התפתחויות חדשות מסמנות כי האפשרות של שקיעתה של אירופה לעידן חושך חדש הפכה למציאות קודרת. נראה שכל המרכיבים המנוגדים לחברה הפתוחה הלכו והשתלבו לקדרה בוחשת המערערת את האתוס התרבותי הליבראלי של אירופה. הראשונים לסבול הם היהודים - מותקפים מכל הכיוונים, מבודדים, חסרי-ידידים וחסרי יכולת להגן על עצמם. האיום הגדול ביותר עליהם הוא האסלאם האנטישמי הזוכה לתמיכתם של אנשי שמאל קיצוני. הברית הטמאה הזו של קיצונים דתיים וחילוניים מפעילה אלמנט אנטי-ישראלי הממלא את מקומה של האנטישמיות המסורתית, ואשר הפך למרכיב קבוע בהפגנות אנטי-ישראליות, שם מונפים שלטים המאשימים ללא-בושה את ישראל בחיקוי הנאצים. בניגוד לקתולים שלאחר ועידת הוותיקן השנייה, רוב הזרמים הפרוטסטניים (מלבד האוונגליסטים) שבו למאמציהם האכזריים לביצוע דמוניזציה ודה-לגיטימציה של המדינה היהודית. בהובלת ׳המועצה העולמית של הכנסיות׳, רבים מאשימים בתקיפות את העם היהודי ברצח-אל. הם הקימו לתחייה את תיאוריית ההחלפה, הקובעת שבדחייתם את ישו, היהודים חדלו להיות העם הנבחר. כמו כן, הם משתפים פעולה עם הפלסטיניים בקידום האמונה שישו היה פלסטיני ולא יהודי. חלקם אף שוללים כל קשר יהודי היסטורי לארץ-ישראל, וטוענים שהיהודים הם צאצאי הכוזרים האירואסייתיים, שהמירו את דתם ליהדות במאה השמינית לספירה. בנוסף נטען שהפלסטינים הם העם היליד האמתי באזור.

בזמן שאירופה שוקעת לעידן חושך חדש, על יהודים לבחון את עתידם

Print This Post

התפתחויות חדשות מסמנות כי האפשרות של שקיעתה של אירופה לעידן חושך חדש הפכה למציאות קודרת. נראה שכל המרכיבים המנוגדים לחברה הפתוחה הלכו והשתלבו לקדרה בוחשת המערערת את האתוס התרבותי הליבראלי של אירופה.

הראשונים לסבול הם היהודים – מותקפים מכל הכיוונים, מבודדים, חסרי-ידידים וחסרי יכולת להגן על עצמם. האיום הגדול ביותר עליהם הוא האסלאם האנטישמי הזוכה לתמיכתם של אנשי שמאל קיצוני. הברית הטמאה הזו של קיצונים דתיים וחילוניים מפעילה אלמנט אנטי-ישראלי הממלא את מקומה של האנטישמיות המסורתית, ואשר הפך למרכיב קבוע בהפגנות אנטי-ישראליות, שם מונפים שלטים המאשימים ללא-בושה את ישראל בחיקוי הנאצים.

בניגוד לקתולים שלאחר ועידת הוותיקן השנייה, רוב הזרמים הפרוטסטניים (מלבד האוונגליסטים) שבו למאמציהם האכזריים לביצוע דמוניזציה ודה-לגיטימציה של המדינה היהודית. בהובלת ׳המועצה העולמית של הכנסיות׳, רבים מאשימים בתקיפות את העם היהודי ברצח-אל. הם הקימו לתחייה את תיאוריית ההחלפה, הקובעת שבדחייתם את ישו, היהודים חדלו להיות העם הנבחר. כמו כן, הם משתפים פעולה עם הפלסטיניים בקידום האמונה שישו היה פלסטיני ולא יהודי. חלקם אף שוללים כל קשר יהודי היסטורי לארץ-ישראל, וטוענים שהיהודים הם צאצאי הכוזרים האירואסייתיים, שהמירו את דתם ליהדות במאה השמינית לספירה. בנוסף נטען שהפלסטינים הם העם היליד האמתי באזור.

אפילו ארגונים לא-ממשלתיים המקדמים זכויות אדם נחטפו ע״י הרדיקאליים במטרה לבצע דמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל. הם מקדישים תשומת לב רבה יותר לבניית בתים בפרבריה היהודיים-בלבד של מזרח ירושלים מאשר לטבח ומעשי הרצח של עשרות אלפי אזרחים בסוריה ובמדינות אחרות בשלטון המוסלמים.

באופן רשמי, מרבית ממשלות אירופה מגנות את האנטישמיות. אך שילוב הפחד מאלימות אסלאמית והחשש מאובדן תמיכתם של המצביעים המוסלמים מוביל אותן להימנע מנקיטת הפעולה ההחלטית הנדרשת להיפוך המגמה.

רב-תרבותיות וגיוון תרבותי הם מאפיינים ראויים להערצה בכל דמוקרטיה, אך יכולים להתקיים רק כאשר כל המשתתפים מחוייבים לחברה פתוחה.

ממשלות אירופה כשלו בשילוב המהגרים המוסלמים, ואפשרו לאסלאמיסטים הרדיקאליים להקים מוסדות חינוך ודת נפרדים. בתי הספר והמסגדים שלהם מנוהלים ע״י ג׳יהאדיסטים וזוכים לעיתיים קרובות למימון של פנאטים ווהאביסטים סעודיים ששוטפים את מוחם של מהגרים בני הדור השני באירופה לרדיקאליות קיצונית יותר מזו של הוריהם בארצות המקור שלהם.

חממות שכאלו הם שהצמיחו ילדים שגדלו באירופה והחלו לקחת חלק בפשעי שנאה, כשחלקם התפתחו והפכו לטרוריסטים ג׳יהאדיסטים.

כעת, ישנה התפחות מבהילה נוספת עם חזרתם של אלפי מוסלמים אירופאיים שהתנדבו להילחם בשורות אל-קאעידה בסוריה וישובו לביתם רוצחים קשי-לב. על פי ההערכות, אלפי מוסלמים אירופאיים משתתפים כעת או לקחו חלק בעבר בלחימה בסוריה. רובם ישובו לביתם רוצחים מנוסים, חדורי שנאה ג׳יהאדיסטית ומחפשים אחר מטרות חדשות, ובראשן יהודים.

למוחמד מרה, שרצח שבעה בני אדם ובתוכם שלושה ילדים יהודים ומורה בטולוז ב-2012, ולמהדי נמוש, שרצח ארבעה אנשים במוזיאון היהודי בבריסל, היה ניסיון בג׳יהאד.

למרבה הצער, תרבות הקורקטיות הפוליטית והפחד מפני האשמות באסלאמופוביה בשל מתיחת ביקורת על כל היבט של האסלאם או ההתנהגות המוסלמית מונעת תגובה הולמת. הן האיחוד האירופי והן הממשלות הפרטניות אינם מוכנים לנקוט פעולה החלטית ונוקשה, אשר חייבת לכלול סגירת בתי ספר אסלאמיים קיצוניים, הרחקה בלתי-מתפשרת של מולות ג׳יהאדיסטיים ממסגדים והבאה לדין החלטית של אנשים מוסלמים העוסקים בפשעי שנאה, מהומות או הפרת חוק.

דוגמה להיקף הקיצוני של ההשפעה האסלאמית התעוררה בנאום שנשאה הנציגה העליונה לענייני חוץ ומדיניות בטחון של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה. בניסיון שלא לפגוע במוסלמים, היא נמנעה מלהזכיר את היהודים – הקורבנות העיקריים של רצח-העם הנאצי.

הצמיחה המהירה שהתגלתה לאחרונה בתמיכה הציבורית במפלגות פוליטיות ימניות רדיקאליות החריפה את הבעיה.

יש יהודים המרגישים באופן אינסטינקטיבי שהתחזקותם של אויביהם של אויבינו משחקת לטובתנו. הם טועים. הימין הקיצוני חושל ע״י אלו המרגישים איום מצידם של המוסלמים. אך רבים מהם (גם אם לא כולם) הם אנטישמיים באותה מידה. ואולם, בעוד שהמצביעים היהודים צפויים להימנע מהמפלגות הקיצוניות – מימין ומשמאל – על מדיניות הקהילה היהודית להיות סלקטיבית ביותר קודם שתתעמת עם מפלגות הימין.

מגוון המפלגות נע בין ׳מפלגת העצמאות׳ של בריטניה המתנגדת לאנטישמיות, לבין ׳מפלגת החזית הלאומית׳ בצרפת המתכחשת ״בעדינות״ לעברה האנטישמי, הניאו-נאציות הבוטה של ׳שחר הזהב׳ ביוון, מפלגת ׳יוביק׳ ההונגרית, ו׳המפלגה הנציונאל-דמוקרטית׳ בגרמניה, שאת הפרנויה האנטי-יהודית שלה היטלר היה בוודאי מאמץ.

עם ה׳שחר הזהב׳ ו׳יוביק׳ יש להתמודד. ומאידך, על היהודים להישאר נייטרלים באופן רשמי בכל הקשור למפלגה הבריטית, שהתרחקה בקפידה מן האנטישמיות ומסרבת להתקשר עם מפלגות הנגועות בשנאת יהודים.

׳החזית הלאומית׳ היא בעייתית יותר. מארין לה פן ניתקה באופן רשמי את מפלגתה מעברה האנטישמית וגינתה את הכחשת השואה. ולמרות שמרבית תומכי המפלגה אינם עוינים את היהודים, היא ממשיכה לשאת חלק ממטען העבר שלה. כמו כן, אביה של לה פן, מכחיש שואה ידוע לשמצה המסרב להביע חרטה, ממשיך לשמש כיו״ר הכבוד במפלגה ונציגה בפרלמנט האירופי.

כל עוד הנהגתה חותרת באמת להתנתקות מקשריה האנטישמיים, ובמידה והמפלגה תימנע מאימוץ מדיניות אנטי-יהודית, יהיה זה מזיק לתאר רשמית את המפלגה הפוליטית הגדולה ביותר בצרפת כאנטישמית. בעבור המנהיגים היהודים, האתגר יהיה לחשוף את האנטישמים שעסוקים באובסיסיביות בתיאוריות מטורפות על מזימה ציונית גלובאלית, כמו אמריק שופרד, אחד מיועצי מדיניות החוץ של מארין לה פן.

כמו כן, ראוי לציין שלמרות ש-70 אחוזים מהאוכלוסיה הצרפתית מביעים חשש מפני ההשתלטות האסלאמית, הדבר לא נבע מהגאות באנטישמיות המסורתית, כפי שמוכיחה הפופולאריות של הקומיקאי דיידונה אמבלה אמבלה וה״קנל״ שלו, הצדעה הפוכה במועל-יד.

הכתובת על הקיר היא ברורה. העוינות מתגברת עם מאמצים מחודשים לאיסור על ברית-מילה ושחיטה כשרה, וזאת ע״י חברות צבועות שעוסקות בציד כספורט.

במובן מסוים, המצב קשה יותר בעבור היהודים משהיה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אז לפחות השמאל נלחם באנטישמיות. מה שמדכא עוד יותר הוא שבאופן כללי, הציבור אנטישמי יותר מאשר הממשלות, ותופס את ישראל כמקור העיקרי לרוע בעולם – בדומה לאופן שבו נתפסו היהודים כגורמי אסונות הטבע כמו מחלות ורעב בימי הביניים.

למרות ההילולה העוסקת באסלאמופוביה, דווקא היהודים – ולא המוסלמים – הם שנזקקים לשומרים חמושים בבתי הספר ובבתי התפילה שלהם. ופשעי השנאה, הכוללים עכשיו גם מעשי רצח, המבוצעים נגד יהודים הם חמורים לאין שיעור מאלו שסבלו מהם המיעוטים המוסלמיים. ואכן, מרבית האלימות נגד יהודים מבוצעת ע״י מוסלמים.

שתי הקהילות היהודיות המרכזיות באירופה מגיבות באופן מנוגד. בצרפת, רוב היהודים אינו לוקה באשליות באשר לעתידו, ורבים מתכוננים לעזוב. מנהיגיהם מוחים בקול ובאומץ רב נגד האנטישמיות, ומגנים על ישראל.

מנגד, יהדות בריטניה נמצאת בהכחשה. היהודים משלים עצמם שחייהם אינם מושפעים מהאנטישמיות, וזאת למרות המציאות המשתקפת בתקשורת ובחיי ילדיהם בקמפוסים האוניברסיטאיים. מנהיגיהם, ״עבריים מפוחדים״ קלאסיים, מאמינים ב״דיפלומטיה חרישית״, ונדמה שהם מחזיקים השפעה שולית בפרוזדורי הכח.

לא ניתן לצפות שמרבית היהודים יוכלו לחיות כמנודים. הניסיון לחיות חיים יהודיים שבהם האנטישמיות והאנטי-ישראליות תופסות מקום כה נכבד מחריבה את הנפש, במיוחד בעבור צעירים.

כיום, ישנם כ-1.5 מיליון יהודים באירופה – רק שביעית ממספרם לפני השואה. בעוד שתמיד יהיו יהודים ביבשת, הקהילות צפויות להתכווץ למובלעות זעירות כל עוד המגמה לא תתהפך. אלו שמצבם הכלכלי מאפשר להם להגר צפויים לעזוב או לכל הפחות לעודד את ילדיהם לעשות כן. רבים יגיעו לישראל.

בסביבה אירופאית מדכאת שכזו, אנו יכולים לדמיין כיצד חשו היהודים בשנות ה-30, כשהם אינם מצליחים להשיג ויזות כניסה לאף מדינה כדי להימלט מהנאצים בזמן שהשואה סוגרת עליהם. על כן, עלינו להכיר תודה על הברכה שבקיומה של מדינה יהודית המספקת לנו הגנה מהברארים שבשערינו ואשר מסוגלת להוות מקלט ליהודים הזקוקים לו.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann