בושה: ישראלים מנגנים וגנר בגרמניה

Print This Post

וגנר

Israelis performing Wagner in Germany – a national disgrace

התזמורת הקאמרית הישראלית ביצעה ביום שלישי את האופרה "אידיליית זיגפריד" בפסטיבל האופרה ביירוית' בגרמניה. הייתה זו הפעם הראשונה בה תזמורת ישראלית ניגנה וגנר בגרמניה.

המנצח הישראלי רוברטו פטרנוסטרו- אשר אמו וקרובי משפחה אחרים שלו היו ניצולי שואה- הסכים כי "האידיאולוגיה של וגנר והאנטישמיות שלו היו איומות, אך הוא היה מלחין מצויין". הוא גרס כי יש לטפל באופן נפרד בתפיסת עולמו של וגנר ובמוסיקה שלו. פטרנוסטרו הסכים כי טרם חלף פרק הזמן המתאים לכך שוגנר יושמע בישראל, אך הרגיש כי יאה לעשות זאת בגרמניה. "המטרה בשנת 2011 היא להפריד את האדם מאומנותו".

מנכ"ל התזמורת ארווין הרשקוביץ הרחיק לכת אף יותר ואמר לרויטרס כי "ישנה גאווה והתרגשות עצומה… זהו לא סתם עוד קונצרט. זוהי הופעה של פעם בחיים". בקונצרט נוגנו גם יצירותיהם של המלחינים היהודים גוסטב מאהלר ופליקס מנדלסון אשר הוחרמו על ידי הנאצים, והרשקוביץ אמר כי "ההופעה כאן הייתה כמו שליחות, נגינה של מוזיקה יהודית ע"י מוזיקאים יהודיים ממדינת היהודים… היה זה קונצרט ניצחון".

אך אי אפשר להתעלם ולבטל בהינף יד את ההיסטוריה של וגנר. הוא היווה עמוד תווך מרכזי באופייה האנטישמי של הנאציזם. למעשה, וגנר הוא שטבע את המונחים "הבעיה היהודית" ו-"הפתרון הסופי", אשר הושרשו כרכיב מרכזי באוצר המילים של שנאת היהודים של הנאצים.

בחיבורו הידוע לשמצה שכותרתו "היהדות במוזיקה" שפורסם לראשונה ב-1851, וגנר הביע את שאט הנפש שלו ממה שהוא תיאר כ-"החלאה היהודית המקוללת". הוא כתב "הדבר היחיד שיוכל לגאול אתכם (העם היהודי) ממשאה של קללתכם: (הוא) הגאולה של אחשוורוש- חורבן מוחלט"- זהו מונח המתאר גירוש של היהודים מן החברה. במאמר זה, וגנר תיאר את היהודים כ-"עוינים לתרבות האירופאית" ו-"שולטים בעולם דרך הכסף". וגנר טען כי "היהדות רקובה מן היסוד והיא הינה דת של שנאה", תיאר את היהודי התרבותי שהוא "חסר לב יותר מכל בני האדם" והתייחס למלחינים היהודים בתיאור "שווי ערך לתולעים הניזונים מגופה של האומנות".

משפחתו של וגנר המשיכה לקדם את האידיאולוגיה האנטישמית הדוחה שלו לאחר מותו. בתו אווה התחתנה עם יוסטון צ'יימברלין, אנגלי אשר עיצב את האידיאולוגיה מאחורי הגזענות הנאצית בספרו הידוע לשמצה "יסודות המאה ה-19". לאחר מותו, הפכה משפחתו של וגנר למוקד משיכה מרכזי לאנטישמיים ופעילי ימין קיצוניים בגרמניה.

על אף שוגנר נפטר 50 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון, היטלר הוקיר אותו והכריז כי "מי שירצה להבין את גרמניה הנציונל-סוציאליסטית חייב להכיר את וגנר". היטלר היה כה נלהב בהערצתו כלפיו עד שצוטט באומרו "ריכרד וגנר הוא הדת שלי".

היטלר התיידד גם עם בנו של וגנר, זיגפריד. לאחר מותו ב-1930, היטלר המשיך להיות קרוב לאלמנתו ילידת אנגליה ויניפרד, אשר הייתה נאצית ואנטישמית נלהבת והתחברה עמו מוקדם בקריירה שלו.

נינו של וגנר, גוטפריד, ביקר בישראל בשנת 1996 ונשא הרצאות בהן גינה את שנאתו האובססיבית של סבו כלפי יהודים. הוא הדגיש כי דעותיו האנטישמיות חשובות הרבה יותר בעיניו מאשר המוזיקה של וגנר. גוטפריד וגנר נחשב לכבשה השחורה של משפחתו אשר נישלה אותו ואף סבל ממתקפות מכיוונן של קבוצות ניאו-נאציות.

עבור יהודים בכלל ובפרט עבור ניצולי השואה, וגנר הוא לא סתם עוד אנטישמי. הוא עומד בבסיסו של הנאציזם וניתן לומר כי הוא עמד בראשם של אלו אשר סללו את הדרך לשואה. זאת ועוד, ביירוית'- שבה מתקיים הפסטיבל- נודעה בתור מרכז לפעילותם ה-"תרבותית" של הנאצים.

בהתחשב בנסיבות הללו, השתתפותה של תזמורת קאמרית ישראלית- אשר נתפסת כמייצגת את העם היהודי- בפעילות אשר ניתן לקשרה לאדם מרושע שכזה היא מבישה ללא ספק. צריך להתנהג באופן סכיזופרני לחלוטין על מנת לטעון כי ניתן ליהנות מהמוזיקה של אדם זה תוך כדי עצימת עיניים לפעילותו המרושעת. אך מעל לכל, התעלמות חסרת לב של ישראלים מרגישויותיהם של ניצולי השואה מהווה כתם על כבודנו וזהותנו הלאומית.

אילן סטיינברג, דוברה של 'האסיפה האמריקנית של ניצולי שואה וצאצאיהם' האשים את מנהלי התזמורת הישראלית בכך שהם "חירשים". הוא גינה את ההופעה כ-"זניחה מחפירה של הסולידריות עם אלו שסבלו מזוועות שלא ניתן לתאר ואשר בוצעו בידי נושאי הדגל של וגנר".

נסיעתה של התזמורת הקאמרית הישראלית לגרמניה על מנת להציג את יצירתו בביירוית'- שם הוא הולל על ידי הנאצים- היא חרפה לאומית של ממש.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann