות" יחד עם הפונדמנטליסטים האיסלאמיים, תומך בפאראחאן, ומשמיץ את התומכים החשובים ביותר של ישראל – הנוצרים האוואנגלים. וכדי להחמיר את הבעיה עוד יותר, המשרד הראשי של הקונגרס היהודי העולמי בניו-יורק כתב לאחרונה לג'רוזלם פוסט שהוא מנתק את עצמו מהאגף הישראלי שלו, שקיים פגישות קונסטרוקטיביות עם האוואנגלים בירושלים.

אבל הקש האחרון היה כשהאגף האמריקני של הקונגרס היהודי העולמי וראסל סימונס פרסמו הודעה פומבית התומכת בעצרת "בין-דתית" שמכנס פאראחאן.

בוועידת הפסגה הזאת השתתפו כ-50 אלף איש. במהלך נאומו, שבו תמך ב"זכותה של אירן לכוח גרעיני", הפציר פאראחאן בתומכיו לקרוא כמה ספרים, וביניהם ספרו האנטי-ישראלי של הנשיא (לשעבר) ג'ימי קרטר שהופיע לאחרונה, וכן את "מערכות-היחסים הסודיות בין שחורים ליהודים", הטוענות שסחר העבדים נוהל בידי יהודים, וחיבורים אנטישמיים אחרים, ידועים לשמצה.

עומר אל-באשיר, נשיא סודן, נאם גם הוא לפני הקהל באמצעות לוויין, וגינה את אלה "המפעילים לחצים על סודן". הוא טען ש"ארצות-הברית מגזימה בבעיות שבחבל דארפור, כדי שתוכל לשלוט בארץ כמו שהיא שולטת בעיראק".

אחרי חשיפת כלי התקשורת על תמיכתו של שנייר בפאראחאן, הסביר ראש האגף האמריקני של הקונגרס היהודי העולמי כי הוא לא היה מודע לכך שפאראחאן יקדם מכירת ספרים אנטישמיים בעצרת.

השאלה האמיתית שצריך לשאול היא כיצד להטיל ספק באחריותו של אדם כזה, הממלא משרה כזאת, שיכול להרשות לעצמו לתמוך באנטישמי ידוע לשמצה כמו פאראחאן. ואם נניח את זה הצדה, באיזה מין סוג של בריתות בין-דתיות נעשים היהודים מעורבים?

זה היה גרוע במידה מספקת שקבוצות שוליים יהודיות מאמצות מדיניות המנוגדת לאינטרסים היהודיים, אבל המצב נעשה בלתי נסבל לחלוטין כשהוא קורה בגוף המתיימר לייצג את יהדות העולם.

יש להפיק לקחים מן המכשלה הזאת יש לקבוע קווים מנחים רחבים בקשר לדו-שיח בין-דתי. קודם לכל, רק אנשים אחראים, הרגישים לאינטרסים של העם היהודי, צריכים לעמוד בראש פעילויות כאלה. חיוני להציב חגורה סניטרית סביב מגעים עם אנטישמים משוחזרים מכל הגוונים הפוליטיים. צריכה להיות גם הבנה ברורה שדו-שיח מצריך הדדיות, ושהתרפסות בפני קיצונים אינה מביאה תועלת, ובאורח בלתי נמנע תגרום לפגיעה בכבוד היהודי. כן חשוב שגופים יהודיים יעמדו בפני הפיתוי לעסוק ברעש ומהומה ולטעון לפריצות-דרך כוזבות, ולהכיר בכך שפעילויות בין-דתיות צריכות להיות מכוונות להקמת בריתות אמיתיות.

חשיפה: הכותב, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של הקונגרס היהודי העולמי, היה מעורב בעימות נמרץ עם כמה ממנהיגי הקונגרס היהודי העולמי. הוא עומד מאחורי העובדות המובאות במאמר זה, אבל מעודד את הקוראים להגיע למסקנות עצמאיות משלהם.

איזי ליבלר הוא יו"ר ועדת הקשרים עם התפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, והוא מנהיג יהודי בינלאומי ותיק. ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann