לבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בשבוע תהיינה השלכות מרחיקות לכת לעולם המערבי כולו, אך במיוחד בעבור ישראל. ראוי לציין גם כי ישראל והיהודים מעולם לא שיחקו תפקיד כה בולט בקמפיין נשיאותי. בעימות בנושאי מדיניות חוץ שנערך בשבוע שעבר בין הנשיא ברק אובמה לבין המושל מיט רומני, שני המועמדים התחרו ביניהם במטרה להפגין את הרקורד הפרו-ישראלי שלהם, והמדינה היהודית הוזכרה לא פחות מ-34 פעמים. עד לפני כשישה שבועות, הייתה הסכמה מתגבשת בין תומכים ומתנגדים כאחד לפיה רומני לא הצליח לייצר רושם ואובמה עומד להיבחר מחדש. ואולם, מאז העימות הראשון הדרמטי, העלייה המטאורית בתמיכה ברומני הייתה יוצאת דופן, ואם הסקרים משקפים נכונה את המציאות- תוצאות הבחירות עלולות להיות מותחות במיוחד. למותר לציין כי סקרי דעת קהל עלולים להיות מטעים. מורכבותה של שיטת הבחירה המושתתת על הקולג' האלקטורלי אינה מעניקה בהכרח ניצחון למועמד הזוכה במרב הקולות. מרכיב קריטי אף יותר הינו השאלה האם אלו המצביעים בפועל ידבקו באופן פרופורציונאלי במגמות שנמצאו בסקרים המוקדמים.

בחירות בעלות חשיבות מכרעת לישראל

Print This Post

ברק אובמה ומיט רומני

An Election of Great Importance for Israel

לבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בשבוע תהיינה השלכות מרחיקות לכת לעולם המערבי כולו, אך במיוחד בעבור ישראל. ראוי לציין גם כי ישראל והיהודים מעולם לא שיחקו תפקיד כה בולט בקמפיין נשיאותי. בעימות בנושאי מדיניות חוץ שנערך בשבוע שעבר בין הנשיא ברק אובמה לבין המושל מיט רומני, שני המועמדים התחרו ביניהם במטרה להפגין את הרקורד הפרו-ישראלי שלהם, והמדינה היהודית הוזכרה לא פחות מ-34 פעמים.

עד לפני כשישה שבועות, הייתה הסכמה מתגבשת בין תומכים ומתנגדים כאחד לפיה רומני לא הצליח לייצר רושם ואובמה עומד להיבחר מחדש. ואולם, מאז העימות הראשון הדרמטי, העלייה המטאורית בתמיכה ברומני הייתה יוצאת דופן, ואם הסקרים משקפים נכונה את המציאות- תוצאות הבחירות עלולות להיות מותחות במיוחד.

למותר לציין כי סקרי דעת קהל עלולים להיות מטעים. מורכבותה של שיטת הבחירה המושתתת על הקולג' האלקטורלי אינה מעניקה בהכרח ניצחון למועמד הזוכה במרב הקולות. מרכיב קריטי אף יותר הינו השאלה האם אלו המצביעים בפועל ידבקו באופן פרופורציונאלי במגמות שנמצאו בסקרים המוקדמים.

שלא במפתיע, ישראלים רבים ייחלו לניצחון של רומני. על אף מחויבותו המתמשכת של אובמה לסיפוק תמיכה צבאית לישראל ומדיניותו החיובית שהופגנה לאחרונה כלפי ישראל, אין זה סוד כי הוא מתעב את ראש הממשלה נתניהו ברמה האישית.

רוב הישראלים חוששים כי במידה וייבחר מחדש ובכך לא יזדקק עוד למתקפת קסם אישי על מנת לטפח תמיכה בקרב היהודים, אובמה צפוי לשוב לדפוסי ההתנהגות שנקט בקדנציה הראשונה שלו, אז הוא התנער מחלק גדול מהתחייבויותיו הקודמות כלפי ישראל.

הם חוששים כי אובמה ישוב למדיניות הקודמת שאימץ לפיה "יציב אור יום בין ישראל לארה"ב" ויחדש את הלחץ על המדינה היהודית לביצוע וויתורים חד-צדדיים נוספים כלפי הפלסטינים. ישנו פחד שהוא ישוב ויתעקש כי קווי שביתת הנשק הבלתי ניתנים להגנה מ-1949 ייחשבו לנקודת הפתיחה במשא ומתן על הגבולות, וכן כי הוא יקדם את חלוקתה של ירושלים.

רומני, מאידך, נהנה ממערכת יחסים אישית חמה עם נתניהו. חשוב מכך, נדמה כי הוא מציג גישה חיובית הרבה יותר כלפי המדינה היהודית. אחת מביקורותיו החמורות ביותר כלפי מדיניות החוץ של הממשל הנוכחי הייתה זניחתו לכאורה של אובמה את ישראל וההענשה וההשפלה הציבורית שהוא נוקט כלפיה.

בעוד שאובמה מצביע על מדיניות ההתנחלות הישראלית- בין השאר הבנייה למגורים בפרבריה היהודיים של מזרח ירושלים- בתור האשם לקיפאון עם הפלסטינים, רומני אומר בפשטות כי השלום לא יהיה בר השגה עד אשר הפלסטינים יזנחו באופן מלא את מטרתם להחריב ולהשמיד את המדינה היהודית.

באשר לאיראן, אף על פי שהתחייב לעשות את כל הנדרש על מנת למנוע את הפיכתה למעצמת גרעין, במידה והסנקציות לא יביאו לתוצאות משמעותיות ישנם ספקות כבדים באשר לנכונותו של אובמה לנקוט את הצעדים הקשים שיידרשו. עם זאת, במידה ורומני ייבחר, בעוד שנראה שכוונותיו נוקשות יותר, גם הוא אינו צפוי לנקוט בפעולה צבאית נמרצת במהלך חודשיו הראשונים בתפקיד.

תהום עמוקה פעורה בין גישות שני המועמדים בכל הקשור לעולם הערבי, אשר נופל באופן הולך וגובר לידיהן של השפעות אסלאמיות וג'יהאדיסטיות ואשר בו אפילו השימוש במונחים כמו קיצוניות אסלאמית או טרור אסלאמי נאסר.

על אף שחיסל את אוסמה בין לאדן, נוהגו של ממשל אובמה היה לפעול לריצוי האסלאמיסטים על ידי הימנעות ראשונית מן הסנקציות ומן התמיכה בפלגים האיראניים שביקשו לשנות את המשטר.

זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, אובמה הכעיס את ממשלת מובארק בכך שהעניק לגיטימציה לאחים המוסלמים כאשר התעקש כי נציגיהם יאיישו את השורה הראשונה בנאומו הציבורי הראשון בקהיר. יתר על כן, בפרוץ ההפגנות במצרים, הוא זנח את הנשיא האוטוריטרי חוסני מובארק, אשר נחשב לאחד מבני בריתה העוצמתיים ביותר של ארה"ב בעולם הערבי. ומאז, ממשלו זלזל באופן עקבי בעוצמת הקיצוניות הפנאטית של האחים המוסלמים והתעלם מן התוכחות הרצחניות שהושמעו כלפי ישראל מצד המנהיג המצרי הנבחר. התגובה המתרפסת לפרצי הטרור בלוב ובמצרים מהוות מחוון נוסף למדיניות הפיוס שנוקט הממשל כלפי האסלאם.

אובמה אף שיבח שוב ושוב את מנהיגה האסלאמיסט הדיקטטורי של טורקיה, רג'פ ארדואן, אשר קידם את הפופולאריות שלו בעולם הערבי באמצעות נאומי התוכחה האנטי ישראליים שלו ובמאמציו לקדם החרמות ולבודד את המדינה היהודית.

ואולם, לאחר ארבע שנים בתפקידו ועל אף מאמציו הנואשים של הנשיא אובמה לרצות ו"לשלב" את האסלאמיסטים, ארה"ב מושמצת בעולם הערבי כיום יותר מאשר בכל זמן בעבר.

תפיסתם של רוב הישראליים הינה כי ממשל בראשותו של רומני יהיה מציאותי יותר ויפגין נוקשות רבה יותר כלפי האסלאמיסטים.

אף על פי כן ובניגוד אליהם, מרבית היהודים האמריקניים בוודאי אינם מעוניינים לזנוח את הדנ"א הליבראלי שלהם, ממשיכים לתמוך באובמה וימשיכו להצביע לדמוקרטים. זאת ועוד, כמו בקרב רוב האמריקנים, המדיניות הכלכלית מהווה את המרכיב החשוב ביותר בקביעת אופן הצבעתם.

מגמה זו משתקפת גם במציאות המדכאת אשר במסגרתה, חלק גדול מן היהודים האמריקניים, ובמיוחד אלו המתבוללים יותר, אינם מחשיבים עוד את ישראל כעדיפות מכרעת בעת ההצבעה. ואכן, עבור רבים מן היהודים המסורים פחות, נושאים כמו נישואים חד-מיניים והפלות לפי דרישה עולים בערכם על משקלה של רווחת המדינה היהודית.

מאידך, מסתמן כי ללא ספק יהיו מספר רב של עריקות יהודיות מן המחנה של אובמה, כאשר מגזרים הכוללים את היהודים האורתודוקסיים והיהודים המסורים יותר צפויים להצביע כנגד הנשיא המכהן.

ראש הממשלה נתניהו נמנע בחריצות מהתערבות בקמפיין לנשיאות. הדבר לא מנע מיריביו הפוליטיים להאשימו בכך שהוא חותר להפוך את ישראל לנושא "מכריע" בבחירות. ואולם, לא היה זה מתקבל על הדעת כי ראש ממשלה ישראלי ישמור על שתיקה בנוגע לצורך כי העולם יירתם וינקוט פעולה נוקשה כנגד מעצמה גרעינית בפוטנציה, אשר דוחקת בעולם לתמוך במטרתה למחיקת מדינתו- "גידול סרטני"- מפני כדור הארץ. נתניהו אמר ל-CNN "הדבר שמנחה אותי אינו לוח הזמנים הפוליטי בארה"ב, אלא לוח הזמנים של העשרת האורניום האיראני".

אך יהיה זה בלתי אנושי לצפות מנתניהו כי במסתרי ליבו, לא ישתוקק לניצחון של רומני, אשר מהווה עבורו בן ברית כמו גם חבר.

למרות זאת, במידה ואובמה ייבחר מחדש, יהיה על נתניהו לעשות מאמצים להתגבר על היריבות האישית ולשתף פעולה עמו, וזאת מבלי לפגוע בביטחונה של ישראל ובאינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח שלה. זו לא תהיה משימה קלה, אך כל עוד התמיכה הפופולארית בישראל ממשיכה להיות חזקה והקונגרס אינו זונח אותנו, הדבר אפשרי. מצדו, ייתכן ואובמה הפיק את הלקח לפיו טקטיקות הבריונות שלו תרמו רק להתחזקות התמיכה הציבורית בנתניהו בישראל.

ובמידה ורומני הוא שינצח, אל לישראלים להיות אופוריים. למרות שלרומני ללא ספק תהיה כימיה טובה יותר עם ישראל בהשוואה לקודמו בתפקיד, אנו עודנו ניצבים בפני אתגרים משמעותיים. עלינו לזכור כי בזמן שרומני הוא ללא ספק ידידנו, הרקורד של נשיאים רפובליקניים קודמים כלפי ישראל היה לא פעם בעייתי.

יהיה נשיאה הבא של ארה"ב מי שיהיה, מטרתנו החשובה ביותר חייבת להיות מיגור האיום הנובע מפעילי השמאל הקיצוני הישראליים בשורות המפלגה הדמוקרטית, כמו גם הפחת חיים חדשים ברוח העל-מפלגתית אשר שיחקה תפקיד כה חשוב בשימור מערכת יחסים חזקה בין ישראל לארה"ב.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann