הריסתם של שלושת הבתים במאחז רמת מגרון בידי הצבא נעשתה באופן אכזרי, בלתי-מקצועי ופרימיטיבי. שלוש משפחות ניעורו משנתן לאחר חצות הלילה בעת שחיילים כיתרו אותם, מצוידים באמצעי פיזור הפגנות ובולדוזרים, והרסו את בתיהם החדשים- אשר בנייתם הושלמה רק לאחר חג הפסח. הגברים ראשי המשפחות משרתים בצה"ל, ואחת מן האימהות ילדה רק שבועיים קודם לכן. 12 ילדים היו עדים לקריעתם לגזרים של בתיהם והשמדתם של חפציהם האישיים. האופן האכזרי וחסר הרגישות בו ביצעה המשטרה את הפינוי הזה היה מחליא. כמה מילות רקע: מגרון, הממוקם 5 ק"מ צפונית לירושלים, נוסד בשנת 2002, מספר ימים לפני מבצע חומת מגן ובהסכמה שבשתיקה ממשרד הביטחון, אשר אישר אותו "כקהילה עצמאית לכל דבר ועניין, כולל נושא התקציבים והקצאת מעמד רשמי". בשנת 2003 קיבל היישוב 4.3 מיליון שקלים ממשרד השיכון וועדת השיכון והבנייה אשר הצהירו כי אדמה זו שייכת לאפוטרופוס הממשלתי לענייני נכסי נפקדים.

אפס סובלנות כלפי חוליגנים

Print This Post

מגרון

No tolerance for hooligans

הריסתם של שלושת הבתים במאחז רמת מגרון בידי הצבא נעשתה באופן אכזרי, בלתי-מקצועי ופרימיטיבי. שלוש משפחות ניעורו משנתן לאחר חצות הלילה בעת שחיילים כיתרו אותם, מצוידים באמצעי פיזור הפגנות ובולדוזרים, והרסו את בתיהם החדשים- אשר בנייתם הושלמה רק לאחר חג הפסח. הגברים ראשי המשפחות משרתים בצה"ל, ואחת מן האימהות ילדה רק שבועיים קודם לכן. 12 ילדים היו עדים לקריעתם לגזרים של בתיהם והשמדתם של חפציהם האישיים. האופן האכזרי וחסר הרגישות בו ביצעה המשטרה את הפינוי הזה היה מחליא.

כמה מילות רקע: מגרון, הממוקם 5 ק"מ צפונית לירושלים, נוסד בשנת 2002, מספר ימים לפני מבצע חומת מגן ובהסכמה שבשתיקה ממשרד הביטחון, אשר אישר אותו "כקהילה עצמאית לכל דבר ועניין, כולל נושא התקציבים והקצאת מעמד רשמי". בשנת 2003 קיבל היישוב 4.3 מיליון שקלים ממשרד השיכון וועדת השיכון והבנייה אשר הצהירו כי אדמה זו שייכת לאפוטרופוס הממשלתי לענייני נכסי נפקדים.

השנה, בתגובה לעתירתם של פעילי שלום עכשיו לבית המשפט העליון, תושבי מגרון הונחו לעזוב את בתיהם או לעמוד בפני פינוי, וזאת משום שנכסיהם שוכנים על אדמה הנחשבת כיום כשייכת לפלסטינים. כך הפכה בין לילה התיישבות אשר הוקמה בעידוד ממשלתי למאחז בלתי חוקי. דיון ציבורי סוער התעורר בעקבות החלטה זו, והעניין עודנו נמצא תחת בחינה. יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, מפציר בממשלה לאשר את ההתנחלות.

אין עוררין על כך שאזרחים חייבים להישמע להוראת החוק. ואולם, ללא קשר לשאלות של נכון ולא נכון בנושא זה, ואפילו בהנחה ששלושת המשפחות שבתיהם נהרסו אכן עברו על החוק בכך שנמנעו מלהישמע להוראות המשטרה לפינוי, האופן הברוטאלי בו נהרסו בתיהם באישון לילה היה חסר מצפון. כמו כן, אין זה מקובל כי צה"ל- צבא העם- נדרש לשמש ככוח משטרתי לאכיפת חוק במצבים אלו.

הממשלה, משרד הביטחון, בית המשפט העליון והרשויות הנוספות אשר אישרו מלכתחילה את ההתנחלות וכעת זנחו אותה, חייבים לתת דין וחשבון בנושא.

ואולם, על אף הדברים הללו, אין דבר אשר יכול להצדיק, ולו במקצת, את פעולות התגמול הביריוניות אשר מבצעיהן לא זוהו עד כה.

ישראל חייבת להתנהל תחת שלטון החוק. כאשר נערי הגבעות יוצאים בהשתוללות שכזו הם אינם אשמים רק בהתנהגות פושעת, אלא מכפישים את מפעל ההתנחלויות כולו.

חילול או הצתה של מסגד או כל בית תפילה אחר הוא דוחה, ונוגד את הגישה ההומניטרית המושרשת בנו כיהודים אשר סבלו מגילויי קנאות דומים במשך מאות בשנים.

השחתת בסיס צה"לי היא התנהגות אנטי-ציונית ואנטי-ישראלית אשר כולם- ובעיקר אלו מן המחנה הלאומי- חייבים לגנותה כמעשה בגידה.

אם, כפי שנרמז, יהודים דתיים הם שלקחו חלק בתועבה זו, אזי הם הכלימו את התורה, וחילול השם זה מהווה כוח רע ומושחת שהינו זר לחלוטין למסורתנו ויש לעקרו מקרבנו.

עם זאת, אלא אם כן יימצאו אשמים, חיוני כי משפחות מגרון- הידועים כאזרחים שומרי חוק חדורי ערכים- לא ייחשבו כאחראים לביצוע התועבות הללו, אשר ייתכן ומבצעיהן הם בכלל סוטים קיצוניים אשר כלל לא מתגוררים בסמיכות לאזור.

החשד הוא כי הוונדליסטים היו נערי גבעות פרועים ובוגדים. השר לשעבר הדתי-לאומי ד"ר יוסף בורג ז"ל שיתף אותי פעם בחששותיו בנוגע למתנחלים החיים בקהילות קטנות ומבודדות המוקפות בהמוני ערבים חדורי שנאה. חששו היה כי האיבה המוקרנת כלפיהם עלולה לעוות את השקפתם וערכיהם שלהם, ולהדביק אותם במרירות ובשנאה. והנה, ייתכן כי חששותיו הפכו כעת למציאות.

התנהגות נפשעת שכזו חייבת לזכות לגינוי בלתי מותנה, במיוחד מפיהם של מנהיגי המחנה הלאומי, רבנים, יהודים דתיים-לאומיים ודוברי תנועת ההתיישבות. לזכותם ייאמר כי רבים מהם כבר עשו זאת.

וכאשר ייעצרו מבצעי העבירות, עליהם לזכות ליחס של פושעים ולהיענש במלוא חומרת החוק. אין להתיר התנהגות שכזו באף מדינה שומרת חוק.

המדינה ובתי המשפט טעו בעבר וימשיכו לטעות גם בעתיד. לצורך זה קיימים מנגנוני מחאה לגיטימיים אשר ניתן להפעילם ואשר עלולים להצליח או להיכשל. אך גם במקרה והמדינה פועלת מתוך טעות והאזרחים מרגישים כי זכו ליחס מחפיר, אסור כי הדבר יצדיק מעשים קנאיים או חבלה כנגד המדינה והאומה.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann