הביקור שערך לאחרונה בישראל נשיא רוסיה פוטין מהווה דוגמא נוספת לאירועים הבלתי צפויים ויוצאי הדופן שמשפיעים על ישראל ועל העם היהודי. נוכחותו של פוטין במדינה היהודית העירה בי זכרונות ממעורבותי במאבקם של יהודי בריה"מ, מאבק שהיה במרכז פעילותי הציבורית במשך שנים רבות. כגבר צעיר גוייסתי על ידי שאול אביגור, מתאם המאבק של יהודי בריה"מ מטעם ראש ממשלת ישראל, והייתי מעורב בפעילויות שונות בהקשר זה. החל משכנוע ממשלת אוסטרליה להיות המדינה הראשונה בעולם שהעלתה בפני האו"ם את מצוקתם של יהודי בריה"מ ועד לכתיבת ספר, שהתבסס על מקורות סובייטים, וחשף את האנטישמיות בחסות המדינה והוביל לחילוקי דעות בקרב קומוניסטים מערביים. שיא המעורבות שלי היה בין השנים 1978-1980 - כאשר הוטל על החברה שלי לטפל בסידורי הנסיעה של הנבחרת האוסטרלית לאולימפיאדת מוסקבה ובכך לאלץ את הסובייטים לתת לי אשרות כניסה שעד אז לא ניתנו.

ביקורו של פוטין במבט לאחור

Print This Post

פוטין - נתניהו

The Putin Visit in Retrospect

הביקור שערך לאחרונה בישראל נשיא רוסיה פוטין מהווה דוגמא נוספת לאירועים הבלתי צפויים ויוצאי הדופן שמשפיעים על ישראל ועל העם היהודי.

נוכחותו של פוטין במדינה היהודית העירה בי זכרונות ממעורבותי במאבקם של יהודי בריה"מ, מאבק שהיה במרכז פעילותי הציבורית במשך שנים רבות. כגבר צעיר גוייסתי על ידי שאול אביגור, מתאם המאבק של יהודי בריה"מ מטעם ראש ממשלת ישראל, והייתי מעורב בפעילויות שונות בהקשר זה. החל משכנוע ממשלת אוסטרליה להיות המדינה הראשונה בעולם שהעלתה בפני האו"ם את מצוקתם של יהודי בריה"מ ועד לכתיבת ספר, שהתבסס על מקורות סובייטים, וחשף את האנטישמיות בחסות המדינה והוביל לחילוקי דעות בקרב קומוניסטים מערביים.

שיא המעורבות שלי היה בין השנים 1978-1980 – כאשר הוטל על החברה שלי לטפל בסידורי הנסיעה של הנבחרת האוסטרלית לאולימפיאדת מוסקבה ובכך לאלץ את הסובייטים לתת לי אשרות כניסה שעד אז לא ניתנו.

הודות להתערבות אישית של ראש ממשלת אוסטרליה, ובין ישיבות סובייטיות רשמיות, הובלתי ברכבים של השגרירות לבתיהם של אנשי מפתח יהודים, מסורבי עלייה ומתנגדי משטר, וניהלתי עמם דיונים אינטנסיביים סדירים. דבר זה בא לסיום לפתע כאשר אוסטרליה הצטרפה לחרם על האולימפיאדה. אני נעצרתי והואשמתי בריגול משום שיצרתי קשר עם מסורבי עלייה שלכאורה "היתה להם גישה לסודות מדינה בטחוניים". לבסוף גורשתי תחת איום במאסר במידה וכף רגלי תדרוך שוב על אדמה סובייטית.

אולם שבע שנים לאחר מכן, ב-1987, , הוזמנתי על ידי בית הכנסת ארכיפובה, שהיה תחת פיקוח של הק.ג.ב., להיות האורח שלהם לראש השנה והותר לי לתת נאומים ציוניים ביידיש המגומגמת שלי מבימת בית הכנסת.

האירועים הללו הובילו להקמתו לאחר מכן של המרכז התרבותי היהודי הראשון מאז המהפכה, שנקרא על שם סולומון מיכואלס – המשורר היידי הידוע שנרצח על ידי סטאלין ב-1948. כמו כן, התקיים ברוסיה פסטיבל השירים העבריים הראשון בתיאטראות עירוניים, בערים מוסקבה ולנינגרד. מראה התיאטראות מלאים עד אפס מקום ביהודים מכל הגילאים, עם דמעות בעיניהם בשמעם את יפה ירקוני ודודו פישר שרים שירים ישראליים, נותר חקוק בזכרוני לעולם.

ובמעבר מהיר חזרה ליוני 2012 -כשרחובות ירושלים מקושטים בדגלי רוסיה. נשיא ארה"ב ברק אובמה, אשר נסע לקהיר זמן לא רב לאחר בחירתו, טרם ביקר בישראל. אולם נשיא רוסיה פוטין, אשר כבר ביקר בישראל ב-2005, בחר שוב בישראל כיעד בנסיעתו לחו"ל שנערכה מיד אחרי שנבחר. התלוותה אליו משלחת גדולה שכללה אנשי עסקים מרוסיה, אוליגרכים יהודיים ואת הרב הראשי של חב"ד ברל לזר.

פוטין היה הדובר הראשי בטקס חנוכת התערוכה בנתניה המנציחה את תפקידו של הצבא האדום בנצחון על הנאציזם. הוא דיבר בחום על ישראל, וביטא גאווה בכך שבמדינה היהודית ישנה את הקהילה הגדולה ביותר של אזרחים סובייטים לשעבר בתפוצות.

במרחק של רק רחוב אחד מביתי נערך לכבודו של פוטין אירוע בביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלאחריה נערכה סעודה חגיגית עם הנשיא פרס. פוטין נפגש גם עם מספר אזרחים סובייטים לשעבר המכהנים כעת כשרים בממשלת ישראל ובכללם עם שר החוץ אביגדור ליברמן והשר יולי אדלשטיין, אחד ממסורבי העלייה הצעירים יותר שהתיידדתי עמם במהלך ביקוריי במוסקבה.

פוטין היה נראה חסר דאגות גם כשהיה ברור שהוא מרגיז את בעלי בריתו הערבים. דובר על גידול ברכישות הציוד הבטחוני של רוסיה מישראל – דבר העומד בניגוד לקריאות השמאל הקיצוני לחרם על ישראל.

הוא ביקר בכותל המערבי בלוויו של הרב לזר וחבש כיפה – מעשה שהיה גורם לקודמיו הבולשביקים להתהפך בקבריהם. דבר זה גם הרתיח את דמם של קבוצות מוסלמיות רדיקליות, בייחוד את התנועה האסלאמית בישראל הקיצונית שדוברה ציין כי "הדב הרוסי, אשר מלקק את דמם של קרובינו בסוריה" אימץ גישה "המתחנפת לממסד הישראלי בכל מחיר."

כאשר אני חוזר אחורה ונזכר בתנועת המאבק של יהודי בריה"מ ובייחוד בביקוריי במוסקבה, ביקורו של פוטין נדמה כסוריאליסטי לחלוטין. אני נזכר בשיחות שניהלתי במוסקבה עם מסורבי עלייה כגון ולדימיר סלפק, הפרופסור המנוח אלכסנדר לרנר, יוסף ביגון, פאבל אברמוביץ, ולדימיר פרסטין ורבים אחרים. בחלומותינו הפרועים ביותר לעולם לא דמיינו כי יום אחד נגור יחד בישראל ונהיה עדים לביקורו של הקצין הבכיר לשעבר בק.ג.ב. שהפך לנשיא רוסיה.

אך אל לנו לתת לדברים הללו להוביל אותנו למסקנה כי הנשיא האוטוקרטי נהיה בעל ברית מסור של ישראל והעם היהודי. עלינו להזכיר לעצמנו כי, למרות המלים החמות, הוא עומד בראשה של מדינה שיש לה קשרים עם חלק מאויבינו הגדולים ביותר ומספקת להם, ובכללם איראן וסוריה, נשק. כמו כן, פוטין נוטה לתמוך בעמדה הפלסטינית, הן כחבר בקוורטט והן באו"ם וחיזק עמדה זו בפני יו"ר הרשות הפלסטינית עבאס בבית לחם.

רבים אכן תוהים האם במידה והשרדותה של ישראל היתה מהווה מכשול בפני האינטרסים האסטרטגיים והלאומיים קצרי הטווח של רוסיה, הוא היה נוקף אצבע למעננו. אולם זה ברור כי, בניגוד לכל מנהיגי הקרמלין מסטאלין ועד לגורבצ'וב, פוטין אינו אנטישמי מסור. למרות האנטישמיות האנדמית הרווחת ברוסיה והכנסייה הרוסית-אורתודוכסית העוינת, שרבים מראשיה עוד מחזיקים בתפיסה מדיאבלית של הצגת היהודים כרוצחי המשיח, פוטין נותר לחלוטין אדיש כלפי היהודים. דבר זה מבדיל אותו באופן ברור מקודמיו הקומוניסטים ששנאו אותנו בלהט ובאופן מעשי עודדו את אויבנו לחתור להשמדתנו.

ואכן נדמה כי ככל הנראה יש לפוטין חיבה כלפי מדינה שיש בה כל כך הרבה מאזרחי מדינתו לשעבר. אין ספק כי מבלי שיודה בכך, הוא כנראה מזהה שכמו ישראל, גם רוסיה נמצאת תחת איום מצד פונדמנטליסטים אסלאמיים וקשריה עם טורקיה מתוחים.

ביקורו בישראל שולח, ללא כל ספק, מסרים ברורים. אף אם נציין את הפיצול המשמעותי בין קווי המדיניות בנוגע לסוריה ואיראן, ואת העובדה שהמתחים בינו לבין ארה"ב והאינטרסים שלו בעולם הערבי מונעים מאיתנו מלראות בו פרטנר, הביקור שלו שולח מסר ברור לערבים כי רוסיה אינה בעלת ברית נלהבת במאמציהם לפגוע במדינה היהודית.

אם ניקח בחשבון את העובדה כי לפני זמן לא רב כל כך כמה מאות של יהודים סובייטים, שפעלו בתמיכת יהודי המערב, שיחקו תפקיד משמעותי בגרימת מפלתה של "אימפריית הרשע", מערכת היחסים הנוכחית שלנו עם רוסיה הינה התפתחות חיובית יוצאת דופן בנוף המשתנה תמידית של הציוויליזציה היהודית.

רוסיה רחוקה מלהיות דמוקרטיה מערבית, אך גם לא ניתן להשוותה למשטר הסובייטי הטוטליטרי והיא פחות אוטוריטרית מהמודל הקומוניסטי הסיני. כמו כל מדינת לאום, בייחוד אחת הנמצאת תחת מצור, אנו מוכרחים לשתף פעולה עם ביטויים מסויימים של ריאל-פוליטיק על מנת להגן אל האינטרסים הלאומיים שלנו. מסיבה זו עלינו לקבל בברכה את ההקלה במתחים ואת ביסוס היחסים הדיפלומטיים ולחתור לחיזוק יחסינו עם רוסיה – כל עוד אנו עושים זאת בעיניים פקוחות.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann