אסון אוסלו – השידור החוזר

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: We need the guts to say no to Rice

נראה כי הלקחים מאסון אוסלו נשכחו כלא היו. התמיכה בפלשתינים "המתונים" סוללת את הדרך לדרישות ולוויתורים נוספים, שיעלו לנו ביוקר

אריאל שרון ויורשו, אהוד אולמרט, הצדיקו את ההתנתקות החד-צדדית במחויבות לנקוט יוזמות שייפרצו את המבוי הסתום, בהעדר פרטנר פלשתיני. בנימוק הזה נעקרו 8,000 ישראלים מבתיהם בכוח הזרוע ונזנחו לאנחות, ומלחמת לבנון לא איחרה לפרוץ, בהמחישה את ההשלכות ההרסניות של מדיניות זו. אויבינו שאבו עידוד וחיזוק, וחלקם אף מאמינים שחלום השמדתה של המדינה היהודית קרוב למימושו מאי-פעם.

אירועים חמורים עוד עומדים לפתחנו. נוכח לחצים כבדים מצד בעלות ברית, שאת תמיכתן היא מבקשת בעימות הממשמש ובא עם איראן – הטתה וושינגטון את מדיניותה כדי שתהיה "מאוזנת יותר", אחרי שעד כה תמכה בתקיפות בסרבנות הישראלית לשאת ולתת עם טרוריסטים. כעת האמריקנים מפצירים בנו לתמוך באבו מאזן "המתון", נשיא הרשות.

נכון, מחמוד עבאס (אבו מאזן) לא חובש כאפייה, ולא מגדל זיפים. אך מתחת לחזות המערבית ולשפת החלקלקות, מסתתר יאסר ערפאת מודרני; שקרן דו-פרצופי, המדבר בשתי לשונות. הוא משלם מס שפתיים למדיניות המערבית והערבית, אך מציין בכל הזדמנות כי כל הסדר עתידי יכלול את "זכות השיבה" – מירשם בדוק לכיליוננו.

חשוב מכך: עוד לפני שזכה החמאס בבחירות, שלט מחמוד עבאס במשטר שעמודי התווך שלו – התרבות, הדת והחינוך – נשענו על רצח של יהודים. אימהות של מחבלים מתאבדים הופיעו בטלוויזיה הפלשתינית, והיללו את "מות הקדושים" של בניהן; שידורי דרשות במסגדים מטעם הרשות הפלשתינית קראו למתפללים להרוג יהודים; בתי ספר, גני ילדים וקייטנות קיץ שטפו את המוחות הצעירים ברעל השאהידיות.

כוונות רצחניות

מחמוד עבאס מגנה מפעם לפעם את האלימות, בראיונות לאמצעי תקשורת מערביים. אבל בבית פנימה הוא משבח את המפגעים המתאבדים, והוא עצמו הורה לרשות הפלשתינית לשלם למשפחותיהם קיצבה חודשית בסך 250 דולרים. "ספר החודש" שפורסם לאחרונה על ידי משרד התרבות של הרשות הפלשתינית, שיבח את הנאדי ג'ראדאת, המפגע המתאבד שרצח 21 איש במסעדה חיפאית. וואפא אידריס היתה המחבלת המתאבדת הראשונה, והפכה אות ומופת לפמיניזם הפלשתיני. קבוצות כדורגל פלשתיניות נקראות על שם "שאהידים". לפחות החמאס כן וגלוי בכוונתו להשמדת ישראל, אבל במציאות אחראים הכוחות המזוינים של הרשות לרצח ישראלים הרבה יותר מהחמאס.

וכאילו כדי להחמיר את המצב מפצירה מזכירת המדינה האמריקנית, קונדליסה רייס, באבו מאזן – להקים ממשלת אחדות עם החמאס. המכשול היחיד הוא שהחמאס עומד על דרישתו להמשיך להחזיק בנשק, ומסרב בעקשנות להכיר בקיומה של "הישות הציונית".

רייס אילצה בעבר את ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ואת שר הביטחון שלו, שאול מופז, להעביר את השליטה בציר "פילדלפי" לידי המצרים. אבל למרבה הפלא, מצרים לא עמדה בהתחייבותה, וזרם גדול של תחמושת וטרור זורם לעזה לאורך הציר הזה. כיום מפעילים האמריקנים לחץ על ישראל להקל "מסיבות הומניטאריות" על סידורי הביטחון בכל נקודות מעבר הגבול, כדי לחזק את עבאס. מזכירת המדינה דרשה בעבר שישראל תסכים להעברת כלי נשק לכוחות הביטחון הפלשתינים, כדי לחזק את הרשות. ראש הממשלה אולמרט הסכים לעשות זאת בחודש מאי, כי "אנחנו צריכים לעזור לאבו מאזן".

עכשיו מכריזה קונדליסה רייס, שארצות הברית תממן את הרחבת "המשמר הנשיאותי" של עבאס מ-2,500 ל-6,000 לוחמים. אף אחד, וממשלתנו בכלל זה, אינו נראה מודאג מכך שכלי נשק שסופקו על ידי ישראל לאנשי הביטחון הפלשתינים מאז אוסלו, שימשו לרצח אזרחים ישראלים. ממשלת ישראל גם לא הפנתה את תשומת הלב לעובדה שעבאס עודו מנסה לשכנע את רוצחי החמאס להתמזג עם כוחות הביטחון של הרשות, הכוללים כבר את רוצחי הפת"ח.

נראה כי הלקחים מאסון אוסלו, לרבות ההתחייבות לא לעשות שום ויתור מבלי לקבל תמורה, נשכחו כלא היו. כמו בפרודיה חולנית, גם כשרקטות הקסאם ממשיכות לנחות בדרום – אנחנו פועלים פעם נוספת על יסוד הנחה שהרשות הפלשתינית תהיה שותפתנו לשלום. וחמור מכך: הממשלה שלנו מנסה להציג את הנסיגה העגומה מרצועת עזה כניצחון!

הפייסנות מחזקת את הטרור

כל זה מעלה, כמובן, את ההקבלות למהלכי הפיוס שקדמו למלחמת העולם השנייה. אך למעשה, המצב הנוכחי עלול להיות גרוע יותר. בשנות השלושים נאלצו הנאצים להסתיר בתחילה את כוונותיהם לבצע רצח המוני במלוא היקפן. אבל הפונדמנטליסטים האסלאמיים, לרבות החמאס והפת"ח, כבר הציגו עבר מדמם, והם אינם שומרים את כוונותיהם לעצמם. מעבר לכך, האיום האיראני למחות את ישראל בעזרת נשק גרעיני, ששואב עכשיו חיזוק מצפון קוריאה, משרטט תרחיש לתשעה באב הפוטנציאלי הבא של העם היהודי.

ייתכן שבקרוב יופעלו על ישראל לחצים לקבל עליה את תפקיד צ'כוסלובקיה ב-1935, שהוקרבה על מזבח הפייסנות כדי לאפשר לאירופים מוגי הלב להשיג שלום מדומה עם הנאצים. הבגידה הזאת הולידה את היטלר של השואה. הפיוס הנוכחי של הפשיסטים המוסלמים עלול להוביל לתוצאות הרות אסון.

מלחמת לבנון השנייה פרצה בגלל חטיפת חיילים ישראלים על ידי החיזבאללה, זמן קצר לאחר שחייל ישראלי נחטף על ידי החמאס. שלושת החיילים שבויים עדיין, אבל עכשיו מאיצים בנו לשאת ולתת עם אלה השואפים להקים קואליציה עם החוטפים.

אנחנו מונהגים בידי אנשים שאיבדו כל שריד של שכל ישר. לאחר שהעם חדל להאמין בהם, הם אינם מסוגלים להתנגד לדרישות בלתי סבירות מצד האמריקנים, מפני שאנשים בשלהי כהונתם נצמדים נואשות לזנבות המקטורנים של המימשל האמריקני.

אם הריאל-פוליטיקה מחייבת אותנו לעשות צעדים העלולים להחליש את ביטחוננו, לכל הפחות עלינו למחות, ולהודיע לתומכינו מהן הסכנות שדרישות כאלה יביאו על עתידנו. התמיכה בשטויות שמקדמים הפלשתינים "המתונים" – סוללת את הדרך לדרישות ולוויתורים נוספים, שיעלו לנו ביוקר.

לכל הפחות אנחנו צריכים לפתוח במערכת הסברה, שתחשוף את הצביעות הפלשתינית, ותזכיר לעולם שפייסנות מחזקת את הטרור בכל זמן ובכל מקום.

הכותב הוא יו"ר ועדת הקשרים עם התפוצות, במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann