יש להניח שמנהיגי ארה"ב, כמו גם עמיתיהם הישראלים, נשמו לרווחה כאשר אייר פורס 1 המריא מנמל התעופה בן גוריון, כשביקור הנשיא אובמה מסתיים בטעם טוב בעבור שתי המדינות. אובמה פתח במתקפת קסם חסרת תקדים במטרה להתגבר על חוסר האמון העז המורגש כלפיו בקרב הישראלים- חוסר אמון הנובע ממאמציו המוקדמים לריצוי הערבים באמצעות "הצבת מרחק" בין ארה"ב לבין ישראל. לצורך זה, לפני ארבע שנים בקהיר, הוא התרפס בפני העולם המוסלמי ואימץ הלכה למעשה את הנרטיב הפלסטיני. בהמשך, הוא דרש הקפאת בנייה חד-צדדית בהתנחלויות, כולל בפרברים היהודיים של מזרח ירושלים, פרסם גינויים בלתי-הוגנים כלפי ישראל ונהג שוב ושוב בזלזול כלפי ראש הממשלה נתניהו. מה שהטריד במיוחד את הישראלים בנאום קהיר של אובמה הייתה העובדה שהוא ייחס את הקמתה של ישראל לשואה, ובכך התעלם למעשה מהקשרים היהודיים בני 3000 השנים עם ארץ ישראל. עם נחיתתו בנתב"ג, נאומו הראשון הפך את הערותיו הקודמות על פיהן. הוא התייחס באופן נרגש "למולדת היהודית", שבה התפללו היהודים ועיבדו את האדמה במשך 3000 שנה, תוך תיאור לידתה-מחדש של המדינה היהודית כמעשה גאולה היסטורי שלא היה כמותו. בהמשך, הוא אמר שישראל מהווה את ההבטחה לכך שלעולם לא תתרחש עוד שואה. הוא אישר מחדש כי "ארצות הברית גאה לעמוד לצד ישראל כבת הברית החזקה ביותר והחברה הטובה ביותר". הוא תיאר את הברית "הבלתי-שבירה" בין ארה"ב לישראל כ"נצחית".

ביקור אובמה בישראל: נקודת מפנה?

Print This Post

obama-visit

Obama's Visit to Israel: A Turning Point?

יש להניח שמנהיגי ארה"ב, כמו גם עמיתיהם הישראלים, נשמו לרווחה כאשר אייר פורס 1 המריא מנמל התעופה בן גוריון, כשביקור הנשיא אובמה מסתיים בטעם טוב בעבור שתי המדינות.

אובמה פתח במתקפת קסם חסרת תקדים במטרה להתגבר על חוסר האמון העז המורגש כלפיו בקרב הישראלים- חוסר אמון הנובע ממאמציו המוקדמים לריצוי הערבים באמצעות "הצבת מרחק" בין ארה"ב לבין ישראל. לצורך זה, לפני ארבע שנים בקהיר, הוא התרפס בפני העולם המוסלמי ואימץ הלכה למעשה את הנרטיב הפלסטיני. בהמשך, הוא דרש הקפאת בנייה חד-צדדית בהתנחלויות, כולל בפרברים היהודיים של מזרח ירושלים, פרסם גינויים בלתי-הוגנים כלפי ישראל ונהג שוב ושוב בזלזול כלפי ראש הממשלה נתניהו.

מה שהטריד במיוחד את הישראלים בנאום קהיר של אובמה הייתה העובדה שהוא ייחס את הקמתה של ישראל לשואה, ובכך התעלם למעשה מהקשרים היהודיים בני 3000 השנים עם ארץ ישראל.

עם נחיתתו בנתב"ג, נאומו הראשון הפך את הערותיו הקודמות על פיהן. הוא התייחס באופן נרגש "למולדת היהודית", שבה התפללו היהודים ועיבדו את האדמה במשך 3000 שנה, תוך תיאור לידתה-מחדש של המדינה היהודית כמעשה גאולה היסטורי שלא היה כמותו. בהמשך, הוא אמר שישראל מהווה את ההבטחה לכך שלעולם לא תתרחש עוד שואה. הוא אישר מחדש כי "ארצות הברית גאה לעמוד לצד ישראל כבת הברית החזקה ביותר והחברה הטובה ביותר". הוא תיאר את הברית "הבלתי-שבירה" בין ארה"ב לישראל כ"נצחית".

הוא ביקר במוזיאון ישראל, שם סקר את מגילות ים המלח- עדות לקשר ההיסטורי בין ישראל לעם היהודי. כמו כן, הוא ביקר בקברו של אבי הציונות, בנימין זאב הרצל, ובכך הפריך את טענותיו השערורייתיות של ארדואן כנגד הציונות, ואפשר נסיגתו הבלתי-נעימה של נתניהו בפני טורקיה, שהוצדקה בשל סיבות אסטרטגיות מוחשיות.

אובמה חזר על המנטרה לפיה הוא מתנגד להרחבת ההתנחלויות, וקרא ליישום פתרון שתי המדינות. הוא הכעיס ישראלים רבים בהתייחסותו לסבל הפלסטיני מבלי להזכיר את הטרור ואת ההסתה, ובכך ששיבח את הרשות כפרטנר אמתי לשלום. אך לראשונה, הוא דחק באופן מפורש בפלסטינים לקבל את הצעת ישראל למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים. בנוסף, הוא לא הציב דרישות בפני ישראל לוויתורים חד-צדדיים נוספים. הוא התייחס ברמיזה- תוך הימנעות מחזרה מפורשת על דרישתו הקודמת- לכך שקווי שביתת הנשק הבלתי-ניתנים להגנה מ-1949 יהוו את נקודת הפתיחה למשא ומתן. אך כבר כעת, ישנם דיבורים לפיהם מזכיר המדינה ג'ון קרי עומד להציג מחדש את 'יוזמת השלום' של הליגה הערבית, המבוססת על גבולות 1967 ושיבת הפליטים הערביים.

הישראלים עדיין אינם שקטים גם בנוגע לכוונותיו הסופיות של אובמה בהקשר האיראני. בעוד שהוא ביטא תקווה לפיה הדיפלומטיה תביא לפתרון, הוא שב והצהיר כי הוא לא בילף כאשר התחייב להפעיל את האופציה הצבאית כמוצא אחרון, ולהפעיל את כל האופציות למניעת השגת סטטוס גרעיני ע"י איראן. עם זאת, הוא המשיך להימנע מהצבת תאריך יעד סופי. בנוסף, ישנם חששות לפיהם ארה"ב עלולה להסכים לעסקה חלקית, אשר במסגרתה יורשו האיראנים לפתח אורניום מועשר בדרגה בינונית, שיאפשר להם בהמשך לייצר פצצה בטווח זמן קצר ביותר.

אך בפן החיובי, איראן גרעינית מוכרת כיום כאיום בפניהם של ארה"ב והמערב. ולראשונה, אובמה הצהיר באופן מפורש כי ארה"ב מקבלת ומכבדת את זכותה של ישראל לנקוט את כל הצעדים שאותם תראה לנכון במטרה להגן על עצמה- מסר ברור לאיראנים לפיו במידה וימשיכו בנתיבם הנוכחי, ארה"ב לא תחסום מתקפה ישראלית.

לאחר ההתחייבויות החוזרות שלו, במידה ואובמה ייכשל במניעת פיתוח פצצה גרעינית ע"י איראן, הוא יאבד חלק גדול מהאמינות הגלובלית שלו בקרב ידידים ואויבים כאחד. הוא יכתים באופן בלתי-הפיך את המורשת שלו.

יהיה זה מוקדם בעבור הישראלים להסיק האם הצהרותיו וחיבוקיו החברותיים ביותר של אובמה מסמנים מפנה בגישתו הפוליטית.

אפילו בביקור הנוכחי, בשונה מהנשיאים קלינטון ובוש, הוא סרב לנאום בפני הכנסת- התגלמות האתוס הדמוקרטי של ישראל; הוא סרב לבקר בכותל ובהר הבית במטרה להימנע מלהעמיד בסכנה את המדיניות האמריקנית לפיה אלו אזורים המוגדרים תחת מחלוקת; כמו כן, הוא הדיר את הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל מנאומו בפני הצעירים.

העיתונאי היהודי-אמריקני ג'פרי גולדברג, המקורב לאובמה, תיאר את עמדותיו בנוגע לישראל כקרובות יותר לעיתון הישראלי השמאלני, 'הארץ', מאשר לזרם הפוליטי המרכזי. על כן, ממשלו צפוי להמשיך לדגול בבדלנות, להמשיך לרצות את המשטרים האסלאמיסטים במקום להתעמת עמם, ולהמשיך לקדם הסדר המבוסס על קווי שביתת הנשק הבלתי-ניתנים-להגנה מ-1949.

אך אובמה דוגל בפרגמטיות, והוא מודע לסקרי דעת הקהל המצביעים על כך שהאמריקנים תומכים בישראל כיום יותר מבכל זמן בעבר. בנוסף, הוא יודע שהעימותים המתמשכים עם המדינה היהודית ייצרו בעיות מיותרות בקונגרס, שם הוא ניצב בפני אתגרים מכריעים. ואכן, בערב ביקורו, למעלה משלושת רבעי הקונגרס עתרו בפניו לעמוד לצד ישראל. כפי הנראה, הוא גם הסיק כי גינויים בלתי-הוגנים כלפי ישראל היו עד כה בלתי מועילים. לפיכך, הוא הפריך את קריאות השמאל הקיצוני, וביניהם ישראלים "התומכים בשלום" ויהודים כמו J Street, אשר דחקו בו להפעיל "אהבה קשוחה" וללחוץ על ישראל. חשוב מכך, הוא העביר מסר עוצמתי לאיסלאמיסטים.

חלק מהישראלים יבטלו את התבטאויותיו כאמירות שטחיות ותו לא, ויזהירו שלא להסתנוור משחר מדומה. אך אין להתייחס בביטול לכובד המשקל הפוליטי של הצהרות שכאלו. מעולם לא התבטא נשיא אמריקני במחויבות ובלהט כה עזים בנוגע לישראל, תוך שהוא מזהה עצמו למעשה עם החזון הציוני.

ואכן, מבלי לרמוז כי הישראלים הפכו למעריצים בין לילה, נאומיו הציוניים מלאי התשוקה וחסרי התקדים, וכן מאמציו יוצאי הדופן להתגברות על היריבות האישית שלו עם נתניהו, היוו יותר מאשר השקטת חששות ותו לא. לפחות באופן סמלי, הם מהווים שינוי מגמה משמעותי. מבחינה היסטורית, הם ייזכרו ללא ספק כפסגת ביקורו.

יש לשפוט פוליטיקאים על פי מעשיהם. ישנן סיבות לחשש בעקבות מינוי הייגל לשר ההגנה, אי הודאות באשר לתזמון בכל הקשור לאיראן, התאהבות הממשל בעבאס ומדיניות ה"שילוב" המתמשכת של ארה"ב עם משטרים אסלאמיסטים בלתי-דמוקרטיים. אך מסרי הידידות העוצמתיים והתמיכה המכוונת כלפינו ע"י נשיא אמריקני הינם בעלי משמעות כבירה.

ראש הממשלה נתניהו, אשר רק ימים קודם לביקור הצליח להרכיב ממשלה, בוודאי חש סיפוק אדיר כתוצאה מהפגנות הידידות הפומביות יוצאות הדופן של אובמה. כמו כן, נתניהו דיבר בשם האומה כולה כאשר העביר מסר של הכרת תודה כלפי התמיכה הצבאית האמריקנית, אשר למרות המתיחויות- למעשה הורחבה תחת שלטון אובמה.

עם זאת, מרבית הישראלים מכירים בכך שאיננו יכולים להעביר את ביטחוננו בקבלנות משנה לכל צד שלישי- אפילו לא לארה"ב- וכי עלינו להסתמך על יכולות ההגנה העצמיים שלנו.

בטווח הקצר, השגת הסדר שלום ממשיכה להיות בגדר אשליה. אולם, ניתן יהיה להגיע להסכמי ביניים אשר יוכלו לשפר את היחסים בין הפלסטינים לבין הישראלים.

הממשלה הישראלית החדשה ניצבת בעמדה אידיאלית לביצוע צעדים בכיוון זה. אם ממשל אובמה יתמוך בהסכמי ביניים או הסכמים חלקיים המספקים לפלסטינים איכות חיים משופרת, וזאת במקום ללחוץ על ישראל להתחייב לגבולות סופיים או לבצע וויתורים חד-צדדיים נוספים, יהווה הדבר התקדמות משמעותית. עם הזמן, עלול הדבר לעודד את עלייתה של הנהגה פלסטינית מתונה שתהה מוכנה לשאת ולתת בנוגע להסדר שלום כולל.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann