הוועד האמריקני- ישראלי ליחסי ציבור ('איפא"ק'), ארגון אמריקני ייחודי הנתמך בידי מרבית יהודי ארצות הברית, הינו הארגון היהודי הגלובאלי החשוב ביותר העוסק בהסברה ישראלית. יהודים מן השמאל הקיצוני, כמו אלו המזוהים עם 'J Street'- ארגון אשר מטרת הקמתו היחידה הייתה לגרום מבוכה ל'איפא"ק'- מבקשים להכתים את שמו של הארגון. הם מאשימים את מנהיגיו בהיותם ימניים קיצוניים מפלגתיים אשר מנותקים מעמדותיהם של מרבית יהודי ארצות הברית. ביום ראשון האחרון אמר עמוס עוז- הסופר הישראלי המוכשר אשר בינתו הפוליטית אינה שווה למרבה הצער לכישרונו הספרותי- לוועידת 'J Street' כי "אני המתנתי לכם כל חיי הבוגרים". כמו כן, הוא גינה את 'איפא"ק' על היותו "מיליטנטי", "קיצוני" ו"ניצי". משמיצים נוספים, ובראשם ג'ון מירשהיימר וסטפן וולט (בספרם הלובי הישראלי ומדיניות החוץ האמריקנית), מרחיקים לכת ומאשימים את 'איפא"ק' בעיוות מדיניות החוץ האמריקנית ובכפייה "חונקת של הקונגרס האמריקני".

איפא"ק בפסגת ההצלחה

Print This Post

אובמה באיפא"ק

AIPAC at the pinnacle of success

הוועד האמריקני- ישראלי ליחסי ציבור ('איפא"ק'), ארגון אמריקני ייחודי הנתמך בידי מרבית יהודי ארצות הברית, הינו הארגון היהודי הגלובאלי החשוב ביותר העוסק בהסברה ישראלית.

יהודים מן השמאל הקיצוני, כמו אלו המזוהים עם 'J Street'- ארגון אשר מטרת הקמתו היחידה הייתה לגרום מבוכה ל'איפא"ק'- מבקשים להכתים את שמו של הארגון. הם מאשימים את מנהיגיו בהיותם ימניים קיצוניים מפלגתיים אשר מנותקים מעמדותיהם של מרבית יהודי ארצות הברית. ביום ראשון האחרון אמר עמוס עוז- הסופר הישראלי המוכשר אשר בינתו הפוליטית אינה שווה למרבה הצער לכישרונו הספרותי- לוועידת 'J Street' כי "אני המתנתי לכם כל חיי הבוגרים". כמו כן, הוא גינה את 'איפא"ק' על היותו "מיליטנטי", "קיצוני" ו"ניצי".

משמיצים נוספים, ובראשם ג'ון מירשהיימר וסטפן וולט (בספרם הלובי הישראלי ומדיניות החוץ האמריקנית), מרחיקים לכת ומאשימים את 'איפא"ק' בעיוות מדיניות החוץ האמריקנית ובכפייה "חונקת של הקונגרס האמריקני".

קבוצות שוליים ישראליות מנסות אף הן לייצר דמוניזציה של הארגון אשר מחויב לביטחונן ורווחתן שלהן. השר לשעבר יוסי שריד (מר"צ) אמר לאחרונה באופן פתטי כי " איפא"ק הוא ארגון עוין: היהודים הללו שם מסכנים את חיינו כאן, וכעת יותר מאי-פעם… לו הניחו לנו לנפשנו, לו התפנו לענייניהם ופטרו אותנו מעונש תמיכתם… מדוע תתעקשו להצטלם כמי שדוחפים את ארצכם למלחמה נוספת? מדוע תעוללו זאת לעצמכם… האם נכון מצדכם לעורר שוב מרבצה את שאלת הנאמנות הכפולה?" רוב הישראלים יפטרו הערות שכאלו כדיבורים מטורפים.

'איפא"ק', אשר נוסד בשנת 1963, פרח והפך לתנועה עממית עם עוצמה של 100,000 תומכים. למעלה מ-13,000 יהודים התקבצו מכל פינותיה של ארה"ב על מנת להשתתף בוועידה השנתית שלו שהתקיימה בחודש שעבר. קשה לראות בכך דוגמה לקבוצת קיצון ימנית.

בעוד שהם מייצגים קשת רחבה של עמדות פוליטיות, באופן אירוני ניתן לומר שתומכי הארגון הם ברובם ליבראליים אשר מצביעים למפלגה הדמוקרטית ולא "שמרנים". ואכן, יושב הראש הפורש של הארגון, לי רוזנברג, היה מתומכיו היהודיים המובילים של הנשיא אובמה.

הגורם המאחד בין תומכיו של 'איפא"ק' הוא אהבתם ותשוקתם למדינה היהודית. מלבד במקרה יוצא דופן אחד, דבק הארגון באופן נוקשה לנוסחה לפיה "אנו תומכים במדיניות הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי על ידי העם הישראלי".

חלקם הגדול של משתתפי הוועידה, וביניהם 1,600 סטודנטים פעילים, הם יהודים אמריקניים צעירים, מסורים ונלהבים, החושפים את האבסורד שבטענה לפיה מרבית היהודים האמריקניים הצעירים הפנו עורף למדינה היהודית.

13,000 משתתפי הוועידה עמדו בתור במשך שעות על מנת לזכות בכניסה למושבים יחידים ולהאזין לנאומים והערכות מצב מצדם של מגוון רחב של אישיויות, וביניהם הנשיא אובמה, ראש הממשלה הישראלי, מועמדים מובילים לנשיאות ומומחים שונים אשר עדכנו אותם בנוגע להתפתחויות במזרח התיכון.

למעלה ממחצית חברי הקונגרס האמריקני נכחו בוועידה, ללא ספק הוקרת כבוד מרשימה לרלוונטיות של הארגון.

הישגו הגדול ביותר של הארגון הינו יכולתו לקדם באופן אפקטיבי את מדיניותה של ממשלת ישראל הנבחרת במקביל לשימורה של תמיכה על- מפלגתית בארה"ב.

'איפא"ק' אינו תורם לפוליטיקאים באופן ישיר ואינו מצהיר על תמיכה בהם. אך הארגון משתדל בנוגע לסוגיות ולחקיקה הרלוונטיות לישראל, וכמו כן מארגן משלחות לישראל עבור קובעי מדיניות ומנהיגים פוליטיים בפוטנציה. ככל הנראה עשה הארגון יותר עבור קידום צדקת ישראל מאשר כל הארגונים היהודיים האחרים- האמריקניים וכן הגלובליים- גם יחד.

פן מדהים בארגון הוא העובדה שמעטים הם האנשים שאינם חברים בו אשר יוכלו לנקוב בשמותיהם של הנשיא הפורש, יורשו או אפילו המנהל הכללי שלו, הווארד קור. זאת מכיוון ש'איפא"ק' מתרכז במטרותיו בלבד ולא בתחרות עם ארגונים אחרים או בניסיון להשיג סיקור תקשורתי עבור בעלי התפקידים בו. מרבית פעילויות ההשתדלות של הארגון אינם זוכים לפרסום.

בשני אירועים בעבר ניתן היה למצוא רבב בהתנהלותו של 'איפא"ק'. הראשון היה בעת שמיעוט בו התנגד להסכמי אוסלו של ממשלת רבין. על אף שרבים מאמינים כי התנגדותם הוכחה לבסוף כמוצדקת וכי אוסלו היה מקורן של רוב הבעיות העומדות בפנינו כיום, היה זה בלתי ראוי כי ארגון שדולה יהודי מן התפוצות יבקש להשפיע או להתוות מדיניות ישראלית. למרבה המזל, היה זה מקרה יוצא דופן אשר לא התרחש שנית.

ההתרחשות השנייה הייתה באפריל 2005, כאשר הוועד המנהל של הארגון פיטר שני בכירים ותיקים ומסורים, סטיבן רוזן וקית' וייסמן, שאותם ביקש ה-FBI להפליל על כך שהעבירו לכאורה מידע מסווג לישראל. כל ההאשמות כנגד השניים בוטלו לבסוף, אך כישלונו של הוועד לעמוד מאחורי עובדיו השאיר טעם מר.

הקמפיין העוצמתי להטלת דופי ב'איפא"ק'- אשר הושק על ידי יהודים מן השמאל הקיצוני וביניהם 'J Street', ג'ורג' סורוס, פיטר ביינרט וכל יקיריה של התקשורת השמאלנית- קיצונית האמריקנית- כשל כישלון נחרץ. למרות כיסוי תקשורתי אדיר, 'J Street' נדחק לשוליים ומלבד כמה שבויים תמימים בקסמו, חבריו כוללים בעיקר אנשי שמאל אנטי- ישראליים מושבעים. אפילו בן טיפוחיו משכבר הימים, ממשל אובמה, נאלץ להרחיק עצמו מן הארגון. למעשה, 'J Street' חיזק בפועל את 'איפא"ק' מכיוון שתומכיו הפכו נחושים יותר במחויבותם בזמן שהם עמדו מול מתקפות מצד הגורמים הללו ומצדה של התקשורת הליברלית.

המבחן הקשה ביותר שעמד מול 'איפא"ק' היה העימות הכואב בין ממשלתו של בנימין נתניהו לבין ממשל אובמה לאחר בחירתו. העוינות המוקדמת שהופנתה כלפי ממשלת ישראל הובילה למתקפות חסרות תקדים כנגד 'איפא"ק', ובתוכן טענות כי הארגון מעודד את היהודים האמריקניים להעביר את נאמנויותיהם לממשלה ריאקציונרית זרה אשר מונעת כביכול את יישובו בשלום של הקונפליקט הערבי- ישראלי.

ההתכתשויות החוזרות והנשנות בין אובמה לנתניהו איימו לערער את התמיכה הפופולארית של 'איפא"ק' ולחסל את התמיכה העל- מפלגתית לישראל אשר טופחה במשך שנים.

הארגון התגבר על כך באמצעות שמירה על קור רוח תוך כדי נאמנות למטרותיו הפרו- ישראליות הבסיסיות, הימנעות מעמדות בנושא ההתנחלויות ומעימותים עם הממשל והתרכזות שקטה בקידום האספקטים החיוביים שבמדיניות ישראל.

למרות העוינות העוצמתית שהופנתה כלפיו מצד קבוצות יהודיות מן השמאל הקיצוני ומצדה של התקשורת הליבראלית, ובעיקר הניו יורק טיימס, הצליח 'איפא"ק' להעלות את רמת התמיכה בו בקרב יהודים. כמו כן, נחל הארגון הצלחה בעידוד לא- יהודים רבים- כמו נוצרים אוונגליים, אפרו- אמריקנים, היספניים וסטודנטים פעילים- להפוך מעורבים באופן ישיר ואפילו להשתתף בוועידותיו. בסביבה דמוגרפית בה אחוז היהודים באוכלוסייה הולך ופוחת, חיזוק בריתות שכאלו מהווה צעד חשוב קדימה.

אף אחד אינו יכול להעריך את תוצאתו של האיום האיראני. ואולם, אין עוררין על כך ש'איפא"ק' שיחק תפקיד מכריע בשידול ממשל אובמה לאימוץ גישה אגרסיבית יותר בנוגע לסנקציות ובהשגת הכרה לפיה לישראל ישנה זכות להגן על עצמה מפני איראן גרעינית. במידה והמצב האיראני ייפתר ללא מלחמה, ל'איפא"ק יגיע חלק גדול מן הקרדיט על כך.

בסך הכול, 'איפא"'ק' מתגלה כאחת מקבוצות השדולה הפוליטיות האפקטיביות ביותר בזירה האמריקנית, ויש לשבח אותו על הישגיו יוצאי הדופן. אך כול זה לא יכול היה להתרחש לו היה ביסוס כלשהו למנטרה של השמאל האנטי- ישראלי לפיה היהודים האמריקנים, ובמיוחד הדור הצעיר, הפכו מנוכרים למדינה היהודית.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann