למרות הזדהותי עם התסכול והכעס שחשים ישראלים רבים לנוכח הפעילות האנטי ישראלית באופן בוטה של ארגונים מסוימים ועמותות בישראל, הנעשית במסווה של פעילות למען זכויות אדם, אני מתנגד להקמת ועדה פרלמנטארית שתחקור את מקורות המימון שלהם. אני עושה זאת מתוך הכרה בעובדה שחלק מהגופים הללו פועלים בדרך אשר, במצב בו המדינה תחת מצור ולמעשה נמצאת במלחמה, גובלת בחתרנות ואף יכולה להתפרש כבגידה - מונח בלתי תקין פוליטית שמאז רצח ראש הממשלה רבין נמחק מהלקסיקון הפוליטי שלנו. אנחנו האשמים העיקריים בכך שאפשרנו לאויבינו להטמיע בהצלחה את הנרטיב הכוזב שלהם בתודעה העולמית. כיום, בניגוד לימיה הראשונים של המדינה בה הוצגנו כדוד הנועז ההודף את גלית הרשע, אנחנו עומדים במרכזו של קמפיין עולמי המנסה לערוך לנו דה-לגיטימציה ודמוניזציה על ידי כך שמציגים אותנו כקולוניאליסטים, כובשים, גזענים ופשיסטים. כישלוננו מועצם על ידי מספר קטן, אך בעל השפעה, של גורמי שמאל פוסט ציוניים אשר מקדמים באופן שיטתי את הנרטיב הערבי ומעוותים את עמדתנו בתקשורת הישראלית ובאוניברסיטאות בארץ. לעיתון "הארץ" ישנה תפוצה מזערית אך גרסאתו המקוונת בשפה האנגלית הוכיחה עצמה כמרכיב היעיל ביותר בקמפיין של אויבינו להציגנו כרשעים. אמצעי התקשורת הגלובאליים מצטטים את העיתון באופן נרחב ושרי חוץ ברחבי עולם משתמשים בו כמקור מידע ראשוני ועיקרי.

בעד העמדה לדין על חתרנות ונגד מקארתיזם

Print This Post

Lieberman

Yes to prosecuting subversion, no to McCarthyism

למרות הזדהותי עם התסכול והכעס שחשים ישראלים רבים לנוכח הפעילות האנטי ישראלית באופן בוטה של ארגונים מסוימים ועמותות בישראל, הנעשית במסווה של פעילות למען זכויות אדם, אני מתנגד להקמת ועדה פרלמנטארית שתחקור את מקורות המימון שלהם. אני עושה זאת מתוך הכרה בעובדה שחלק מהגופים הללו פועלים בדרך אשר, במצב בו המדינה תחת מצור ולמעשה נמצאת במלחמה, גובלת בחתרנות ואף יכולה להתפרש כבגידה – מונח בלתי תקין פוליטית שמאז רצח ראש הממשלה רבין נמחק מהלקסיקון הפוליטי שלנו.

אנחנו האשמים העיקריים בכך שאפשרנו לאויבינו להטמיע בהצלחה את הנרטיב הכוזב שלהם בתודעה העולמית. כיום, בניגוד לימיה הראשונים של המדינה בה הוצגנו כדוד הנועז ההודף את גלית הרשע, אנחנו עומדים במרכזו של קמפיין עולמי המנסה לערוך לנו דה-לגיטימציה ודמוניזציה על ידי כך שמציגים אותנו כקולוניאליסטים, כובשים, גזענים ופשיסטים.

כישלוננו מועצם על ידי מספר קטן, אך בעל השפעה, של גורמי שמאל פוסט ציוניים אשר מקדמים באופן שיטתי את הנרטיב הערבי ומעוותים את עמדתנו בתקשורת הישראלית ובאוניברסיטאות בארץ. לעיתון "הארץ" ישנה תפוצה מזערית אך גרסאתו המקוונת בשפה האנגלית הוכיחה עצמה כמרכיב היעיל ביותר בקמפיין של אויבינו להציגנו כרשעים. אמצעי התקשורת הגלובאליים מצטטים את העיתון באופן נרחב ושרי חוץ ברחבי עולם משתמשים בו כמקור מידע ראשוני ועיקרי.

בשנים האחרונות, כוחות אנטי-ציוניים מקומיים אלו חוזקו על ידי מספר ארגונים ללא מטרות רווח שהוקמו בישראל ונראה שמטרתם העיקרית היא להציגנו כמחרחרי מלחמה גזעניים. שלא תהינה אי-הבנה: על דמוקרטיה אמיתית לעודד את נוכחותם של ארגונים המחויבים לחשיפת עוולות, ואנו יכולים להתגאות בגופים הישראליים הלגיטימיים העוסקים בפעילות מסוג זה. אולם יש הבדל תהומי בין גופים אלו לבין אותם הארגונים הישראליים המעלילים עלילות ומשמיצים את ישראל, עושים דמוניזציה למדינה היהודית וסוללים את הדרך לחרמות גלובאליים, סנקציות ויזמות למשיכת השקעות.

לחלק מהארגונים והעמותו הללו ישנה אחריות ישירה על הדמוניזציה של צה"ל – הכח הצבאי ההומניטרי ביותר בעולם – העושה מאמצים אדירים למזער את הפגיעה באזרחים במידה שאין כמותה באף צבא אחר.

הם מכפישים את החיילים הישראלים בטענה שהם מפלצות חסרות רגש ופושעי מלחמה שהורגים בכוונה אזרחים חפים מפשע. הם שהניחו את היסודות לשקרים ולעיוותים עליהם ביססה ועדת גולדסטון את ממצאיה. דבר זה אף הוביל לקריאות להעמיד לדין את חיילנו כפושעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

מה שהוסיף רבות ליעילותם והשפעתם של ארגונים אלה הוא הכמויות העצומות של כספים שהועמדו לרשותם. חלק גדול מהמימון מגיע מממשלות אירופאיות ומגורמים עוינים לישראל המנצלים את הארגונים הללו ומשתמשים בהם ככלי להתערבות בענייני הפנים של מדינתנו ולערעור מעמדנו בעולם.

ישנן, אם-כן, סיבות טובות מאד לחשוף את מקורות המימון של הגופים הללו. הן כדי להדגיש את העדר האתיות של הממשלות המעורבות והן על מנת לאפשר לישראלים להבין כי רבים מהארגונים הללו, הפועלים במסווה של ארגונים לזכויות אדם, מקדמים למעשה אג'נדה שונה לחלוטין שמטרתה לעשות דה-לגיטימציה למדינה היהודית.

אך כאן יש להזהיר.

לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין סרב לחקור את פעילותם של קבוצות אלו, ישראל ביתנו פתחה בהליכי חקיקה לחקירת והערכת מקורות המימון שלהן.

דאגתי נתונה לכך שכעת, כאשר הכנסת החליטה באיחור רב להתמודד עם עניין זה, היא עושה זאת באופן מגושם וגס רוח. מה שאמור להיות נסיון לחשוף את מקורות המימון הזרים של עמותות ישראליות שפעילותם אנטי-ישראלית, יצור מחלוקת בקרב העם וסביר שיתפס ברחבי העולם כנסיונה של ממשלת ימין להגביל את חופש הביטוי. נסיון זה אף עלול להפוך ארגונים אלו למעין "קדושים מעונים" מבלי להצליח לבלום אותם ולמנוע מהם מלהמשיך בפעילויותיהם המתועבות.

המונח "מקארתיזם" מנוצל לרעה פעם אחר פעם על ידי קבוצות אנטי-ישראליות המבקשות לפגוע בדיון או למנוע חשיפה של פעילויותיהם. אך עלינו לזכור כי ההאשמות של הסנטור מקארתי כנגד השפעות קומוניסטיות והסתננות הוכחו לאחר מותו כמוצדקות לחלוטין. היו אלו השיטות בהן השתמש והאופן משולל הרסן בו תייג ארגונים ואנשים אשר הביאו, בצדק, לפגיעה במהימנותו ומעמדו. בראייה לטווח הארוך הקמפיין שלו הוכיח את עצמו כלא יעיל ואף להפך. הוא יצר סימפטיה רבה והגנה לגורמים שהיו למעשה מעורבים בפעילויות חתרניות.

אני חושש כי אותו הדבר עלול לקרות כאן.

אכן ישנו צורך בשקיפות ובחשיפתן של קבוצות המעורבות בפעילות אנטי-ישראלית במסווה של פעילות למען זכויות האדם.

אך אנו לא זקוקים עכשיו לועדות חקירה פרלמנטאריות שמסקנותיהן ייתפסו כנגועות במניעים פוליטיים. אנו זקוקים לחקיקה מאוזנת שתאפשר למדינה ותחייבה להעמיד לדין גורמים המעורבים בפעילות חתרנית או פוגעים בביטחוננו.

חוקים הנוגעים לתרומות לארגונים ללא מטרות רווח לא צריכים להיות סלקטיביים. עליהם לדרוש שקיפות לגבי מקורות המימון של כל הארגונים – הן בימין והן בשמאל. לארגונים ישראליים לגיטימיים אין מה להסתיר וחקיקה שכזו תבטל את הצורך לסמן מראש ארגונים אינדיבידואלים. הרי ממילא במצב כמות שהוא עמותות בישראל מחוייבות טכנית לחשוף כל תרומה בסכום העולה על 20,000 דולרים ולהצהיר על תכליתה.

יש להביא לכך שהפצת מידע, המתברר כשקרי, על צה"ל לאמצעי התקשורת ואשר הפצתו נעשתה במטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה ודמוניזציה לישראל תגרור העמדה לדין או סנקציות. דוגמא לכך היא של אלו שהפיצו בכוונת זדון סיפורים שקריים על פשעי מלחמה של צה"ל שהגיעו לכותרות בעיתונות ברחבי העולם וסללו את הדרך לעלילת גולדסטון.

בדומה לכך, אלו הקוראים לצעירים להתחמק מגיוס מסיבות פוליטיות, בין אם משמאל או מימין, מחויבים לתת דין וחשבון.

בנוסף, ברור כי יש לחקור ולהעמיד לדין ארגונים ישראליים הלוקחים חלק בקמפיינים גלובליים למען הטלת חרמות מסוגים שונים על ישראל.

אם תמוסד חקיקה המחייבת את המדינה לפעול נגד התנהגות כזו, מטרותיהם של אלו המבקשים להעמיד לדין את מבצעי הפעילויות החתרניות הללו יושגו מבלי ליצור אווירה של "ציד מכשפות".

השמאל הפך לאפוקליפטי ודרמתי וצווח על מקארתיזם, פשיזם ומותה של הדמוקרטיה. הם טוענים כי ישראל הופכת למדינה טוטליטרית ורומזים כי יזמה זו בכנסת מהווה צעד ראשון לעבר הפיכה למשטר סטאליניסטי. מאמר מערכת שפורסם ב"הארץ" אף הרחיק לכת וטען שהממשלה הופכת את החברה הישראלית לדומה לזו שבסין, צפון קוריאה ואיראן.

אך פעולה נגד קבוצות אלו אינה בולשביזם ואינה פשיזם. זוהי נקיטת עמדה הגיונית מצד מדינה דמוקרטית הנמצאת תחת מצור משכניה ונחושה להגן על עצמה. על אף שיש להגן על חופש הביטוי, אין זה אומר שיש להתיר חתרנות ובגידה. נפילתה של רפובליקת ויימאר בגרמניה קודם לעליית הנאציזם הוותה הזהרה כי דמוקרטיה שאינה בולמת גורמים אנטי-דמוקרטיים חתרניים מבית יכולה לההרס בעצמה על ידי כוחות אלו.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann