ארגונים יהודיים נגד ישראל

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: When Seymour met Condi

כל מנהיגי יהדות התפוצות הסכימו עד לאחרונה שבענייני ביטחון – ישראל ויהדות התפוצות אינם שותפים שווים. אזרחי ישראל הם שישאו בתוצאות ההחלטות שתקבל ממשלתם הנבחרת, בעוד יהודי התפוצות לא ייקראו להקריב קורבנות בעניינים אלה. המוסר הפשוט מחייב את יהודי התפוצות לנקוט ענווה ואיפוק בתחום זה.

נדהמתי אפוא לגלות שמר סימור רייך, נשיא האגף השמאלני של 'הפורום הישראלי למדיניות', נפגש בלוויית עמיתיו עם מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליסה רייס, והפציר בה למעשה ללחוץ על ישראל לוותר בעניין חציית הגבול לרצועת עזה ובסוגיות אחרות. הם אמרו לה שאם תאמץ מדיניות נוקשה כלפי ישראל, "היא תזכה בתמיכת יהודי אמריקה משני צידי הקשת הפוליטית".

רייך אמר לתקשורת, בלי כל בושה, כי "אין לי ספק שתמכנו באינסטינקטים של מזכירת המדינה וחיזקנו את דעתה שיש צורך במעורבות אמריקנית תוקפנית כדי להגיע לתוצאות מעשיות".

מובן מאליו שרייך הוסיף גם את המנטרה שיש ללחוץ על הרשות הפלשתינית כדי שתעמוד בהתחייבויותיה להילחם בטרור, אך אני משוכנע שמר רייך היה מודע לכך שמחמוד עבאס כבר חזר על החלטתו שלא לפרק את החמאס מנשקו.

אנו יודעים שלאחר מכן קונדוליסה רייס וג'יימס וולפנזון הפעילו לחץ כבד על דוב וייסגלס, הנוח להשפעה, והוא נאלץ לוותר בענייני ביטחון על אף פניות מדרגים צבאיים בכירים בישראל שלא להיכנע לדרישות מסוכנות כאלה. כניעתה של ממשלת שרון ללחצים אלה חסרת תקדים, ובעתיד היא עלולה לגבות מחיר כבד בדם ישראלי.

ובכל זאת, למי שהיה בעבר יו"ר ארגון נשיאי הארגונים היהודיים הגדולים, החושב את עצמו לציוני, היתה החוצפה להתגאות שהוא וקבוצתו סייעו לשכנע את מזכירת המדינה לנקוט פעולה נמרצת נגד ישראל כדי ש"תתיישר", ושהוא הבטיח לקונדוליסה רייס שהפעלת לחץ כזה על ישראל תתקבל בתמיכה נמרצת מצד יהדות אמריקה.

זהו יום עצוב ליחסי ישראל והתפוצות, בייחוד בזמן שבהיעדר כל ויתור משמעותי מצד הפלשתינים, היתה ממשלת ישראל צריכה לסמוך על תמיכת יהדות אמריקה במאמציה להבטיח את ביטחונם ואת רווחתם של אזרחיה.

לפני שנתיים וחצי נזפתי בגלוי באדגר ברונפמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, כאשר ערב פגישה בין הנשיא בוש לראש הממשלה שרון חתם על מכתב שקרא לנשיא להתנגד לכוונת ישראל לבנות "חומת הפרדה". מר ברונפמן, שלא התייעץ כלל עם עמיתיו בקונגרס היהודי העולמי, קיבל עליו גם להפציר בנשיא בוש להפעיל לחץ על ישראל ולהפגין "בפגישתו עם ראש הממשלה שרון את אותו היושר וגילוי הלב" שהפעיל בפגישתו עם ראש הממשלה הפלשתיני.

כעבור ימים אחדים הרחיק ברונפמן לכת עוד יותר, והכריז כי אילו התרכזו הפלשתינים אך ורק ברצח יהודים מעבר לקו הירוק ונמנעו מתקיפת יהודים בישראל גופא, היום כבר היתה להם מדינה והם היו נהנים מתמיכת כל העולם. זעם ציבורי בקרב היהודים אילץ אותו להתנצל.

להתנהגות זו יש מקבילות בניצול של ליברלים תמימים מבחינה פוליטית על ידי קומוניסטים, בימי המלחמה הקרה. כמו עמיתיהם בימינו, החניפו להם, תמרנו אותם והונו אותם כדי שיאמצו לעצמם פרופיל ציבורי שנועד להשפיע על דעת הקהל למען האינטרסים של "אימפריית הרשע".

אין ספק שיש משהו חולני במצבם של יהודי העולם, כאשר המתיימרים להיות מנהיגים יהודים המשתייכים לזרם המרכזי חשים שהם יכולים לנהל שדולות ללא מעצורים נגד מדיניות הביטחון של ממשלת ישראל שנבחרה בצורה דמוקרטית. אם נשלים עם התנהגות מעין זו, אנו יכולים למחוק את בעלת הברית האחת שנותרה לנו: יהדות התפוצות.

אבל האחריות הסופית למצב עניינים עגום זה מונחת על כתפי ממשלה אחר ממשלה, ומשרד חוץ אחר משרד חוץ בישראל, שבמשך עשר שנים ויתרו על תפקידם המסורתי: ליווי הקהילות היהודיות והנחייתן בכל הנוגע לענייני ישראל. גם אם נתעלם מהעובדה שהשגרירים נבחרים היום על בסיס של "מקורבים לצלחת" וותק ולא על בסיס של כישרון, רוב מנהיגי הקהילות היהודיות כבר אינם מקיימים קשרים הדוקים עם השגרירים, שבעבר היו דבר מובן מאליו. ראשית הריקבון היתה בהסכמי אוסלו, כאשר מנהיגי ישראל אמרו לפעילי יהדות התפוצות כי לאור "תהליך השלום הבלתי הפיך" השדולות שלהם מיותרות, ואפילו מזיקות.

עדיין לא מאוחר לשנות את המצב. המציאות היא, שעל אף השחיקה העצומה והתוהו ובוהו שהתחוללו ביחסים בין ישראל ליהדות התפוצות בעשור האחרון, עדיין יש לציבור היהודי צורך במנהיג יהודי מהזרם המרכזי שיתמוך בישראל ויתנהג בהתאם.

אם הממשלה ומשרד החוץ יפעלו נמרצות לשיקום יחסיהם עם מנהיגי יהדות התפוצות, הם ימצאו עדיין שותפים נלהבים ביותר. מנהיגים כמו האדון רייך, החוצים קווים אדומים, יגלו עד מהרה שרוב היהודים, תהיה אשר תהיה זיקתם הפוליטית, לא יסבלו התנהגות בלתי אחראית כזאת. בזרם המרכזי היהודי אין מקום – בשום פנים ואופן – לניהול מדיניות המנוגדת למדיניות הביטחון שנקבעת על ידי ממשלת ישראל, שנבחרה בצורה דמוקרטית.

איזי ליבלר הוא יו"ר ועדת הקשרים עם התפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann