הצטערתי יותר מאשר כעסתי למשמע הידיעה שחבר הנאמנים הצפון אמריקני של האיחוד ליהדות רפורמית החליט לגנות את תכניתה של ישראל לבנייה בירושלים ובאזור E1, וזאת משום שהדבר שם דגש על כישלונה של ישראל בהסברת עמדנו- אפילו ליהודים האמריקניים. לו היו נחשפים היהודים ברמה העממית לעובדות באופן מיטבי, אף קבוצת הנהגה יהודית לא הייתה מעיזה לאמץ גישה שכזו. התפרצויותיו הפסולות והמקוממות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בארה"ב, שבמסגרתן אף התדרדר לשפל בו האשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכך שיזם את המהלך רק בכדי להשפיל את הנשיא אובמה, ללא ספק תרמו לכך במידה רבה. אולמרט זכה לתמיכה מצדו של השמאלני הקיצוני, שגרירה לשעבר היהודי של ארצות הברית בישראל דן קרצר, אשר התייחס ליוזמה הישראלית בביטול כניסיון לגרד קולות בבחירות הקרבות. להערכתי, רובם המוחלט של היהודים הרפורמים בארה"ב כלל אינם מודעים לכך שהגינוי המתמשך וההיסטרי של ישראל בנוגע להתנחלויות מתייחס ללא יותר מאשר 2% מן השטחים. כמו כן, הם אינם מודעים לכך שחלקו הגדול של תכנון הבנייה לדיור מספק מענה רק לגידול הטבעי באוכלוסיית ההתנחלויות הקיימות. וכן שהבנייה הזוכה לגינוי כעת מוגבלת לפרברי ירושלים או למסגרת גושי ההתנחלויות, שכל תכנית שלום מניחה כי יכללו בתוך גבולותיה של ישראל.

בורות, צביעות וסטנדרטים כפולים

Print This Post

maale adumim

Ignorance, Hypocrisy and Double Standards

הצטערתי יותר מאשר כעסתי למשמע הידיעה שחבר הנאמנים הצפון אמריקני של האיחוד ליהדות רפורמית החליט לגנות את תכניתה של ישראל לבנייה בירושלים ובאזור E1, וזאת משום שהדבר שם דגש על כישלונה של ישראל בהסברת עמדנו- אפילו ליהודים האמריקניים. לו היו נחשפים היהודים ברמה העממית לעובדות באופן מיטבי, אף קבוצת הנהגה יהודית לא הייתה מעיזה לאמץ גישה שכזו.

התפרצויותיו הפסולות והמקוממות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בארה"ב, שבמסגרתן אף התדרדר לשפל בו האשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכך שיזם את המהלך רק בכדי להשפיל את הנשיא אובמה, ללא ספק תרמו לכך במידה רבה. אולמרט זכה לתמיכה מצדו של השמאלני הקיצוני, שגרירה לשעבר היהודי של ארצות הברית בישראל דן קרצר, אשר התייחס ליוזמה הישראלית בביטול כניסיון לגרד קולות בבחירות הקרבות.

להערכתי, רובם המוחלט של היהודים הרפורמים בארה"ב כלל אינם מודעים לכך שהגינוי המתמשך וההיסטרי של ישראל בנוגע להתנחלויות מתייחס ללא יותר מאשר 2% מן השטחים. כמו כן, הם אינם מודעים לכך שחלקו הגדול של תכנון הבנייה לדיור מספק מענה רק לגידול הטבעי באוכלוסיית ההתנחלויות הקיימות. וכן שהבנייה הזוכה לגינוי כעת מוגבלת לפרברי ירושלים או למסגרת גושי ההתנחלויות, שכל תכנית שלום מניחה כי יכללו בתוך גבולותיה של ישראל.

שטח E1 מורכב מ-12 קילומטרים רבועים הסמוכים למעלה אדומים, עיר בת 40,000 תושבים יהודיים השוכנת רק 6 ק"מ מירושלים. הקביעה כי העיר הזו תיוותר בתוך גבולות ישראל אושרה מחדש ע"י כל מנהיג פוליטי, בין השאר ע"י יצחק רבין (אשר אף סיפק לראש עיריית מעלה אדומים מסמכי סיפוח של E1 בראשית הסכמי אוסלו), שמעון פרס, אהוד ברק, יוסי ביילין (אדריכל הסכמי אוסלו), אהוד אולמרט וציפי לבני. בזמן השיחות בקמפ-דיוויד, הנשיא קלינטון אישר את האזור ככזה הנכלל בגבולותיה העתידיים של ישראל.

כמידה כנגד מידה בתמורה לנסיגה החד-צדדית מעזה של ראש הממשלה שרון ב-2004, ממשל בוש הסכים גם הוא כי בהתאם לשינויים הדמוגרפיים, אזורים הכוללים בתוכם את גושי ההתנחלויות המרכזיים יישארו בידיה של ישראל. אולם, על קביעה זו נקרא תיגר בלתי-ישיר על ידי הנשיא אובמה בנאומו במאי 2011, כאשר קרא לקבוע את גבולות 1967 בנוסף לחילופי שטחים כנקודת המוצא למשא ומתן. אך כל אדם המעורה באופן רציני בענייני המזרח התיכון מבין כי לעולם לא ניתן יהיה להפריד את השטחים הללו מן המדינה היהודית.

הפלסטינים ומבקרים בינלאומיים נוספים מתעקשים בכזב כי על ידי אימוץ גישה זו, ישראל תמנע רציפות טריטוריאלית מן המדינה הפלסטינית. הדבר שגוי ביסודו. הממשלה סיפקה מענה בצורת כביש עוקף, אשר יהיה נגיש בכל עת ויבטיח לפלסטינים חופש תנועה ברחבי האזור.

במשך למעלה מעשור, ישראל נשמעה לבקשות הבינלאומיות לדחיית הבנייה באזור, וזאת במטרה לרצות את הפלסטינים. אך אפילו לאחר הקפאת הבנייה הבלתי מותנית וחסרת התקדים בת עשרת החודשים שיזם נתניהו בהתנחלויות, הרשות הפלסטינית המשיכה לסרב לשאת ולתת עם ישראל. תחת זאת, יו"ר הרשות מחמוד עבאס המשיך להסית לשנאת ישראל, ואף הכחיש כי קיים כל קשר יהודי לירושלים. לאחר שהפר בהתרסה את הסכמי אוסלו על ידי קידום ההכרה באו"ם, הממשלה הישראלית חשה כי היא המתינה מספיק, והחליטה לקדם את תכניות הבנייה באזור זה באיחור ניכר.

באווירה העוינת וההפכפכה הסובבת אותנו, ניתן לפקפק בחכמתה של הממשלה היוצאת בהכרזות פרובוקטיביות מיותרות בנוגע לנושאים הללו, וזאת במקום להתקדם בשקט ולהימנע מהצהרות מקדימות כה צורמניות. יש להציג את הנושא באופן המשקף את האינטרסים הלאומיים הלגיטימיים של ישראל, ובשום אופן לא כמכשול להקמת מדינה פלסטינית. זוהי איננה הדרך הנכונה, והיא משגרת מסר כוזב במידה והיא מוצגת כעונש על התנהגותה הסוררת של הרשות.

אך כפי הנראה, התנהגות אחרת לא הייתה משנה דבר. מרבית הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד אירופה, חשה רווחה בהינתן ההזדמנות להרחיק עצמה מן התפקיד התומך שסיפקה לאחרונה לישראל, כאשר תמכה בזכותה להגנה עצמית בפני מתקפות הטילים של חמאס. ואפילו אז, רבים המשיכו להעביר ביקורת, והאשימו את ישראל בהפעלת כוח מוגזם ובהימנעות מתגובה פרופורציונאלית.

זאת ועוד, נהיר היה כי ההזדמנות לקרב עצמם אל "הפרטנר המתון לשלום" שלנו, מחמוד עבאס המושחת, שימחה אותם מאוד. הקהל באו"ם, רובו ככולו, נעמד על רגליו והריע לעבאס לאחר שנשא נאום גדוש בשקרים ובשנאה המכוונים לדמוניזציה שלנו.

הגינוי ההיסטרי של המדינה היהודית על כך שאישרה בנייה לדיור באזור הסמוך לבירתה- על אדמת טרשים בלתי מיושבת ובאופן שלא גרם לעקירתם של פלסטיניים ולא שינה את ההרכב הדמוגרפי של האזור- הוא ביזארי. לא נעשית כל הבחנה בין בניית בתים בהתנחלויות מבודדות, אשר אותה הגבילה הממשלה, לבין גושי ההתנחלויות המרכזיים, אשר אין כל ספק כי יישארו בתוך גבולות ישראל.

סטנדרטים כפולים מופעלים ללא כל בושה. אין כל התחשבות בעובדה ששני ראשי ממשלה ישראליים עוקבים הציעו לפלסטינים הלכה למעשה למעלה מ-95% מן השטחים שבמחלוקת, אולם נדחו. הקוורטט התחייב להבטיח את יישומם של הסכמי אוסלו, ואולם מלבד ארצות הברית, כל חבריו זנחו את ישראל באמצעות הצבעת הימנעות או תמיכה בהפרת ההסכם על ידי הפלסטינים. בכך הם התנערו מהחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם ואף העניקו לרשות פרס על הפרת התחייבויותיה במידה ניכרת.

במהלך העימות בעזה, מעצמות המערב קראו לישראל שוב ושוב לנהוג באופן פרופורציונאלי. אך לא נעשה כל שימוש בפרופורציונאלית שכזו בגינוייהם את ישראל בנושא הבנייה. לא בוטאה כל תרעומת במהלך השנים שבהן שוגרו טילים כנגד אזרחי המדינה. לא נשמעו ביקורות כלפי הרשות הפלסטינית וכלפי חמאס על כך שהסיתו כנגד ישראל או כנגד נוהגם להפוך "שאהידים" שרצחו נשים וילדים ישראליים למקודשים. אף מדינה אחת לא גינתה את עבאס, המאשים אותנו ב"טיהור אתני", על כך שהכריז כי אף יהודי בודד לא יורשה לחיות במדינה הפלסטינית. הקהילה הבינלאומית הקימה מהומה גדולה יותר כנגד בניית הבתים בישראל משעשתה בתגובה לזוועות הקשות והמתמשכות המבוצעות על ידי שני הצדדים במלחמת האזרחים בסוריה. קולות מעטים נשמעו כאשר צפון קוריאה הפרה את התחייבויותיה וחידשה את ניסויי הטילים הבינלאומיים שלה. כאשר נשיא מצרים מורסי ביקש לכפות שלטון דיקטטורי במדינתו, נשמע בקושי לחש עמום של מחאה. בוודאי שהסטנדרטים הכפולים המופעלים ע"י הקהילה הבינלאומית כנגד ישראל מסתכמים בבורות, בצביעות, במוסר כפול או בשילוב של השלושה.

עם האיום הקיומי הנובע ממאמציה של איראן להשגת פצצה גרעינית, אכן ישנו צורך דחוף בכך שנהפוך את המגמה הרווחת כנגדנו במלחמת הרעיונות, נעצים את התמיכה בנו ברמה הבינלאומית ונחזק את מעמדנו בקרב בת בריתנו החשובה ביותר, ארצות הברית.

עם זאת, ירושלים, מעלה אדומים וגושי ההתנחלויות המרכזיים ימשיכו להיות חלק מישראל, וזהו נושא אחד שלגביו עלינו להמשיך לעמוד איתנים. כמו כן, לא ניתן לצפות מאתנו להקפיא את הבנייה עד בלי די, וזאת משום שמנהיגי הרשות הפלסטינית מסרבים לשאת ולתת עמנו בעודם מכריזים על נכונות להתאחד עם החמאס הרצחני, שמנהיגו חאלד משעל שב והצהיר רק לפני כמה ימים כי הוא מחויב למחיקתה של המדינה היהודית באמצעות פעולה צבאית.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann