האיחוד האירופי החליט להשליך בצד כל מראית עין של חוסר פניות ביחסו כלפי ישראל. למעשה, האיחוד החל להתכחש למושג השטחים שבמחלוקת, אשר יהווה את אחד הנושאים המרכזיים בשיחות השלום הקרבות שיתקיימו תחת חסות מזכיר המדינה של ארה"ב, ג'ון קרי. הקווים המנחים החדשים של האיחוד אוסרים על הפניית מימון, מענקים, פרסים או מלגות למוסדות ישראליים הממוקמים מעבר לקו הירוק. ההנחיה, חלק מן המסגרת התקציבית של 2014-20, מכסה את כל תחומי שיתוף הפעולה בין האיחוד לבין ישראל, ובתוכם כלכלה, מדע, תרבות, ספורט ואקדמיה. בעוד שהוא איננו פוגע באופן ישיר בהסכמי סחר, המהלך הוא כלי ענישה ברור שעלול, בעתיד, להיות מורחב לסחורות המיוצרות בהתנחלויות, וכך לבשר על מתקפה אנטי-ישראלית חדשה מטעם אירופה. האיחוד האירופי הוא שותף המסחר החשוב ביותר של ישראל. ב-2012, ישראל ייבאה מאירופה בהיקף של 22.4 מיליארד דולר וייצאה בסך 14.2 מיליארד. אין להמעיט בערכן של ההשלכות החומריות והסמליות של הוצאת ההתנחלויות מהסכמי הסחר.

אירופה משתלחת בצביעות בישראל

Print This Post
מאת Flash90

מאת Flash90

Europe Hypocritically Lashes Out Against Israel

האיחוד האירופי החליט להשליך בצד כל מראית עין של חוסר פניות ביחסו כלפי ישראל. למעשה, האיחוד החל להתכחש למושג השטחים שבמחלוקת, אשר יהווה את אחד הנושאים המרכזיים בשיחות השלום הקרבות שיתקיימו תחת חסות מזכיר המדינה של ארה"ב, ג'ון קרי.

הקווים המנחים החדשים של האיחוד אוסרים על הפניית מימון, מענקים, פרסים או מלגות למוסדות ישראליים הממוקמים מעבר לקו הירוק. ההנחיה, חלק מן המסגרת התקציבית של 2014-20, מכסה את כל תחומי שיתוף הפעולה בין האיחוד לבין ישראל, ובתוכם כלכלה, מדע, תרבות, ספורט ואקדמיה. בעוד שהוא איננו פוגע באופן ישיר בהסכמי סחר, המהלך הוא כלי ענישה ברור שעלול, בעתיד, להיות מורחב לסחורות המיוצרות בהתנחלויות, וכך לבשר על מתקפה אנטי-ישראלית חדשה מטעם אירופה.

האיחוד האירופי הוא שותף המסחר החשוב ביותר של ישראל. ב-2012, ישראל ייבאה מאירופה בהיקף של 22.4 מיליארד דולר וייצאה בסך 14.2 מיליארד. אין להמעיט בערכן של ההשלכות החומריות והסמליות של הוצאת ההתנחלויות מהסכמי הסחר.

מתוקף אי הכרתו ב"שטחים שבמחלוקת", האיחוד בעצם דורש שישראל תאשר כי ה"התנחלויות" והשטחים שנכבשו לאחר 1967 אינם חלק מריבונותה של ישראל. הדבר כולל לא רק את גושי ההתיישבות המרכזיים שעליהם לא תוותר ישראל, אלא גם את רמת הגולן שסופחה באופן רשמי, את פרבריה היהודיים של מזרח ירושלים ואת העיר העתיקה, כולל הכותל המערבי.

משמעות הדבר היא כי האיחוד זנח את מפת הדרכים של הקוורטט שלו עצמו, וזאת ע"י דרישה חד-צדדית לפיה גבולותיה של ישראל יהיו קווי שביתת הנשק מ-1949. כמו כן, הדבר סותר את החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, המדגישה כי אלו מעולם לא נקבעו כגבולות חוקיים או קבועים, וקבעה כי על ישראל לזכות ב"גבולות בטוחים ומוכרים". במקום לתמוך במשא ומתן הישיר עם הפלסטינים, האיחוד מבקש לכפות עלינו כעת גבולות שאינם ניתנים להגנה, דבר שעלול לסכן את קיומנו העתידי.

על כן, המדיניות הזו של האיחוד היא פרברטית לחלוטין, ואף ממשלה ישראלית לא תוכל להשלים עמה. היא בוודאי לא תקדם את מטרות השלום. נהפוך הוא, היא תערער את שיחות השלום הקרבות, ותספק תמריץ לפלסטינים לדחיית כל פשרה, וזאת מתוך ידיעה שכל מידה של עקשנות תזכה אותם בלחץ מוגבר מטעם האירופאים והעולם כנגד ישראל, תוך דרישה לוויתורים חד-צדדיים נוספים.

למרבה האירוניה, הודעת האיחוד פורסמה בתשעה באב, ותפסה את ממשלת ישראל בהפתעה.

אך הכתובת הייתה על הקיר מזה זמן רב. רלטיביזם מוסרי מושל בחשיבה האירופאית מאז מלחמת העולם השנייה. בשילוב האשמה הפוסט-קולוניאלית והלחץ הגובר מטעם קבוצות מוסלמיות עוצמתיות, הדבר מעודד את האירופאים להתייחס ליהודים, ובמיוחד למדינה היהודית, כשעירים לעזאזל.

אך יש גורמים נוספים לכך. האנטישמיות המסורתית שהושרשה בתרבות האירופית במהלך 2,000 השנים האחרונות, ואשר נהנתה מהפוגה קלה לאחר השואה הנאצית, שבה ועולה כעת באופן מואץ, ומכוונת באופן אקטיבי כנגד מדינת הלאום היהודית.

ראוי לציין כי האירופאים נעלבים קשות והופכים משולהבים כאשר נטען כי מדיניותם כלפי ישראל מונעת ע"י דעה קדומה או אנטישמיות. ואולם, בהכרזת הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) בברלין באפריל 2004, הוגדר בבירור כי התנהגות אנטישמית כוללת הפנייה כלפי ישראל של "סטנדרטים כפולים ע"י הצבת דרישות ממנה שאינם נדרשים או מצופים מכל מדינה דמוקרטית אחרת", וכן "השוואת כל מדיניות ישראלית עכשווית לאלו של הנאצים" או תיאורה של ישראל כ"יוזמה גזענית".

עם זאת, סקרי דעת קהל מצביעים בעקביות על כך שהאירופאים משוכנעים שישראל מהווה איום שווה או חמור יותר כלפי השלום העולמי מאשר צפון קוריאה או איראן. מרתיע עוד יותר הוא סקר אירופאי שנערך לאחרונה והצביע על כך ש-150 מיליון אירופאים מקבלים את העמדה לפיה הישראלים מתייחסים לפלסטינים כפי שהנאצים התייחסו ליהודים.

ישנו משהו כמעט סוריאליסטי בכך שהאיחוד נוקט בענישה שכזו כנגד ישראל, דווקא בזמן בו מלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה גבתה את חייהם של 120,000 בני אדם, בזמן שאיראן מבקשת להפוך למעצמת גרעין ובעת שמצרים והאזור כולו שרויים באנדרלמוסיה. בו בעת, האיחוד מתייסר במשך למעלה משנה באשר לשאלה האם להכריז על הזרוע ה"צבאית" של החיזבאללה בתור ארגון טרור! בהקשר זה, הצגת כוחו של האיחוד כנגד יהודים החיים בפרבריה היהודיים של ירושלים נראית אובססיבית ואף מגונה.

זאת ועוד, האיחוד יודע ש90% מהפלסטינים בגדה המערבית כבר חיים תחת ריבונותה של הרשות, ועזה נשלטת לחלוטין ע"י החמאס. כמו כן, האירופאים מודעים לכך שלמרות הצעותיה החוזרות ונשנות של ישראל לשאת ולתת ללא תנאים מוקדמים, הפלסטינים הם אלו שלא היו מוכנים להתפשר, הרחיבו כל העת את דרישתם לוויתורים חד-צדדיים בתור תנאי מוקדם, והתייחסו לישראל בתור גורם מוכנע.

אך הסטנדרטים הכפולים המופעלים כלפי ישראל היו בוטים מאז ומתמיד. האיחוד מעולם לא הציב דרישות דומות כלפי כיבושה של סין בטיבט, כיבושה של הודו בקשמיר או אפילו שליטתה של טורקיה בשליש מקפריסין. רק על ישראל מבקשים הם לכפות צעדים מפלים וקיצוניים עד כדי כך.

לא ברור מהי עמדתו של ממשל אובמה בנושא זה. באופן תיאורטי, על הבית הלבן ומחלקת המדינה להתנגד למהלך, מכיוון שהוא מערער אף את הסיכוי הקלוש ביותר לתוצאה מוצלחת בשיחות הקרבות עם הפלסטינים. ואולם, הבית הלבן ומחלקת המדינה נמנעו שניהם מכל ביקורת כלפי היוזמה, וישנו חשד לפיו ישנם גורמים בממשל המקבלים בברכה את המהלך, ואולי אף עודדו אותו במטרה להפעיל לחץ נוסף על ישראל.

ואכן, במאמציו לחזר אחר הפלסטינים ולשכנעם לשוב למשא ומתן, קרי רמז באופן מבשר רעות כי יש להחליף את מושג "השטחים שבמחלוקת" בטרמינולוגיה ששימשה בהצעת השלום של הליגה הערבית. הדבר עלול לסלול את הדרך לכך שארה"ב "תאשים" את ישראל במשבר בשיחות, וזאת כאשר ישראל תסרב לשקול את הדרישות הערביות לשימוש בקווי שביתת הנשק מ-1949 בתור נקודת הפתיחה למשא ומתן הטריטוריאלי.

במאבק נגד האתגר האירופאי החדש, ישנו צורך גדול מאי פעם כי ממשלתנו תדבר בקול אחד. ההצהרות הפרובוקטיביות של חלק מן השרים, ששללו באופן מוחלט את פתרון שתי המדינות וקראו לסיפוח השטחים בניגוד מוחלט למדיניות הממשלה הרשמית, מספקות הצדקה לביטול המונח של השטחים שבמחלוקת. הדבר מספק לאיחוד הצדקה לעשות כמותם.

אל לממשלת ישראל להיכנע בפני ההנחיה החדשה וחורשת הרעה של האיחוד האירופי, שתביא לזניחתם של מאות אלפי אזרחי ישראל שומרי חוק לאנחות. עליה לעשות כל מאמץ אפשרי בכדי למנוע מהאיחוד מלהרחיב את המהלך לסנקציות רחבות יותר. כמו כן, עליה להכריז כי כל עוד הסעיף המפלה הזה יושאר על כנו, ישראל לא תוכל להתייחס לאיחוד האירופי בתור מתווך הגון בשיחות השלום העתידיות.

היוזמה האירופית מהווה קריאת השכמה. בעוד שלישראל ישנה כלכלה חזקה ועמידה אשר תוכל לעמוד בפני מגבלות מסחר, היא איננה יכולה לספוג בידוד נוסף. אסור לנו לוותר על אירופה. יש לנצל את כל משאבינו כדי להמיט חרפה על האיחוד, ולחשוף באופן אגרסיבי יותר את הסטנדרטים הכפולים והדעות המוקדמות המופעלות על ידו כנגד ישראל.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann